מושל צור בעבר וממקימי צד"ל בתקופת מלחמת לבנון הראשונה, אל"מ במיל ד"ר משה אלעד, כיום מרצה למזרחנות במכללה האקדמית גליל מערבי, מתייחס בראיון לערוץ 7 להשלכות חיסול נסראללה וצמרת החיזבאללה.
"לגבי המחליף ברור שזה ייעשה רק על פי החלטה של האיראנים שצריכים לקבוע מי יחליף אותו", אומר ד"ר אלעד ומדגיש כי לא רק את זהות המחליף יצטרכו האיראנים להחליט אלא לשקול גם אם נכון להם בכלל להמשיך במתכונת זו של הפרוקסי".
"האיראנים צריכים לקבל החלטה אם כל סיפור הפרוקסי משתלם להם. הם השקיעו הרבה מיליארדים שירדו לטמיון. זו מכה קשה לאיראן כי חיזבאללה היה הכתר, הארגון המוביל, ארגון שהקים תת מדינה שניהלה את לבנון והוא נפל בצורה כזו".
"במידה ואיראן תקבל החלטה שממשיכים צריך יהיה לבחור את האדם. האם לבחור באיש דת או איש מבצעים", אומר אלעד ומציין כי האחרון שנותר מהחבורה הוותיקה הוא אולי טלאל חמייה, מי שהיה אחראי לפיגועי חו"ל והוביל למתקפות בארגנטינה, בולגריה ועוד. כיום, להערכת אלעד, הוא עודו מסתתר, אך אלעד משוכנע ש"עוד יגיעו אליו".
אך גם מחייה, כמו כל שם אחר שעולה כאפשרות להחליף את נסראללה, לא יהיה נסראללה ב', כהגדרת אלעד. "כולם בעצם רחוקים מלהיות נסראללה ב'. אין אייקונים כאלה בעולם הערבי. כל העולם הערבי הצדיע לנסראללה כי הוא ידע לנווט כמניפולטור מעולה. הוא הוריד את האו"ם על הברכיים והודיע שהוא לא מקבל את החלטת האו"ם 1559 שמדברת על פירוק מיליציות ותעשו מה שאתם רוצים והאו"ם עזב אותו. מזכ"ל האו"ם שגיבור עלינו פחד ממנו. הוא גם הרג באמריקאים כפי שאף מדינה ערבית לא הרגה. החיזבאללה הרג 300 איש ב-83' כשהוא רק נכנס לעבודה עם החבורה שלו".
בנוסף, מציין אלעד "כל הסיפור של חרירי. הוא הרי הרוצח, או הוא או אנשיו. האירופים חקרו וקראו לו להתייצב והוא לא בא, הוא לא הסגיר את אנשיו והבהיר שמי שיגיע לדאחייה כדי לעשות מעשה יגמור את חייו כאן. כל אלה ועוד עשו אותו גדול בעיני הערבים. יש עוד הרבה דוגמאות לייחודיות שלו. קשה לדבר עליו בסופרלטיבים, אבל הוא היה אישיות מיוחדת במינה, הוא היה אהוד בעולם הערבי. הוא לא הכניס ללקסיקון שלו איסורים נוסח הטאליבן, הוא לא הוריד ממעמד האישה, הייתה לו סימפטיה אדירה לעם שלו, הוא היה אדם צנוע שלא דיבר על כסף. לנו הוא היה השטן ובצדק וטוב שהוא נעלם מהעולם, אבל בעולם הערבי הוא נחשב למשהו דרמטי. החיסול שלו מתקבל שם קשה יותר מבין לאדן".
אל"מ במיל אלעד ממשיך ומתאר את השיקולים האיראניים במידה ואלה יחליטו למצוא לו חלופה: "ניתן לצפות שאחרי ההצלחה, צה"ל ומערכת הביטחון לא יאפשרו בניית כוח נוסף ואת מה שנעשה כאן ב-25 השנים האחרונות. כבר כעת אנחנו רואים שמאלצים מטוסים שנוחתים בנמל התעופה אל חרירי בביירות לעזוב עם הציוד האנטי ישראלי שבהם. השאלה אם האיראנים ילכו עם הראש בקיר ואני מעריך שלא כי הם רציונאליים".
"נסראללה וחיזבאללה נכשלו מבחינת האיראנים. נשארו כמה פרוקסי כמו המיליציות בגבול עיראק והחותים והשאלה היא איך ישראל תגיב כלפיהם. גם האיראנים מבינים שאחרי שחיזבאללה יורד למדרון אחורי וחמאס ספג, שנכון להם לחשוב על הכול מחדש, והם יודעים שאם יקומו ארגונים חדשים או כאלה שאינם חדשים, הם יצטרכו לספוג וזו בעיה עבורם".
"אני מעריך שהם ייקחו פסק זמן לשקול מה נכון, ובזמן הזה אנחנו נתארגן, ונפקח עין. איראן יודעת שהמטרה שלנו היא בעיקר למנוע את הגרעין ולכן לא מקרה שהם איימו ולא עשו. הם חוששים שאם ישראל תשתגע שוב יש לה יכולת להגיע גם למערכות תת קרקעיות כולל הגרעין האיראני, ולכן הם ייזהרו פי שבע".
על דבריו אלה אנחנו שואלים את אלעד אם יתכן ונגיע למצב בו ההמתנה האיראנית להיערכות מחדש וחשיבה מחודשת תתפרש בישראל כרגיעה שתגרור אחרי שאננות מסוכנת, והוא משיב: "אני מקווה שלמדנו לקח מהשבעה באוקטובר. אוי לנו אם זה מה שיקרה. אנחנו חייבים להיות עם אצבע על הדופק ולא לאפשר התעצמות תחת שקט מוסווה והקמת אימפריות טרוריסטיות. במיקרו נצטרך בכל יום לבדוק מה מצב העניינים בצד השני. אסור לנו בשום פנים ואופן להיות שאננים".
אלעד מעיר כי עד כה הוא מתקשה להבין אך קרה שאותו מודיעין שמוכיח הצלחות מרשימות שכאלה כשל בשבעה באוקטובר, "ועכשיו אסור לו לחזור על זה בשום אופן. נצטרך להפעיל את המודיעין במנגנונים הטובים ביותר שיש לנו כדי למנוע אירוע כזה. לא דולרים תמורת שקט ולא עצימת עין ולא הימנעות מסיכולי העברות נשק ללבנון".