"כשיגמרו תרועות הפסטיבלים, שיירות הפנטזיה המזרחית עם אופנועים בלונים ובכירי צה"ל-פוליטקאים שנדחפים לפריים הצילומים יאמר החמאס בליבו אם זה כל חשוב להם ולתקשורת - יאללה לפגוע הבא", אומר הערב יו"ר ארגון אלמגור, מאיר אינדור. "לאחר שמדינת ישראל הוכיחה היום שלמנהיגותה אין יכולת עמידה מול המניפולציות והלחצים של החמאס. זוהי רק שאלה של זמן מתי תהיה המלחמה הבאה עם ישראל על ידי אחת מהמדינות האחרות המשקיפות מהצד על נצחון החמאס ומתקנאה בו. בינתיים רשם חמאס נצחון אדיר שמתבטא בקבלות פנים המוניות עם איומים המתחדשים על ישראל".
אולי נדמה לכם שמתחילת השבוע אתם שומעים כל הזמן ברכות לחודש רמדאן: פוליטיקאים מברכים ומתייסרים בניסיון לבטא את המילים רמדאן כרים; ביטחוניסטים כושלים מזהירים שבלי מחוות משמעותיות המוסלמים הצמים עלולים לאבד את זה (כי מי מאיתנו לא מארגן פרעות אלימות בעיצומו של יום כיפור, למשל); ברדיו ובעיתונים מודיעים כל יום מתי הצום נכנס ומתי הוא יוצא (האם גם על תענית אסתר יודיעו? אל תעצרו את נשימתכם). נדמה שכל המדינה היהודית עוסקת בחודש המוסלמי, ואף אחד לא זוכר שזה גם, קצת, במידה מסוימת, חודש אדר. אבל זה רק נדמה לכם. כי כולנו, בלי יוצא מן הכלל, מאמצים את המהות העמוקה של חודש אדר, לפעמים אפילו בלי להיות מודעים לכך. קחו למשל את ישיבת הקבינט בנושא ההיערכות לרמדאן, שאני לא יודע מה בדיוק נאמר בה ואם בכלל התקיימה, אבל אם התקיימה יש יסוד סביר להניח שזה מה שנאמר בה: ראש השב"כ: לפי המודיעין שלנו, חודש רמדאן עלול השנה להיות נפיץ במיוחד. שר בקבינט: כל שנה אתה אומר את זה. ראש השב"כ: ועובדה שאני צודק. צריך להעניק הקלות רציניות לאוכלוסייה הערבית ולבצע צעדי מנע נגד יהודים. מפכ"ל המשטרה: אני מסכים. השטח רגוע, והאינטרס העליון שלנו הוא שקט. שרה בקבינט: יכול להיות שערביי ישראל ויו"ש שומרים על שקט כי הם חוששים מתגובה נחושה שלנו לאור הטבח ב-7 באוקטובר? שר הביטחון: נא למחוק, זו הערה פרובוקטיבית. שרה בקבינט: אולי אנחנו צריכים פשוט לחזק את המשילות ולהבהיר חד-משמעית שלא נסבול שום אלימות? הרמטכ"ל: יש בזה היגיון. לכן לא נעשה את זה. שרה בקבינט: למה? שר הביטחון: זו שאלה פרובוקטיבית. הרמטכ"ל: צריך לחשוב מחוץ לקופסה, לא ללכת על המובן מאליו אלא להפתיע, גם את עצמנו. שרה בקבינט: המציאות מוכיחה שאתם טעיתם לכל אורך הדרך. אולי פעם אחת תקשיבו לאנשים שלא היו שותפים לקונספציה? ראש השב"כ: תראי, זה נכון שההיגיון אומר לפעול הפוך ממה שעשינו עד עכשיו. הרמטכ"ל: אבל לפעול הפוך זה כל כך מובן מאליו. צריך לעשות את ההפך של ההפך. שרה בקבינט: כלומר? ראש המוסד: כלומר להעמיק את הקונספציה. הרמטכ"ל: להמשיך למנות קצינים שמיישרים קו עם המערכת ולהדיח את אלה שמאתגרים אותה. ראש השב"כ: ללכת על ההפך של ההפך של ההפך של האובייס. הרמטכ"ל: ונהפוך הוא! שר הביטחון: יישר כוחכם. עוד שאלות? שרה בקבינט: כן. אני... שר הביטחון: תודה, נא למחוק. אחדות משיגים בפילוג ישראל מאמינים בני מאמינים, לכן אנחנו מקפידים על הנהפוכו לא רק בחודש אדר אלא כל השנה כולה. אם, לדוגמה, המינהל התקין מחייב שראש אמ"ן הכושל יניח מיד את המפתחות וילך הביתה, ראש אמ"ן מרכין ראש והולך, אבל לא הביתה אלא לתדרך כתבי חצר למה מבחינת הנהפוכו דווקא הוא הכי בסדר. כתבי החצר עצמם מכונים בטעות "עיתונאים", אבל אף אחד לא מתקן אותם כי, ובכן, נהפוכו. אותם עיתונאים (בנהפוך הוא) גם מקדמים יומם ולילה את רעיון העוועים של הקמת מדינה פלשתינית, כי אומנם היום כבר כולם מבינים שזה הרעיון הכי מסוכן וגרוע בעולם, אבל זו בדיוק הסיבה שבגללה צריך לחשוב מחוץ לקופסה ולעשות את ההפך, עד שזה יתהפך עלינו. עיקרון הנהפוכו פועל היטב בכל מה שקשור לביטחון, אבל לא רק. למשל בענייני חוץ: כדי לשמור על האינטרסים של המדינה צריך להציג חזית אחידה מול העולם, זה מובן מאליו. אז בגלל שזה כל כך מובן בני גנץ נסע לארצות הברית ולבריטניה כדי להראות שהוא פועל הפוך מהמובן, ובאמת אף אחד לא מבין מה עובר עליו. מאותה סיבה כל מיני אנשים טובים חזרו לאחרונה לחסום כבישים ולדרוש שכל המדינה תציית להם, כי אחדות בעם לא משיגים על ידי שיח ופשרות, אחדות משיגים על ידי פילוג. נשמע אבסורדי? יפה, זה בדיוק העניין. המובן מאליו זה לתלות את המן. הנהפוכו זה לתבוע אותנו בהאג כי זה לא הומני. בית הדין בהאג ************* צילום: ISTOCK הפּוך יוצא הפוך גם בישיבות התיכוניות ובאולפנות יש כמובן נהפוכו כל השנה, כשלמראית עין הלימודים מנוהלים על ידי הצוות החינוכי, אך בפועל התלמידים עושים רק מה שהם רוצים. דווקא בחודש אדר הנהפוכו מתהפך בהפוך על הפוך, כשהתלמידים עושים הפיכה ודווקא אז המורים לוקחים את המושכות לידיים כדי להשתלט על הבלגן, מה שכמובן גורם מיד לאנרכיה. זו בדיוק הסיבה שהאנרכיסטים שמשתוללים ברחובות מאשימים דווקא את הממשלה הנבחרת בהפיכה, כי המובן מאליו הוא שהעם בוחר את נציגיו והם מנהלים את המדינה, לכן בפועל אלה שנבחרו בבחירות דמוקרטיות חייבים לציית לאלה שלא נבחרו לתפקידיהם מעולם. הרי זה מה שכל כך יפה בשיטת הנהפוכו, ללכת נגד האינסטינקט הבנאלי. המובן מאליו זה שישלטו היהודים המה בשונאיהם. הנהפוך הוא זה לחשוב מחוץ לקופסה ולהחליט שהיהודים ישלטו, וגם ישנאו יהודים אחרים. המובן מאליו זה לעשות איפכא מסתברא כדי לא להיתקע על דעה אחת. חשיבה יצירתית זה לעשות איפכא לאיפכא ולהישאר רק עם המסתברא. ככה אנחנו תמיד צודקים. המובן מאליו זה להביס את חמאס ולנצח במלחמה. הנהפוכו זה בקושי לסחוט תיקו. המובן מאליו זה להיכנס מתחת לאלונקה, במיוחד בעת מלחמה. הנהפוכו הוא לא להצטרף, לא להשתתף, כן לצאת באמירות לוחמניות (קולטים את האירוניה?) ולאיים שאם יחייבו אותי להתגייס אני עוזב את הארץ. וכמובן לקבל מיד כל מה שאני דורש, כי ככה עובד הנהפוכו. המובן מאליו הוא לגנות את הטבח הברברי שחמאס יזם. הנהפוכו זה שאוהדי סכנין שורקים בוז ומקללים את מנשה זלקה, הכדורגלן המוכשר של הפועל חדרה שעזב הכול ויצא לחודשים ארוכים בצו 8, למרות שזה סיכן לו את הקריירה. הנהפוכו של הנהפוכו זה שחדרה מנצחת בדקה האחרונה וזלקה חוגג עם דגל ישראל על הפרצוף של אוהדי סכנין ההמומים. אבל לכו תדעו, בטרלול של ימינו עוד עלולים בגלל זה להוריד לחדרה שתי נקודות. אבל אולי יהיה נהפוכו ויורידו להם ארבע. המובן מאליו זה לתלות את המן. הנהפוכו זה לתבוע אותנו בהאג כי זה לא הומני. זאת אומרת המני. המובן מאליו זה לא לעשות בחירות בזמן מלחמה, הנהפוכו זה לא לעשות מלחמה בזמן בחירות. אתם הרי יודעים שבחירות עושים פה כל חצי שנה, בעיה שלכם שקבעתם מלחמה באמצע. המובן מאליו זה שמדי פעם אני מנסה לצפות שמיכה. הנהפוכו זה שהפּוך יוצא הפוך. למה? ככה. נהפוכו זה לא עניין רציונלי. יש עוד המון דוגמאות, למעשה כמעט בכל מקום שתבדקו תראו שיש את המובן מאליו, ויש את הנהפוכו שעושה טוויסט בעלילה. הפוך בה והפוך בה דכולה בה, וגם הוא הפוך כמו ההפוך שנשפך לי הרגע על המכנסיים יחד עם האריזה של העוגיות שהתפזרו לכל עבר. מה לעשות, גם הן חושבות מחוץ לקופסה. לתגובות: dvirbe7@gmail.com ***