ללא ספק הקמפיין שמתנהל בימים אלה שכותרתו "קץ הדמוקרטיה" ראוי לזכות בתואר הקמפיין המוצלח ביותר בכל הזמנים. הרפורמה המשפטית, שהייתה בין הנושאים עליה הצביע רוב העם, ואשר על חלקים גדולים ממנה, גם הציבור שאינו נמנה על הקואליציה הנוכחית מסכים, הפכה ל"מהפכה משפטית ומשטרית" שתוביל לקץ הדמוקרטיה, לדיקטטורה, לפגיעה כלכלית קשה, למצב בטחוני מסוכן, להרס מערכת הבריאות, למלחמת אחים וסופה יוביל לחורבנה של הארץ על יושביה. והקמפיינרים, שממומנים בתקציבי ענק, מתאמצים ליישם את חזון הקמפיין. זה מתחיל בפרסום חוות דעת של כלכלנים (שאגב נדירים הפעמים שהכלכלנים באמת הצליחו לחזות משברים משמעותיים מראש) הצופים פגיעה קשה בכלכלתה של ישראל עקב הפגיעה העתידית במערכת המשפט ובהליכים הדמוקרטיים במדינה. את דברי הכלכלנים מהדהדים אמצעי התקשורת הכתובה והדיגיטלית בעברית ובשפות אחרות. כדי לתת לזה תוקף מוצאים כמה מבעלי החברות שהאג'נדה מתאימה להם, והם מספרים על הוצאת הכספים של החברה שלהם לחו"ל, ועוד כמה משקיעים מתארים כמה שהם מודאגים מהמצב, ולקינוח מנהל בנק (שמשתתף בהפגנות) מספר על הוצאת כספים מהבנק אותו הוא מנהל, והכל כדי שהנבואה תגשים את עצמה. ולא רק את דברי הכלכלנים מהדהדת התקשורת וכל מיני מומחים מטעם, אלא גם את דברי כל מי שמוכן למצוא את הנישה שלו שגם בו תפגע הרפורמה, לעיתים תוך מציאת קשר קלוש ביותר. כך מתווספת לה מחאת המשפטנים, הרופאים, המהנדסים, ההייטקיסטים, המילואימניקים ועוד ועוד. וכדי שזה יקבל גם נופך גלובלי, פונים בחוסר אחריות משווע, חברי כנסת, אנשי עסקים, כלכלנים, משפטנים ואנשי תקשורת לחבריהם בחו"ל, ומספרים להם על קץ הדמוקרטיה ועל אובדן המשילות בישראל, ועל קריסה צפויה של מערכת המשפט, ועל כך שכדאי להוציא את הכספים מהארץ, כי כבר עושים את זה בפועל. הגדיל לעשות בלא שמץ של בושה יו"ר הקואליציה יאיר לפיד אשר המליץ על השקעה אלטרנטיבית של הכספים ב... סינגפור. כל הקמפיין צובר תאוצה, וגם עיתוני העולם ובעקבותיהם מנהיגי העולם, יודעים לספר על הפגיעה במערכת המשפט ובדמוקרטיה הישראלית, ומכאן באמת לא רחוקה הדרך שהנבואה או הרצון של הקמפיינרים תגשים את עצמה. אז מה באמת אתם עושים מנהיגי מחאת המהפכה המשפטית? כך עוצרים תהליך חקיקה במדינת ישראל? בדרך של "גם לי גם לך לא יהיה" ו"תמות נפשי עם פלישתים"? זה מה שאתם מעוניינים? לפגוע במדינת ישראל? למוטט את כלכלתה? לפגוע בבטחונה? לכרות את הענף שגם אתם יושבים עליו? אתם באמת רוצים שמישהו ישפוך פה דם? השתגעתם לגמרי? מה פשר האובססיה הזו ? מה פשר הקריאות של אנשים ומנהיגים מתוככם למלחמת אחים? לשימוש בנשק? לשפיכות דמים? זו באמת הדרך שבה אתם רוצים למנוע חקיקה דמוקרטית? שכחתם שיש הליכי הידברות בוועדות הכנסת בה כל אדם או בעל מקצוע ומומחה שחפץ להביע את דעתו המקצועית או הפוליטית רשאי לעשות זאת? כן. ניתן למחות ולהפגין אבל די להסתה. די לקריאות למלחמת אחים, לשפיכות דמים, לירידה מהארץ, לאי תשלום מיסים, לאי התגייסות לצבא ולשירות מילואים. לא לפני שנים רבות, בקיץ 2005, חווינו את אחת החוויות הקשות ביותר של הגירוש מגוש קטיף. החלטה שהתקבלה במחטף פוליטי חמור שבג"ץ בחר שלא להתערב בה, הובילה לעקירת מתיישבים מבתיהם, הרס עסקיהם והוצאת מתיהם מקברם ועקירתם למקום אחר. גם אז יצאו להפגין, וכנגד אותם מפגינים התנהגה מערכת המשפט בצורה נוראית. ממעצר קטינים עד לתום ההליכים, דרך מניעת הזכות להפגין ולמחות ועד עונשי מאסר כבדים על מי שניסה לחסום כבישים, ועוד ועוד. ואז, לא איימנו במלחמת אחים, ולא בשפיכות דמים. גם לא איימנו בהוצאת כספים והעברתם לחו"ל. לא הבאשנו את מדינת ישראל בפני אומות העולם. איש מאיתנו שכאב את כאב העקירה לא העלה בדעתו שלא להתגייס לצה"ל, לשירות קרבי, ובטח שלא להשתמט ממילואים. כאבנו את כאב העקירה ואת תוצאותיה, שאותם אנו, וכל יישובי דרום הארץ חווים עד עצם היום הזה. גם שנה לאחר מכן, ב-2006 , במלחמת לבנון השנייה התייצבנו לקרב, בו אף נפלו טובי בנינו, חלקם ממפוני גוש קטיף עצמו. אז הבה ונדבר על הרפורמה, כאן ועכשיו, ללא כל תנאים מוקדמים ועל פי כללי הדמוקרטיה. ניתן למחות וניתן להפגין - זה לגיטימי, ובתנאי שהמחאה תהיה בהתאם לחוק ובהתאם לכללים שהתוו על ידי מערכת המשפט בתקופת הגירוש מגוש קטיף. הדמוקרטיה הקיימת מאפשרת שיח מתמשך וענייני בוועדות הכנסת. ניתן אף לדון ולשוחח בכל מקום אחר, גם בבית הנשיא. בסופו של דבר הנושא יובא להצבעה בבית המחוקקים, על פי כללי הדמוקרטיה והחוק במדינת ישראל, ושם תיפול ההכרעה. איני יודע מה תהא התוצאה הסופית, אבל כפי שידענו לקבל בלב כבד את תוצאת הגירוש מגוש קטיף והמשכנו לבנות את הארץ ולחזק אותה, כך אני מצפה מאחינו לדעת לקבל כל תוצאה ברפורמה המשפטית, שתתקבל בדרך חוקית ודמוקרטית, גם אם היא אינה לגמרי מקובלת עליכם. בסופו של דבר, כנהוג במדינה דמוקרטית, בעוד ארבע שנים יתקיימו בחירות שבהם תעמוד לנו הזכות המחודשת לבחור את המנהיגים שלדעתנו ראוי שינהיגו את ישראל. הכותב הינו שותף במשרד עו"ד ודיין בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין.