התפכחות תרפ"ט–תשפ"ד
"ודאי, היו ה'וותרנים' שבימיו של יהודה המכבי טוענים אף הם: איך נקום בפני ים של יוונים ובפני מלכות אדירה כזו של אנטיוכוס אפיפנס?"
"ודאי, היו ה'וותרנים' שבימיו של יהודה המכבי טוענים אף הם: איך נקום בפני ים של יוונים ובפני מלכות אדירה כזו של אנטיוכוס אפיפנס?"
על הקונספציה שהובילה לכשל הביטחוני החמור בתולדות המדינה והקשר לציון 28 שנים להסתלקותו של הרב משה צבי נריה זצ"ל
בקשתו האחרונה של דוד בן-גוריון מידידו הרב שלמה גורן והקשר שלה לדברי חוקרי התנועה הקיבוצית על הציונות הדתית.
אילו כל אחד היה מסתובב עם תחושה שאם חלילה ניפול ברוח, תהיה תגובת שרשרת שתשפיע על רבים, היה נוצר אפקט אדיר.
ארבע אימהות, ארבע נשים, שמהוות מודל והשראה לעם ישראל כולו.
המוסריות של המלחמה לא נמדדת רק בשמירה על "כללי המשחק", אלא בתוצאה המתבקשת. כדאי "לעדכן גרסה" לקוד האתי של צה"ל
על מוסריות בלתי מוסרית והתעוררות מתרדמת עמוקה, בעקבות הריאיון המטלטל עם לוחם השריון
על נאומו המרגש של הסופר הבריטי בלונדון ועל הספר המכונן שנכתב לפני חמישים שנה, בעקבות מלחמת יום הכיפורים.
מילות גבורה עתיקות-חדשות של שני אבות מופלאים, ששכלו את בניהם ועודם מוטלים לפניהם.
אירועי יום הכיפורים נגעו בעצב עמוק, באותה שכבה שגחלי היהדות שבקרבה עוד לא כבו לגמרי שהחלה לחבוט במובילי המחאה
יש בעיניי משהו סמלי בכך שה"טריגר" למאורעות יום הכיפורים התשפ"ד היה פסק הדין של בג"צ בעניין מחיצות במרחב הציבורי.
50 שנה למלחמת יום הכיפורים ו-12 שנים לפטירת הרב חנן פורת זצ"ל, ו' בתשרי תשע"ב-תשפ"ד.
על הוויכוח הפוליטי-תיאולוגי של ראש הממשלה נתניהו עם חה"כ אייכלר, דרך עיניו של איש החזון שחי על גבול שני עולמות
מחשבות על "השבת השחורה" שהתחוללה בדרום תל-אביב בשבוע שעבר.
על ייחודם של ימי אלול, פתיחתה של שנת הלימודים ועל שיר אחד שנכתב לפני כשלושים שנה בעקבות חלום מפחיד והעניק לו משמעות חדשה.
מחשבות בעקבות המאבק הביטחוני-כלכלי של האליטה ברפורמה המשפטית ולרגל אזכרת רבנו ה"בן איש חי".
לרגל ג' באלול, אזכרת הרב קוק זצ"ל, על ספרו החדש של הרב טאו "היברו נושאי כלי ה'"
הבירור העמוק בחברה הישראלית, אינו רק על שאלת הרפורמה אלא על מתי יפקח עם ישראל את עיניו במובן העמוק של המושג.
על השיר שנולד לפני שלושים שנה בימים לא פשוטים, ועל הביצות שמוטל עלינו לייבש בימינו.
בימים בהם זיכרון אותם ימים של אפילה משפטית, תקשורתית ופוליטית צף ועולה, ביחס למתרחש כעת
לפני כמאה שנה, כתב זאב ז'בוטינסקי מאמר מכונן שעשוי לשפוך אור על המאבק שמתחולל בימים אלה במדינה
ימי בין המצרים, מעוררים בנו בכל שנה ובמיוחד השנה, את החובה להתבונן בשורשים שהובילו לחורבן בימים ההם
"בעיני הרצל, ציון היתה המקום המובהק שבה יוכל להתקיים השילוב בין שני הממדים של הזהות היהודית, הפרטני-ייחודי והכללי-אוניברסלי".
הסיבה היחידה שבגללה הגענו לחבל ארץ זה היא שאנחנו יהודים, אין סיבה אחרת, ומי שאינו סבור כך, אין לו מה לעשות פה
לא להתפעל מפסבדו-מדענים, לא לאבד את הכיוון גם כשמנפנפים בפנינו בדגלים צבעוניים, במחקרים ובזכויות האזרח
הריאיון האחרון עם מובילי המחאה ההיסטורית "זו מחאה שמתחילה מלמטה, מהמון יוזמות מקומיות, המסגרת לא באמת משנה"
מהו סוד הנהגתו של הרב אדלשטיין זצ"ל? כיצד נוכל גם אנחנו לזכות למשהו מאהבת התורה, אהבת ישראל ואהבת כל בן וכל תלמיד?
בימים בהם אנו עדים להשתקה וסתימת פיות דווקא מאלה המתהדרים בחופש הביטוי הדמוקרטי-ליברלי
התבוננות על חרדיות ועל היחס לחרדים בחברה הישראלית לאור חג השבועות
על הסיפור היהודי – עובדות מול נרטיבים. מחשבות בעקבות מבצע "מגן וחץ" תחרות האירוויזיון ולרגל יום ירושלים.
על ל"ג בעומר, רשב"י ופוסט ציונות – בימים ההם בזמן הזה, לאור הסדרה הדוקומנטרית החדשה "מדורות השבטים"
"ההחלטה בסן רמו... היא האירוע הפוליטי הגדול ביותר בהיסטוריה של תנועתנו. על הוועידה ועל השלכותיה לימינו.
יהונתן גפן השכיל לזהות שמשהו בהוויה הישראלית החילונית-חומרנית התרוקן מתוכן ומיהר לעסוק במלאכת הניתוץ.
יש שיגידו כי מה שהתגלה כעת למעשה קיים כבר עשרות שנים אלא שכעת יצא המרצע מן השק, והנסתר התגלה לעין כל
על שיר המחאה הקלאסי וערך כבוד האדם וחירותו. הכנה לחג הפסח התשפ"ג: בימים ההם, בזמן הזה.
על המאבק המתחולל בימים אלה בין שמאל לימין, על רקע המאבק שקרע את הישוב היהודי בארץ-ישראל לפני כ-90 שנה
הישיבה התיכונית החדשה בראש העין נקראה על שמו של הרב אלישע וישליצקי – דרכי אלישע.
בחסות השפה הדמוקרטית, נכנסים למערכות ניהול המדינה גופים בינלאומיים זרים
האם ציונות דתית מתונה תדע להעריך מי שלעתים איננו מנסה להיות סובלני, אדיב ומתון, בגלל שבאמת איכפת לו?
בעקבות פורים, על הקשר בין יהודי שושן הבירה למובילי המאבק ברפורמה המשפטית לאור הפרויקט הגלובליסטי שמאיים על מדינת הלאום.