השבוע (שלישי) השלים צה"ל את התמרון הקרקעי בדרום לבנון, ונסוג מהשטח, לאחר שההארכה שניתנה ליציאת כוחות צה"ל מלבנון במסגרת הסכם הפסקת האש הסתיימה. בד בבד השאירה ישראל, לתקופה לא מוגבלת בזמן, חמישה מוצבים אסטרטגיים בשטח לבנון שמתפרסים לאורך קו הגבול ממערב למזרח, בנקודות שולטות צמודות גדר. תפקיד המוצבים יהיה להעניק הגנה ליישובים הישראליים מעבר לגבול, ולמנוע את חזרתם של מחבלי חיזבאללה לאזור. בתוך כך יעבה צה"ל באופן ניכר את הכוחות גם בצד הישראלי של הגבול. בכך מעריכים בישראל כי תושבי קו העימות שפונו מבתיהם לפני יותר משנה יוכלו לשוב אליהם בבטחה. עם נסיגת ישראל מהכפרים הדרום־לבנוניים אמור צבא לבנון להשלים את פריסת כוחותיו בשטח ולאכוף את יישום החלטת האו"ם 1701, הקובעת שחיזבאללה לא ישוב אל מדרום לליטני. התגובות הזועמות בלבנון על השארת חמש העמדות הישראליות בשטח לבנון לא איחרו לבוא. נשיא לבנון ג'וזף עאון מיהר להיפגש עם ראש ממשלת לבנון נואף סלאם ועם יושב ראש הפרלמנט של לבנון נביה ברי, ובתום הפגישה הוציאו השלושה הודעת גינוי ובה הביעו את מורת רוחם מהנסיגה החלקית של צה"ל והודיעו כי לבנון מתכוונת לפנות למועצת הביטחון של האו"ם בנושא: "ישראל חייבת לסגת באופן מלא מהאדמות הלבנוניות הכבושות", פסקו. גם מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם שיגר בנאומו בתחילת השבוע איומים ישירים אל עבר ישראל: "ישראל חייבת לסגת באופן מלא מהשטח שהיא פלשה אליו בלבנון ולא להישאר בחמש העמדות. זהו ההסכם. אם ישראל תישאר במקום כלשהו בלבנון, לא נספר איך נפעל אבל היא תיחשב ככובשת, וכולם יודעים כיצד יש לנהוג עם כובש", איים קאסם. ישראל מצידה שידרה נחישות, ושעות לפני יציאת הכוחות השמידה חטיבת ההרים (810) בהר דב תשתית טרור של יחידת כוח רדואן, שהייתה פרוסה לאורך עשרות מטרים ובה חדרי שהייה וציוד לחימה. נוסף על כך בהכוונת שב"כ תקפו מטוסי חיל האוויר במרחב צידון רכב שבו נסע מוחמד שאהין, ראש מחלקת המבצעים של ארגון הטרור חמאס בלבנון. בחמאס אישרו את מותו. בצה"ל מבהירים כי גם אחרי יציאת הכוחות מלבנון, ישראל תמשיך ותפעל על מנת לשמור על ביטחונה מול כל איום בשטח. עוד באותו נושא: הקבינט המצמצם ימים של שקט שיחות עם אצבע על ההדק עניין אישי והפעם עם ציפורה פיבלוביץ לא לחזור למגננה מאיר בן שבת, ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר וראש מכון משגב לביטחון, סבור כי הישגיה של ישראל בלבנון הם רבים ומשמעותיים ביותר, אך מדגיש כי המבחן האמיתי של המדיניות הישראלית מתחיל כעת עם נסיגת הכוחות מהשטח. "אם ישראל לא תגלה נחישות במניעת ניסיונות השיקום וההתעצמות של חיזבאללה, נהיה עלולים לשחוק את מה שהשגנו", הוא מתריע. מהם לדעתך ההישגים של ישראל בזירה הלבנונית? "ההישגים במלחמה מול חיזבאללה הם רבים, ואין להמעיט בחשיבותם", הוא מדגיש. "ראשית, חיסול ההנהגה וצמרת הפיקוד, חיסול ופגיעה באלפי פעילים והשמדה ותפיסה של אמצעי לחימה בכמויות עצומות. כמו כן השמדת תשתיות, מנהרות ויכולות מבצעיות מאיימות והסגת פעילי הארגון מאזור הגבול", מתאר בן שבת את הישגי המלחמה. "ומעל לכל אלה, הפגיעה בחיזבאללה גדעה את הזרוע הכי חשובה שאיראן בנתה מול ישראל והחלישה את יכולתה של איראן להרתיע את ישראל ולאיים עליה. הפגיעה בחיזבאללה תרמה במידה מכרעת גם לנפילה המהירה של משטר אסד, שבעקבותיה גם הושמד צבא סוריה. צריך להבין שהישגיה של ישראל פגעו קשות במעמד הפוליטי והצבאי של חיזבאללה בתוך לבנון ובאזור. חיזבאללה היה הבריון שכולם חששו מפניו, והפגיעה בו אפשרה לאחרים להרים ראש מולו". עוד מצביע בן שבת על המשמעות התודעתית של ההישגים הללו: "המלחמה הארוכה והממושכת, לרבות בחזית הצפונית, הקריסה גם את תפיסת 'קורי העכביש' של נסראללה וחייבה את כל השחקנים באזור לבחון מחדש את הנחות היסוד שלהם ביחס לחוסנה של ישראל". כיצד לדעתך ישראל צריכה לנהוג מהיום והלאה כדי לא לאפשר לחיזבאללה להתאושש ולהתארגן מחדש בדרום לבנון? "צריך להניח שאיראן וחיזבאללה בשום אופן לא יוותרו על האפשרות לשוב ולהתבסס בלבנון. הם ישקיעו מאמצים רבים וינסו בתחכום ובנחישות לבנות מחדש את כוחם", הוא מציין. "מתוך כך עלינו להבין שהמאבק למניעת שיקומו והתבססותו של חיזבאללה הוא מאמץ ממושך, שמחייב לגלות ערנות ונחישות לאורך זמן, למנוע שחיקה, לא לתת לאויב להרגיל אותנו להפרות או להעמיד אותנו בפני מצב נתון בשיטת 'בישול הצפרדע'", הוא מבהיר. "מה זה אומר מבחינת ישראל? ראשית, להשקיע מאמצי איסוף מודיעיני באופן תמידי, כדי לזהות את תוכניות האויב ומהלכיו. שנית, למנוע כל ניסיון להתעצם בלי להתחשב בשיקולים כמו יציבות. צריך לפעול בתקיפות וגם לתפוס שטחים, ולא להסתפק בצעדים סמליים בלבד. וכמובן לא לסמוך על אחרים. אף אחד לא יעשה בעבורנו את העבודה, גם אם בהתחלה מנסים ליצור רושם חיובי. השבועות הקרובים יהיו מבחן לאסטרטגיה הישראלית למניעת ניסיונות השיקום של חיזבאללה". האם המצב החדש, של יציאה מלבנון והשארת עמדות, הוא מספק בשמירה על ביטחון ישראל? האם ישראל לא הייתה צריכה להתעקש על אזור חיץ רחב בהרבה לאורך כל קו הגבול? "טוב יותר היה אילו השארנו אזור חיץ ריק מאנשים, שנתון לשליטה ישראלית באמצעות מודיעין ואש, אבל לא עשינו זאת. לגבי ההחלטה הישראלית לא לסגת מחמש הנקודות, זו החלטה חשובה בעיקר בהיותה מנוף לחץ להרחקת החיזבאללה אל צפונית לליטני". פרופ' איתן שמיר, ראש מרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים בבר אילן, סובר כי מדינת ישראל שינתה את תפיסת הביטחון שלה מהססנות והכלה ליוזמה והתקפה: "אני בהחלט חושב שישראל עברה מהכלה, ובעיקר ממצב שבו היא מורתעת מהתגובה של חיזבאללה, למצב שבו היא פועלת על כל הפרה ולו הקטנה ביותר שהיא מזהה. בעצם ישראל יוצרת מצב שדומה למה שהיה בסוריה במשך עשר שנים, שהיא תקפה את ההתחמשות, את ההתארגנות ואת ההתבססות של חיזבאללה ואיראן על הגבול הסורי. אני מאמין שזאת הגישה שישראל תנקוט מעכשיו גם בלבנון". עד כמה ניתן לסמוך על הצבא הלבנוני שיפעל וידאג ליישום ההסכם ולא יאפשר לחיזבאללה לחזור דרומית לליטני? "עד עכשיו צבא לבנון לא הוכיח את עצמו כל השנים, אבל עכשיו יש הזדמנות שחיזבאללה נחלש ואנחנו רואים דווקא שהוא מנסה לקחת קצת שליטה. אנחנו רואים איך הצבא הלבנוני כן בולם את חיזבאללה בכל מיני מקומות, גם בהפגנות שהוא עושה ובמקומות אחרים בלבנון, אז קשה לדעת מה יקרה בשטח. אבל קשה לבנות על צבא לבנון", הוא מביע ספקנות. "לכן בהסכם נכתב שאם אנחנו נראה הפרות וצבא לבנון לא יצליח לעשות משהו בנדון, אנחנו נפעל. יש הסכמה עם האמריקנים שאנחנו נקבל את הגיבוי לפעילות שלנו במידה ויהיו הפרות, אבל כרגע נראה שצבא לבנון כן עושה משהו, ובואי נקווה שאכן הוא יוכיח את עצמו קצת יותר מבעבר". בתנאים כאלה, האם ישראל לא הייתה צריכה להתעקש על אזור חיץ רחב בהרבה לאורך כל קו הגבול? "לגבי ההתעקשות הישראלית, קשה לדעת מה היה מאחורי הקלעים. יכול להיות שהייתה התעקשות, אבל בסופו של דבר אתה מגיע לאיזשהו הסכם שהוא פשרה, אתה מתנהל תחת מערכת לחצים אדירה, אין לך זמן בלתי מוגבל, ואתה צריך להגיע להסדרה. וכן, ייתכן שהיה עדיף ליצור אזור חיץ, אבל אני חושב שההבנה במערכת הביטחון היא שההסכם הנוכחי הוא משהו שיכולים לחיות איתו, על כל ההיבטים האחרים של ההסכם שקיימים שם. זה נראה כמו משהו שהוא יחסית סביר. השאלה הגדולה היא עד כמה אנחנו נהיה ערניים ועד כמה נצליח באמת לעמוד על כך שאנחנו אוכפים בנחישות את כל התנאים של ההסכם". עד כמה נכון הצעד להשאיר את אותן נקודות שליטה בלבנון? "חמש נקודות השליטה בשטח לבנון הן חשובות, כי הבעיה שלנו היא שהיישובים הישראליים נמצאים תחתיהן. אלה מקומות גבוהים, ומשם קל לשלוט בתצפית ובאש על היישובים שלנו, ולעקוב אחרי כל מה שקורה. השטח מייצר לנו נחיתות טופוגרפית, ואת זה ניסו לתקן באמצעות הצבת המוצבים האלה, ליצור מצב שבו אנחנו מבטלים את הנחיתות הזאת ואנחנו שולטים בהם ולא להפך. האתגר יהיה לא להפוך להיות ברווזים במטווח, אלא למנף את המוצבים האלה להרבה מודיעין ושליטה. ושוב, חשוב לציין, השאלה תהיה בסופו של דבר עד כמה נהיה ערניים, ועד כמה אנחנו לא נאפשר עוד פעם כניסה למצב מגננתי דפנסיבי. אני חושב שההבנה העיקרית ממה שעברנו היא שהאחריות על שמירת הביטחון של ישראל מוטלת על ישראל ורק עליה", הוא מסכם. צינור החמצן נותק גם תת־אלוף במיל' יוסי קופרווסר, ראש מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, רואה בתנאים שנוצרו בלבנון תנאים שמסוגלים להבטיח את ביטחון תושבי ישראל, ובתנאי שישראל תשכיל לשמר את המצב לאורך זמן ותגיב בתקיפות על כל הפרה של חיזבאללה: "באופן כללי אני חושב שסך הכול המציאות יותר טובה משחשבנו שתהיה בשלב הזה. כמובן תמיד אפשר לשפר ולייעל", הוא מציין, "אבל בהתחשב בנסיבות בזמן שערכנו את המשא ומתן בזמנו, טרם נפילת אסד, ההסכם היה פחות או יותר ההסכם הטוב ביותר שיכולנו לקבל אז. הצלחנו גם לדחות בכמה שבועות את השלמת הביצוע שלו ולהמשיך לפעול להשמדת תשתיות טרור ואמצעי לחימה בעומק השטח, ואם כן בסך הכול ההסכם הקיים מתפקד בצורה סבירה נכון לעכשיו. אבל כמובן המבחן שלו יהיה מול האתגרים שחיזבאללה יציב בפנינו בהמשך, ואני מניח שהמנגנונים של יישום ההסכם יימשכו גם במעלה הדרך". מה זה אומר? "זה אומר שכאשר אנחנו מדווחים שחיזבאללה עושה משהו שלא מקובל עלינו ומנוגד להסכם, צריך לדווח על כך בפני הוועדה, ואם הוועדה לא תטפל כפי שמצופה ממנה, אנחנו נפעל בכוח למגר את הבעיה. ואם יהיה מדובר באיום שלא מאפשר לפנות לוועדה, כי הוא רגיש מבחינת זמן, נטפל אנחנו בבעיה בלי לפנות לוועדה, כלומר אנחנו משנים פה את כללי המשחק", הוא מבהיר. "אנחנו לא מאפשרים יותר התחמשות מחודשת לא במרחב דרום לבנון ולא מעבר לו. אנחנו בעצמנו עושים זאת ולא מחכים שגורמים חיצוניים יעשו את העבודה בעבורנו". ככה נהגנו עד עכשיו במהלך הפסקת האש, אבל עכשיו, משיצאנו מדרום לבנון, נוכל להמשיך ולדאוג לאינטרסים הביטחוניים של ישראל? "אני מקווה שגם אחרי שיצאנו נמשיך לפעול בדרך הזאת. אני מקווה שנמשיך להפגין את אותן נחישות ועקביות גם בהמשך". מה דעתך על הטענה כי חיזבאללה מורתע? "חיזבאללה במקום אחר משהיה בתחילת המלחמה. הוא ספג מכה קשה, ומעבר למכות הישירות שהוא ספג - הפגיעה בהנהגה ובכל שדרת הפיקוד, וגם בפעילים שלו והשמדת מערכי האמל"ח בעיקר בדרום לבנון ומעבר לו - הוא הפסיד את הנתיב העיקרי שאיפשר לו להתעצם כל פעם מחדש. עכשיו המסלול הישיר הזה, שעובר מסוריה לאיראן, נחסם. השינוי הזה הוא לא שינוי קל ערך", הוא מבקש לציין. "וגם הממשל הסורי החדש עוין לחיזבאללה, שנלחם נגדו ונגד אנשיו במלחמת האזרחים בסוריה. אם כן כל המציאות האסטרטגית במרחב השתנתה מאוד. היא עדיין לא יציבה. היא עדיין בתהליך התעצבות, ולא ברור לגמרי מה יהיה, אבל זו לא המציאות שבה סוריה שימשה צינור חמצן שדרכו איראן סיפקה ציוד ואמצעי לחימה לחיזבאללה. ברגע שזה לא קיים, זה גורם למצוקה אמיתית לחיזבאללה". עד כמה לדעתך ניתן לסמוך על צבא לבנון שימלא את חלקו בהסכם? "במידה מוגבלת בלבד", הוא סובר. "צבא לבנון לא די חזק כדי להתמודד מול חיזבאללה בריכוזים השיעיים בדרום לבנון, וגם הצבא הלבנוני עצמו חדור על ידי גורמים שמשתפים פעולה עם חיזבאללה. לכן היכולות שלנו להישען על צבא לבנון הן מוגבלות ביותר, ואנחנו חייבים לסמוך בראש ובראשונה על עצמנו", הוא פוסק. "למדנו שהכול בידיים שלנו. האחריות היא עלינו, ואנחנו צריכים לוודא שאנחנו מסכלים כל ניסיון של חיזבאללה להתעצם מחדש במרחב הזה". השארת חמשת המוצבים בתוך שטח האויב היא הכרחית להשגת הגנה מרבית? "המיקום של המוצבים נגזר מתוך הצורך הטופוגרפי בשטח והצורך בהגנה על היישובים ששוכנים סמוך לגדר. במובן הזה יש להם חשיבות רבה. מובן שהם עלולים להיות יעד לפעולה של גורמים עוינים, וזה דבר שמטריד. חיזבאללה עלול ליצור פרובוקציות וכמובן בצה"ל לוקחים את זה בחשבון וצריכים להיערך בהתאם". מנהיג חיזבאללה נעים קאסם כבר כינה אותם 'כיבוש ישראלי' ושיגר איום נגד הצבת המוצבים. "בהחלט צריך לקחת בחשבון שיהיה איום על המוצבים הישראליים, אבל עם זאת יש צורך בקיומם לשמירה על ביטחון היישובים", הוא אומר ומוסיף, "אני מעריך שהמצב הקיים היום בזירה הלבנונית הוא הרבה יותר טוב מהמצב שהיה לפני 7 באוקטובר. השינויים שנעשו, גם כתוצאה מהפגיעה בתשתיות של חיזבאללה וגם כתוצאה מהעובדה שעכשיו יש לישראל לגיטימציה לפעול כנגד כל התארגנות מחודשת שלהם - אלה שינויים דרמטיים שמשנים את התמונה כולה. ומצד שני, כפי שציינתי, ישראל חייבת לשמור באופן עקבי על המצב הקיים".