מנוחתו עדן
מוטי עדן לא זכה מהבוסים שלו להערכה, לה היה ראוי. פעם ועוד פעם התבטא: אני לא חלק מהקליקה.
מוטי עדן לא זכה מהבוסים שלו להערכה, לה היה ראוי. פעם ועוד פעם התבטא: אני לא חלק מהקליקה.
כאשר מציינים חמישים שנה למותו של בן-גוריון אסור לשכוח לצד הישגיו, גם את כשליו ואת שנאתו למחנה הימין
מדי שישי מקיפות חמולות של ערבים מהגליל את קיבוץ מגידו. דורשים "להחזיר את אדמות הקיבוץ לבעליהם המקוריים"
יש המנסים לשלב את פרשת הרצח הנורא מלפני 90 שנה, כמו את פרשת "אלטלנה" מלפני 75 שנה – באירועי הימים האלה
נתניהו אינו טלית שכולה תכלת. אבל ציבור גדול תומך בו. מנגד ניצב ציבור מסית ומוסת
כאז, לפני 75 שנה, שנת העצמאות הראשונה, כך גם בימינו. האויבים ממשיכים להסית נגד ישראל, לרצוח בנו, להפתיע אותנו
האם יורש העצר, שעתה זה נשא לאשה את האדריכלית מסעודיה, ישנה את הקו לטובה, בבוא עתו לרשת את כס המלוכה בעמאן?
כנס הרצליה עמד בסימן פוליטי, נישאו בו דברים שאינם נופלים בחריפותם והטייתם מדברים שנשמעים בהפגנות-קפלן-בלפור
היש בעולם עוד בני שמונים, שהם חלק מהיסטוריה כה שברירית, פתלתלה, שחייהם קשורים קשר בל יינתק עם ארצם, כמו בני דור תש"ח בישראל?
כשאנו רואים את יכולות צבא ישראל אולי עולה בתוכנו תחושת זלזול בזירת מאבק ההסברה, שבה אנו כושלים פעם אחר פעם
כל משפחה שכולה נושאת כאבה במשך כל ימות השנה. הזמן – למי שתוהה – אינו מקהה את הכאב
קם דור צעיר שמבקש אחדות, נוער שנוטע בנו תקוות לעתיד, שמבקש לגשר מעל השסעים שנפערו בחברה הישראלית.
ההפגנות נגד הממשלה, נגד החקיקה, אינן נעצרות, מציירות בעיני הערבים את ישראל הדמוקרטית כמתפוררת מבפנים
ימי התייחדות עם קרבנות השואה ועם טובי לוחמינו. על אויבינו, הלוטשים עיניים בסיפוק למראה המתרחש בתוככי ישראל – נתגבר
לא יתכן מצב שבו ראש הממשלה משמיע את דברו ומיד שולפת היועצת המשפטית הלעומתית מכתב-וטו.
רוח הסרבנות המסוכנת, המתפשטת בקרב אנשי מילואים בצבא, הגיעה גם אל מפקדי משטרה בעבר.
מעולם לא גבה לבך ולא רמה ראשך. גם בחיי היומיום היית כאחד האדם, צבר תל-אביבי אסלי, וגם איש העולם הגדול.
טרם מלאו חודשיים מאז כינון הממשלה – ושרים יורים לכל עבר, שר הישר בעיניו במשרדו יעשה
בחוסר אחריות משווע, הם רוצים "ללכת עד הסוף", אינם נענים לקריאתו היוצאת מהלב של הנשיא הרצוג להידבר ולהתפשר
הברכה שנשא יו"ר מכון ז'בוטינסקי בכנס שהוקדש להעפלה הרביזיוניסטית בטרם מלחמת העולם השנייה
מי שרוצה להבין את מקורות הביקורת, שלא לומר השנאה, כלפי מדינת ישראל ובמיוחד כלפי ממשלתה, "חייב" לקרוא את "הארץ".
טו בשבט עצוב להמוני חבריו של צביקה ז"ל. חג שאהב במיוחד - ראש השנה לאילנות ולהתערות האומה בארץ-ישראל.
אסור שהאסון הזה ירתיע את הדרג המדיני והצבאי מליזום את המוטל עליהם, כפי שהיה בפעולה המוצלחת בג'נין
הפרלמנט הירדני הוא זירה קבועה להסתה אנטי ישראלית מתמדת, להפצת שקרים כמו שינוי הסטאטוס קוו בהר הבית, לנאומים אנטישמיים
ישראל בשנת ה-75 לקיומה, אכן משנה פניה, גם בנוף הפיסי שלה, גם בנוף הדמוגרפי, עם ממשלה נבחרת, הומוגנית, יציבה.
תירגעו. תתרגלו. תהיו אופוזיציה לוחמנית אך אחראית. תנו לממשלה החדשה להוכיח שהיא טובה מקודמתה
ראשי התאגיד הם שצריכים לעשות חשבון נפש תקשורתי, לפי שיקול דעתם העיתונאי, ונוכח הביקורת.
גם אני מודאג מהתיאבון המופרז של אותן שותפות לליכוד. מודאג ממה שמסתמן כוויתורים מרחיקי לכת לדרישותיהן.
דברי ברכה שנשא יו"ר מכון ז'בוטינסקי, בערב השקת 12 הכרכים הראשונים בסדרת הכתבים האידאולוגים של זאב ז'בוטינסקי.
הכרת השורשים והמורשת הציונית שבייסוד הקמת המדינה, קיומה וצדקתה.
האם אנחנו, בישראל, מדינת העם היהודי, נותנים מספיק את הדעת לאנטישמיות הגוברת בארה"ב, אבל גם ברחבי אירופה?
דברים שנשא יוסי אחימאיר, יו"ר מכון ז'בוטינסקי, בערב הזיכרון במכון ז'בוטינסקי לד"ר גבריאלה אלגרבלי ברזין, במלאת שנתיים לפטירתה
עשרות שנים לאחר שהישוב ברקן שינה את שמו המקורי על שם אב"א אחימאיר, הכביש הראשי לישוב נקרא על שם אחימאיר.
נתניהו חזר לשלטון, בין היתר כדי להשליט חוק וסדר בקרב בני המיעוטים המשתוללים. זו הציפייה מהממשלה החדשה.
יהודים תתעשתו, היזהרו במריבותיכם, אל תסכנו את הבית הלאומי שהושג בעשרות אלפי קורבנות.
נתניהו עודנו במלוא אונו. הוא ושותפיו המגודפים מהימין שמימין לליכוד, עוד יפתיעו במשילותם האחראית
אם לא נשנה פאזה, אם לא נפסיק מ"להתרגל", אם לא נפסיק להשתעשע בחלומות פיוס, לא יוחזר הביטחון לרחובותינו
אהרון ידלין, הפוליטיקאי ואיש החינוך והתרבות, הלך לעולמו בתום שבוע פוליטי עמוס של פריימריז הן במפלגת העבודה והן בליכוד.
מבצע "עלות השחר" פרץ בעת שישראל הדמוקרטית נערכת לבחירות. אני מאמין, שהיציאה למערכה לא הונעה משיקולי בחירות של ראש ממשלת המעבר
ליצחק נוי אין תחליף. שדרן ועיתונאי מלא וגדוש, בעל קול רדיופוני כה מזוהה, היסטוריון וסופר, שתשוקתו לפרשיות העבר
היכן יו"ר הכנסת שיטפל באלימות אנשי הרשימה המשותפת? עד מתי ימתחו את החבל ויבחנו את גבולות סובלנותנו?
יש לנו סיבות טובות להיות גאים במדינתנו והישגיה
כמו אחרי שלושת הפיגועים הקודמים, החל אצלנו הוויכוח - האם השב"כ ביצע את מלאכתו ככל יכולתו או שמא פישל?
במה יועילו היחסים המשופרים עם תורכיה וירדן, להדברת הטרור?
מיעוט מקרב ערביי ישראל נוטל חלק ממשי בציון היום הזה. זהו מיעוט שהוא לרוב מיליטנטי, קיצוני ומתלהם בקלות.
הרוסים אינם מתכוונים להיות אורח לרגע באוקראינה. נראה שהבוץ והנחישות של האוקראינים יעצרו בעדם.
בעיצומם של ימי החנוכה, החג האהוב כל כך, לא סולק לגמרי החושך. יש לנו אור ואש, כוח ועוצמה, אבל הרוח פחתה במקצת.
מאות בוגרי תנועת בית"ר התכנסו השבוע בנורדיה שבשרון – איך לא שם? - למפגש נוסטלגי, של חיבוקים, זיכרונות, געגוע
מדינת ישראל בהתנהלותה המכילה כלפי חורשי מזימות השמדתה, מטפחת בקרבם תחושה שחלומם בר-הגשמה
בסוף השבוע ייפגש ראש ממשלת ישראל לראשונה עם נשיא ארה"ב בבית-הלבן
איראן שבחרה בשבוע שעבר נשיא שידיו מגואלות בדם מאיצה את פיתוח הגרעין כדי להגיע לנשק אטומי.
הן במאבק לחירות בטרם קום המדינה והן במלחמות להגנת המדינה וביטחונה, נפלו ונופלים לדאבון הלב בשני הצדדים חללים חפים מפשע
הנה נושא שתופס כמעט את כל סדר היום, שבו הניגודים האידיאולוגיים בין ימינה למרצ, למשל, אינם רלוונטיים לעניין דוחק זה וקורונה שמו.
דברים שפורסמו לראשונה בגיליון החדש של רבעון "האומה", העומד להופיע בימים הקרובים
האם אפשר להשוות בין מנהיגי ההווה, שעסקנותם היא מהותם, לבין מנהיגי העבר, במאה הקודמת, שהיו גם אנשי רוח ומדע
אריה מקל כותב באהדה לשמיר אך גם בדיפלומטיות. אין הוא חושף את דעותיו שלו, האישיות. ספק אם הזדהה בליבו עם מלוא העקרונות של שמיר
מאבק להחלפת שלטון ניזון בין השאר מנכונות של "לשעברים" מסיבה זו או אחרת להפיל את המנהיג שתחתיו שירתו.
מה שממשלת הליכוד עשתה ועושה בשנים האחרונות זה להוביל את עם ישראל וארץ-ישראל לגאולה שלמה
מלאו 54 שנה למלחמת ששת הימים ולקרב על תל פאחר בגולן. סיפורו של אחד החללים ואחיו העיתונאי מוטי רוזנבלום שהלך באחרונה לעולמו.
עם כל הכבוד לשגריר הרהוט, זו אינה נקראת הסברה. זו התנצלות, שאינה מרשימה את דורשי רעתנו, רחמני החמאס באשר הינם, ושוקן ביניהם.