בישראל יש כ-1.4 מיליון דוברי רוסית מהעליות השונות מברית המועצות. העלייה מברית המועצות הביאה איתה רופאים, מהנדסים, מדענים, פרופסורים, מתמטיקאים, מתכנתים, ספורטאים והרשימה עוד ארוכה מאוד. העלייה מברית המועצות מהווה גורם חיוני ומכריע בפיתוחה, שיגשוגה וביטחונה של ישראל ובאופן תמוה ואבסורדי כבר עשורים רבים לא נבחר אף דובר רוסית לכהן כשופט בבית המשפט העליון. מדובר בנתון בעייתי מאוד ולכן אמרתי היום של-1.4 מיליון דוברי רוסית בישראל ראוי שתהיה נציגות בבית המשפט העליון. בסבב המינויים הקרוב, אחד מהמועמדים הוא יליד ברית המועצות, פרופסור אלכס שטיין. שטיין הוא פרופסור למשפטים שלימד בבית הספר למשפטים בברוקלין, בבית הספר למשפט ״קרדוזו״ שבניו-יורק ובאוניברסיטה העברית בירושלים. שטיין למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, קיבל תואר ראשון ב-1983 ותואר שני ב-1987. התמחה אצל שופט בית המשפט העליון מנחם אלון ואצל רחל סוכר במחלקה הפלילית של פרקליטות המדינה. קיבל תואר דוקטור מהקולג׳ האוניברסיטאי של לונדון. תחומי המחקר העיקריים שלו הם דיני ראיות, דיני נזיקין ורשלנות רפואית. פיתח יחד עם פרופ׳ אריאל פורת את דוקטרינת הנזק הראייתי. דוקטרינת הנזק הראייתי נקלטה בפסיקה בישראל ונעשה בה שימוש במאות רבות של פסקי דין. ספריו ומאמריו (כתב 3 ספרים ו-60 מאמרים אקדמאים) פופולריים מאוד ומתפרסמים בתפוצה רחבה מאוד באוניברסיטאות ובבתי הספר למשפט בארה״ב. הוא קיים מפגשים אקדמאיים מקצועיים בהרבה מאוד אוניברסיטאות ביניהן ״ייל״, ״קולומביה״ ו״הרווארד״. לפני שעלה ארצה הוא הספיק להיות אלוף ברית המועצות לשחמט. הוא שירת בחיל הקשר בצה״ל, השתתף בשירות סדיר במבצע ליטאני, ובמילואים נטל חלק במבצע שלום הגליל. לאחר מכן עבר לשרת בפרקליטות הצבאית והיה קצין משפטים בממשל הצבאי בעזה. בשנת 2002 שטיין נפצע קל בפיגוע שהיה באוניברסיטה העברית והתפנה לביה״ח הדסה אחרון, אחרי שעזר לפנות את הסטודנטים הפצועים מהזירה. אני חושב ששטיין ראוי להתמנות לבית המשפט העליון בראש ובראש בזכות כישוריו המקצועיים אך יחד עם זאת, אני חושב שמזמן הבשילה השעה למנות שופט דובר רוסית לבית המשפט העליון וסבב המינויים הקרוב נותן הזדמנות מצויינת לעשות זאת, למען ייצוג הולם של כלל החברה הישראלית במערכת המשפט.