הרב שאול פרבר, יושב ראש ומייסד ארגון 'עתים', הציג בעמדת ערוץ 7 בכנס המנהלים באילת את השקפתו על הצורך בתיקון מערך הרבנות הראשית לישראל. לדבריו, כעת קיימת הזדמנות לשינוי, בין היתר בשל עניין ציבורי גובר בנושאי דת מאז מתקפת החמאס בשבעה באוקטובר.
"אין ספק שכעת יש הזדמנות", פותח הרב פרבר את דבריו ומוסיף כי עד כה נפגש מספר פעמים עם הרב הראשי האשכנזי הרב קלמן בר ובכוונתו להיפגש גם עם הרב הראשי הספרדי, הרב דוד יוסף. על הרב בר הוא אומר: "אני רואה בו הרבה פתיחות, הוא מבין עניין ורוצה לשנות דברים".
ההזדמנות כעת לדבריו היא מאחר שהציבור מתעניין יותר בנושאי דת מאז מתקפת החמאס בשבעה באוקטובר. "לציבור הישראלי באמת אכפת מנושאי הדת, הם רוצים סוף סוף שיהיה כאן תיקון". הוא מוסיף כי בשנים האחרונות הייתה "הזנחה" מצד הרבנות ומנגד ארגונו, 'עתים', מנסה "לעשות הרבה פעולות חיוביות כדי לגרום לאנשים לקחת אחריות על היהדות שלהם".
הרב פרבר מותח ביקורת על התנהלות הרבנות הראשית בשנים האחרונות אותה הוא מכנה "קטסטרופה". הוא מסביר מדוע נדרש שינוי בגוף הרבנות: "מה שקרה בשנים האחרונות - קטסטרופה, הרימו חומות ולא דאגו לכלל ישראל". הרב מציג נתונים: "בעשור האחרון חלה ירידה של עשרים ושמונה אחוז במספר הנישאים דרך הרבנות".
"זו קטסטרופה מבחינת הציבור שלנו, אנחנו צריכים לדאוג לכלל ישראל, אנחנו צריכים להפוך את המועצות דתיות ואת רשמי נישואין למקום שאנשים רוצים להגיע אליהם, לא למקומות שאנשים בורחים מהם", אומר הרב ומציין כי מסקר שערך ארגונו עולה כי בין 20% ל-30% מהמתגרשים טענו שההליך הרחיק אותם מהיהדות. "צריכים לעשות פעילויות כירורגיות כדי לתקן".
את התיקונים הנדרשים הוא מפרט: "צריכים לעשות הסברה, לעשות הכשרות לרבנים ולדיינים ולרשמי נישואין, אבל יותר מזה אנחנו צריכים ללכת לציבור ולהסביר לו שזה אפשרי, זה קל, לא משהו מורכב, אנחנו צריכים במקום כל השנאה שהמקום הזה גורם - זה צריך להיות מקום של אהבה".
בנוגע לגיור, הוא מציין כי מדובר בסוגיה הדורשת טיפול מיידי, שכן "כיום שישה אחוזים מהאוכלוסייה היהודית בישראל - אינם יהודים על פי ההלכה. אנחנו לא מיסיונרים, מי שלא רוצה זה בסדר גמור, אבל מי שכן רוצה אנחנו צריכים לפתוח לפניו את הנתיב בו הוא כן יכול לעשות גיור על בסיס ההלכה בלי לוותר". כיום, הוא אומר, ברבנות "החמירו כל כך שאין מקום לאנשים שהם בשר מבשרנו, אחים".
על השאלה האם המחלוקת בין ארגונו לרבנות הראשית נסובה על גישה או על החמרות הלכתיות משיב הרב כי יש מקום לחומרות הלכתיות, אך הבעיה היא ש"ברבנות אימצו רק את החומרה". בנושא הזה הוא משתף דברים ששמע מהרב קלמן בר בסוגיית הכשרות שהנהיג בנתניה בשבתו כרב העיר וכעת מתכוון להנהיג את הדבר גם בערים נוספות.
המהלך - הוא אפשרות לתת לרבני עיר להעניק גם כשרות מהדרין מן המהדרין, "מהדרין מן המהדרין וכשר. התפקיד של הרבנות הראשית, תפקיד של הממסד הדתי זה בעצם לאפשר, להנגיש, השאלה זה לא הלכה, הנושא הוא מה המרחב, הרבנות, התפקיד שלהם זה פשוט לתת את המרחב, להגיד זה כשר וזה גם כשר".
בנושא הגיור, הוא לא חושש מרפורמה בתחום וחושף כי כיום יש רשימה סודית ברבנות של אלפי פסולי חיתון. "דבר כזה קיים". הוא מציין כי עד לפני כעשרים שנה, כל אדם שעבר גיור אצל דיינים - "הוא יהודי לכל דבר ועניין, כל זמן שהם שומרים מצוות". בנושא הזה הוא אומר כי ברבנות כיום "יש מרחב שאפשר לעבוד איתם מבחינה הלכתית ואני חושב שיש איזשהו פתיחות אצל הרבים".
הרב נשאל לסיום על כך שתהליך הגיור הוא דבר ראשון להרחיק את הגוי, אך כאן הרב מדבר אחרת גם מבחינה הלכתית. הוא מסביר כי "אנחנו יודעים שבתקופות מסוימות, בהיסטוריה של העם היהודי, היה רצון להתקרב לעם היהודי ובמיוחד אלו שכבר גרים כאן - חמש מאות שמונים ואחד אלף עולים שלא מוגדרים כיהודים. האנשים האלו הם חלק מכל מה שקורה כאן. הזמנים השתנו ויש לנו כלים הלכתיים מאוד חזקים. אנחנו מקבלים אלפי פניות מאנשים שרוצים לחיות חיים יהודים בארץ, אנחנו עוזרים להם כל יום".