פצעי אוהב
אמו של קצין שנפצע קשה מאוד בקרבות בעוטף משתפת ברכבת ההרים שבה מיטלטלות משפחות הפצועים, בחיבוקים שעוזרים ובשאלות שפחות עוזרות
אמו של קצין שנפצע קשה מאוד בקרבות בעוטף משתפת ברכבת ההרים שבה מיטלטלות משפחות הפצועים, בחיבוקים שעוזרים ובשאלות שפחות עוזרות
איך חוגגים את פורים כשיש משפחה שכולה ברחוב המקביל ומשפחה של חטופים בקומה שמעלינו? נזכרים בסיפור מרדכי ואסתר
יוזמה מרגשת של אישה שחיברה את חזית התורה והמלחמה מחיקת פוסט שהפך לנושאת מטוסים של תגובות מעליבות ויוזמת אחדות כנה שאני חלק ממנה
כולנו רוצים לעטוף כעת את המשפחות השכולות, אבל צריך לחשוב היטב כיצד להפוך את הכוונות הטובות למעשים שבאמת יתמכו ויעניקו את הכוח
רחלי פורת התייתמה מאביה כתינוקת במלחמת יום כיפור. כשראתה את יתומי המלחמה הנוכחית, החליטה לתת להם חיבוק מסוג מיוחד
עונת המבחנים ובעיקר התשובות השליליות שפוצעות את ליבם של ילדינו בעיצומה. ואני רק רוצה לבקש מהם סליחה על שעדיין לא מצאנו דרך אחרת
כולנו אוהבים לדבר על נתינה ולעסוק בה, אבל המלחמה הזאת גילתה לנו שיום אחד גם אנחנו נצטרך ללמוד להיות בצד המקבל
זה הזמן לשלוח הערכה לחיילי הסדיר, שבלי פינוקים ובלי חשיפה תקשורתית ממשיכים את הלחימה גם בתנאים קשים
בין שורות הנופלים בעזה החטופים והנרצחים במסיבה ברעים יש לא מעט דתל"שים ודווקא אירוע הקצה הזה מזמן אותנו למבט חדש על הילדים האלו
אני לא מבין מדוע סופרים נתפסים כאנשי רוח שהעמדות הערכיות שלהם שוות יותר
מי שקיבל בהבנה את קמפיין "אלימות המתנחלים", מקבל כעת בהאג את קמפיין "אלימות הציונים"
כדי שמשפחות החטופים יקבלו חיבוק מקיר לקיר צריך למקם את ההפגנות מול היעד המתאים
איך קרה שהאלונקה הצבאית עברה מכתפי הקיבוצניקים לכתפי הדתיים־לאומיים, שאחוז הנופלים מתוכם במלחמה הזאת לא פרופורציונלי בעליל
על אבא חטוף ומתורגמן שחסר, על הטובים שנופלים ושאלה גדולה: מי ילחין את השתיקה?
לו הייתי יכול הייתי מקים את עמותת 'חיבוק', שהייתה דואגת לחבק את כל אלה שסבלם לא נמצא בקדמת הבמה
דווקא השנה, למרות ההדלקות שחסרות הרבה מבני המשפחה, חוזר חנוכה למודל המקורי של הימים ההם
אז איך עלינו לנהל את חיינו ביום שאחרי? לשמור על הביחד, להקים ועדת חקירה מאוזנת ולזכור שהמלחמה בעצם לא נגמרה
שאלה אמונית אחת מטרידה אותי מאז שמחת תורה, ועדיין לא קיבלתי לה מענה * איזו כיתת יורים צריכה לחסל את סינוואר?
המילון שהתרקם בשיח הישראלי מאז אירועי הטבח בדרום
לציבור הדתי והימני יש סיבות להסתייג מהמסרים שמשדרות משפחות החטופים, ואף על פי כן עליו לאזור כוחות ולחבק אותן
גדל פה דור שכולם כבר חשבו שאינו אלא דור שמנת מפונק – אבל הוא דור ההתפכחות.
יושבי האולפנים מסבירים בידענות מה יקרה ואיך הכול ייגמר. מוטב ללמוד קצת ענווה מהרע שתקף אותנו בהפתעה
כבר מותר לדבר על הצדק הטבעי שבנקמה. אין שום צורך לחשוב על היום שאחרי המלחמה בעזה
הצדעה לגיבורות שאף אחד לא יעניק להן צל"ש
השבוע הזה גילה לנו במלוא העוצמה שאת הפנים השסועות שהיו לעם שלנו אפשר לאחות ברגע אחד
דפנה לא התלהבה לעזוב את גדת הנחל, איינשטיין דווקא רצתה להיות חלק מהמצווה.
שנת היובל למלחמת יום הכיפורים היא הזמן לצאת לחירות מהטראומה שמלווה את היחידים וגם את עם ישראל כולו.
האחריות שיש על שליח ציבור היא עצומה. הוא צריך לדעת לאסוף את הנקודות הטובות של כל הציבור שבשמו הוא מתפלל
שנים עמדתי בתקיעת שופר, מתוסכל מכך שלא הגעתי לתחושת החרדה הראויה לרגעים הללו.
בראש השנה יש לנו 48 שעות לדאות על כנפי הדמיון אל עולם מושלם ויפה שכולו הודיה.
הרעיון להתפצל למדינות ישראל ויהודה הזוי אבל בואו נבחן רק לשם הניסוי מה אנחנו חושבים על כל אחת מהמדינות
אף פעם לא קיבלתי תגובות לטור לפני שכתבתי אותו, עד הפעם הזאת: הרמז שהעליתי בטור קודם בנושא גירושין פתח פצעים
החול והים, הגלידה וקרם ההגנה, ואבא ואמא שרק מחכים לשנת הלימודים: תובנות חופש של ילדים, שמתאימות גם למבוגרים
יש אהבה שהיא לא עיוורת, שאיננה מסנוורת ובעיקר צריכה לצלוח המון קולות שמנסים להשתיק אותה.
הסרטון שהדליף לי חבר סרבן מיחידה מסווגת, חושף את האסטרטגיות האמיתיות שבאמצעותן מבקשת איראן לחסל את ישראל
הגיע הזמן להניח בצד את הטענות על דמוקרטיה ודיקטטורה ולדבר על האמת: כולנו באים מפוזיציה.
הרומן שלי עם טניס התחיל בזכות חוג גמרא ומאז הפקתי מכלליו המיוחדים של ספורט העשירים עוד כמה תובנות לחיים
גדל פה דור חדש של נוער שבחופש הגדול זורק הצידה את ההתמכרות המנוונת ובוחר להוסיף אור
במה דומה התקרית עם מח"ט בנימין לסרטון על יהונתן הירש, מה ניחם אותי בפיגוע שאירע דווקא בחומוסייה
למה אין תינוק בשם הבל והתשובה המפתיעה של הלקוח הדתי במאפייה * מחשבות שהתנחלו לי בראש ואני מניח אותן כאן
התקשורת סיפרה על דגו שמתעלל בכלבו ועל השף המפורסם שנחלץ לעזרה. העובדות כמה מפתיע מספרות סיפור הפוך לחלוטין
הקדיש, המניין, החתונות והחרטות: רגשות, חוויות ומחשבות שנולדים רק בשנה שלאחר אובדן ההורים
השיער שהפך לבן, ההתגייסות במלחמת לבנון השנייה, ואיך מגשימים חלומות על הקמת ישיבה. הרב ליאור אנגלמן מספר על הרב צפניה דרורי
הקמפיין נגד ישיבת מעלה אליהו חצה את גבול הלגיטימיות – זה לא ויכוח, זו שנאה
מה קודם למה, הכותל או קניון ממילא * נעמי שמר עונה לעמוס עוז ומשאירה את העבודה למשוררים הערבים
איזה עונש צבאי הטלנו על עצמנו לאחר השחרור מצה"ל, איזו מנגינה חסרה בהודעות הווטסאפ ואיך כל זה קשור לימות המשיח?
אמא בת 75, אבל המסיבה המשפחתית הקבועה עלתה השנה על שרטון באופן מיוחד * סיפור
משפחת השכול צריכה להיות צבועה בכחול־לבן בלבד ולא בשום צבע פוליטי
מה הייתה חושבת היום סבתא שלי, זו שעמדה ליד המשרפות * מי באמת חסרים ברשימת מדליקי המשואות
לחלק שקיות ממתקים לפני "מה נשתנה", לעוף על כנפי הדמיון אל הפירמידות: איך לצלוח את הלילה המכונן סביב שולחן הסדר
האם יש סיכוי למלחמת אחים? מה נעשה ביום שבו המחנה הלעומתי לא יפריע לנו, ובעיקר – מה יהיה בסוף?
מחשבות חדשות על מנהגים עתיקים באווירת חג הפסח
בתום השבעה על אבא ז"ל מתחיל פרק חייו שעדיין לא סופר
מי רואה את המציאות האמיתית, המבוסם של פורים או זה שהתפכח?
מה הבטחתי לעצמי כשהסתובבתי אצל המגורשים במלונות * סמוך מאוד למוקדי ההפגנות בתל אביב נולדים מעגלי שיח של אחים
בבר המצווה של עמיחי, שסובל מפיגור קשה, למדתי מהי הורות של מטאורים ועל גובה הנשמות שירדו לחיות בגוף שבור
הרב ליאור אנגלמן התייחס לפילוג של הר המור ממרכז הרב: הלוואי שכל המחלוקות בתוך המגזר ומחוצה לו ילכו מן העולם
הבשורה של העם היהודי לאנושות היא החירות * כיצד אפשר אם כן לעכל את המציאות של אמה עברייה?
שבת עם מרים פרץ, שמחוברת לכל חלקי העם הזה * ולמה בעצם העם הזה מתחרה בתוך עצמו בדרבי אינסופי?
את ט"ו בשבט הכי כדאי לחגוג בשוק, ולעצור לומר תודה * כך בונים סולם צדק מעוות: המחבלים פגעו ב"חפים מפשע"