להיפגש מחדש עם הגמרא בתוכנית בית המדרש לתואר שני
ר"מים או מורים לגמרא? בטח אתם זוכרים בערגה את החוויה של לימוד משמעותי שהיה לכם בישיבה ואתם מחפשים דרך להביא מזה לתלמידים שלכם.
ר"מים או מורים לגמרא? בטח אתם זוכרים בערגה את החוויה של לימוד משמעותי שהיה לכם בישיבה ואתם מחפשים דרך להביא מזה לתלמידים שלכם.
"אחרי מסע ארוך ומטפלים רבים שפגשנו, מנתחת ההתנהגות היא זו שעזרה לנו והפכה את הבית לגמרי. היא הלכה איתנו יד ביד"
ילדים בגילאי 0-6 כבר לא שקופים. מכללת הרצוג ממנפת גננות ומציעה להן לפתוח אפיק תעסוקתי נוסף
מכללת הרצוג תכנית בתוכנית להתחדשות פדגוגית במסגרת התואר השני. מובילי התכנית מציעים כלים חדשים שיסייעו לכל מחנך בעבודתו.
מדרשת עוז לישראל בשיתוף מכללת הרצוג חלוצת המהלך לתכנית במסגרתה לומדים בשנת המדרשה את רוב התואר הראשון, ומשלימים בשנים ב'-ג'.
חבורת צעירות המתגבשת בימים אלה מזמינה אותך- סטודנטית סקרנית שעולמה האינטלקטואלי והרוחני מעסיק אותה, להצטרף לתכנית 'מפרש'.
למעלה מ-5,000 משתתפים מהארץ ומהעולם פקדו בשבוע שעבר את מכללת הרצוג במסגרת ימי העיון המסורתיים בתנ"ך
יפתח הגלעדי הוא הדיפלומט והלוחם הראשון שעשה שימוש בידע היסטורי כדי להצדיק את זכותו של עם ישראל להתיישב בארץ ישראל.
יש אמת חסידית ברעיון של קורח, אבל היא אינה מעשית. בעולם הזה צריך הבחנה בין קודש לחול וגם הדרגה ובידול.
הנרגנות היא התכונה של המואסים בארץ חמדה, כנגד האמונה של יהושע וכלב, כי "טובה הארץ מאד מאד".
אי אפשר להפריז בחשיבותם של השירה והנגינה בעבודת ה'.
המתח בין הרצון להתקרב אל הקודש לבין החובה לשמור על גבולות כדי לא לחללו מחייב שמירה רגישה על איזונים עדינים.
בני אדם אינם מספרים. לכן חובת הזהירות הגדולה במפקד ובמנין: לשאת את ראשו של כל אחד ואחד ולא להפוך את כולם לרצף מספרים.
עם ישראל אינו בעלים על ארץ ישראל. קיבלנו את הזכות לחיות בה, תמורת התחייבויות שעלינו לעמוד בהן.
רבנים וחכמים, כמו כהנים ולויים, נדרשים להתנהג כמלאכי ה', על מנת שהעם יבקש תורה מפיהם.
איסורי עריות אינם רק עבירות בתחום המיני, הם חלק מתופעה תרבותית רחבה המהרסת את החברה והעם בכללותם.
סיפורי הצרעת בתנ"ך מלמדים על הזיקה בין מצבו הגופני למצבו הרוחני של האדם ושל העם כולו. תיקון של שני המישורים הוא המפתח לגאולה.
חג הפסח אינו רק חג משפחתי-קהילתי, אלא יכול וצריך להיות גם חג ממלכתי רב-רושם. לשם כך נחוצה הכשרה מיוחדת.
צריך להתכונן היטב לפסח, כדי ששולחן הסדר יבטא את היותנו מוכנים להופעת ה' בעולם ולהשבת העבודה לירושלים
ההבדלים בין המשכן לבין מקדש שלמה ובין מקדש יחזקאל מלמדים שדורות שונים נזקקים לדרכים שונות בעבודת השם.
כשעם ישראל שרוי בצרה, הוא אמור להפעיל את המנגנון הפלאי של י"ג המידות, על מנת להגדיל את כוחה של מידת החסד על הדין
שלמה המלך בונה המקדש מבהיר: ה' לא נמצא במקדש, אלא בכל המציאות ומעבר לכך. המקדש הוא כתובת עבור בני האדם, לפניה אל ה'.
שופטים נחשבים לא-להים, ומערכת המשפט אמורה להיות נשגבה וא-להית. אבל הם יכולים גם להכזיב, "וכאחד השרים תפולו".
נתינת התורה דורשת תשומת לב גם לחווית הלמידה ולא רק לתכניה.
ההנחיה של שר החינוך היא הזדמנות טובה לשאול מדוע הפכו בתי הספר שלנו לבמות עבור החכ"ים?
השירה המקראית מוסיפה פרשנות, העמקה ורבדים נוספים של משמעות לסיפורי התורה.
יציאת מצרים יכולה להתפרש כחסד ה' עלינו, אבל גם כחסד של עם ישראל עם הקב"ה, וכן בימינו.
מה בין המכות כאותות ומופתים לבין המכות כגילוי חרון אף ה', ומה בין ה"שפוך חמתך" על המצרים לבין הרחמים על ישראל
סיפור יציאת מצרים אינו רק סיפור גאולה מן העבר המחייב הודיה, אלא גם הנחיה לפעולה בהווה למאבק בפרעונים בני זמננו
הרמזים של יעקב אבינו בברכתו לבניו על אודות נחלותיהם בארץ מתפרשים ומתממשים בפרקי חלוקת הנחלות בספר יהושע.
המחלוקת טבועה בעם ישראל בשורשו, ולא תעלם עד שתתגשם נבואת אחרית הימים של הנביא יחזקאל
אסף, משורר התהילים, מלמדנו שסיפור יוסף הוא סיפורו של עם ישראל בכל הדורות, עד ימינו אלה, ובימי החנוכה במיוחד
גם בסיפור יהודה ותמר, גם במצווה שבספר דברים וגם במגילת רות, כרוכה מצוות הייבום בהסתייגות וחששות.
כשהמלאך בכה והתחנן ליעקב, הבין יעקב שזו העת לבקש ולקבל מאת האלקים את הברכה המובטחת לו ובכך להשלים את נצחונו.
השנאה בין עשו ליעקב עמוקה מכל הסבר רציונלי, קדמה ללידתם ושורשיה נעוצים ביסודות הבריאה.
רבקה ורות הן שתי אמות-טיפוס של אמהות בישראל. יש מה ללמוד מזו על זו ומשתיהן יחד, על דמותה של אשת-מופת.
וועדה מיוחדת ומשותפת ליהדות ישראל והתפוצות בחנה את מצב של המערך החינוך היהודית בעולם והאתגרים העומדים בפניה.
תכנית בית מדרש ייחודית נפתחה אתמול במכללת הרצוג זו השנה החמישית
רבים התחילו השבוע שוב את מסגרות הלימודים, כתלמידים או כהורים, רבים מהם, מהמגזר הדתי, הם חלק מצוות ההוראה.
בראשית א' ובראשית ב-ג מתארים שני סיפורי בריאה שונים לחלוטין.