רעות בן חיים, ממייסדי ארגון 'צו 9' לחסימת משאיות הסיוע לחמאס בעזה, ומי שעליה החליט הממשל האמריקאי להטיל סנקציות כלכליות, מספרת בראיון לערוץ 7 על החיים בצל הסנקציות, על התגובה הישראלית הרפה ועל המשך המאבק.
העדכון אודות הסנקציות האמריקאיות שמוטלות עליה תפסו אותה בעודה מבלה עם בני משפחתה בחופשה בצפון. היה זה ביום חמישי, היא הייתה בשיחת טלפון כשמבול של הודעות ממתינות נחת אצלה במכשיר הטלפן, מה שהבהיר לה שמשהו משמעותי קרה.
"פתחתי את החדשות באינטרנט וראיתי את הדברים לנגד עיניי", היא אומרת ואנחנו שואלים אם הופתעה או שצפתה שאירוע כזה יגיע עד אליה. "הציפייה התחילה כשצו 9 הופיע ברשימת הסנקציות. לפני זה לא הייתי מאמינה שהממשל יפעיל סנקציות עליי כאזרחית ישראלית. זה לא היה צפוי", היא אומרת ומוסיפה כי גם כאשר צו 9 נכנס לרשימת הסנקציות לא היה ברור לאן פני הדברים מובילים מאחר ולא מדובר בישות משפטית. "לא ידעתי אם השם שלי ברשימה, לא הייתה אזהרה מוקדמת ולא פנייה ישירה אליי".
"כשניסיתי להבין אם אני ברשימה או צריכה להיזהר ממשהו, לא הייתה שום התראה, לא הייתה יכולת להציג ראיות, להישפט או להגן על עצמי, שום ראיות. כלום. רק ענישה", מספרת רעות ומתארת את משמעוטת הסנקציות בפועל: "נחסם לי מיד האשראי, נחסם הפיבוקס, אני לא יכולה לבצע פעולות בינלאומיות, אני לא יכולה שיהיה לי אשראי בינלאומי, לא יכולה לבצע פעולות און ליין בבנק ועל כל פעולה אני צריכה להגיע לבנק. יש לי שמונה ילדים ויש לי ולבעלי בנתיבות עסק לטיולי אופניים וסדנאות לנהל, יש לי ספקים לשלם להם".
מאחר ואין לרעות מול מי לבדוק את הפרטים ועם מי להתמודד באופן ישיר, אין לה גם היכן לברר אם הסנקציות מתוחמות בפרק זמן כלשהו. "אין עם מי לדבר. היחיד שפנה אליי היה הבנק הבינלאומי שהודיע שכלקוחה הוא מגביל את החשבון. שאלתי מתוקף איזה חוק, והם אמרו שאין לה ברירה ויש עליהם לחץ". למעזה, מסבירה רעות, הבנק יודע שעם תביעה או תלונה שלה כלקוחה הוא יוכל להתמודד, אך עם איום אמריקאי יהיה לו מסובך להתמודד, "זה ניהול סיכונים. האמריקאים בצעד ברוטאלי חסר רגישות נוקטים בצעד חסר תקדים שלא נשען על שום חוק. אני הרי לא אזרחית ארה"ב, אבל הם מאיימים. למעשה מדובר בפרוטקשן שברור לכולם שהוא לא לגיטימי".
והיכן ממשלת ישראל, היכן בנק ישראל או כל גורם רלוונטי אחר? מהם עולה רק "קול דממה דקה. אני פונה אליהם אחד אחרי השני שיעשו הכול, כי היום זה אני ומחר זה כל אחד, גם אתם. ראינו שהם יכולים לפעול גם נגד צה"ל. כל מי ששותק עכשיו מתעלם מזה שמחר זה יכול להיות הוא".
"אני מבינה שיש כאן מורכבות. אני לא נאיבית. אני מבינה שכולם נתונים במסכת לחצים גדולה, אבל מה שנמצא כאן על כף המאזניים אלו המשאבים החשובים ביותר שלנו כמדינה, הדמוקרטיה, חופש הביטוי והיכולת שלנו לפעול ולכן אמשיך לצעוק". לזאת היא מוסיפה ומציינת כי שורת חברי כנסת ממספר סיעות חתמו על קריאה לנשיא ארה"ב לרדת מהעץ, כלשונה.
"בכל פלטפורמה אני אומרת שלא צריך להסכים איתי. ברור לי שהקריאה לעשות הכול כדי שהסיוע לא יגיע לחמאס היא אמירה שרוב העם מסכים לה. אם אתם לא מסכימים איתי על הדרך, זה בסדר גמור, אבל תגנו עליי לא כי אתם מסכימים איתי, אלא כי חופש הביטוי והדמוקרטיה נמצאות כאן על כף המאזניים. זו סתימת פיות ברוטאלית שיכולה מחר ליפול על כל אחד מאיתנו".
ואם לרגע נדמה שהסנקציות מרתיעות את רעות מהמשך הפעילות נגד העברת הסיוע, אז היא מבהירה: "נמשיך לפעול בכל דרך כדי למנוע את העברת הסיוע לחמאס. מכל חלקי העם קוראים לנו להמשיך. מדובר במשפחות חיילים, חטופים ומשפחות מפונים פונות אליי, פונים אליי קצינים מדרגות מג"דים ומעלה ומבקשים שנמשיך לחסום את הסיוע. הם אומרים לי שאנחנו מחזירים את הרוח, הכבוד, התקווה והביטחון, מילים שכבר אינן בלקסיקון".
האם בכוונתם לצאת אולי להפגנות מול השגרירות האמריקאית? "אנחנו בוחנים את השטח כדי לשקול איפה אפשר להפעיל עוד לחץ", היא אומרת ומעירה כי פעילות נגד סנקציות הן איום מתגלגל, כלומר שהיא אמנם זוכה לתמיכה רבה מהעם ורבים רוצים לתמוך ולסייע משפטית וכלכלית, אך היא "עם ידיים כבולות. לא יכולה לקבל את הכסף. כמו שהכסף של 'צו 9' ננעל והלך לפח, כך כל שקל שאאסוף לעזרה משפטית יביא לסנקציות שיוטלו על מי שיבקש לעזור. כל מי שיתקרב לאש יחטוף אש. אני לא רוצה לסכן אף אחד ולכן לא יכולה לומר איך אנחנו מתכוונים לפעול, אבל ברור לי שמכבש הלחצים הזה לא יעצור אותי ואותנו".