
סופי קובזנצב, חוקרת במכון משגב לביטחון לאומי ומומחית למלחמת רוסיה אוקראינה, מתארת בראיון לערוץ 7 את האירועים האחרונים בזירה זו על רקע הדיווחים על הצלחות מרשימות של הצבא האוקראיני.
"האוקראינים יצאו למתקפת פתע נגד רוסיה דרך מחוז קורסק שנחשב בתודעה הרוסית כמאוד חשוב מאז מלחמת העולם השנייה שם היו קרבות קשים נגד הנאצים. האוקראינים הפצתיו אותם משם עם אלף חיילים כך לפי הדיווחים האוקראינים, הרוסים אומרים שהיו שם ", אומרת קובזנצב המציינת כי מדובר באזור שלא זכה להגנה משמעותית של הרוסים שהפנו כוחות לאזורים אחרים בהם הם מתקדמים היטב בחודשים האחרונים.
הרוסים, היא אומרת "יצאו למתקפות עומק בתוך אוקראינה כדי להשיג כמה שיותר שטח לקראת שיחות שאולי יהיו בהמשך בתיווך אמריקאי. כך האוקראינים הפתיעו אותם דרך מחוז קורסק". במסגרת מאבק זה להשגת עוד שטחים וקביעת עובדות לקראת מו"מ עתידי מתקדמים הכוחות הרוסיים עד עומק אוקראינה גם על ידי מתקפות על קייב ואזורים אזרחיים נוספים.
שיפור העמדות חשוב לשני הצדדים לנוכח ההערכה שלחץ אמריקאי להפסקת אש מתחיל כבר כעת תחת שלטון ביידן, ובהחלט סביר להניח שיגבר לחץ שכזה במידה וטראמפ ייכנס לבית הלבן, לנוכח הצהרותיו על הרצון להגיע לסיום מהיר של המלחמה.
ההפתעה האוקראינית הגיעה במחוז קורסק כחלק מהניסיון הנגדי, זה של אוקראינה, לשפר גם הם את העמדות שלהם, וכעת "הרוסים צריכים לחשב מסלול מחדש, כי הם צריכים להעביר הרבה כוחות לקורסק כדי להדוף את המתקפה".
"האוקראינים יצאו במתקפה מפתיעה וטובה, אבל צריך לראות כמה זה יחזיק מעמד כי יש שם בעיית כוח אדם ואמל"ח אצל האוקראינים והם צריכים תמיכה עקבית לאורך זמן של מדינות נאט"ו, אבל הם בהחלט מתקדמים יפה ומשתלטים על מעוזים ברוסיה", אומרת קובזנצב.
"האוקראינים עם הפנים אל הקיר ואין להם הרבה ברירות, והם מנסים להמציא את עצמם מחדש. זלנסקי עדיין נוסע לפגוש מנהיגים מהעולם ודוחף שיעבירו לו עוד נשק התקפי ומנסה לייצר שינויים שיובילו להדיפת הרוסים או למתקפה. ראינו את הלחץ הגדול שמדינות המערב יאפשרו לאוקראינה לתקוף בנשק התקפי בתוך רוסיה, מה שהאמריקאים הגבילו אותם. האוקראינים מבינים שהזמן אוזל כי תשומת הלב האמריקאית היא לבחירות ומשום כך הם לוחצים לסיום המלחמה, כמו אצלנו".
"אוקראינה ראתה גם את הויכוח בקונגרס אם להעביר סיוע כספי אליהם. בנוסף הכניסה האפשרית של טראמפ לנשיאות יכולה לשנות את כללי המשחק. טראמפ הביע התנגדות לסיוע שזלנסקי מקבל ואמר שהוא יעשה כל מה שביכולתו כדי להפסיק את המלחמה, ולקראת הרגע הזה של שיחות, עכשיו או בעוד כמה חודשים, הם רוצים לתפוס עמדות משופרות".
לשאלתנו אם פוטין מתייחס לממשל האמריקאי ברצינות שתאפשר לאמריקה להיחשב כמתווכת בין הצדדים, משיבה קובזנצב בחיוב. "עבור פוטין כל שיחה מול מעצמה מתחזקת את המעמד שלו כמעצמה, וחשוב לו להיות בקונסטלציה כלשהי של שיחות עם ארה"ב כי הוא רוצה להביא להבנות שיביאו לנסיגת נאט"ו מהגבול הרוסי. חשוב לו גם נושא חילופי השבויים שהיו באחרונה גם כי זה מראה לרוסים שהוא דואג לאנשים שלו וגם כי זה נותן לו מעמד מול ארה"ב בייחוד כשמדובר בחילופי השבויים המשמעותיים ביותר מאז המלחמה הקרה".
עוד שאלנו אודות הלכי הרוח באוקראינה לנוכח ההתשה מהמלחמה המתמשכת והפגיעה, אם יש כזו, במעמדו של זלנסקי בעיני העם. קובזנצב משיבה ומציינת כי המציאות באוקראינה מורכבת. "יש הרבה בעיות פנימיות באוקראינה. זלנסקי ניסה לבצע שינויים כמו חילופי הרמטכ"ל כי חשוב לו להראות שהוא מושך קדימה. יש שחיתויות שהתגלו בממשל, יש שם הרבה הבדל בין מערב אוקראינה למזרח המדינה, יש הרבה ביקורת על ההחלטה של זלנסקי לדחות את הבחירות, אבל הוא חדור מטרה וזה גורם לעם האוקראיני ללכת אחריו. אין להם ברירות אחרות".
לטעמה של קובזנצב המציאות באוקראינה ובגזרות נוספות מטרידה מאוד את העולם כולו החושש ממלחמה בקנה מידה גדול הרבה יותר. "העולם בצומת בעייתי מכמה סיבות. ראשית בגלל הבחירות בארה"ב. מחכים להבין איזה ממשל יהיה ואיזו רוח הוא יביא. בנוסף ישנה המלחמה באוקראינה שלא הפסיקה, התחילה מלחמה במזרח התיכון ויש הסלמה באזור טאיוון סין ונראה שקיימת בחישה תמידית".
"בוועידת מינכן שהייתה באחרונה מדינות אירופה החליטו שהן צריכות לדאוג לביטחונן ולהתחיל להתחמש ולעורר תעשיות ביטחוניות מחדש. העולם מבין שכולם מתחממים על הקווים והמלחמות לא פוסקות וצריך לקבל החלטות. מצד שני יש לחץ אמריקאי ומערבי שלא לגרום להתלקחות כמו שאנחנו רואים את הלחצים על איראן שלא להגיב כי מאוד מפחדים, אבל מצד שני רוסיה וסין מחממים את המשך הקונפליקט והעימות".