בין תמוז תשפ"ד לתמוז תשפ"ה
יש אור גדול שמופיע בתקופה שלנו, אור כל כך גדול שגורם לנו לבכות. האם זהו בכי של ייאוש או של תקווה? אנחנו נהיה מהבוכים מרוב אושר.
יש אור גדול שמופיע בתקופה שלנו, אור כל כך גדול שגורם לנו לבכות. האם זהו בכי של ייאוש או של תקווה? אנחנו נהיה מהבוכים מרוב אושר.
לפנינו תקופה של שגשוג בטחוני, כלכלי ובעיקר רוחני. התודעה הציבורית כעת היא בריאה לאין ערוך משהייתה לפני חרבות ברזל.
הרב חגי לונדין, ראש ישיבת חולון, אמר בשיעור כי הוא רואה בהצלחתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ביטוי להשגחה אלוקית.
יש כאבים, יש נפגעים, ויש עוד אתגרים לפנינו, אבל הקב"ה הוא "בעל מלחמות, זורע צדקות, מצמיח ישועות". אנחנו מגיעים מוכנים לרגע הזה.
רבות עוד יסופר איך בין כל הפורעניות - בין הצרות החיצוניות ובין התלונות הפנימיות בעם ישראל - "קומה ה' ויפוצו אויבך".
בשנה זו לא חסר מקומות שבהם ניתן להמשיך את מעמד הר סיני - בלימוד, בצבא ובמאבקים ציבוריים למען הטוב והאמת בעולם.
ספרות המוסר היא החלק שעוסק פחות בצד ההלכתי של היהדות ויותר בצד הנפשי. מעין אימון שמתרגל הפנמה של הרעיונות הרוחניים בחיי היומיום
לימוד התורה הוא לא רק צבירת אינפורמציה, אלא נועד להפוך אותנו ליהודים טובים וערכיים יותר. הדגש בלימוד אינו על כמות אלא על איכות
בישיבת שדרות הושק הספר "מסילת ישרים למאה ה-21" בביאורו של הרב חגי לונדין. הביאור נועד להנגיש את שיטת הרמח"ל לעבודה אישית רוחנית
ההתמוגגות מהירושלמיות לא סותרת ביקורת ורצון לשפר; אדרבה, הביקורת היא זו שמאפשרת להמשיך לעלות לירושלים.
חרבו של רשב"י נשלפת מול הצוררים: הסינווארים יחוסלו אחד אחד עד האחרון שבהם; עם ישראל ינצח; תורת הסוד תנצח.
לקראת ציון שנת עצמאות נוספת של מדינת ישראל, כדאי להרכיב את המשקפיים המתאימים ולקבל מבט אופטימי ומפוכח. דעה
מדינת ישראל עומדת באחת משעותיה הקשות. ביום הזיכרון אנו נזכרים במחיר הכבד, אולם אין בנו חרטה או ייאוש על לידתה וקיומה של המדינה.
מדינת ישראל לא נגמרה בשבעה באוקטובר. לא חזרנו לימי השוא; ובוודאי שהעולם והעם היהודי התקדמו פלאים בשמונים שנה האחרונות
בימים הללו רבים קולטים, גם אם באיחור של שנים, מהי התודעה המצרית שהשליטו כאן גופים מסוימים ולאן הם הביאו אותנו. זו תחילת הישועה.
פרט להנהגות המעשיות של סימני הסדר, כדאי לשים לב לרובד הרוחני העמוק שטמון בכל אחד מהסימנים, שמסייעים לנו להתעלות בדרך אל החירות
תקופת פסח תשפ"ה תיזכר בהיסטוריה כתקופה של גילוי אור ועשיית סדר. חלק מהאנרכיסטים לא מבינים שתם עידן הבלאגן בו שיעבדו את כולנו.
מבט חירותי אצל רוב האנשים, למעט החמוצים, יגיע למסקנה שלמרות שעשינו טעויות בדרך, בסך הכולל תפקדנו כמיטב יכולתנו.
בשביל ליצור אומה ומשפחה צריך מכנה משותף. תקשיבו למציאות בשטח ותראו שמתגברים על הכל - גם על ברקים ורעמים.
ראשי ישיבות מחזקים את לוחמי חטיבה 401 במאבקם על קדושת המחנה: "הנסיון לכפות על החיילים - אינו מוסרי ואינו צודק".
בטיימינג לא מקרי נפתחה כעת המערכה כנגד החמאס. הפסקת האש הדמיונית והמנופחת קרסה. אנו חוזרים לאמת של החיים – הרע מפסיד והטוב מנצח
ככה עובד עולמו של אלוקים – התקדמות מניצחון לא מוחלט לניצחון לא מוחלט – וזהו הניצחון המוחלט.
החיים מורכבים ואנו נאלצים להתחשב ולהתפשר, אולם פעם בשנה התורה מזכירה לנו, שעם כל ההכלה והמורכבות – יש אמת בעולם.
ישנו פער בין הדמיון והרעש התקשורתי לבין המציאות שעם ישראל מנצח את אויביו. הדמוגרפיה והתרבות היהודית הולכות וגדלות בשקט ובבטחה.
המחשבה שמדינה צריכה להעדיף חיי אדם פרטי על גבי חיי החברה הכללית היא ההיפך ממוסריות שרואה את האחר. זהו אגואיזם מתוחכם.
בציונות הדתית נמשך השיח סביב דבריו החריפים של הרב לנדו כלפי הנהגתה הרוחנית. הרב לונדין מגיב ומתווה דרך לוויכוח בין שני בתי מדרש
רוב הציבור היהודי מבין שנהיה חייבים להמשיך ולהילחם. הדרך ארוכה עד הפריחה המאוחרת שבה יובן איך מנצחים את הטרור. בסוף נגיע לאביב.
לפני שנה וחצי היינו במצב של טבעת חנק סביב ישראל וכעת אנו מדברים על טרנספר לרוצחי עזה. לוקח זמן, אבל בסוף קורעים את ים-סוף.
ראשי הקמפיין שהובילו לעסקת החטופים 'עכשיו ובכל מחיר', הצליחו לגרום לציבור לחשוב שרק להם אכפת מחיי החטופים. דעה
כיום יש כבר בשלות תרבותית שמאפשרת להפסיק לשתוק. פריחת האביב ויציאת מצרים הרבה יותר קרובות משנדמה.
אנו שמחים על כל חטוף וחטופה ששבים לעם ישראל אולם לא כדאי להצטרף לצהלה התקשורתית של "חזון אחרית הימים שהתגשם".
למרות הנזקים האדירים שיגרמו מהעסקה – טבעת החנק שהייתה סביב מדינת ישראל הוסרה. אנו נגיע ערוכים להתנגשות הבאה.
התמונה השלמה היא שמצבנו הבטחוני והרוחני השתפר פלאים מלפני שנה וחצי, והמחיר העצום ששילמנו עוד יתברר כפתח לעתיד פלאי אף יותר.
תענית עשרה בטבת היא הזמן בו אנו מחזקים את חומותיו של החוסן הלאומי מכל צדדיו כדי שלא יפלו בפעם השלישית.
למרות כל החמוצים, שונאי עמם ועצמם, שמזמזמים לעצמם "שיהיה לי רק יותר רע ועוד יותר רע" – מצבנו רק נהיה עוד יותר טוב ועוד יותר טוב
אנו חוגגים כעת את חנוכה תשפ"ה ונראה שלא הפנמנו עדיין את גודל השעה שאנו חיים בתוכה. זוהי תופעה שחוזרת על עצמה בהיסטוריה.
את ההשתדלות שלנו למען החטופים נעשה בכך שניתן גיבוי לממשלה ללחוץ צבאית על החמאס ולהשיב את החטופים מעמדת כוח.
בימים הללו מתגלים מכבים חדשים: דמויות כמו צביקה מור, עופר וינטר או נתניהו שעומדים איתן מול כל הפיתויים וכל האיומים.
מדהים לראות איך אלופי הפרוגרס ומשרתיהם בתקשורת טעו והטעו בכל תחזית שלהם. רוח חדשה מנשבת בעולם כולו – רוח של חופש, רוח של אמונה.
התחושה שעולה בזמן שרואים אנשי מעשה מפוארים, שבנו דברים מרשימים בחייהם, ובזקנותם איבדו את זה – היא בעיקר עצב.
הרב אהרון אנקרי ז"ל הוא הדוגמא ל"יום כיפורים שקט". תורה שקטה שמחלחלת מבתי המדרש שעם ישראל מונח כעת על כתפיהם.
צריך לשמוח בהישגים שמדינת ישראל הצליחה בשנה זו, לכאוב על אותם דברים שעדיין לא הושלמו, ולא לנוח על זרי הדפנה אלא להתכונן להמשך.
"גאולה" מקדמת מדינה לא מושלמת למציאות יותר שלמה. זכותו של אדם להחליט שלא להיות חלק מהתהליך אבל הוא ונכדיו יצטערו על כך בעתיד.
את המלחמה כנגד הגורמים המזיקים נעשה כפי שצריך לעשות בלי להתרגש יותר מדי. הם אויר חם שעוד מעט יתנדף
ברמה הנפשית כדאי לכל אחד ואחת מאיתנו לא להיכנס לאווירת אס"ק אלא להמשיך בדריכות עד הסוף; אם בהתנדבות מעשית ואם בהתעוררות רוחנית
לכל דור יש את אלילי השקר שלו שבניה של רחל בוכים עליהם וחושפים את רפיונם. הם לא שותקים אלא נלחמים נגד הרמאיות הללו .
בשנה האחרונה היו הרבה רגעים של הסתרה שבתוך הסתרה, אולם ככל שהימים מתקדמים, מתברר שבוודאי גם שם נמצא ה' יתברך.
ברור לכל אדם רציונאלי מהי התוצאה הרצויה למדינת ישראל בבחירות בארה"ב. גם אם התוצאה תהיה אחרת – הקב"ה יוביל אותנו למקום הנכון.
על מנת לצלוח את המבול ולהגיע לארץ חדשה – אדם חייב לבנות לעצמו "תיבת נח" – עולם פנימי שיעניק לו חוסן וסדר.
בניגוד לתדמית האפורה והקודרת של חודש מרחשוון, יש בו דווקא פוטנציאל להגשמת האידיאלים העליונים של חגי תשרי
עם פתיחת סבב קריאה חדש, הרב חיים נבון מארח את הרב חגי לונדין לשיחה חד פעמית בניסיון לברר מה התורה יכולה להציע לאומת הסטארטאפ?
הרב חגי לונדין מחדש את השיר "מגש הכסף" במלים חדשות המתאימות לתקופה במלאת שנה למלחמה.
ישנם רגעים שנדמה לנו שהכל מתמוטט, ואנו ניצבים תוהים ובוהים מול הכאוס - ואז מגיעה הנחמה.
הרב יעקב אריאל והרב חגי לונדין השתתפו בפרויקט הכנה לחגים של צעירי הציונות הדתית והתייחסו לשאלה כיצד יש לציין את החגים בצל מלחמה
חג סוכות מלמד אותנו לא לזלזל בשום איום מוחשי ולהיות ערוכים לגרוע מכל; אולם תמיד מתברר שהשד פחות גרוע ממה שהוא נדמה.
המערכה לא הסתיימה עדיין בכל החזיתות, אבל הזיהוי של כבוד מלכותו של ה' הוא חד וברור.
חשבון הנפש השנה הוא על כך שלא האמנו בכוח שגנוז בעם ישראל, על כך שניפחנו את האיום הרבה יותר ממה שהוא.
הרב חגי לונדין ערך לבנו את טקס הנחת התפילין במאהל הגבורה. "ב"ה זכינו להנחת תפילין של רועי-אחיה, הבן האחרון (5/5)".
מלחמת חרבות ברזל, שהתחילה כמו מלחמת יום כיפור, הולכת ומסתמנת כמלחמת ששת הימים. דווקא מתוך החושך מתגלה הכוח של עם ישראל.
הסיבה שהגענו למצב הנוכחי היא בגלל שנים של בריחה מפני עימות בלתי נמנע. לא ניתן לברוח מהאויב – הן החיצוני והן הפנימי.