ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין דנה אתמול בהצעת חוק שירות ביטחון, כאשר במוקד עמדה סוגיית ההעדפה המתקנת לחרדים בשירות המדינה. מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי חרדים מהווים רק 2.2% מכלל עובדי המדינה, פער משמעותי מהיעד הממשלתי של 7%. הלל פכטר, מנהל תחום תכנון בנציבות שירות המדינה, הציג מגמת שיפור קלה וציין כי בשנת 2024 נבחרו 302 עובדים חרדים מתוך 5,700 עובדים חדשים (5.7%). עם זאת, רק בשישה משרדי ממשלה שיעור הנקלטים החרדים עומד על 7% ומעלה, כאשר המשרד לשירותי דת מוביל עם 47.6% חרדים מקרב הנקלטים החדשים. פכטר הסביר כי קיימים שני מסלולי העדפה מתקנת: מכרזים ייעודיים לאוכלוסייה החרדית והעדפה מתקנת במכרזים כלליים, אך הודה כי "במהלך השנים חלה ירידה במספר המכרזים הייעודיים לחרדים". רק 40% מהמכרזים הייעודיים לחרדים הסתיימו עם בחירת מועמד בשנה האחרונה. הנתונים מראים גם כי 69% מהמועמדויות החרדיות לשירות המדינה הן של נשים, ושיעור המועמדים החרדים יורד ככל שעולים ברמת הבכירות - מ-12% בדרג המסד ל-6% בלבד בדרג הבכירים. במהלך הדיון התברר כי גם מאמצי גיוס החרדים לצה"ל נתקלים בקשיים משמעותיים. סא"ל אביגדור דיקשטיין, ראש ענף חרדים בצה"ל, חשף כי מתוך 10,000 צווי גיוס שנשלחו לחרדים בשתי פעימות, הגיעו לפקודות מעצר 1,066 ולצווי 12 הגיעו 2,232 מהם. הצבא הכריז על 265 חרדים כמשתמטים, כ-500 נמצאים בהליכים שונים, אך רק 177 התגייסו בפועל - פחות מ-2% מסך הצווים שנשלחו. דיקשטיין ציין כי צה"ל מתכנן לשלוח 14,000 צווי גיוס נוספים בקרוב, והוסיף: "הגענו למסקנה שיש ביכולתנו לנתח באמצעות תבחינים את המועמדים שאנחנו יכולים לגייס בצורה אפקטיבית".