יו"ר ש"ס אלי ישי כינה את טקס קבלת הפנים לשלושת החללים ולטננבאום "פסטיבל". "ההפקה חסרת רגישות ואינה מוסיפה דבר למשפחות, שכל מבוקשם היה להתייחד עם יקיריהם ולשוב לאלמוניותם", אמר ישי.
"האם מישהו חשב על רגשותיהן של המשפחות כשתכנן את הפסטיבל? האם גודש הנואמים והקטעים המוזיקליים היו הכרחיים?... מעניין כמה מתוך הנוכחים באירוע יבואו לנחם את המשפחות כאשר בסביבה לא יהיו צוותי טלוויזיה?", שאל ישי.
"אני מקווה שלא נראה קטעים מתוך הטקס במשדרי תעמולת הבחירות של אחת מן המפלגות", סיכם.
מתנגד חריף נוסף לטקס הוא מאיר אינדור, מארגון מותקפי הטרור "אלמגור".
"עכשיו כבר מותר לגלות: כולם עבדו על כולם!", כתב אינדור.
לדבריו, מדובר ב"טקס ממלכתי, שאינו כתוב באף פרוטוקול ושהופק בהוראת ראש הממשלה", וזאת במטרה "לחלוב אהדה מהציבור, אחרי הביקורת שנשמעה בו על ההסכם".
אינדור האשים את מארגני הטקס ב"ריקוד על ארונות" על משקל "ריקוד על הדם".
העיתונאים, לדבריו, "עבדו בעיניים" על הציבור. הם שיתפו פעולה עם המשפחות השכולות כשדיברו על "החזרת הבנים הביתה", כאילו מדובר בבנים חיים, בעוד שכולם ידעו כי מדובר בגופות. כך גם באשר לפרסומים על אודות היותו של טננבוים "שבר כלי" מבחינה רפואית".
מי שלא "עבד על עמו בעיניים", כתב אינדור, "הוא נסראללה. לו ולחבריו היו כל הסיבות לארגן חגיגות ניצחון. אולי גם בגלל ההתנהגות הישראלית, שנחשפה בקלונה, עם מלך עירום.
"ומן הצד השני, וללא השוואה בולטת אישה אמיצה כמגדלור של אור, בתיה ארד ע"ה, אמו של רון, הנווט, שהשאירה צוואה מוסרית חשובה: "אם רון אינו בחיים אל תשחררו מחבלים!", כתב אינדור.
"האם מישהו חשב על רגשותיהן של המשפחות כשתכנן את הפסטיבל? האם גודש הנואמים והקטעים המוזיקליים היו הכרחיים?... מעניין כמה מתוך הנוכחים באירוע יבואו לנחם את המשפחות כאשר בסביבה לא יהיו צוותי טלוויזיה?", שאל ישי.
"אני מקווה שלא נראה קטעים מתוך הטקס במשדרי תעמולת הבחירות של אחת מן המפלגות", סיכם.
מתנגד חריף נוסף לטקס הוא מאיר אינדור, מארגון מותקפי הטרור "אלמגור".
"עכשיו כבר מותר לגלות: כולם עבדו על כולם!", כתב אינדור.
לדבריו, מדובר ב"טקס ממלכתי, שאינו כתוב באף פרוטוקול ושהופק בהוראת ראש הממשלה", וזאת במטרה "לחלוב אהדה מהציבור, אחרי הביקורת שנשמעה בו על ההסכם".
אינדור האשים את מארגני הטקס ב"ריקוד על ארונות" על משקל "ריקוד על הדם".
העיתונאים, לדבריו, "עבדו בעיניים" על הציבור. הם שיתפו פעולה עם המשפחות השכולות כשדיברו על "החזרת הבנים הביתה", כאילו מדובר בבנים חיים, בעוד שכולם ידעו כי מדובר בגופות. כך גם באשר לפרסומים על אודות היותו של טננבוים "שבר כלי" מבחינה רפואית".
מי שלא "עבד על עמו בעיניים", כתב אינדור, "הוא נסראללה. לו ולחבריו היו כל הסיבות לארגן חגיגות ניצחון. אולי גם בגלל ההתנהגות הישראלית, שנחשפה בקלונה, עם מלך עירום.
"ומן הצד השני, וללא השוואה בולטת אישה אמיצה כמגדלור של אור, בתיה ארד ע"ה, אמו של רון, הנווט, שהשאירה צוואה מוסרית חשובה: "אם רון אינו בחיים אל תשחררו מחבלים!", כתב אינדור.