הפסוק האחרון בפרשת דברים הוא: "לא תיראום כי ה' אלוהיכם נלחם לכם". עם ישראל עומד בפני מלחמות גדולות בכניסה לארץ ישראל – מול מואב, עוג מלך הבשן ועוד – ובהתאם לזאת ארבע פעמים בפרשה חוזרת התורה ומצווה על בני ישראל: אל תיראו, אל תפחדו וכו'.
מהי הסיבה עבורה צריך כל כך לחזק את עם ישראל? הסיבה היא כי "אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו, ערים גדולות ובצורות בשמים, וגם בני ענק ראינו שם". במילים אחרות: התקשורת וכוח הדמיון עבדו שעות נוספות גם אז.
היה חשוב להפנים אז, וחשוב להפנים גם היום – הדמיון מנפח איומים יותר ממה שהם. עם כל הדריכות הנדרשת, אנו מתמודדים כעת עם מדינת טרור שקורסת כלכלית וחברתית. מי שלא ישן טוב בלילה אלו הם האיראנים שרועדים מפחד שמא התגובה שלהם תגרום למלחמה אזורית שתביא את מדינתם הנחשלת לסף רעב ולהתמוטטות השלטון.
גם נסראללה מאיים כמו בריון שכונתי שחטף סטירה ואזי מפזר איומים בסגנון של "איך אתם לא נותנים לי להרוג אתכם?". בתור נער אני זוכר את מלחמת המפרץ ואת האיומים של סדאם חוסיין להשמיד את ישראל בנשק כימי – וגם הוא התנדף מבמת ההיסטוריה.
ברור שמערכה קשה עומדת לפנינו, אבל לא צריך לתת לדימיון לשלוט. נזכיר שוב את האמרה של הרב הרצוג בזמן שהנאצים עמדו בשערי אל-עלמיין בדרכם לכבוש את ארץ ישראל: "חורבן שלישי לא יהיה".
במקרה שלנו – החמאס, החיזבאללה, האיראנים (וכמובן הח'ותים האקזוטים) – הם גם לא הצבא הגרמני של מלחמת העולם השנייה. זהו הזמן לנשום עמוק ולהיכנס למערכה בעיניים פקוחות ודרוכות. יהיו מן הסתם נזקים, כאבים ואתגרים, נעבור אותם וננצח - כמו תמיד.
נדרשים לנו אמונה, שכל, אומץ וקור רוח.
הרע יעבור, הטוב יתגבר, בעזרת ה'.