לא תשתוק
אין לתאר את הכוחות העולמיים העומדים בחזית מאבקי הגאים. חברות ענק, גופי תקשורת, פוליטיקה וכוכבי תרבות.
אין לתאר את הכוחות העולמיים העומדים בחזית מאבקי הגאים. חברות ענק, גופי תקשורת, פוליטיקה וכוכבי תרבות.
איפה אתה, מגן התורה והיהדות, כאשר שר החוץ של מדינת ישראל ביזה את ההלכה היהודית, את ערכי המשפחה היהודית וסמליה של מדינת ישראל?
ממשלת שמאל זה רע, ממשלת ערבים זה לא לגיטימי, לא מוסרי, ופגיעה אנושה בעם ישראל לדורותיו, לדורות שהיו ולדורות שיהיו.
לראשונה מיום תקומתה של מדינת ישראל, תעמוד מדינת היהודים על ממשלה שכל תוקפה בא מכח מפלגה שאינה יהודית, מפלגה השוללת את הציונות.
מדינה יהודית שממשלתה נסמכת על רוב דחוק של 61, מתוכם למעלה משישה ח"כים אינם יהודים איננה יכולה להיות ממשלה בעלת תוקף חוקי ומוסרי
נפתלי, איילת, ניר, מתן ועידית. וגם אתם – גדעון, אלקין, שרן וכל השאר. עצרו! עצרו את הטירוף הזה.
הם לא יקראו לזה מלחמה, כי אם זו מלחמה, זה אומר שצריך לנצח, וכדי לנצח, צריך לשבור את הכלים ולהכריע את האוייב.
נתניהו שכח את דברי החכם שהמליץ להאכיל את האויב בלחם, כי רק כך אתה בעצם חותה גחלים על ראשו.
אני שמח להיות שליח של עם ישראל, יודע שעבור עם ישראל, העם שלי, מותר להסתכן, אפילו חובה להסתכן.
מותר לרצות להיות ראש ממשלה, מותר לשאוף ולנסות. אבל העם, העם שבשמו אתה מדבר, לא נתן בך את האמון ואינו רוצה בך כעת כראש ממשלה.
מי שלא מסוגל להיות ענייני, ולהפריד בין רע לטוב, מי שלא מסוגל לומר תודה על מה שראוי לתת, אינו ראוי מבחינתי לפתק שלי ביום הבוחר.
בנות בצה"ל, גיור, שבת, כשרות, משפחה ועוד. איתמר סג"ל ביקש מהמפלגות המתמודדות לכנסת להביע את עמדותיהן בנושאי דת ומדינה.
לפני שנהפוך את מדינת ישראל לסינגפור, מוטב שנודא שמדינת ישראל נשארת מדינת ישראל ולא מתאדה כמדינת כל אזרחיה.
אין לנו זמן לבזבז. קורונה זה מאד מעניין, אבל אויבינו לא מחכים. ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ממשיכה במלא המרץ.
יש לצאת למבצע חומת מגן חדש, לא פחות, מבצע יעיל ועוצמתי להשבת המשילות ביהודה ושומרון, הגליל והנגב.
גברת משה, זה לא הזמן להעלב, זה לא הזמן לזרוק בוץ והאשמות. כאן זה לא סניף בני עקיבא אלא פוליטיקה. וככה זה עובד.
אין אדם בצה"ל שמאמין שהכנסת לוחמות לסיירת מטכ"ל באמת טובה לביטחון. אבל צה"ל לא מעז או לא רוצה לומר את זה.
כאשר תסגרנה בקרוב הרשימות, יענה כל בן לציונות הדתית על שאלה אחת: האם אני חפץ בייצוג הפוליטי של הציונות הדתית, או שאין בכך צורך
זהו סיפור על אדם שהיו לו כל הסיבות הטובות לכעוס, לרטון ולרגון, אך בחר בחיוך ובמאור פנים.
מגפת הקורונה הארורה היא אכן אירוע בקנה מדינה לאומי, אירוע היסטורי, אבל היא רחוקה מאד מלסכן את החזון הלאומי היהודי.
לצה"ל אין מחסור בכוח. לא באמצעים ולא בטכנולוגיה, גם לא באסטרטגיה ובאומנות המלחמה. כעת הבעיה היא רק במוח.
את האמת לא ניתן לשנות – וכולם יודעים אותה: הערבים והבדואים בנגב הם מוקדי הפשיעה בישראל, ואין כל כוונה ממשית למגר את הבעיה. דעה
מה תאמרו מחר, רבותי הרבנים, איך תישאו פניכם כאשר צה"ל יחליט כי אין מניעה בריאותית לשלב בנות בקרב?
הרב שמואל אליהו הוא איש נדיר, אמיץ לב, שעומד על דעתו ועמדתו מבלי מורא וללא חשש, מושא להערצה אצל רבים, גם מבין מתנגדיו.
הגרז"ן לא הכיר את שפת המחלוקת. לא ידע מהו מגזר, לא נשא פנים לאיש בשל מוצאו או ייחוסו. הגרז"ן הכיר רק שפה אחת – את שפת הלימוד.
נחל האסי שייך לכולנו. הנערים מבית שאן הם גיבורים אמיצים שפתחו לבדם במאבק נגד עוצמה כלכלית.
אם תתרגל להיות ותרן, תוותר בכל מקום. בכל עבירה ניתן למצוא דרכים להקל, ללמד סניגוריה, למצוא היתרים ולהתחמק מהתמודדות.
אבל לכל זמן, ועת לכל חפץ, וכעת עת למנוחה. תנו לנו לפתוח את שנת הלימודים, תנו לעבור את החגים בכיף, תנו שנה שנתיים של שקט.
לאחר מספר שבועות, אני נכנס לגוש כדי לסייע בפירוק החממות. מצלמה בכיסי, ואני יוצא בדד לסיור ביישובי הגוש החרבים.
בית הכנסת הומה מפה לפה, החזן מתחיל בקריאת מגילת איכה. המילים מקבלות משמעות חדשה. הבכי בקהל מתגבר.
השבת קרבה. זו תהיה שבת אחרונה של חיים יהודיים בגוש קטיף, אך כרגע הדבר אינו מורגש.
עם שחר, הרמקולים זועקים – הכנסו נא פנימה, המשטרה בדרך! הרי חשבנו שממשיכים לגוש קטיף?! חשבנו
את שנת הלימודים תשס"ה העבירו איתמר סג"ל וחבריו לא בהכנה למתכונות ולבגרויות אלא במאבק על הצלת גוש קטיף. יומן מאבק
רצה הגורל, רצתה ההשגחה, תקראו לזה איך שתרצו. כעת ממונה על ניהול המשבר בנימין נתניהו. לו הסמכות, ולו גם האחריות. אנחנו במלחמה.
הבית היהודי מת והציונות הדתית חייבת בית שלא יחליף בכל רגע את שמו, שלא עשוי משברירי מפלגות. זה תהליך לא פשוט שחייב להתחיל כעת.
כמה קל לבנות עולם מדומיין של ציוד שנגנב מעצמו, בקבוקי תבערה שמושלכים מאליהם, עולם של נשוא ללא נושא, מעשה שדים ורוחות רפאים.
מי יתן לנו תמורתו, בדור בו ענקי הפסיקה הולכים ואין באים אחריהם כמידתם, מחבר ספרים הרבה בתורה, פסיקה והלכה, הלכות שבת והלכות צבא
חנויות החשמל, הקניונים, המספרות ומכוני הכושר פתוחים לרווחה והישיבות ובתי הכנסיות סגורים על סוגר ובריח. הכאב גדול שבעתיים.
הגיע הזמן להפנים, במלחמת הדעות והתרבות, הקרב המרכזי כעת בחברה הישראלית, בתי המשפט נוקטים כמתאבד שיעי.
הרבנים שאצלם אומץ נמדד רק ביכולת להתיר את האסור ולהגמיש את הקשה, מדברים בעיקר מהרהורי ליבם
אולי כשנשוב לכבישים, נחדול מלצפור בפקק, וננהג ביתר זהירות. אולי כשכל אחד ימשיך את חייו, נהיה קצת יותר ערבים זה לזה.