המצאות מתכות יקרות בקרקע כדור הארץ מעולם לא הסתדרה עד כה עם תיאוריות היווצרות הפלנטות. בין המתכות בטבלת החומרים לא היה מקור ארצי להיווצרות מתכות כמו זהב ופלטינה. פרסום במגזין Science מגלה כי קבוצת מדענים ממספר אוניברסיטאות בארצות הברית במימון סוכנות החלל NASA ערכה מחקר, בה השוותה את האלמנטים באדמת כדור הארץ ואת האלמנטים שעל אדמת המאדים והירח והגיעה למסקנה, כי מתכות יקרות בקרקעית בפועל נוצרו בחלל, והגיעו אל כדור הארץ כתוצאה מפגיעת גופים שמימיים בכוכב הלכת שלנו. תאונה בחלל זה לא תמיד אסון cosmographica.com ככל הנראה המתכות לכוכב הלכת שלנו הגיעו יחד עם גוף זר ענק (במימדים של כוכב מאדים) אשר התרסקו ופגעו בקרקעית כדור הארץ ובעודו מותך הגיעו עד לגזע לעומק הפלנטה. האירוע הזה אירע בזמן היווצרות של גורם שמימי של הירח כלווין של הפלנטה שלנו. אם לא "התאונה " זו של גורמי השמים, ככל הנראה לא יכולנו היום להיעזר בתכשיטי זהב, או במתכת אירידיום במכשירים סלולריים. מעבר לכך, אחת התיאוריות שהעלו המדענים סוברת, כי היווצרות המים בכוכב הלכת שלנו הוא תוצאה של פגיעת גרם שמימי גדול בכדור הארץ. באחד ממחשבי העל באוניברסיטת הארווארד חושב מודל ממוחשב של פגיעה כזו שבו כדור הארץ לא מתפרק לחלקים, אלא "סופג" את המתכות של הגוף הפוגע לכל רוחב הפלנטה. הגוף הפוגע, לדברי המדענים הוא מעל 3000 קילומטר. פגיעת אסטרויד ענקי כזה מספיק בכדי לשנות את אחוז המתכות היקרות על פני כדור הארץ, אך לא מספיק בכדי להשמיד את הפלנטה. בסך הכל המתכות אלו הוסיפו למאסה של הפלנטה שלנו 0.5 %. חלל - היסטוריה של התנגשויות בירח שלנו פגעו אסטרואידים קטנים יותר, בסך עד 300 קילומטרים אורך (אחד המשטחים של פגיעה כזו הוא הגדול ביותר על פני הירח South Pole — Aitken שנמצא ליד הקוטב הדרומי של הירח. אסטרונומים ופיזיקאים שערכו את המחקר מצאו גם בחגורת האסטרואידים את הגדולים שבהם: גיגאה, ווסטה וצררה – כולם בגדלים של 530 עד 930 קילומטרים. המדענים טוענים כי אסטרואידים כאלה יכולים להיות שרידים להיווצרות כוכבי לכת במערכת שלנו, והם כאלו שלא נותר להם מספיק חומר בכדי להפוך לכוכבי לכת מן המניין.