כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי נאוה עינבר מנהלת ההסברה באגודה למלחמה בסרטן ויאיר עמיקם סמנכ"ל ההסברה במשרד הבריאות פנו אל מוקדי בבקשה לאסור שידור תכנית "הזולה" שבה עוסקים בנושא עישון הנרגילה, תכנית האמורה לעלות לשידור ב 1 בדצמבר.

במכתבם הם ציינים כי עפ"י חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון "אסורה פרסומת בעל פה, בכתב בדפוס או באמצעים אלקטרוניים המיועדת או הזמינה לציבור לרבות פרסומת עקיפה של כל מוצר טבק לרבות נרגילה". עוד הם מוסיפים כי מ 1 בדצמבר הורחב החוק ובמסגרתו נאסרה מכירת נרגילות ושאר מוצרי טבק לקטינים. מכירה לקטינים תחשב עבירה פלילית שקנס בצידה עומד כיום על 12,900 ₪.

"תכנית זו על התכנים שלה אמצעי השידור והאנשים המשתתפים, מהוה עבירה ברורה על חוק זה, ועל כן אנו מבקשים כי תמנע לאתר את שידורה ועלייתה לאויר", הם כותבים.

נאוה ענבר אומרת לכתבתנו כי הפניה של האגודה למלחמה בסרטן אל יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין היא רק צעד ראשון במאבק ההסברתי בנושא עישון הנרגילה, וכי אם צעד זה לא ימנע את שידור התכנית, תפנה האגודה לערכאות.

האגודה מציינת במכתב כי תופעת עישון הנרגילה, חדשה יחסית ומתפשטת בקרב הנוער. הוספת חומרי טעם לטבק הנרגילה גורמת לכך שהצעירים המעשנים נרגילה סוברים בטעות כי התערובת מכילה פירות ולכן אינה מזיקה. הנרגילה אף נתפסת בעיני הצעירים כתחביב לשעות הפנאי: אוספים נרגילות, מתנסים בעישון סוגי טבק שונים, ועוד.

לדברי האגודה טבק הנרגילה מיובא לישראל בעיקר ממדינות ערביות ומהרש"פ וכי על אריזות הטבק מצוירים פירות. "הריח המתקתק הנישא באויר עם עישון הטבק מטעה ביוצרו את הרושם שמדובר בתערובת פירות תמימה בלתי מזיקה". זאת ועוד, הכיתוב על גבי האריזה, מופיע בשפה הערבית ולעיתים גם בשפה האנגלית אך לא בעברית, ורבים ממעשני הנרגילה אינם מסוגלים לקרוא ולהבין את הכתוב על גבי האריזות. "גם אם מבינים, על חלק מהאריזות יש כיתוב מטעה למשל על חלקן נכתב כי הן מכילות מולסה (חומר מתוק המופק מסוכר) , חומרי טעם וחומר משמר. וזפת הנקראת עטרן (tar) , הידועה כגורמת סרטן. לעתים כתוב על האריזה שהתערובת מכילה 0.0% מ"ג tar , דבר שעלול להטעות וליצור את הרושם שחומר זה אינו קיים בעשן הטבק, אך לא כך הדבר".
לדברי האגודה "ממחקר שנערך באוניברסיטה אמריקנית בביירות שבלבנון והתפרסם ב 03 בכתב עת מקצועי נמצא כי עשן הנרגילה מכיל כמויות משמעותיות של זפת, ניקוטין ומתכות כבדות שהן רעילות ומסרטנות".

במאמר נוסף שהתפרסם בעתון "הרפואה" על ידי ד"ר שבתי ורסנו, היחידה לחינוך וטיפול באסתמה המח' לרפואת ריאות בית החולים "מאיר" נכתב, כי עישון הנרגילה מגיע מהודו והוא התפשט דרך איראן ומצרים לכל המזה"ת. הטבק המשמש לעישון נרגילה אינו הטבק הרגיל של הסיגריות אלא טבק כהה עם תכולת ניקוטין גבוהה יותר. הטבק מיובא ממקורות בארצות ערב כגון מצרים ובחריין, שאינם מבוקרים ואין לדעת אם לא הוסיפו לו חומרים נוספים.

כתבתנו מציינת כי עפ"י נתונים נוספים שמפרסמת האגודה מתוך דו"ח של שר הבריאות על מצב העישון בישראל בשנת 04: התופעה של עישון נרגילה נפוצה בקרב כ 40% מהילדים בכיתות ו – י, עד כתה י' מספיקים יותר מ 60% מהבנים היהודים להתנסות בעישון נרגילה. 47% מבני הנוער סבורים שעישון נרגילה אינו מזיק כמו עישון סיגריות.