לפנות מרחב מימין ושמאל לתקיפה באיראן
אנחנו זוכים לראות לנוכח עיננו תקופה היסטורית שעוד תלמד היטב בספרי ההיסטוריה.
אנחנו זוכים לראות לנוכח עיננו תקופה היסטורית שעוד תלמד היטב בספרי ההיסטוריה.
ההישגים הצבאיים הם מדהימים, באוויר וברגליים, ולנגד עיננו המופתעות משתקפת, ולעיני העולם המופתע כמונו, תמונה אסטרטגית חדשה.
יש לשקול מה כרגע מתאפשר עדיין כשהאריס צריכה גם את היהודים, אבל אתגר כזה ניתן יהיה להציג לאמריקאים לאחר הבחירות.
כדי שהחזון האסטרגי יוכל להתממש צריך למנף את שני הטקסים המרגשים, כמשלימים זה את זה ונותנים חוסן וכוח חברתי פנימי למאבק הלאומי
הקוד האתי של אסא כשר ושאר עמדות אתיות ליברליות ופרוגרסיביות הן הבסיס ממנו צמחה הקונצפציה שגרמה לכשל ב 7.10, ואותם יש לשנות
על ישראל להתכנס לריטריט רוחני של ניקוי רעלים חברתיים, טיפול קריטי והכרחי להתמודדות עם המצב הנורא שנקלענו אליו.
חוסר יוזמה התקפית גורם לישראל להיתפס כ"מדינת הכאפות" של המזרח התיכון.
האסטרטגיה הישראלית הנוכחית אמורה לכלול יוזמה התקפית נחושה ומתמשכת עד להשגת מאזן טוב יותר מבחינת ישראל.
אנחנו צריכים לנצח עם רעיון היהדות והציונות ולא בהכרח עם נתניהו.
הארץ מלאה בעיות עד מעל לראש, ונתניהו איבד את סמכותו וכישוריו כמנהיג בטחוני וכלכלי כפי שהיה בעבר.
המערכה המורכבת בעזה ובצפון וברקע בעולם כולו מחייבת את העם היהודי לחדש ולהאריך את צו ה-8 האחדותי לפרק זמן נוסף
הטקטיקה של הרשות הפלשתינאית והמדיניות הדו פרצופית שלהם מצליחה להם ומביאה את רבים מהמדינות להיאחז בפתרון שתי המדינות.
ריטואל בו הימין מתייצב כמעט אוטומטית נגד עסקה, גורם ליצירת הרושם שאין לו עניין בחטופים, ומציב אותו בפוזיציה שלילית מאוד.
מי שחושב שעדיין הוא ראוי לשמש בתפקיד ציבורי משמעותי לאחר המלחמה - צריך להבין שעליו לחזור לעם ולבקש מנדט מחודש.
ניכר שהוא התאושש ומתנהל כהרגלו בתמרון פנים ישראלי, בין סמוטריץ' ובן גביר, גנץ ואיזנקוט
דרושה התארגנות חדשה בכלל במערכת הפוליטית ובפרט בימין, אחרת ברוחה והתנהלותה, שתדבר בשפה וברוח אחרת.
בשיח בתקשורת ישנה תחרות סמויה וגלויה מי מוכן לשלם יותר לסינוואר תמורת השבת החטופים וכביכול מי יותר הומני
קדמה למתקפת הרצח והטבח של חמאס שנה של הצפת הרוע הפנימי אצלנו בעם. כעת השיח הציבורי צריך לחזק את הראייה החיובית
מטה החטופים מפספס את העיקר - וצריך לומר זאת ברור ככל שניתן - לטובת המשפחות ולמען האווירה הציבורית בישראל.
חשוב לקרוא לימין להפסיק לאתרג את נתניהו, אבל במקביל לקרוא לשמאל הליברלי והפרוגרסיבי לחדול מלתקוף אותו.
לכולם ברור שלאחר המלחמה יהיה צורך בהתארגנות פוליטית וחברתית חדשה והקמת ממשלה אחרת.
הציבור עוד ישפוט את מחרימי האחדות, כמו שיבוא בחשבון עם האחראים למחדל הנורא. אבל עוד חזון למועד.
בפרשת השבוע האחרונה כי תבוא קראנו על הברכות והקללות. שנת תשפ"ג הצטיינה בקללות, ותיזכר כאחת השנים הקשות בתולדות ישראל
הימין איבד את הפרופורציות בתחושת הכוח שניתנה לו בבחירות, וחשב שעם 64 מנדטים הוא יכול לעשות הכל.
החברה בישראל עברה משבר נוראי, והמבחן כרגע הוא לשמר את הממלכתיות של המדינה ולא להגיע לקריסה.
הרעש וההמולה של יום שלישי היא בבחינת סערה בכוס מים של הבדלים חשובים אך לא משמעותיים בחברה הישראלית
דרושה הקפאה מלא מלא, ופעולות הישרדות דחופות להצלת ממשלת הימין, המאויימת מבפנים ומבחוץ מלא מלא
המרכיב הפוליטי של הוועדה לבחירת שופטים יצר פרנויה נוראית שהנה ממשלת הימין הולכת להשתלט עלינו
הממשלה חייבת להתמקד בראש ובראשונה בבטחון וכלכלה, לייצב ולשפר ככל שניתן, בלי יוזמות ורפורמות רעשניות ומיותרות
גורלה של הרפורמה המשפטית נגזר להתפוגג תחת ההדברות הסתמית בבית הנשיא, ואולי רק קטעים שוליים ישארו ממנה.
ההתנהלות וההתנהגות של הצד השני מפתה את הימין להתעקש ולעמוד על צדקתו שלא מדובר בהפיכה משטרית, ובטח שלא בדיקטטורה
הימין חייב להיות ישר עם עצמו ולאמוד יותר מדויק את כוחו. הרוב בכנסת של 64 מנדטים נותן תמונה חלקית של המציאות
באווירה הציבורית הנוראה דרושה פעולה מידית של סם הרגעה חזק, שלפחות יוריד את מפלס המתיחות
ניתן לקוות שגם חברי הקואליציה האחרים יבינו את המצב ויתנו כתף וסיוע לנתניהו ויפסיקו לאתגר אותו במהלכים מיותרים
על הימין לאמץ דרך חדשה ומהר, יותר בתבונה ורגישות על מנת לשמר את הניצחון, ולהשיג רפורמה משפטית.
רצוי ליזום פגישת פסגה עם הנשיא ונתניהו ולהגיע ל"עיסקת טיעון" חברתית להשקטת המערכת.
השמאל מיטיב לסמן את ה"נאור" כמי שמתנגד לרפורמה ואת הפרימיטיבי המיושן במקרה הטוב, והלא חכם במקרה הרע
המציאות בה מפעילים כוח תיקשורתי וחברתי מוגזם בעניינם לא מצדיק לראות בהם יריב שיש להילחם בו.
התבהלה וההסתה נגד אבי מעוז חשפה באופן נוקב ואמיתי את הדיקטטורה האמיתית שקיימת שנים רבות
התקף החרדה של השמאל בעקבות התבוסה בבחירות היה דרמטי. לעתים מוגזם מופרך ומגוחך, אבל לעתים משקף חרדה אמיתית.
מה שמסכן את הימין הפעם הוא לא פילוגים מיותרים אלא דווקא ההיבריס אשר מגיע לשיאו בהתנהלות התמוהה מול איילת שקד
רוב העם בישראל הוא ימני ומסורתי ומי שאמור להיות ראש ממשלה הוא מי שמשיג את מירב המנדטים, גם אם אין לו רוב של 61
המאמר הנוכחי הוא בבחינת אזהרת מסע לכל אנשי הימין ובעיקר הימין הרך אשר לא מוצא את הבית שלו בליכוד ואצל סמוטריץ ובן גביר.
מפלגת הימין הממלכתי מנשבת לכל כיוון ובמקום הרוח הציונית ניתן לומר עליה "שבשבת הרוחות".
מצער שאין עדיין מנהיג ומפלגה שישמרו את הבסיס בימין אבל יתרוממו מעל נמיכות הקומה של לוחמת ביבי אנטי ביבי
איך אפשר לצאת מהמצב הפוליטי המורכב? ד"ר צבי מוזס עם מאמר המנתח את המצב והאפשרויות
חג הפסח מלמד אותנו לחפש ולמצוא את החמץ הפנימי בתוכנו ולבער אותו, הן ברמת הפרט והן ברמת הכלל
בנט משמש כסוג של פרוייקטור, מתאם ומנווט ללא סמכות של ממש וללא שיעור קומה הדרוש למנהיג.
ההסלמה של ההפגנות, ההתבטאויות וההתנהגות עלולה להקצין ולהביא לתופעות אלימות שליליות אשר תסכן את הימין.
נקמה היא לא תוכנית עבודה, ולא בסיס לקיומה של ממשלה בת קיימא, נקווה שכבר בזמן הקרוב הממשלה תייצר עשייה חיובית
המהלך האחרון הוא בעצם ניסיון הירואי של בנט, לחלץ את ישראל מפלונטר פוליטי בלתי נסבל ובלתי אפשרי.
אי אפשר לחיות ביחד אם לא ברור להם באיזה מדינה הם חיים. הנחמדות והחמלה היהודית מבלבלת אותם ונותנת להם הרגשה שעם היהודים הכל מותר
המציאות המרה ששקף לנו החמאס, ונלוו אליו הפעם גם ערביי ישראל, מראה לנו עד כמה השנאה לישראל וליהודים אצל המוסלמים והערבים עמוקה.
חשוב להתעשת לפני הבחירות ולהצביע הצבעה נקייה ללא פלפולים, חישובים והתחשבנויות קטנוניות, ולהצביע ערכית לפי העקרונות של כל מפלגה
"נגיף הבחירות" משתולל ופיתח מוטציה רביעית. בדומה לקורונה ריח תעמולת הבחירות עולה באפינו, ומאיים להרעיל פעם נוספת את חיינו
ימינה הסתבכה שוב. במקום לצאת במסר ימני בעד נתניהו בקדנציה האחרונה שלו ונגד ה"ביביזם", נראה שבנט נגרר לזרם החזק של "אנטי ביבי"
מלחמת הכל בכל בימין לא רצויה. ובמיוחד ההצטרפות לזרם ה"אנטי ביבי", שלא תורמת לניקוי התרעלה של נגיף המחלה הפנימית הפוליטית בישראל
ד"ר צבי מוזס במאמר על הקשר בין פטירת הרב יונתן זקס זצ"ל, הפסד טראמפ בבחירות בארה"ב והמצב הפוליטי בישראל
הפסיכולוג ד"ר צבי מוזס מגיב למאמרו של הרב חגי לונדין "הנס שאין נס"
רק מי שנצמד לידע האנושי מצליח להקטין במעט את ההידבקות, אבל הקושי בלהבין את המגיפה, ולמצוא חיסון מצביע גם על מיגבלות המדע