הרב מאיר כהנא: דינה חטופה בשכם, ואנחנו בעזה - מסר הפרשה עבורנו
הרב מאיר כהנא בדבר תורה לפרשת השבוע שעוסק ב'חטופי ישראל בכל הדורות'. צפו
הרב מאיר כהנא בדבר תורה לפרשת השבוע שעוסק ב'חטופי ישראל בכל הדורות'. צפו
השמש מחממת ומעודדת את כולנו. אבל מה הסיכונים והיתרונות בחשיפה מוגברת?
הרב מאיר כהנא, מועמד הציונות הדתית לתפקיד הרב הראשי, בדבר תורה שעוסק ב'אחדות יעקב ותפקידו של עם ישראל'.
פרשת השבוע, 'ויצא', מזכירה לנו מידות טובות שחשוב לנצור בליבנו
למרות שהמציאות נדמית כחסרת סדר, שירת האזינו מספרת לנו שהחיים שלנו בנויים מאריחים מדויקים ויציבים.
מבחינת לוח השנה, זו תקופה של בין לבין- בין שיפולי שנת לבין ראשיתה של שנה ואתחול מחדש - בין קיץ לחורף, בין רחמים לדין.
אחד העניינים המובאים בפרשה מתאר את העתיד. כיצד יתנהג עם ישראל כעם ריבוני בארצו.
בפרשת השבוע האחרונה כי תבוא קראנו על הברכות והקללות. שנת תשפ"ג הצטיינה בקללות, ותיזכר כאחת השנים הקשות בתולדות ישראל
האמן והמעצב זיו משה קהת על חומרים וחפצים ומשמעותם בפרשת השבוע 'כי תצא'
אויבי ישראל הם אויבי ה', כי הם נלחמים ביצירה המופלאה של הקב"ה, שהרי נלחם הוא באומה הישראלית בראשית גיבושה.
בין הביטויים היפים והמפורסמים שמופיעים בפרשה: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" וגם: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹוקיךָ"
פשוט לכל צופה מן הצד שמנוֹע הסרבנות ניזון מהלחץ שהוא יוצר בציבור ובראשיו.
הספר מבקש להנגיש לקורא את פרשות השבוע ואת ערכי היהדות הנשקפים מהם תוך חיבור למציאות העכשווית כיום
הרב ציון כהן רב העיר אור יהודה בדבר תורה אקטואלי לפרשת ראה: "לא תתגודדו - אסור לפורר את הלכידות הציבורית".
'יש הבדל בין עבודת ה' ובין עובד לבשר ודם, כי העובד בשר ודם, לא ישמח בעבודתו מצד שאינו בטוח שיקבל עליה שכר. לא כן עבודת ה'
הרב ידידיה נוימן בדבר תורה לפרשת מטות מסעי. "הסיפור מחדש של המסעות חושף את העומקים הטמונים בו".
כח הדיבור באדם הוא גדול מאד. אבל, בגלל המעלה המיוחדת של הדיבור, החטא בו, אף הוא חמור מאד.
ברית השלום הפכה את פנחס מאיש מלחמה עם אויבי ישראל לרודף שלום – בתוך עם ישראל.
צפו: הרב יונתן דון יחיא, רב המושב הזורעים, מתייחס למשמעות הברכות של צדיקים.
הבושה הינה מתנת א-לוה ממעל שניתנה לאדם וחווה כצידה לדרך עם גירושם מגן עדן לעולמנו.
צר לי על המרגלים, שהיו כל כך צרי עין במבטם על הארץ הטובה שלנו. המשקפיים השחורים שהרכיבו סימאו את עיניהם
חשוב לזהות אנשים שמשתמשים בטקטיקות מתוחכמות כדי לשלול לגיטימיות של דעות ולחשוף אותם לציבור
בפרשתנו אנחנו לומדים על הזדמנות שניה, שאסור להתייאש. התורה מלמדת שיש סיכוי ל'מועד ב' - ואדם יכול להתחרט.
שני האירועים בפרשה שלנו, הסמוכים זה לזה, פרשת אלדד ומידד ופרשת צרעת מרים, מבקשים לחדד ולהדגיש את הרעיון של חופש הדיבור
בצאת ישראל ממצרים, אימה ופחד נפלו על גויי הארץ, ומשנתנה תורה על הר סיני, שנאה ירדה לעולם
להתבגרות יש ממד פיסיולוגי וממד פסיכולוגי וממד סוציולוגי וממד משפחתי, וכל הממדים האלו מתחברים יחד
תורתנו תורת חיים ומכוונת את האדם בכל רגע במהלך חייו, גם ברגעים האחרונים
בסיומו של השבוע הזה, קוראים בשבת את פרשות "אחרי מות" ו"קדושים", והן כל כך מתאימות.
התנ"ך וגם ספרות חז"ל מלאים בסיפורים על מצורעים שלמעשה אינם מצורעים 'הלכתיים'.
חובתנו הקדושה לסדר את דרכי חיינו באופן המביא שלום ואהבת אחים בעמנו, עד שנהייה ראויים לברכת ה' על תעודתנו.
יש שמבדילים בין עיקש לעקשן. לדידם להיות עיקש הוא הצד השלילי של התכונה הזו, בעוד שלהיות עקשן מבטא את צידה החיובי
הזית הוא מהפירות שבהן השתבחה ארץ ישראל, והתועלת העיקרית של הזית היא לא הפרי עצמו אלא 'זית שמן', השמן שמופק ממנו.
אהרון נבדל מכלל ישראל. לא חלילה מגאווה, אלא מעליונות מעלתו ועל עם ישראל להפנים כי חפץ ה' ביקרו וראוי הוא להיות מרכבה לשכינה
בעקבות בניית המשכן בפרשה, נעסוק השבוע במחלוקת הראשונים האם בית המקדש השלישי ירד מהשמיים, או שייבנה בידי אדם
עצם מציאותה של מערכת משפט בה השופטים הינם בעלי מידות, הן בכמות והן באיכות, כעצת יתרו- מרחיקה את העם ממידת סדום.
מה אפשר ללמוד ממישהו שכל מידותיו רעות? יהודה וילנר בטור לפרשת יתרו
מהו המקום שפה תמיד מעדיפים את הטבע על פני נס אפילו כשהוא עלול להמית אותם? יהודה וילנר בטור לפרשת בשלח
פרשת בשלח מלמדת אותנו כיצד לקרוע את ים סוף שבחיינו ומהי הדרך לעורר בתוכנו אש של עשייה ויצירה בכל יום מחדש.
בראותם את המצרים טובעים בים, העלה אותם משה רבנו למדרגת אמונה הגבוהה בהרבה מקודמתה, 'ויראו העם את ה''.
כפי שראינו ברש"י הראשון לתורה בעניין הארץ, כן הוא באשר לכלי כסף וכלי זהב שנקלחו ממצרים. ה' ברא הכל נתן ויקח עושר כפי שירצה