ביום שישי גזרה השופטת מיכאלה שידלובסקי-אור על יצחק פס ועל מתתיהו שבו 15 חודשי מאסר בפועל. כזכור, הואשמו פס, אביה של שלהבת פס הי"ד, התינוקת שנרצחה מירי צלף ערבי בחברון, ושבו, גיסו של פס, בהחזקת לבנות חבלה. על פי עסקת טיעון, הודו פס ושבו בעבירות של החזקת נשק שלא כדין ובקבלת נכסים שהושגו בפשע.
מפסק הדין עולה כי בית המשפט לא קיבל את טענת הפרקליטות שהשניים ביצעו את העבירות שמיוחסות להם "על רקע עבריינות אידיאולוגית". הפרקליטות ביקשה לטעון כי מאחר שלא הסבירו את מניעיהם ובהעדר הסבר כזה יש לקבוע כי הם ביצעו את העבירות על רקע עבריינות אידיאולוגית שתכליתה נקמה ופגיעה בערבים.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בפסק הדין אוזכרה הטרגדיה הקשה שעבר נאשם מס' 1, יצחק פס, בן 27, נשוי ואב לשתי בנות קטנות, בנות שנה ושנתיים, עת נרצחה בתו הפעוטה שלהבת ז"ל, בת עשרה חודשים, בידי מחבלים, בהיותה נתונה בזרועותיו. בפסק הדין צוין כי אף הוא נפצע באותו אירוע. עוד נכתב שם כי שירות המבחן "התרשם כי המדובר באדם רגיש ומופנם, שחונך לערכים של נתינה והתגייסות למען הקהילה". בהמשך נכתב כי מדובר ב"אדם נורמטיבי שעבר טלטלות בחייו...עד לאירוע הטרגי של הירצח בתו בזרועותיו".
התביעה טענה כי למרות "הטרגדיה המשפחתית של נאשם" "יש להחמיר עם הנאשמים"."בא כוח המאשימה מפנה לעובדה שעד עתה לא הסבירו הנאשמים את מניעיהם, ובהעדר הסבר כזה יש לקבוע כי הם ביצעו את העבירות על רקע עבריינות אידיאולוגית, שתכליתה נקמה ופגיעה בערבים (עמ' 16 לפרוטוקול). בא כוח המאשימה אף מפנה את תשומת לבו של בית המשפט לחומרי החבלה הספציפיים, שהם חומרים מסוכנים. בא כוח המאשימה מבקש לגזור על הנאשמים מאסר בפועל לתקופה ממושכת, שלא תפחת משש שנים, וכן מאסר על-תנאי מרתיע".
בפסיקתה קובעת השופטת: "מלאכת גזירת הדין אינה מלאכה קלה, בוודאי כאשר מדובר באנשים מן היישוב שטרגדיה פקדה את משפחתם. במקרה שלפניי אין ראיה כל שהיא המלמדת על עבריינות אידיאולוגית, שנועדה לנקום בערבים. גם העובדות שצוינו בכתב האישום אינן מפרטות עובדות כאלה, ולכן אין מקום לעיין בשיקולי הענישה בעבירות אידיאולוגיות".
בראיון לערוץ 7 אמר עו"ד נפתלי וירצברגר כי אף על פי שבית המשפט לא קיבל את דרישתה של הפרקליטות להשית על פס ושבו עונש של עד שש שנות מאסר, מדובר בפסק דין מחמיר "ואפילו מחמיר מאד", כלשונו.
לדבריו, על פי תקדימים שהוגשו לו בית המשפט נוכח לדעת כי התופעה של החזקת אמצעי לחימה מסיבות שונות ומשונות בידי אזרחי ישראל נפוצה מאד ורמת הענישה במקרים כאלה, גם במקרים חמורים, עומדת על חודשי מאסר אחדים בלבד, ובמקרים קלים יותר מסתפק בית המשפט בהטלת עבודות שירות. במקרה של פס ושבו דרשה הפרקליטות החמרה מיוחדת באמצעות עונש שלא יפחת משש שנות מאסר. בכך ביקשה הפרקליטות, אומר וירצברגר, להפגין שינוי מגמה, אך היא עשתה זאת "דווקא על גבם של פס ושבו".
בית המשפט, לדבריו, קבע עונש של 15 חודשים, והוא, כאמור, נמוך ממה שדרשה הפרקליטות, אך בה בעת הוא גבוה בהרבה מרמת הענישה שנקטה עד כה.
מאחר שפס ושבו עצורים עד תום ההליכים אם ירד שליש מתקופת מאסרם, והם יקבלו את ההפחתות הנהוגות, אזי בעוד שלושה חודשים הם ישתחררו, אמר וירצברגר. (ר)
מפסק הדין עולה כי בית המשפט לא קיבל את טענת הפרקליטות שהשניים ביצעו את העבירות שמיוחסות להם "על רקע עבריינות אידיאולוגית". הפרקליטות ביקשה לטעון כי מאחר שלא הסבירו את מניעיהם ובהעדר הסבר כזה יש לקבוע כי הם ביצעו את העבירות על רקע עבריינות אידיאולוגית שתכליתה נקמה ופגיעה בערבים.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בפסק הדין אוזכרה הטרגדיה הקשה שעבר נאשם מס' 1, יצחק פס, בן 27, נשוי ואב לשתי בנות קטנות, בנות שנה ושנתיים, עת נרצחה בתו הפעוטה שלהבת ז"ל, בת עשרה חודשים, בידי מחבלים, בהיותה נתונה בזרועותיו. בפסק הדין צוין כי אף הוא נפצע באותו אירוע. עוד נכתב שם כי שירות המבחן "התרשם כי המדובר באדם רגיש ומופנם, שחונך לערכים של נתינה והתגייסות למען הקהילה". בהמשך נכתב כי מדובר ב"אדם נורמטיבי שעבר טלטלות בחייו...עד לאירוע הטרגי של הירצח בתו בזרועותיו".
התביעה טענה כי למרות "הטרגדיה המשפחתית של נאשם" "יש להחמיר עם הנאשמים"."בא כוח המאשימה מפנה לעובדה שעד עתה לא הסבירו הנאשמים את מניעיהם, ובהעדר הסבר כזה יש לקבוע כי הם ביצעו את העבירות על רקע עבריינות אידיאולוגית, שתכליתה נקמה ופגיעה בערבים (עמ' 16 לפרוטוקול). בא כוח המאשימה אף מפנה את תשומת לבו של בית המשפט לחומרי החבלה הספציפיים, שהם חומרים מסוכנים. בא כוח המאשימה מבקש לגזור על הנאשמים מאסר בפועל לתקופה ממושכת, שלא תפחת משש שנים, וכן מאסר על-תנאי מרתיע".
בפסיקתה קובעת השופטת: "מלאכת גזירת הדין אינה מלאכה קלה, בוודאי כאשר מדובר באנשים מן היישוב שטרגדיה פקדה את משפחתם. במקרה שלפניי אין ראיה כל שהיא המלמדת על עבריינות אידיאולוגית, שנועדה לנקום בערבים. גם העובדות שצוינו בכתב האישום אינן מפרטות עובדות כאלה, ולכן אין מקום לעיין בשיקולי הענישה בעבירות אידיאולוגיות".
בראיון לערוץ 7 אמר עו"ד נפתלי וירצברגר כי אף על פי שבית המשפט לא קיבל את דרישתה של הפרקליטות להשית על פס ושבו עונש של עד שש שנות מאסר, מדובר בפסק דין מחמיר "ואפילו מחמיר מאד", כלשונו.
לדבריו, על פי תקדימים שהוגשו לו בית המשפט נוכח לדעת כי התופעה של החזקת אמצעי לחימה מסיבות שונות ומשונות בידי אזרחי ישראל נפוצה מאד ורמת הענישה במקרים כאלה, גם במקרים חמורים, עומדת על חודשי מאסר אחדים בלבד, ובמקרים קלים יותר מסתפק בית המשפט בהטלת עבודות שירות. במקרה של פס ושבו דרשה הפרקליטות החמרה מיוחדת באמצעות עונש שלא יפחת משש שנות מאסר. בכך ביקשה הפרקליטות, אומר וירצברגר, להפגין שינוי מגמה, אך היא עשתה זאת "דווקא על גבם של פס ושבו".
בית המשפט, לדבריו, קבע עונש של 15 חודשים, והוא, כאמור, נמוך ממה שדרשה הפרקליטות, אך בה בעת הוא גבוה בהרבה מרמת הענישה שנקטה עד כה.
מאחר שפס ושבו עצורים עד תום ההליכים אם ירד שליש מתקופת מאסרם, והם יקבלו את ההפחתות הנהוגות, אזי בעוד שלושה חודשים הם ישתחררו, אמר וירצברגר. (ר)