מדענים ממכון מקס פלנק לחקר גידול צמחים בקלן שבגרמניה ומהאוניברסיטה העברית בירושלים מצאו את המנגנון המולקולרי שצמחים משתמשים בו כדי לפרוח, בהתאם לשינויים במספר שעות האור ביממה, באיכות האור ובעצמתו.
לממצאי המחקר, שפורסמו ב 13 בפברואר 04' במגזין Science, השלכות מרחיקות לכת על אפשרות עתידית לשליטה במועדי הפריחה של צמחים ובהסתגלותם לפריחה בִּתנאים שונים מתנאיהם הטבעיים.
במקרים רבים הפקתו של מזון מצמחים מוגבלת לעונות מסוימות בשנה או לאזורים מסוימים בעולם. אחת הסיבות לכך היא אמצעי הזהירות הייחודיים שפיתח כל זן של צמח, אשר מאותתים לו מהו הזמן המתאים ביותר בעבורו להתחיל לפרוח ולהתרבות, בהתבסס על האקלים המסוים שבו התפתח.
כדי להבין את אופן ההשפעה של האור על זמן הפריחה ערכו החוקרים את הניסויים על צמח המודל ארבידופסיס, תודרנית. הם הדגימו איך מספר שעות האור ביממה ואיכות האור – באמצעות פוטורצפטורים, קולטי האור של הצמח, משפיעים על יציבותו של החלבון מקדם הפריחה הנקרא "קונסטנס". ממצאים אלו עוזרים להסביר את התנהגותם של זני צמחים רבים שפריחתם תלויה בעונות השנה ובמספר שעות האור ביממה.
הארבידופסיס הוא צמח קטן שנעשה בו שימוש נרחב כמודל בחקר מדעי הצמח. זהו הצמח הראשון שכל הגנום שלו פוענח.
ד"ר אלון סמך, מדען ישראלי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שהשתתף במיזם, מצביע על כך שבהתבסס על ממצאים אלו ועל מחקרים קודמים היה אפשר לעשות מניפולציות על מועדי הפריחה של גידולים חשובים, וזאת באמצעות שינויים גנטיים שיעלו או יורידו את יציבות החלבון קונסטנס, או במקרים אחרים באימוץ אמצעים אגרוטכניים פשוטים המשפיעים על איכות האור המגיע לצמח ולכן גם על פריחתו. (ר)
לממצאי המחקר, שפורסמו ב 13 בפברואר 04' במגזין Science, השלכות מרחיקות לכת על אפשרות עתידית לשליטה במועדי הפריחה של צמחים ובהסתגלותם לפריחה בִּתנאים שונים מתנאיהם הטבעיים.
במקרים רבים הפקתו של מזון מצמחים מוגבלת לעונות מסוימות בשנה או לאזורים מסוימים בעולם. אחת הסיבות לכך היא אמצעי הזהירות הייחודיים שפיתח כל זן של צמח, אשר מאותתים לו מהו הזמן המתאים ביותר בעבורו להתחיל לפרוח ולהתרבות, בהתבסס על האקלים המסוים שבו התפתח.
כדי להבין את אופן ההשפעה של האור על זמן הפריחה ערכו החוקרים את הניסויים על צמח המודל ארבידופסיס, תודרנית. הם הדגימו איך מספר שעות האור ביממה ואיכות האור – באמצעות פוטורצפטורים, קולטי האור של הצמח, משפיעים על יציבותו של החלבון מקדם הפריחה הנקרא "קונסטנס". ממצאים אלו עוזרים להסביר את התנהגותם של זני צמחים רבים שפריחתם תלויה בעונות השנה ובמספר שעות האור ביממה.
הארבידופסיס הוא צמח קטן שנעשה בו שימוש נרחב כמודל בחקר מדעי הצמח. זהו הצמח הראשון שכל הגנום שלו פוענח.
ד"ר אלון סמך, מדען ישראלי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שהשתתף במיזם, מצביע על כך שבהתבסס על ממצאים אלו ועל מחקרים קודמים היה אפשר לעשות מניפולציות על מועדי הפריחה של גידולים חשובים, וזאת באמצעות שינויים גנטיים שיעלו או יורידו את יציבות החלבון קונסטנס, או במקרים אחרים באימוץ אמצעים אגרוטכניים פשוטים המשפיעים על איכות האור המגיע לצמח ולכן גם על פריחתו. (ר)