הרמטכ"ל לשעבר ח"כ גדי איזנקוט התייחס למתקפה הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר בכנס לזכר מאיר דגן במכללת נתניה והודה כי לא צפה אותה.
"שישה שבועות לפני 7 באוקטובר שלחתי מכתב לראש הממשלה והצבעתי בפניו על השסע העמוק בחברה, עם אמירה של 'עצור מייד' את התהליכים שמחלישים את המדינה.
אני מודה שלא צפיתי את המתקפה האכזרית שהייתה, הסתכלתי יותר על הצפון", אמר איזנקוט.
בהמשך הזהיר איזנקוט מפני מה שהוא מכנה "איוולת מנהיגותית". "בזמן שמדינת ישראל נלחמת, הממשלה מקדמת שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים וחוק פטור מגיוס – בעוד 400 אלף צווי מילואים נשלחים. יש סיבה גדולה לדאגה כאשר מנהיגות בוחרת שלא לקדם חוק גיוס שוויוני", אמר.
הוא האשים את נתניהו בהתנהלות אסטרטגית לקויה לאורך שנים. "אני מזהה, עוד מהיותי מזכיר צבאי, את ההתעקשות של נתניהו שלא להניח תמונת מתאר אסטרטגית. מדובר בליקוי מהותי שמסביר גם את החשש הגדול מאוד מוועדת חקירה ממלכתית".
איזנקוט לא חסך ביקורת גם על אופן ניהול הלחימה בעזה וטען כי הממשלה "עסוקה בבניית נרטיבים לאחור". לדבריו, חמאס והג'יהאד האסלאמי גייסו כיום כ-35–40 אלף לוחמים, והיעדר תכנון ליום שאחרי רק מאפשר להם להמשיך את הלחימה. השיקול המרכזי שלא להביא מישהו אחר במקומם – הוא שיקול פוליטי.
הוא הציע להתחיל בהקמת שלטון טכנוקרטים בשיתוף מדינות המפרץ ולבנות פתרון הדרגתי לעתיד רצועת עזה.
לדעתו יש לקדם עסקה להשבת החטופים גם במחיר קשה. "למרות שחמאס הוא אויב אכזר, ממשלה אחראית הייתה יכולה לקדם את המתווה. כשמשווים בין מתווה נתניהו למתווה וויטקוף – זה שהוצג בקבינט מדויק ונכון יותר. יש לפעול הגליית הנהגת חמאס, פירוז עזה, אטימת הגבולות, ורק לאחר מכן – לשבת על הסדרת עתידה של עזה תוך שישראל שומרת על השפעה ביטחונית. רק אז נוכל לחזור למיקוד באיום המרכזי – איראן".