An Iraqi refugee in Sweden who stoked international outrage by burning the Quran on several occasions last year said on Wednesday he was leaving the country for neighboring Norway after Sweden revoked his residency permit, AFP reported. Salwan Momika told AFP that he had left Sweden and arrived in Norway, where he planned to seek asylum. "I left Sweden because of the persecution I was subjected to by government institutions," Momika said in a text message. In response to Momika’s Quran burnings, protesters stormed Sweden’s Embassy in Baghdad and carried out a firebomb attack on the Swedish diplomatic mission in Beirut. Sweden eventually raised its terror alert to the second-highest level, saying the country had become a priority target for terrorist groups. The Swedish government condemned the desecrations of the Quran but stressed the country's laws regarding freedom of speech and assembly. Later, however, Sweden said it was examining legal and legislative possibilities to ensure a ban on the desecration of holy books throughout the country. The Swedish Migration Agency revoked Momika's residency permit in October, according to AFP , citing false information in his original application, but he was granted a temporary one as it said there were was an "impediment to enforcement" of a deportation to Iraq. Related articles: Germany arrests two suspected ISIS members Reinstating funding to UNRWA is a serious mistake Couple sent by Iran as sleeper agents to murder Jews Grenade found outside Israeli Embassy in Sweden The month before, Iraq had requested his extradition over one of the Koran burnings. Momika called Sweden's freedom of expression and protection of human rights "a big lie."
מנכ"ל משרד רה"מ הראל לוקר, ביקר ביום חמישי האחרון בנגב, כדי לעמוד מקרוב על פעילותה והיערכותה של הרשות להסדרת התיישבות הבדואים ליישום התוכנית להסדרת התיישבות הבדואים בנגב. את לוקר ליוו ראש מטה היישום של התוכנית - אלוף במיל' דורון אלמוג, מנכ"ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב - יהודה בכר, ומפקד יחידת הגששים בפיקוד הדרום ויועץ אלוף פיקוד הדרום לענייני בדואים - אל"מ יוסי חדד. המנכ"ל ביקר במספר מוקדים בנגב. הראשון שבהם הוא "עלה נגב- נחלת ערן", כפר שיקומי המאכלס כיום 130 מבוגרים פגועי מוחין קשים, ומעניק טיפולים רפואיים לאלפי אנשים, בכללם מאות בדואים מדרום הארץ. "עלה נגב" הוקם ע"י האלוף במיל' דורון אלמוג, המשמש כראש מטה היישום לתוכנית להסדרת התיישבות הבדואים בנגב. לאחר מכן, ביקר המנכ"ל בפארק התעשייה והתעסוקה "עידן הנגב". בפארק אשר משתרע על 1,700 דונם, יועסקו 3,000 עובדים בשלב הראשון ועוד כ- 6,000 נוספים באופן עקיף. כ- 25 יזמים כבר רכשו שטחים ב"עידן הנגב" וביניהם מפעל סודה סטרים ומפעל האריזות קרגל. מחצית מהיזמים מגיעים מהמגזר הבדואי. פיתוח "עידן הנגב" מתבצע גם במסגרת התוכנית לקידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית בנגב בהשקעה ממשלתית כוללת של 1.2 מיליארד ש"ח. לוקר קיבל סקירה מקיפה על התפתחות האזור מפי ראש מועצת בני שמעון - סיגל מורן וראש עיריית רהט - פאיז אבו סהיבאן. בדבריהם הדגישו כי פארק זה הוא דוגמא לניהול משותף ומוצלח של מועצות יהודיות ובדואיות. לוקר ציין כי מקום זה הוא "מופת לדו קיום אמיתי, פה לא מדברים על דו קיום אלא חיים אותו". אבו סהיבאן הציג בפני המנכ"ל את התוכנית להרחבת רהט, הכוללת, בין היתר, את פרויקט "רהט דרום", שבמסגרתו יבנו כ-4,600 יחידות דיור בשלב א' (חלקן כבר בבנייה) ועוד כ-3,500 יחידות יבנו בשלב ב'. תשעה דגמי מגורים שונים כלולים בתכנית ולראשונה יבנו בדואים בניינים עד 6 קומות, בבנייה רוויה. המשך הסיור התקיים במפעל "עוף עוז" בשגב שלום, שם היה המנכ"ל אורחו של ראש מועצת שגב שלום - עאמר אבו מעמר. המפעל, אשר הוקם בשנת 2010 בידי משקיע מן המגזר היהודי ומנוהל בידי מנכ"ל מן המגזר הבדואי. במפעל הושקעו 300 מיליון ₪ והוא משתרע על פני 80 דונם ומעסיק מעל 1,050 עובדים, מתוכם כ- 30% אחוז נשים. מפעל "עוף עוז" מהווה סמל לנקודת מפנה ופריצת דרך של ממש לתעסוקת נשים בדואיות. סיור המנכ"ל הסתיים במשרדי הרשות להתיישבות הבדואים בנגב, שם סקר מנכ"ל הרשות יהודה בכר את התוכנית ושלביה. מנכ"ל משרד רה"מ הראל לוקר אמר כי התוכנית להסדרת התיישבות הבדואים בנגב היא פרויקט שחשיבותו מגיעה הרחק מעבר לשטח הנגב ולאוכלוסייה הבדואית. "ראש הממשלה ואני רואים בתוכנית זאת פרויקט לאומי ראשון במעלה. הממשלה מחויבת לביצוע תוכנית זאת ומשקיעה בה סכומים משמעותיים המיועדים בין היתר להסדרת ההתיישבות ועבור התכנית לעידוד הצמיחה והפיתוח הכלכליים במגזר הבדואי בנגב". "בתוך כך, כבר נקבעו תכניות העבודה לתכנית הפיתוח והצמיחה הכלכלית לשנת 2012. הפעולות עתידות לקדם צמיחה כלכלית של האוכלוסייה הבדואית. משרדי הממשלה התגייסו לתוכנית זאת מתוך הבנה כי יש צורך בראייה כוללת על מנת לבצע שינוי אמיתי באיכות החיים של האוכלוסייה הבדואית. אנו עומדים בפני עידן חדש בנגב. קידום האוכלוסייה הבדואית, הפיכת באר שבע למטרופולין, ירידת בסיסי צה״ל לנגב ותוכנית נתיבי ישראל שמקרבת את הפריפריה למרכז יוצרים תהליך שבסיומו הנגב יוכל להיות שווה למרכז".