בין הכנעה לגאווה
מאז המפגש בין יעקב לעשו, נקבע דפוס של מתח בין שתי גישות בהתייחסות למעצמות הזרות.
תגיות
הרב פרופ' יהודה ברנדס
חדשות ועדכונים על הרב פרופ' יהודה ברנדס
הכוח המפלג והכוח המאחד
המחלוקות בתוך עם ישראל החלו מלאה ורחל ויימשכו עד אחרית הימים.
העם היושב על הכלים
לאחר מלחמת צקלג חקק דוד המלך נוסחה תקדימית לחלוקת השלל שווה בשווה בין היוצאים למלחמה ובין היושבים בעורף
שני גויים בבטנך
התם היושב באוהל והצייד איש השדה יכולים לחיות בשלום. אבל בין הטוב לרשע נטושה מלחמת חרמה, עד מחייתו של עמלק.
"משא ומתן"
משא ומתן היא אחת הדרכים להתנהל בעולם שיש בו שניות ומורכבות, לא רק בעסקים, אלא גם בענייני אמונות ודעות וערכים
עקדה – אז והיום
המתח בין הדרישה למסור את הנפש לה' לבין ערכם של חיי אדם עומד ביסוד פרשת העקדה ומלווה את חיי עם ישראל
כל משפחות האדמה
מראשית דרכו של אברהם אבינו נטוע בנו מתח בלתי פתור בין היבדלות מן הגויים לבין שיתוף עמהם.
בין "הנני משחיתם" לבין "לא אוסיף להכות"?
מה פשר המושג חרטה אצל בורא עולם, מה יכול להתחדש ולגרום לו כביכול לשנות את דעתו ואופן הנהגתו את העולם?
לא נאצים
אם לא "נאצים" אז מה כן? האסוציאציה הקרובה לתודעה של העולם המערבי היא קישור בין החמאס לבין דעא"ש.
אחרי החורבן מתחילים מבראשית
לצד אמונת הייחוד, של הא-להים ושל האדם, מכילה פרשת בראשית את יסוד השניות בעולם.
"התנ"ך מפרש את עצמו"
על העושר הפרשני ועל המשמעות הרוחנית של יחסי הגומלין בין התורה לבין חיי עם ישראל לדורותיו.
חג הסוכות ותנועת התשובה
החגיגה החברתית-העממית של חג הסוכות בימי שיבת ציון יכולה לעורר השראה גם לזמננו
"תכלה שנה וקללותיה"
כדי להתמודד עם חוסר התקווה שבחתימת התוכחה בפרשת כי תבוא, צריך להמשיך ולקרוא את פרשת נצבים.
"מאורע אחד – פרספקטיבות שונות"
סיפור יציאת מצרים חוזר פעמים רבות בתנ"ך, בהבדלים גדולים או קטנים.
לזכור ולזהות את עמלק
לזכור את עמלק משמע לדעת לזהות את העמלקיות לחשוף אותה ולהלחם בה
לחיבור התורה והמדינה
פרשת שופטים עשירה מאד בנושאים של הנהגת העם והמדינה בארץ ישראל.
בין קדושה למלכות
מצוות רבות בספר דברים מציגות את ההיבט המיוחד שיש לקיום מצוות בארץ ישראל: ההיבט הממלכתי, הלאומי והחברתי.
עם קשה עורף
התכונה של קשיות עורף היא שגורמת לעם ישראל להיות ממרים, אבל היא גם גורמת להם להיות "עם ה'"
פנים רבות לתורה
ספר משנה תורה מרגיל את לומדי התורה, מוסרי השמועה ומקיימי מצוותיה, לחשיבה מורכבת
שיחה לתשעה באב: ספיישל שנאת חינם
יעל שבח והרב פרופ' יהודה ברנדס בשיח על שנאת החינם לקראת תשעה באב שיחול ביום חמישי הקרוב.
שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה
ראשיתו של המסע לארץ ושל נאום משה רבנו לפני הכניסה אליה, מעמידים את כינון מערכת המשפט כיסוד החשוב ביותר.
כסילים נודרים, חכמים מקיימים
אם יש סיכון שלא נוכל לעמוד בהבטחה, רצוי לשתוק. עדיף לעשות הרבה, ולדבר מעט
הרב פרופסור יהודה ברנדס: הקנאי שהפך לשוחר שלום
ברית השלום הפכה את פנחס מאיש מלחמה עם אויבי ישראל לרודף שלום – בתוך עם ישראל.
עמי, זכר נא מה יעץ בלק
אזכורי פרשת בלק וקללת בלעם בספרי הנ"ך מלמדים על חשיבותה של פרשה זו בתולדות עם ישראל ומשמעותה לזמננו
הזכות המוסרית על ארץ ישראל
יפתח הגלעדי הוא הדיפלומט והלוחם הראשון שעשה שימוש בידע היסטורי כדי להצדיק את זכותו של עם ישראל להתיישב בארץ ישראל.
כל העדה כולם קדושים?
יש אמת חסידית ברעיון של קורח, אבל היא אינה מעשית. בעולם הזה צריך הבחנה בין קודש לחול וגם הדרגה ובידול.
די לנרגנות
הנרגנות היא התכונה של המואסים בארץ חמדה, כנגד האמונה של יהושע וכלב, כי "טובה הארץ מאד מאד".
ולויים לשירם ולזמרם
אי אפשר להפריז בחשיבותם של השירה והנגינה בעבודת ה'.
"הגבל את ההר וקדשתו"
המתח בין הרצון להתקרב אל הקודש לבין החובה לשמור על גבולות כדי לא לחללו מחייב שמירה רגישה על איזונים עדינים.
נשיאת ראש
בני אדם אינם מספרים. לכן חובת הזהירות הגדולה במפקד ובמנין: לשאת את ראשו של כל אחד ואחד ולא להפוך את כולם לרצף מספרים.
חוזה החכירה
עם ישראל אינו בעלים על ארץ ישראל. קיבלנו את הזכות לחיות בה, תמורת התחייבויות שעלינו לעמוד בהן.
כהנים, חכמים ומלאכים
רבנים וחכמים, כמו כהנים ולויים, נדרשים להתנהג כמלאכי ה', על מנת שהעם יבקש תורה מפיהם.
עריות – המחלה החברתית
איסורי עריות אינם רק עבירות בתחום המיני, הם חלק מתופעה תרבותית רחבה המהרסת את החברה והעם בכללותם.
הרב פרופ' יהודה ברנדס: צרעת הגוף, הנפש, ובשורת הגאולה
סיפורי הצרעת בתנ"ך מלמדים על הזיקה בין מצבו הגופני למצבו הרוחני של האדם ושל העם כולו. תיקון של שני המישורים הוא המפתח לגאולה.
עלמות לבן
האירוע המורכב של מוות בעיצומו של חג, מזמן דיון במורכבותם של החיים בכלל.
פסח לאומי – ממלכתי
חג הפסח אינו רק חג משפחתי-קהילתי, אלא יכול וצריך להיות גם חג ממלכתי רב-רושם. לשם כך נחוצה הכשרה מיוחדת.
לפני בוא יום ה' הגדול והנורא
צריך להתכונן היטב לפסח, כדי ששולחן הסדר יבטא את היותנו מוכנים להופעת ה' בעולם ולהשבת העבודה לירושלים
שינויים היסטוריים בדרכי עבודת ה'
ההבדלים בין המשכן לבין מקדש שלמה ובין מקדש יחזקאל מלמדים שדורות שונים נזקקים לדרכים שונות בעבודת השם.
מידות החסד והרחמים
כשעם ישראל שרוי בצרה, הוא אמור להפעיל את המנגנון הפלאי של י"ג המידות, על מנת להגדיל את כוחה של מידת החסד על הדין
המסתורין של האורים ותומים
הבעיה העיקרית של האורים ותומים היתה התלות בכהן שיפענח את המסר. פתח לערפול האמת הא-להית, אפשרות להסתרת פנים ולחופש הבחירה.
הקודםהבא