מדינות רבות הכירו בישראל מיד עם הקמתה. לוותיקן זה לקח 45 שנים (!) והתרחש רק בשנת 1993. בניגוד לטענה שהיו לכך סיבות פוליטיות, הסיבה העיקרית הייתה דווקא דתית: "תיאולוגיית ההחלפה".
התפיסה שבעקבות חטאיו העם ישראל איבד את מעמדו כעם נבחר והנצרות תפסה את מקומו. התקומה היהודית בארץ ישראל איימה לשמוט את הקרקע מתחת התפיסה הזו.
אירוע דרמטי התרחש בשנת 1964, כאשר לראשונה ביקר בישראל אפיפיור, פאולוס השישי. הוותיקן דרש שהמפגש שלו עם הרבנים הראשיים יתקיים במגידו, אתר ארכיאולוגי עם משמעות דתית לנוצרים, ולא בירושלים, כמקובל. שני הרבנים הראשיים, הרב יצחק נסים והרב איסר יהודה אונטרמן, התנגדו לכך נחרצות וראו בכך התעלמות מירושלים כבירת ישראל. בסופו של דבר המפגש התקיים במגידו ואת ממשלת ישראל ייצג נשיא המדינה שז"ר, אך הרבנים החרימו אותו.
מהשואה ועד חרבות ברזל
בתקופת מלחמת העולם השנייה נקט האפיפיור פיוס ה-12 בשתיקה מול השמדת העם היהודי, למרות שהגיע לידיו מידע מבוסס על הרצח השיטתי. אחרי השואה התנהל מאבק קשה להשיב לעם ישראל ילדים שהוריהם נרצחו אבל הוחבאו במנזרים והכנסייה לא רצתה להשיבם.
השינוי הגדול התרחש בשנת 1965 כשפורסמה הצהרת "נוסטרה אטטה" (בלטינית: בזמננו אנו) שהכירה בכך ש"לא ניתן לדבר על היהודים כדחויים או מקוללים", והביעה צער על האנטישמיות שכוונה נגד יהודים לאורך ההיסטוריה. התפילה הנוצרית שונתה, ובמקום להתפלל "למען יסיר הא-ל את המחסום מלב היהודים", התקבל הנוסח: "הבה נתפלל למען העם היהודי, הראשון לשמוע את דבר הא-ל'. עם זאת עדיין נותר פער גדול בין ההצהרות לבין הגישה בפועל.
בעת מלחמת חרבות ברזל, התבטאויותיו של האפיפיור פרנציסקוס עוררו סערה בישראל. בדצמבר 2024 הצהיר כי "יש לחקור אם ישראל מבצעת רצח עם בעזה", ובנובמבר 2023 רמז כי פעולות ישראל עלולות להכיל "מאפיינים של רצח עם". בטקס חג המולד 2024, עורר פולמוס כשפסל תינוק ישו הונח על כאפייה פלסטינית. הוא אמנם גינה את פיגועי חמאס ונפגש עם משפחות חטופים, אך בהצהרותיו ניכר אימוץ הנרטיב הפלסטיני ללא התייחסות מספקת לזכותה של ישראל להגן על עצמה.
היחסים לאן?
תשובתה של היהדות לתיאולוגיה הנוצרית טמונה בפסוק אחד: "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי איתם" (ויקרא כו,מד). גם אם עם ישראל יחטא ויגלה – הבחירה האלוקית בו לעולם לא תתבטל, כי בן תמיד יישאר בן. שיבת ציון, הקמת מדינת ישראל ופריחתה הם העדות החיה לכך שהברית הזו היא אכן נצחית.
מותו של האפיפיור פרנציסקוס מזכיר כי למרות שינויים מסוימים, הדרך לפיוס אמיתי עוד ארוכה. הצהרות חרטה אינן יכולות לכפר על אלפיים שנות רדיפות, פוגרומים ועלילות דם, אך אולי הכנסייה מתחילה לפקוח עיניים אל מול המציאות ולהכיר באמת שהיהדות ידעה תמיד - הבטחה אלוקית אינה מתבטלת לעולם.
הרב יוני לביא מוביל את מועדון ההורים הגדול של ערוץ 7. להצטרפות וקבלת גישה למאגר השלם של התכנים – הקליקו כאן.