יו"ר ועדת הכלכלה שלום שמחון, קורא למפקח על הבנקים לבטל את "עמלת השורה" (עמלת רישום פעולה בחשבון), כנהוג בעולם, או להטיל עליה פיקוח.
הוא ביקש מהמפקח להודיע לועדת הכלכלה בתוך שבועיים על אילו מהעמלות ראוי להטיל פיקוח, כדי להקל על משקי הבית. שמחון קרא לציבור להעביר לועדת הכלכלה את תלונותיו בנושא העמלות. "אסור להשלים עם המצב לפיו משקי הבית מסבסדים באמצעות העמלות הגבוהות את הלקוחות העסקיים, והמעבר מבנק לבנק מלווה בייסורים".
שמחון הדגיש כי אם הרגולטור [מפקח] יגלה אוזלת יד בטיפול בבעיה, תקדם הועדה את הצעות החוק שכבר הונחו על ידי שמחון, ארדן, פולישוק-בלוך ודוד טל, או שתאלץ את הממשלה להניח יוזמת חקיקה משלה.
הדיון בועדת הכלכלה שנערך ביוזמת ח"כ גלעד ארדן, עסק בפגיעה בצרכנים עקב העדר תחרות בענף הבנקאות וזאת בעקבות דו"ח שהגיש פרופ' דוד לבהרי בו קבע כי הבנקים נוהגים כקרטל. "מה שהולך כברווז ומגעגע כברווז הוא ברווז", קבע לבהרי, והציג נתונים בהם ניכר כי בישראל 82.2% מסך ההכנסות התפעוליות של חמשת הבנקים הגדולים היו מעמלות, לעומת המצב בבנקאות העולמית בה העמלות מהוות אחוז נמוך מרווחי הבנקים. "הם מרוויחים מהתשלומים שהם גובים תמורת הדיו ודפי המדפסות של פקידיהם", אמר לבהרי.
בדו"ח מופיע כי מיוני 99 ועד ינואר 2004 נרשמה עליה מעל המדד בכל העמלות של הבנקים.
דרור שטורם הממונה על ההגבלים אמר כי מבדיקה שערך במשך שנתיים לא נמצא קרטל בענף הבנקאות. הוא הסביר את העדר התחרות במיעוט מתחרים בענף ובחסמי כניסה גבוהים לשוק. הוא ציין כי קשייהם של צרכנים לעבור מבנק לבנק מאפשרים לבנקים, בלי שנדרש כל תיאום מפורש, להעלות את העמלות בסמיכות זמנים.
הוא הציע כאמצעי זמני ל"כיבוי שריפה" להטיל פיקוח אפקטיבי על העמלות של משקי הבית "שמשלמים הלקוחות שאין להם יכולת מיקוח" ולצמצם את מספר העמלות כדי להקל על חישובן. "הצרכן שיצליח לחשב את סכום העמלות יקבל פרס נובל, אמר שטורם".
לכוח יש מגבלות ועל הבנקים להבין זאת אומר שטרום. לדבריו יש למנוע מהבנקים לנצל את כוחם כלפי הצרכנים הביתיים, "השקטים".
לדעתו שינוי ייתכן רק באמצעות חקיקה והאשים את הכנסת במשך השנים כי טרפדה נסיונות חקיקה שמאפשרים תחרות בענף "הלוואי שהכנסת תיקח את החוק לידיים אחרי 20 שנה", אמר שטורם.
המפקח על הבנקים, יואב להמן אמר בתחומים מסוימים קיימת תחרות ובתחומים אחרים פחות.
להמן הוסיף כי בנק ישראל מעודד את הבנקים הזרים להיכנס לישראל. "נשמח ונסלול את הדרך לכל בנק ראוי ממדינה ראויה". בעניין ייקור העמלה על ידי בנק הפועלים, אמר כי בנק הפועלים הודיע לו כי אין בכוונתו לבטל את ייקור העמלה (מ- 1.21 ₪ ל- 1.28). להמן אמר כי סמכות הפיקוח על המחירים נמצאת בידי התמ"ת. "תנו לי סמכות לפקח, לא באמצעות התמ"ת, ואפקח על העמלות".
חברי הכנסת תקפו את מדיניות הבנקים להעדיף את הלקוחות העסקיים וכן את אוזלת ידו של המפקח.
ח"כ רן כהן אמר כי הבנקים "לוקחים מהחלשים ומסבסדים את החזקים. הבנקים חכמים על האזרח הקטן ומוחקים חובות של מיליארדים לכרישי ההון. כל המשק מתמוטט והבנקים פורחים".
ח"כ גלעד ארדן אמר "אינני מאמין לבנקים, אך אני מרגיש שקיימת אימפוטנציה מצד המפקח בטיפול בהם".
ח"כ יצחק וקנין אמר למפקח "אתה לא אומר כלום. זו מריחה אחת גדולה". ח"כ דוד טל הזכיר למפקח כי "חובת נאמנותו לאזרחי ישראל ולא לבנקים, אשר שודדים את האזרחים שוד לאור יום".
ח"כ לייבוביץ' הוסיף "הפיקוח על הבנקים מועל בתפקידו להגן על הציבור. לא שמעתי בדיון הזה דבר שנעשה כדי להגן על הצרכן". גם שמחון האשים את אנשי בנק ישראל כי "הם מורחים את הועדה בגדול, דבר שיאלץ אותנו לדון בנושא כל שבוע".
הוא ביקש מהמפקח להודיע לועדת הכלכלה בתוך שבועיים על אילו מהעמלות ראוי להטיל פיקוח, כדי להקל על משקי הבית. שמחון קרא לציבור להעביר לועדת הכלכלה את תלונותיו בנושא העמלות. "אסור להשלים עם המצב לפיו משקי הבית מסבסדים באמצעות העמלות הגבוהות את הלקוחות העסקיים, והמעבר מבנק לבנק מלווה בייסורים".
שמחון הדגיש כי אם הרגולטור [מפקח] יגלה אוזלת יד בטיפול בבעיה, תקדם הועדה את הצעות החוק שכבר הונחו על ידי שמחון, ארדן, פולישוק-בלוך ודוד טל, או שתאלץ את הממשלה להניח יוזמת חקיקה משלה.
הדיון בועדת הכלכלה שנערך ביוזמת ח"כ גלעד ארדן, עסק בפגיעה בצרכנים עקב העדר תחרות בענף הבנקאות וזאת בעקבות דו"ח שהגיש פרופ' דוד לבהרי בו קבע כי הבנקים נוהגים כקרטל. "מה שהולך כברווז ומגעגע כברווז הוא ברווז", קבע לבהרי, והציג נתונים בהם ניכר כי בישראל 82.2% מסך ההכנסות התפעוליות של חמשת הבנקים הגדולים היו מעמלות, לעומת המצב בבנקאות העולמית בה העמלות מהוות אחוז נמוך מרווחי הבנקים. "הם מרוויחים מהתשלומים שהם גובים תמורת הדיו ודפי המדפסות של פקידיהם", אמר לבהרי.
בדו"ח מופיע כי מיוני 99 ועד ינואר 2004 נרשמה עליה מעל המדד בכל העמלות של הבנקים.
דרור שטורם הממונה על ההגבלים אמר כי מבדיקה שערך במשך שנתיים לא נמצא קרטל בענף הבנקאות. הוא הסביר את העדר התחרות במיעוט מתחרים בענף ובחסמי כניסה גבוהים לשוק. הוא ציין כי קשייהם של צרכנים לעבור מבנק לבנק מאפשרים לבנקים, בלי שנדרש כל תיאום מפורש, להעלות את העמלות בסמיכות זמנים.
הוא הציע כאמצעי זמני ל"כיבוי שריפה" להטיל פיקוח אפקטיבי על העמלות של משקי הבית "שמשלמים הלקוחות שאין להם יכולת מיקוח" ולצמצם את מספר העמלות כדי להקל על חישובן. "הצרכן שיצליח לחשב את סכום העמלות יקבל פרס נובל, אמר שטורם".
לכוח יש מגבלות ועל הבנקים להבין זאת אומר שטרום. לדבריו יש למנוע מהבנקים לנצל את כוחם כלפי הצרכנים הביתיים, "השקטים".
לדעתו שינוי ייתכן רק באמצעות חקיקה והאשים את הכנסת במשך השנים כי טרפדה נסיונות חקיקה שמאפשרים תחרות בענף "הלוואי שהכנסת תיקח את החוק לידיים אחרי 20 שנה", אמר שטורם.
המפקח על הבנקים, יואב להמן אמר בתחומים מסוימים קיימת תחרות ובתחומים אחרים פחות.
להמן הוסיף כי בנק ישראל מעודד את הבנקים הזרים להיכנס לישראל. "נשמח ונסלול את הדרך לכל בנק ראוי ממדינה ראויה". בעניין ייקור העמלה על ידי בנק הפועלים, אמר כי בנק הפועלים הודיע לו כי אין בכוונתו לבטל את ייקור העמלה (מ- 1.21 ₪ ל- 1.28). להמן אמר כי סמכות הפיקוח על המחירים נמצאת בידי התמ"ת. "תנו לי סמכות לפקח, לא באמצעות התמ"ת, ואפקח על העמלות".
חברי הכנסת תקפו את מדיניות הבנקים להעדיף את הלקוחות העסקיים וכן את אוזלת ידו של המפקח.
ח"כ רן כהן אמר כי הבנקים "לוקחים מהחלשים ומסבסדים את החזקים. הבנקים חכמים על האזרח הקטן ומוחקים חובות של מיליארדים לכרישי ההון. כל המשק מתמוטט והבנקים פורחים".
ח"כ גלעד ארדן אמר "אינני מאמין לבנקים, אך אני מרגיש שקיימת אימפוטנציה מצד המפקח בטיפול בהם".
ח"כ יצחק וקנין אמר למפקח "אתה לא אומר כלום. זו מריחה אחת גדולה". ח"כ דוד טל הזכיר למפקח כי "חובת נאמנותו לאזרחי ישראל ולא לבנקים, אשר שודדים את האזרחים שוד לאור יום".
ח"כ לייבוביץ' הוסיף "הפיקוח על הבנקים מועל בתפקידו להגן על הציבור. לא שמעתי בדיון הזה דבר שנעשה כדי להגן על הצרכן". גם שמחון האשים את אנשי בנק ישראל כי "הם מורחים את הועדה בגדול, דבר שיאלץ אותנו לדון בנושא כל שבוע".