בית הקפה, הממוקם בבית מורשת אורי צבי גרינברג, מעוצב בסגנון ביתי. קירות האולם עטורים תמונות, דיוקנאות וציטוטים משיריו של אורי צבי גרינברג. גם השם, 'חכליל', שפירושו צבע אדום, רומז למשורר הנודע אדום השיער.

"חכליל" נחנך בהופעה מיוחדת של אהרון רזאל, זמר ומלחין של מוזיקה יהודית מקורית, ואליעז כהן, משורר דתי מחבורת "משיב הרוח", בשיח, ניגון ושירה יהודית ישראלית.

ההופעה היתה מעין דו- שיח קולח שהתנהל בין שני האמנים, אהרון בשיריו בליווי גיטרה ופסנתר, ואליעז בשירתו. הוא נפתח ב"שיר- ציון" של רזאל, ולאחר מכן בשירה משל אליעז- שירת ציון על "הזמן הזה הבוער".

הדיאלוג ביניהם, דרך המוזיקה והמילים, עסק בשאלות הנוגעות לאומנות בזמננו ולדרכי הבעה של יוצרים דתיים. בין היתר, עלתה השאלה כיצד ניתן ליצור ולכתוב אל מול מצבים קשים בזמן הזה - "הכל כך קיומי, בוער, שותת", כדברי אליעז. בזמן בו הסנה בוער, ועם ישראל נתון במשברים מחד, אך ממשיך הלאה ו'איננו אוכל' מאידך.

הערב לווה בשירי גאולה, ביניהם 'זמן הגאולה', והיה נסוך בהרבה אמונה ותקוה לגאולה שלמה. כמו כן הוזכרו המשוררים יהודה עמיחי ונתן יונתן. הזמר אהרון רזאל אף ניגן בפסנתר שירים משל עמיחי בלחניו שלו.

אילה רייזל שנכחה במקום סיפרה לכתבתנו רות אברהמי כי החיבור בין המשורר אליעז כהן, לזמר אהרון רזאל היה מרתק בפני עצמו. הפגישה בין השירה הכתובה למוזיקה, האהדה ההדדית ונקודות החיבור הרבות שהיו ביניהם, גרמו להופעה שתהיה נינוחה וזורמת, ומאוד נוגעת.