השילוב האידיאי שיצר יעקב אבינו בין הרוח לעולם המעשה ופיתוחו
נוהג בעולם הוא ששלימות הגוף מצריכה ממון כאמצעי לכך. אך יש ואדם נסחף אחר הממון, והופכו לעיקר ואת גופו לטפל.
נוהג בעולם הוא ששלימות הגוף מצריכה ממון כאמצעי לכך. אך יש ואדם נסחף אחר הממון, והופכו לעיקר ואת גופו לטפל.
רבים העמים שמספרם יגדל בהרבה מעם ישראל, אך אלה ייעלמו כלא היו, ומנגד עם-ישראל יחיה לנצח.
"כשהיראים לדבר ה' והיראים פחות נמצאים יחדיו בתוך העיר, בתוך העם, ומתנדבים לעשות חיל, בוא תבוא ברכת ה'".
אברם, על אף שהיה עשיר במקנה, בכסף וזהב, לא חשב לרגע לפדות את אחיינו לוט בכסף.
אצל אנשי החמס גובר חומרם על שכלם תדיר עד שדרכם נעשית טבעית, כדי השחתת הארץ
כשאדם מישראל נהרג על קידוש השם, זו מסירות נפש על עצם היותו יהודי, ויהודי הוא 'חלק אלו-ה ממעל', בבחינת אחד עם הקב"ה.
בקריאת ה' למשה לעלות להר העברים ולראות את הארץ, נעשה עמו חסד גדול, כי הייתה זו ראיה של ארץ-ישראל של מעלה ושל מטה.
אינה דומה אחריותו של איש פשוט המקבל עליו לשמור את כל המוטל עליו כיהודי, לאחריות ראש השבט, הזקן או אף השוטר
אויבי ישראל הם אויבי ה', כי הם נלחמים ביצירה המופלאה של הקב"ה, שהרי נלחם הוא באומה הישראלית בראשית גיבושה.
התורה מלמדת כי חשוב שהשופטים יהיו ידועים לציבור, שגדלו ביניהם, לכך נאמר: 'וידועים לשבטיכם'.
'יש הבדל בין עבודת ה' ובין עובד לבשר ודם, כי העובד בשר ודם, לא ישמח בעבודתו מצד שאינו בטוח שיקבל עליה שכר. לא כן עבודת ה'
דור הדעה, חרדו, תורה מה יהא עליה, שהרי בא"י יהיו עסוקים וטרודים בחיי שעה, ואולם לא ידעו הם מה כוחה של ארץ-ישראל.
הקב"ה ברא את כל בני-האדם והוא דואג למציאות כולה, אך כמו בצבא, יש כוח מוביל והוא עם ישראל
הממנים שופטים ודיינים הם העם! לא המנהיג, לא שופטים מכהנים, ואף לא נציגות עורכי הדיינים.
כח הדיבור באדם הוא גדול מאד. אבל, בגלל המעלה המיוחדת של הדיבור, החטא בו, אף הוא חמור מאד.
קיים תנאי בסיסי לקנאה טהורה, והוא שכל קנאותו של המקנא הינה לאלוקיו, ורק לאלוקיו, ללא כל עירוב של נקמנות או כל נגיעה אישית.
הבושה הינה מתנת א-לוה ממעל שניתנה לאדם וחווה כצידה לדרך עם גירושם מגן עדן לעולמנו.
דומה כי מחלוקת רעשנית פעמים לשם שמים כתלמידיו של אברהם ופעמים שלא לשם שמיים כתלמידי קרח, היא ב- DNA של עמנו
רצון ה' הוא בקיום עם-ישראל על פי תורת-ישראל בארץ-ישראל. לעם ישראל בלי א"י, יש רק חצי צורה.
בצאת ישראל ממצרים, אימה ופחד נפלו על גויי הארץ, ומשנתנה תורה על הר סיני, שנאה ירדה לעולם
אחר קבלת התורה, זקוקה הנפש היהודית לאיזונים ובלמים כדי לשמור על שביל הזהב.
לרגל חג מתן תורה ראוי לזכור כי בקודש הקודשים היו מונחים לוחות ושברי לוחות שקיבלנו במתן תורה.
כשמשווים בין חייל ישראל לחיילי אומות העולם, די שחיילי ישראל יקראו קריאת שמע שחרית וערבית, כדי שימצאו במדרגה גבוהה
העובדה שאיננו דנים דיני נפשות גורמת בהכרח להתגמדות ההרתעה, אך אין היא מפחיתה בכי הוא זה מחומרת 'לא תרצח'.
משה רבנו עומד בראש הרשות השופטת, אך לא מעז גם משקיבל הוראה מגבוה לפגוע ברשות הכהונה של אהרון אחיו. כך גם אהרון מצדו
מעלת מסירות נפש על קידוש השם, היא למעלה מכל לימוד תורה, כי כשאדם מישראל נהרג על קידוש השם, זו מסירות נפש על עצם היותו יהודי.
ביציאת מצרים היה צורך לחכות עד שיגיעו למ"ט שערי טומאה, אך באותו רגע היה צורך בהצלה מיידית, בחיפזון אחרת היו נאבדים
לימדנו משה רבנו לחדד את השמיעה, כי יש וקול ה' בכח ויש וקול ה' שובר ארזים. ובעיקר, קול ה' בהדר
חובתנו הקדושה לסדר את דרכי חיינו באופן המביא שלום ואהבת אחים בעמנו, עד שנהייה ראויים לברכת ה' על תעודתנו.
דומה כי האמנות כאמצעים רבים אחרים כמו המדיה או סכין מנתחים, יכולה להרע או להיטיב עם האנושות.
אהרון נבדל מכלל ישראל. לא חלילה מגאווה, אלא מעליונות מעלתו ועל עם ישראל להפנים כי חפץ ה' ביקרו וראוי הוא להיות מרכבה לשכינה
כל דיין שאינו דן דין אמת, גורם לשכינה שתסתלק מישראל, כל דיין שדן דין אמת לאמיתו, כאילו תיקן כל העולם כולו, וגורם לשכינה שתשרה
כל בית דין שעושים פשרה, אומר הרמב"ם, תמיד הרי זה משובח. במילים אחרות, פשרה משובחת היא, אך זאת רק קודם או עם תחילת הדיון
עצם מציאותה של מערכת משפט בה השופטים הינם בעלי מידות, הן בכמות והן באיכות, כעצת יתרו- מרחיקה את העם ממידת סדום.
בראותם את המצרים טובעים בים, העלה אותם משה רבנו למדרגת אמונה הגבוהה בהרבה מקודמתה, 'ויראו העם את ה''.
כפי שראינו ברש"י הראשון לתורה בעניין הארץ, כן הוא באשר לכלי כסף וכלי זהב שנקלחו ממצרים. ה' ברא הכל נתן ויקח עושר כפי שירצה
כל מי שטבועה בו מידת הכעס, עליו להתגבר למשוך עצמו ולהציל נפשו מרדת שחת, ואף אם ליבו בוער כאש יעצור במילותיו ואז הכעס יהיה עקר
כדי לשמר את אותו DNA, בהר סיני, מלבד התורה תרד גם השנאה לאותו עם קטן שנבחר לקבל את התורה
התוכחה היעילה היא הברכה הגדולה ביותר לאדם, כי ככל שיקדים האדם להכיר במצבו, וידע את חולשותיו, יבוא התיקון במהרה.
בכל חייו פעל הרב דרוקמן זצ"ל לקרב את עץ יוסף ועץ יהודה זה לזה, מבלי להתייאש ולו לרגע. גם אם קשה הדבר