ועדת הכלכלה אישרה את הצעותיהם של יו"ר הועדה, ח"כ שלום שמחון ושל ח"כ לאה נס, לשמירת ערכי טבע ונוף ושיקומם- לרבות נחלים, מעיינות ובתי גידול לחים. הועדה קיבלה את הצעת שמחון, לפיה יקבע בחוק כי נציב המים ימסור לועדת הכלכלה מדי שנה, עד ה- 1 באפריל, הודעה בדבר כמות המים שתוקצה במהלך אותה שנה לטובת הטבע. במידה ובמהלך השנה יחול שינוי בכמות המוקצית לטבע, יחויב נציב המים למסור על השינוי לועדת הכלכלה. הצעות החוק אוחדו להצעת חוק אחת שתעלה בימים הקרובים למליאת הכנסת לקריאה ראשונה.
הצעת החוק אושרה למרות הסתייגותו של נציב המים, שמעון טל, שטען כי אין להקנות עדיפות לטבע על פני חמשת צרכני המים האחרים- המגזר הביתי, החקלאות, התעשייה, מלאכה מסחר ושירותים ושירותים ציבוריים. "אנחנו מחלקים את המים בין כלל הצרכנים, ואיננו סבורים שהחוק צריך להעדיף אחד מהם". טל ציין כי על פי החלטת הממשלה בעשור הקרוב יוכפלו כמויות המים שיוקצו לטבע. על פי נתוני נציבות המים הטבע צורך 600 מיליון קוב מים (שזורמים בנחלים ומנוצלים בנקודת היציאה על ידי מקורות). 50 מיליון קוב הולכים לאיבוד בים או כתוצאה מהתאיידות. כיום מוזרמים לטבע בין 10
ל- 25 מליון קוב.
חברי הכנסת מצידם סברו כי יש לנקוט בהעדפה מתקנת כלפי הטבע. שמחון טען כי בעוד שלחקלאות ולתעשייה יש לובי חזק, והצרכנים הביתיים ממילא צורכים מים כפי רצונם, הרי שלטבע אין לובי. "חובת הדיווח של נציב המים לועדת הכלכלה תקנה יתרון קטן לטבע". ח"כ לאה נס דרשה שהטבע יהיה צרכן מים לגיטימי ומועדף, וזאת לאחר שקופח במשך שנים. ח"כ מלי פולישוק- בלוך הזכירה כי ים המלח הולך ומצטמצם כתוצאה ממדיניות הממשלה. פולישוק המליצה לשמחון לא לוותר על הסעיף בהצעתו המחייב את נציב המים לספק מים לאתרי טבע, וזאת כדי להקשות על הריסת אתרי טבע כמו ים המלח.
מנחם זלוצקי מהמשרד לאיכות הסביבה הסביר את חשיבותם של בתי הגידול הלחים לשימור המגוון הביולוגי הצמחי של ישראל . זלוצקי הזכיר את שמורות החולה ועין אפק כבתי גידול לחים, ואמר כי רשות הטבע והגנים עושה מאמצים עילאיים לשמרם. שמואל חן, מארגון חיים וסביבה, שעסק בקידום נושא בתי הגידול דרש שהחוק יבטיח את שיקומם.
רקפת כץ מהחברה להגנת הטבע אמרה כי כאשר חוקק חוק המים לא חשבו על הטבע. הטבע נמצא במצב של נחיתות בהשוואה למגזר הביתי ולחקלאות. הצרכן בבית יודע מתי אין לו מים וכך גם החקלאי. לטבע, לעומת זאת, אין ברזים ואין מי שמסוגל למדוד אם יש או אין מים. חובת נציב המים למסור דיווח תעניק חשיבות ציבורית לנושא.
נציב המים העלה את ההיבט התקציבי של אספקת המים. הוא ציין כי כל קוב שיסופק מעבר לתמיכות כרוך בעלות תקציבית. מחירם של 25 מיליון הקוב המסופקים היום 4 מיליון ₪. ניסים קסם מרשות הטבע והגנים דרש כי ינתן פטור לשמורות הטבע ולגנים הלאומיים מתשלום עבור המים, בדומה לפטור שהתקבל מארנונה. (ש)
הצעת החוק אושרה למרות הסתייגותו של נציב המים, שמעון טל, שטען כי אין להקנות עדיפות לטבע על פני חמשת צרכני המים האחרים- המגזר הביתי, החקלאות, התעשייה, מלאכה מסחר ושירותים ושירותים ציבוריים. "אנחנו מחלקים את המים בין כלל הצרכנים, ואיננו סבורים שהחוק צריך להעדיף אחד מהם". טל ציין כי על פי החלטת הממשלה בעשור הקרוב יוכפלו כמויות המים שיוקצו לטבע. על פי נתוני נציבות המים הטבע צורך 600 מיליון קוב מים (שזורמים בנחלים ומנוצלים בנקודת היציאה על ידי מקורות). 50 מיליון קוב הולכים לאיבוד בים או כתוצאה מהתאיידות. כיום מוזרמים לטבע בין 10
ל- 25 מליון קוב.
חברי הכנסת מצידם סברו כי יש לנקוט בהעדפה מתקנת כלפי הטבע. שמחון טען כי בעוד שלחקלאות ולתעשייה יש לובי חזק, והצרכנים הביתיים ממילא צורכים מים כפי רצונם, הרי שלטבע אין לובי. "חובת הדיווח של נציב המים לועדת הכלכלה תקנה יתרון קטן לטבע". ח"כ לאה נס דרשה שהטבע יהיה צרכן מים לגיטימי ומועדף, וזאת לאחר שקופח במשך שנים. ח"כ מלי פולישוק- בלוך הזכירה כי ים המלח הולך ומצטמצם כתוצאה ממדיניות הממשלה. פולישוק המליצה לשמחון לא לוותר על הסעיף בהצעתו המחייב את נציב המים לספק מים לאתרי טבע, וזאת כדי להקשות על הריסת אתרי טבע כמו ים המלח.
מנחם זלוצקי מהמשרד לאיכות הסביבה הסביר את חשיבותם של בתי הגידול הלחים לשימור המגוון הביולוגי הצמחי של ישראל . זלוצקי הזכיר את שמורות החולה ועין אפק כבתי גידול לחים, ואמר כי רשות הטבע והגנים עושה מאמצים עילאיים לשמרם. שמואל חן, מארגון חיים וסביבה, שעסק בקידום נושא בתי הגידול דרש שהחוק יבטיח את שיקומם.
רקפת כץ מהחברה להגנת הטבע אמרה כי כאשר חוקק חוק המים לא חשבו על הטבע. הטבע נמצא במצב של נחיתות בהשוואה למגזר הביתי ולחקלאות. הצרכן בבית יודע מתי אין לו מים וכך גם החקלאי. לטבע, לעומת זאת, אין ברזים ואין מי שמסוגל למדוד אם יש או אין מים. חובת נציב המים למסור דיווח תעניק חשיבות ציבורית לנושא.
נציב המים העלה את ההיבט התקציבי של אספקת המים. הוא ציין כי כל קוב שיסופק מעבר לתמיכות כרוך בעלות תקציבית. מחירם של 25 מיליון הקוב המסופקים היום 4 מיליון ₪. ניסים קסם מרשות הטבע והגנים דרש כי ינתן פטור לשמורות הטבע ולגנים הלאומיים מתשלום עבור המים, בדומה לפטור שהתקבל מארנונה. (ש)