"העובדה שאגף התקציבים הוא האחראי באופן בלעדי על הכנת תקציב המדינה וגיבושו מונעת כל דיון ביקורתי בהצעת התקציב שהאוצר מגיש. בהיעדר חלופות ממשיות להצעות אגף התקציבים מנועים השרים מניהול דיון מהותי בתקציב, שהוא כלי המדיניות המרכזי במשק". כך עולה מנייר עמדה של פרויקט "סנאט", הפועל במימון ובחסות קרן פרידריך אברט הגרמנית ועוסק בהעברת מידע לח"כים ולמקבלי ההחלטות. יצוין כי על צוות ההיגוי של הפרויקט נמנים ח"כ גדעון סער (ליכוד), ח"כ יצחק הרצוג (עבודה) וח"כ אתי לבני (שינוי). את נייר העמדה חיברה עו"ד יסמין קשת, שניהלה את המחלקה המשפטית בתנועה למען איכות השלטון ועסקה רבות בנושאי ממשל, שקיפות וקידום חקיקה המטפחת אתיקה בארגונים. בין היתר עסקה עו"ד קשת בהובלת קמפיין בינלאומי להגברת השקיפות בממשל בארה"ב והניחה יחד עם פרופ' זאב סגל ופרופ' אסא כשר הצעת חוק בנושא על שולחן הכנסת. נייר העמדה מציין כי לתקציב שהאוצר מתווה אין בדרך כלל כל הצעות חלופיות. בנוסף, סובל הדיון בנושא התקציב ממחסור בזמן ומהיעדר דיון שיטתי בשל שיטת התקצוב המאופיינת במספר רב של סעיפים תקציביים, העולה במאות אחוזים על המקובל במדינות מערביות אחרות. כתוצאה מכל אלה אין ביכולתם של השרים להבין, להעריך ולנתח את שקבוע בתקציב. עו"ד קשת הוסיפה: "שיטה זו, שבה אגף התקציבים היא היחידה העומדת לדיון, בשילוב מספר רב של סעיפים, מביאה לתקציב ארוך ומסורבל שאינו שקוף לשרי הממשלה. חוסר השקיפות עשוי לעלות בקנה אחד עם האינטרס של אגף התקציבים, כיוון שבכך יש להבטיח כי הצעת התקציב לא תהא נתונה לביקורת אמתית מצד חברי הממשלה. עד כדי כך מהווים חברי הממשלה 'פיונים' בידי אגף התקציבים, כך שאם שר מנסה 'להתמרד' מופעל נגדו 'נשק' של מניעת תקציב למשרדו, ולמעשה הוא מנוטרל." לדברי עו"ד קשת, הליך זה זועק לשמיים בחוסר תקינותו, בייחוד לאור החשש לניגוד העניינים אליו עלולים להיקלע פקידי האוצר בשעה שהם "פוזלים" אל עבר עתידם בשוק הפרטי והשיקולים הלא טהורים שמצב כזה עלול להציף. עו"ד יסמין קשת מציעה בנייר העמדה של 'סנאט' ליישם את המלצות ועדת השרים לענייני תיאום, מינהל וביקורת המדינה, שבראשה עמד השר חיים רמון, משנת 2000, באשר לרפורמה בהליך עיצוב התקציב. עיקר ההמלצות התייחס להקדשת זמן רב יותר לדיוני הממשלה על הליך עיצוב התקציב, קיומן של כמה חלופות תקציב, הגדרת מטרות התקציב ותפוקותיו, שינוי מתכונתו של חוק ההסדרים, כך שההצעה תוגש לכנסת במתכונת מצומצמת ויכללו בה סעיפים הכרחיים בלבד. כן קוראת עו"ד קשת ליישם את ההצעה הישנה, אותה העלה לראשונה גד יעקובי בשנת 1974, להקים יחידה לניתוחי מדיניות שתפקידה יהיה בדיקת הצעות החלטה בנושאים מרכזיים המובאים בפני הממשלה תוך ליווי ההצעות בדברי הסבר של השרים להצעות החלטה המובאות על ידם ותוך ניתוח ופירוט חלופות. לפי ההצעה, בראש הגוף יעמוד איש מקצוע בולט בתחום ניתוח מדיניות ציבורית. כן הוצע להמיר את הנוהג הקיים לפיו ישיבות הממשלה כוללות סקירות בעל פה בפני השרים בסקירות בכתב אשר יופצו בין חברי הממשלה מוקדם ככל האפשר, כך שיתאפשר לשרים ללמוד את נושא הישיבה עוד בטרם הישיבה. אמנם את רוב ההמלצות אימצה הממשלה, אך הן לא יושמו בפועל. המלצה נוספת העולה מנייר העמדה של 'סנאט' היא ליישם את המלצות הוועדה הציבורית לבדיקה כוללת של שירות המדינה וגופים הנתמכים מתקציב המדינה בראשות חיים קוברסקי משנת 1989 להנהגת "דיונים אסטרטגיים" במליאת הממשלה בהם ייבדקו לעומק תחומי מדיניות על פי העניין. הוועדה המליצה, בין היתר, לצרף לחלק מהדיונים "מסמכי מדיניות" המסכמים את עמדתה של הממשלה תוך אפשרות לדון בהם בכנסת; להנהיג מתכונות להגשת חלופות בדוקות להצעות החלטה; לקיים דיוני עומק ממשלתיים בנושאים לאומיים, על פי סדרי קדימות לאומיים ועל סמך חומר רקע מתאים.