פורום אקטואליה וחדשות

נער גבעות עם כבשים נראה כמו ילד שטעה בדרך.

… לא מדברים?

אפשר גם באופן הדרגתי, בדיוק כמו הגאולה שמתקדמת הדרגתית מול העיניים שלנו עם ההשתתפות שלנו

אם הוצע לבצע שינויים במערכת המשפט בהסכמה ובאופן הדרגתי, למה לא לבצע אותו דבר ביו"ש, בלי מהפכות קיצוניות ובאופן הדרגתי.

כל תהליכי הגאולה, התחילו מ'משוגעים לדבר' שהלכו כחלוצים לפני המחנה, כשהרוב הדומם קצת העריך מרחוק ותמך וקצת שם להם ברקסים.

כמובן, הדבר הנכון זה שהממשלה תכריז על ריבונות מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת. אבל יש מציאות, לא רק אצלינו גם אצל יהושע בן נון היו אילוצי מציאות. בתוך האילוצים - מה שמקדמים זה חיובי.

אחרי שרה"מ הצהיר על העתקת 'פרויקט החוות' לנגב ולגליל.

(על נקודה 1. בדבריו על הראיון דילגתי, כי אינה רלוונטית לנושא)

2. נתניהו לוקח קרדיט על החוות ביהודה ושומרון ומדבר על העתקתם לגליל ולנגב - גם כאן ניתן לראות עיקרון חשוב. נתניהו כלל לא היה מיוזמי פרוייקט ההתיישבות, ושינוי המרחב ביהודה ושומרון. להפך, במשך שנים הוא התנגד ומנע את פיתוח ההתיישבות. אחרי שנים ארוכות של מאבק של נוער הגבעות, מול הריסות חוזרות ונשנות והתעמרות של הממסד, בעקבות פרשת דומא נבקעה החומה והחל שינוי שהתעצב לאט לאט בדמות החוות החצי-מוסדרות גם אז נתניהו לא היה יוזם, אלא במקרה הטוב נגרר. ההישגים הגדולים של החוות והגבעות - בפירוק מאחזי ההשתלטות של הרשפ, שנתניהו העלים מהם עין במשך שנים, היו כרוכים במאבקים רבים וגינויים מול תפיסות ששלטו בצמרת פיקוד מרכז שנתניהו נתן להם גב. וגם זה היה לאט ומעט, עד שסמוטריץ נכנס לממשלה

למה האמירה הזו חשובה? לא כדי להתחשבן עם נתניהו על העבר, להפך, כדי ללמוד על העתיד. העובדה שנתניהו מנכס לעצמו את השינוי ומדבר על העתקתו לנגב ולגליל - מלמדת שיש שכר לפעולתך. גם דברים שנתניהו מתנגד אליהם, ותחת אחריותו הממסד מתנכל, כשמגיע היום והמציאות מוכיחה את עצמה - הוא יצטרף להצלחה.

וזה כמובן מלמד גם על המאבק על התיישבות בשטחי B. גם אם כיום נתניהו מדבר נגד, ובפיקוד מרכז שולחים מדי יום כוחות הרס לפינוי. יום יבוא והם יצטרפו ואז יקשרו לעצמם כתרים על התהילה.

3. וזו נקודה מאד חשובה: נתניהו מדבר על העתקת מודל החוות לנגב ולגליל. ראוי לשאול למה חוות? אם יש שם מדינה וריבונות, למה לא לעשות פרוייקט ייהוד מסודר מטעם המדינה ולא שישען על חלוצים בודדים?

התשובה היא שצריך להכיר במציאות. בניגוד לכפי שרגילים להגיד בראיונות בתקשורת, ש"היה עדיף שהמדינה תעשה אבל היא לא עושה" וכו'. העובדה שהשינוי ביהודה ושומרון קורה על ידי יחידים, חלוצים, והרבה מאד בשטח האפור, היא לא מצב של בדיעבד, או לפחות לא בדיעבד במובן המקובל.

למדינה יש גם חסרונות, היא דבר מאד מסורבל ומאד כבול. אם זה היה תלוי רק במדינה לא היתה התיישבות ביוש בכלל - לא משנה איזו ממשלת ימין היתה. אם זה היה תלוי במערכת מלמעלה - לא היה ניצחון בעזה אילולי שיטוח המבנים שהתחיל מלמטה. וגם ביהודה ושומרון הערבים היו מנצחים.

הטרור הערבי נשען תמיד על המרחב שיש לו (מעין דוד וגוליית הפוך, להבדיל וכו') מול המדינה. ותמיד הצליח להביך אותה ולהכריע (כאמור, זו היתה הסיבה שרבין התייאש ורצה שהרשפ תטפל בלי בגץ ובלי בצלם. הוא כמובן לא הבין את התכנית של ערפאת). ההצלחה של החוות והגבעות קשורה לזה שנוער הגבעות משוחרר יותר, זה לא באג זה פיצ'ר והפיצ'ר.

אי אפשר להכניע אויב שפועל בטרור בלי פעולות תגמול רק עם פעולות סיכול, וגם כשהצבא מותח את עצמו לפעולות שבעבר לא נעשו זה לא היה יכול להספיק לבד.

ההבנה הזו מחייבת חשיבה מעמיקה על הגבולות, על המשמעות ועל הסכנות ובעיקר מצריכה המון המון בהירות דרך ונחישות. אבל בלעדיה אי אפשר לנצח לא ביהודה ושומרון, ולא בגליל.

הצלחה הרבה פעמים היא ברגע שמישהו אחר לוקח אחריות על זה כי הוא מבין שכדאי.

לקח יפה לחיים שלמדתי לא מזמן

שמעתי מתלמיד חכם שהקים מיזם מסויים, שאחד הרבנים שהוא התייעץ איתו על ההקמה, התכנות וכו' אמר לו: "תדעו שהצלחתם, כשיקומו לכם מתחרים".

שנה אחרי שהם הקימו, ארגון רבנים נוסף הקים מיזם מקביל...

נתניהו וסער מפחדים מתגובת האמריקאים והארופים למהלך כזה,מרבית שרי הליכוד מפחדים בעיקר מהתגובה התקשורתית, מהלך כזה יוביל גם לעימות של בכירי הצבא מול הממשלה כמו גם חידוש הסרבנות. מנגד, צריך לזכור שכל מהלך ההתישבות ביו"ש, החזרה לצפון השומרון וכל מפעל החוות בשטחי C, התחיל מעשים "לא חוקיים" של בודדדים, תזכרו כמה פעמים צהל פינה את ישיבת חומש. הבעיה העיקרית היא הפרובקציות של אנרכיסטים שמאלנים ותקשורת עויינת. חבל שבלוט לא מוציא צווי הרחקה מנהליים לאנרכיסטים .

… פשוט רוצה להזכיר את אוסלו כל הזמן.

בס"ד

אם כן, אז כבר הגבתי לך בטוויטר 😅

בלהוסיף מפלגות ששווה להצביע אליהן ולא חרא צרוף בלבד.

למה מפלגת משפט צדק לא ברשימת המפלגות?

כל תפיסה פנאטית דתית ולא משנה מאיזו דת כולל היהדות, אם אתה מאמין שהאל עצמו שאתה מחוייב לעבוד אותו מצווה עליך לעשות משהו שום הגיון רציונאלי לא יעמוד כנגדו.

איפה כתוב באיסלאם שאי אפשר לחכות מספר שנים? להפך, הבנתי שבאיסלאם יש קטע של

סבלנות וכדומה

אתה לא חייב להיות צודק.

אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.

מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור

(הועברת לדף אחר

להכרזה שלו יש ערך משמעותי.

הוא מאמין בהעתק והמשך של תפיסת הבית היהודי עם איילת שקד, ינון מגל, ואלי אוחנה.

מעוז ולייטנר הם דמויות בעיתיות בעיניו.

חוץ מזה שמעוז אכן בעייתי, סתם בזבז כסא בכנסת ארבע שנים. לא מועיל בכלום וגורם אנטגוניזים לכל מה שכולנו מסכימים עליו.

לא מכיר את לייטנר ושות', אבל אם באמת היה רוצה מקום בכנסת ולא סתם לעקוץ את ג', היה מתחיל מלהתאחד עם 'הקהל' ועם 'אח"י'.

היו מוסיפים עוד 1500 קולות ביחד, וכל קול חשוב.

להזכירך שזה יותר ממספר הקולות שהלך הנוכל לחפש בפחי האשפה של ועדת הבחירות המרכזית.

לגבי 'נעם' ההערכה הפשוטה שלי, אין לי מושג מה סמוטריץ' חשב, שאכן הם ישרפו מעט מאוד והרבה יותר מזה מהמתלבטים בין הצה"ד לכל מיני מפלגות "מרכז" יעזבו.

כלומר - צירוף מעוז היה מקטין את הסיכוי לממשלת ימין.

הפעם לא ישרפו לשמאל כמה מנדטים של מרץ ושל בל"ד.

ולגוש הימין, עוד לפני שהתחלנו בכלל, הולכים להישרף כמה מנדטים של וינטרים וחרדים.

אולי בסוף הרב אברג'יל יורה לחסידיו להצביע לבן גביר (הם מאוד מקורבים), אבל עדיין המצב לא טוב. הכל תלוי בהעלאת שיעורי ההצבעה במעוזי הימין.

אלא כדי להביע תמיכה.

אתה בעצם אומר שהוא "סתם" התפקד? בשביל האמירה שבזה

וזה אמירה משמעותית (אומר זאת כאחד שסיכוי סביר שלא אצביע להם עדיין) שמפקד בכיר במילואים במלחמה הנוכחית מביע אמון בסמוטריץ' בהינתן ההישגים וההתנהלות במלחמה.

לדעתי זה מעניין מאוד ומשמעותי שהוא ואיתם שהיו מפקדים במלחמה במילואים כעת מביעים תמיכה במפלגה של סמוטריץ',

אצל נתניהו יש את אלישע מדן וטליק גווילי ששילמו מחיר גדול במלחמה ותומכים בו,

אצל אייזנקוט יש בכירים לשעבר,

אצל גולן יש אנשי מחאה,

אצל וינטר יש אזרחים שהיו מעורבים במלחמה.

זה מעניין ומעורר מחשבה מה כל מפלגה מציגה

הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.

ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.

כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.

כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.

בס"ד

בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.

וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!

ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.

כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.

לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.

בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.

זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.

בס"ד

היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.

אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.

עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.

בס"ד

בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.

נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.

והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.

פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.

מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.

גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.

בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.

לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.

אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.

הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.

לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.

כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.

כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.

לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.

-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת

היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.

כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.

מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.

הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.

יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.

וממילא הוא לא הטריל.

פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.

בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.

בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.

בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.

ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.

ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.

אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.

אבל אוי השנאה.

אבל לתת לו מקום ברשימה, היה מרחיק יותר ממועיל.

אגב, לא חושב שישרוף אפילו חצי מנדט. כן, כמו שכבר ראינו בעבר 1,400 קולות יכולים להיות ההבדל בין ממשלה יציבה, לאין ממשלה.

זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.

בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.

רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).

הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?

כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.

ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.

בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.

והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי

היא אכן בסכנת סגירה.

העיקר שנם ימשיכו לצעוק, שהם ורק הם התורה בטהרתה.

מנוכחותו בכנסת כשהוא לא מסוגל לפעול בה בשיתופי פעולה.

מנגד אני לא מבין איך אנחנו חיים עם הדרייפוס של מדינת ישראל כבר כל כך הרבה שנים.

1. עמיר כן רצח את רבין (ראה כמה וכמה מאמרים באתר "א. א. קונספירציות" וגם את הפוסט של יגל הנקין על תאוריית הכדורים שהוחלפו)

2. "משפט צדק" כל פעם מקבלת את מספר הקולות השווה למספר העוקבים של עמוד המפלגה בפייסבוק, שזה כ-500. למישהו הזיזו הקולות האלה? גזר הדין של עמיר בוטל הוא הומתק? מי שרוצה לפעול לשחרורו, מוזמן להשתמש בשיטות הרבה יותר הגיוניות כמו למצוא מספיק תורמים ואז לשכור לוביסטים, לנהל קמפיין ציבורי מקצועי ועוד.

כרגע לרש"פ יש אינטרס ברור לא לחמם את הגזרה.

אם הרש"פ יחליטו לפתוח במלחמה דומה למה שהחמאס עשה.

ה7/10 יראה קטן לעומת מה שהם עלולים לעשות.

הם הרבה יותר מאורגנים. יותר חמושים. כמות גדולה יותר ופרוסים כל יותר שטח שמכיל אזרחים.

ה' עוזר לנו שזה לא יקרה.

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).

שבעז"ה אוירה גם יחכים אותך, לראות את הטוב במיישבי הארץ ומוסרי הנפש עליה.

…עומדות היו רגלנו בשעריך ירושלים.

תיזהר מחרדים, הם יחזירו אותך לאוסטרליה...

זה לא בדיחה.

לא יודע כי לא התעמקתי בזה על איזו פגישה מדובר ומי הם הדמויות המדוברות - באתי לתקן את הרושם שהבאת על המלון

הוא ברמת מחירים דומה לזו של מצודת דוד הסמוך. לא הכי יקר בארץ (קמפינסקי בת"א נחשב ליקר והיוקרתי - יותר מהמלך דוד בירושלים).

היינו בו פעם סוף שבוע, לא צריך להיות עשיר במיוחד.

גם בו וגם במצודת דוד רואים המון חרדים מתארחים.

שיביא עוד חמישה מנדטים גגד השמאל.

הלואי שיצא משהו טוב מהמפגש הזה

זה מתחבר אצלי לנוהג של צעירי המגזר החרדי הנפגשים לדייטים ועושים זאת במיוחד בישיבה בלובי דווקא במלונות היוקרה בירושלים (וגם בהילטון ת"א. לא במלונות ה-'פושטים' במלעיל…)

בתי מלון מגדירים את הלובי שלהם כחצר ציבורית כדי לא לשלם עליהם ארוננה. זה אומר שכל אחד יכול להיכנס בלי לשלם (היי דייטים חרדים) כי מבחינה חוקית זה סוג של לא שטח פרטי.

הם הודיעו עכשיו שלא ירוצו עם וינטר כי לפי הסקרים לא בטוח שיעברו, אבל הם כן יהיו בכנסת הבאה, איך בדיוק??

אבל את פייגלין הוא לא רוצה, ולכן ירוץ בנפרד, וישרוף ביחד עם כולם.

גם לייטנר לא נראה לי יפרוש כי הוא רוצה להוכיח למפלגות החרדיות את כוחו.

יגמור מחוץ לכנסת.

תרשמו.

אבל אם יוכל להזיק אז יוכל להשתמש בזה בשביל "איחוד" בסבב הבא. כמו בן גביר וכמו פייגלין.

זה שאנו שומעים עליו - כי יש לו מימון,

לא יודע מאיפה

יהיה לחץ "להתאחד" איתו בפעם הבאה ולתת לו מקום ריאלי. איתמר בן גביר וחבריו עשו את זה במשך עשרים שנה עד שזה עבד להם.

למעשה הוא לא יקבל חצי אחוז.

לדעתי.

עכשיו הוא נכנע ל'אישה חרדית עכשיו' ולקמפייו הזה וצירף לרשימה שלו אישה חרדית שמאלנית.

גם הוא תומך בנתניהו.

אבל גפני תמיד היה איש שמאל. זה לא חדש. בשונה מגולדקנוף למשל.

גפני כנראה היה איש ימין חסוד ביחס למה שיחליף אותו.

הקרב הליטאי שמגיע עד לנתניהו

הם רוצים פטור מלא מגיוס

ולא שמחים מזה שהוא כבר כמה מערכות בחירות לא מצליח להביא את הפטור הזה

בממשלה הבאה הם ינסו להשיג את הפטור הזה בכל מחיר.

לא בטוח שהמחליפים יהיו טובים יותר לציבור הדת"ל או הימני

כי זו ההוראה שקיבל מהחצר.

החלפתם מתבקשת בעקבות ההנהגה החדשה שקמה לדגל התורה.

גפני נאמן ביתו של הרב שך שהלך לעולמו, ומקלב נאמן ביתו של הרב אלישיב, שגם הלך לעולמו.

המנהיגים החדשים הם הרב לנדו והרב הירש, וטבעי שההנהגות החדשות תעצבנה את החצרות שלהם כלבבם.

ככה עובד מינהל תקין, בלי בג"ץ ובלי בצלם, ולא כמו בכירי המשפט והפרקליטות שלנו שהם מסמר בלי ראש.

גדול הרבה יותר, מהבזיון שעשו לו השבוע.

כשהרב שך זצ"ל כבר לא היה, גפני הפעיל את מלא המניפולציות, כדי לנטרל את הרב רביץ (שאגב, בשונה מגפני באמת היה תלמיד חכם), דאג שב'יתד' לא יזכירו אותו במילה, למרות שזה הבטאון של התנועה שהוא עמד בראשה.

אפילו כשהרב רביץ נפטר, ביתד הוא לא הוזכר, לא הוספד, לא נערכו עליו כתבות. האבסורד היה שתנועת דגל התורה וכל הגורמים המסונפים אליה - שמו מודעות אבל עליו - ביתד, אבל בכתבות ובטורים לא היה לו זכר (או זייכער).

על דאטפת אטפוך על מלא.

הח"כים הראשונים שנבחרו לכנסת מטעם דגל התורה היו רביץ וגפני. מאוחר יותר נכנס מקלב מקורבו של הרב אלישיב, שהתחמם על הקוים. רביץ פינה מקום, גפני התקדם, ומקלב סומן מספר 2.

38 שנים היה גפני בכנסת, תקופה מרשימה ללא ציניות. שורשיו חסידיים והוא חובש ספודיק בשבתות ובחגים, ובמובן מסויים הוא סדין אדום בעיני ליטאים רבים.

ידוע שנפטר זמן קצר מאוד לאחר פרישתו או שהופרש מהכנסת.

אם נתניהו יסרב זה אומר שגוטליב מביאה כמות יפה של קולות - מה שיתן לה כח בתוך הליכוד.

אם נתניהו יסכים - יש קולות שישתמשו בהסכמה הזו ויעזבו את הליכוד ויחזקו את בן-גביר (כי אפילו נתניהו הסכים).

בן-גביר עצמו יצא כאן "מכבד" את נתניהו ובכך ניטרל לפחות קמפיין אחד של הליכוד נגדו.

שורה תחתונה: יופי של שח.

אבל כהרגלו הוא יקבל החלטה לגביה כשעתיים לפני סגירת הרשימות.

יש מצב שהיא תמצא את עצמה מחוץ לרשימת הליכוד ועדיין לא ברשימה של בן גביר.

נתניהו "יתנצל" על הטעות, והיא תעתור לועדת הבחירות המרכזית שתעיף אותה מכל המדרגות.

במקרה הכי גרוע הוא לא ירוויח את האקסטרה שאולי היה מקבל. כך או כך הוא שיחק יפה.

חזקה על בן גביר שעשה שיעורי בית, מה שהביא אותו להתלבט אם יהיה נבון להכניס אותה אליו הביתה- למפלגה.

במצב של תיקו פוליטי נתניהו יגיד שהוא לא חייב לו שום דבר וילך עם איזנקוט

בס"ד

(הסקר השלישי, לא בדק את התרחיש)

היא לא שווה כמה מנדטים כטענתה, ולכל היותר שווה את המנדט של עצמה.

על כף המאזניים השניה נמצא הפה הגדול שלה, והמהלכים הפוליטיים שהיא תעשה קרוב לודאי, שלא לרצונו של ראש המפלגה.

מנגד, הליכוד יותר מישמח אם היא תוותר על מקומה ברשימת הליכוד לכנסת.

בס"ד

אלמוג כהן, שהוא הדוגמה הנגדית, לא העביר מנדט מעוצמה יהודית לליכוד. גם לא המעבר של אילוז לליברמן או של אדלשטיין לגלעד ארדן (הם דווקא ממש היו שמחים למנדט אחד, שגם את זה אין להם ברוב הסקרים) כך שגם המנדט הזה של גוטליב יש בו הישג גדול שלא כל ח"כ ברשימת הליכוד היה מצליח להביא.

נכון, המנדט הזה מגיע עם עוד אישיות ציבעונית ולא פשוטה, אבל בעוצמה יהודית מכירים אותה מספיק טוב (אולי אפילו יותר מאשר נתניהו מכיר אותה) ונראה שהם עשו את הישקול הפנימי שלהם.

כי מספר המנדטים שיקבל הליכוד בקלפי נשאר בגדר תעלומה ונע בסקרים השונים בין 19 ל- 32 מנדטים.

נוכל לראות כמה היא משפיעה על המנדטים. גם בכיוון ההפוך כמובן, כלומר כמה יחזרו לליכוד (אני מקבל לצורך העניין את ההנחה שהיא באמת "הבריחה" כמות משמעותית).

מבחינתו הוא עדיין ניצח את המהלך כי הוא אוהב אנשי פרונט כאלה. עוד אדם קולני יעשה לו רק טוב מבחינתו.

עמית סגל טוען שבליכוד אולי יפסידו קצת מצד אחד, אבל ירוויחו יותר מאלו שמסוייגים מהסגנון וההתנהלות שלה. את עוצמה אף אחד לא יעזוב בגללה, ככה שרק ירוויחו.

אני לא בטוח שהוא לגמרי צודק, כי יש אנשים כמוני. בבסיס יותר נוטה לצה"ד אבל מבועט מזה שבפתק שלי אאלץ להכניס את המלוגמן פייגלין, (שגם הערב היה צריך להכריז שאם הוא לא שר הביטחון הוא באופוזיציה).

ככה שהפתרון היחיד יכל להיות להצביע עוצמה. אבל להכניס את הוולגרית גוטליב, זה לא יותר טוב...

שאלת מיליון הדולר היא כמה מנדטים ישיג בסך הכל "גוש הימין", ולא כמה תשיג כל רשימה בנפרד, ואם הליכוד ועוצמה ירויחו מנדט, או יאבדו.

כפי שצויין, פייגלין הכריז שאם הוא לא שר בטחון הוא באופוזיציה, וזה אומר הפסד מנדט שלם לגוש הימין. אל מול זאת נאמר שאם ישאר מחוץ לכנסת ההפסד יפוזר בין כל הסיעות.

לתת לפייגלין דריסת רגל בכנסת היא טעות פוליטית שתעלה על השלחן מתי שהוא, אבל את שנעשה אין להשיב.

סמוטריץ' הבטיח לעצמו באמצעות פייגלין מקום בכנסת הבאה, בעוד ממשלת ימין פחות מעניינת אותו, לכאורה.

כיוצא בזה, גוטליב, אם לא יתנו לה את תיק המשפטים היא לא תצביע עם הקואליציה, וזה אומר שבטרם בחירות נזרקו שני מנדטים ריאליים לפח האשפה.

ולכן, אם לא יהיו ב"גוש" לפחות 64 מנדטים כדי לנטרל את שני ההזויים הנ"ל, היציאה היחידה של נתניהו מהפלונטר תהיה באמצעות קואליציה עם גדי ונפתלי.

לפי שעה, אפילו הסקרים המפנקים של פילבר מראים פחות מ- 64 מנדטים.

ההערכה שלו היא שזה מחזיר לליכוד בוחרים שסולדים מוגוטליב ועלולים להצביע למפלגות המרכז.

לגבי פייגלין, גם אם הוא באופוזיציה - הוא לא ישלים למרצ-רעם. ממילא זה שהוא לא ישרוף עשרות אלפי קולות, מוריד את הסכנה.

בייחס לסמוטריץ', אתה כמו אדריינוס עם: "יהודי למה אמרת שלום לקיסר?, יהודי למה לא אמרת שלום לקיסר?"

אם הוא לא היה מתאחד, היית טוען שזה שהוא לא מתאחד עם רסיסי המפלגות, מוכיח שלא אכפת לו מהגוש. עכשיו שהוא התאחד עם רסיס ומוכן לעוד איחודים - אתה טוען שזה מה שמוכיח שלא אכפת לו.

הערכות על המהלכים של סמוטריץ', נשמח לשמוע מאנשים שלא אובססיביים כלפיו.

היה עובר את אחוז החסימה על בטוח, אבל הוא לא חבר אליהם כדי לא להרגיז את הלייטים שכבר מזמן ברחו מהאורווה.

ויש גם את הסכסוך הבלתי נגמר עם הר המור.

סקר של מעריב מהבוקר נותן לסמוטריץ' 5 מנדטים, ויוצא מזה שהמשקל של פייגלין בבלוק הטכני הוא זניח, חרף כל הרעש והצלצולים.

פייגלין לא ישלים לרע"ם, שמחת זקנתי, אבל גם לא ישלים לימין, וזה כבר סיפור אחר. אם הקואליציה תהיה גבולית במספר חבריה, הצבעת נגד של פייגלין תפיל את התקציב והממשלה תיפול.

המעברים בין עוצמה לליכוד הם בתוך הגוש, לכאורה. הבעיה תהיה במשא ומתן להרכבת הממשלה. בן גביר כלשון מאזניים ידרוש את כל העולם ואשתו, והיה לו ממי ללמוד, או אז יאלץ נתניהו לבחור בין ממשלת רוטציה לישיבה באופוזיציה.

לאופוזיציה יש אידיאולוגיה מובהקת שמאחדת את כולם- רק לא ביבי.

לקואליציה יש מעכשו את פייגלין שהכין שיעורי בית, ובמקום לומר רק לא ביבי ולחטוף, הוא דורש לעצמו את תיק הבטחון שזה בעצם אותו הדבר.

לא שאני מתלהב מהכנסת פייגלין, אבל עם סקר מעריב אפשר לעטוף דגים - כל התייחסות מעבר לכך היא בזבוז אנרגיה.

אגב וינטר, הוא אמר אתמול שאם בישורת האחרונה יתברר שאין לו סיכוי, הוא ישקול לפרוש.

חזרה לפייגלין, במצב של תיקו 60 אם איזנקוט יציע לו את תיק הבטחון, הוא יקח, ולא תעמוד לימין הטענה שפייגלין הוא בנט 2, אחרי שהצהיר במפורש שבלי תיק הבטחון הוא לא עם הימין.

קודם כל, לא נאמרה המילה האחרונה, כך שמוקדם להתלונן. יש עד יום שלישי בעשר בלילה, ונאמר בפירו שעובדים על עוד איחודים.

לגבי לייטנר אפשר לדעת מי הוא? מה דעותיו בכל מיני נושאים שעל הפרק? יש לו דעה על אופן ניהול המלחמה? מה הוא חושב על השתלטות מערכת המשפט והפקידות על סמכויות נבחרי העם? הוא תומך בהתישבות או שכמו הרבה חרדים בכלל אוחז מהשבועות? ובכלל, כמה אנשים באמת עומדים מאחוריו (ומאיפה המימון לכל המסע תעמולה כשאין לו כרגע יחידות מימון?)?

לגבי מעוז, לא רואה שום סיבה לשריין, חוץ מפרדוקס הסחטן. הוא לא מביא שום ערך מוסף, בניגוד לאחרים שאולי איננו יודעים איך יתפקדו בכנסת - עליו אנחנו יודעים שנוכחותו שם חסרת תועלת. הוא לוקח איתו למפלגה שתשריין אותו מקסימום 20,000 קולות וגם זה בהגזמה, כאשר אם יפרוש - רובם יצביעו ממילא לצה"ד ומיעוטם לש"ס/ג', לא כזה הפסד...

יש לו כ- 50 אלף קולות שילכו לפח אם לא תהיה להם אלטרנטיבה.

אני לא יודע מהם דעותיו בכל תחום, אבל יורשה לנחש שהוא לא יקדם קנביס, ואיסור ברית מילה. הוא לא ידרוש את תיק הבטחון, ועוד כמה דברים טובים שיסנדלו את הקואליציה הבאה. אישית אני לא מכיר אותו, אבל זריקת קולות לפח מפריעה לי.

אתה מחזיר אותי לסמוטריץ, יותר משהוא מעוניין בממשלת ימין, הוא מעוניין בחברות בכנסת הבאה, ואדון פייגלין מבטיח לו את זה, לכאורה.

לכולי עלמא, בלי פייגלין הוא בחוץ.

לייטנר שהבייס שלו נמצא בביתר עילית ומודיעין עילית, לא יפקיר את יהודה ושומרון.

את פייגלין שיכניס לכנסת הבאה מטעם מפלגתו את עצמו בלבד, וקרוב לוודאי שיהיה באופוזיציה, ויגנוב מנדט- אתה מנרמל, ואחרים אתה שולל. אוי השנאה והציניות.

יש שלל מפלגות ורסיסים ואתה: "סמוטריץ' סמוטריץ' סמוטריץ', למה כן, למה לא, אם הוא לא עושה הוא לא בסדר ואם כן הוא - גם כן לא בסדר".

מאחרים אין צפיות, אין דרישה לאחריות, אין כלום.

יש כרגע שלוש מפלגות מחאה חרדיות לפחות - אין לי מושג כמה כל אחת מהן שווה, אבל קודם כל שיתאחדו בינהן, אם הן בכלל רוצות אחדות, כל עוד שזה לא המצב - מסתבר שהן רוצות לשרוף קולות וממילא לא יסכימו לאחדות.

אין לי מושג (וגם לך אין) אלו עוד מהלכים על השולחן, אין לי גם מושג, מה כל אחד מהשחקנים דורש בתמורה לאחדות והאם הדרישות שלו סבירות.

אם אני סמוטריץ', אני ממהר עוד לפני כניסת שבת להציב לחזי נחמה הצעה שלא יוכל לסרב לה. אמנם גם הוא גר על ציר 60, אבל יש לו קצת סדר יום אחר והוא יכול להיות משמעותי כקונארה לוינטר.

כשתתחיל להציב דרישות גם לאחרים, נתחיל להאמין שהדרישות שלך מסמוטריץ' ישרות. דוגמא מובהקת: מפלגת אח"י, של תלמידי הרב אברג'יל - היא בדיוק הציבור שבין ש"ס לעוצמה. אם אתה ישר - תשמיע דרישה לבן גביר להכניס אותם ולמנוע שריפת קולות.

וכשמציבים בפניך מראה, אתה נתלה בקש וגבבה.

עצם הכנסת פייגלין לכנסת תגבה הרבה דמעות פוליטיות ואותנטיות. סמוטריץ' כאמור הבטיח את מקומו בכנסת הבאה וכל השאר מעניין את סבתא שלו.

אם פייגלין שיחזיק במנדט בודד יעמוד על תיק הבטחון, השותף שלו סמוטריץ' עם ארבעה מנדטים משוערים ידרוש גם את תיק הבטחון, וגם את האוצר, והחוץ, והמשפטים, וגם ראשות ממשלה. בעיניו השמיים הם הגבול. הוא מומחה בזה.

ממשלת ימין- ימין לא תצא מזה.

אם אתה רוצה את חזי נחמה במקום פייגלין- לך על זה.

וינטר לא שייך לכאן, ובן גביר לא שייך לכאן. הליכוד ישבור איתם את הראש.

אינך מציב מראה, אתה מציב אובססיה.

אינך יודע אם באמת היו אלטרנטיבות לפייגלין. כלומר - תיאורתית יש כמה וכמה, מציאותית אין לך מושג אם הם בכלל רוצים להתאחד ומה המחירים שהם דורשים בתמורה.

אני ממש לא מחבב (פוליטית) את פייגלין. אבל הדרישה הציבורית היא להתאחד. אני מעריך בפשטות, שמפלגת הציונות הדתית היתה עוברת גם בלעדיו, אבל כעת אנו רואים מי אכן מוכן להתפשר ולוותר בשביל אחדות ובשביל להתרחק מאזור הסכנה, ומי מעריך שהוא ואפסו עוד.

כשתתחיל להציב דרישות גם לשחקנים אחרים בזירה, נתחיל להתייחס ברצינות לטענות המעגליות שלך.

קונטרה לויינטר וגם סוג של השלמה לחלל שנוצר בעקבות פרישת אופיר סופר - גם פצוע צה"ל, גם תושב הגליל. מצד שני, היות שלא הוא יוביל - לא יחזור על הטעויות של אביו.

גם בכר הוא קונטרה מסויימת, אבל להבנתי הוא רק סמלי.

כי דרך החכם לשאול שאלות הגונות כפי עומק חכמתו, ודרך הכסיל לשאול שאלות שאין בהם ממש לפי כסילותו.

… אני כסיל על זה שלא הבנתי שהכל לפי זכות הדור . אני זה לא העיקר זכות הדור זה העיקר.

ובאופן ספציפי מדובר בדור הקיים של הציונות הדתית.

אך אני תוהה אם תרצה שבטרם נעמיק בדיון נקדים כמה מילים על מדיניות איחוד ומאוחד, על קיקיוני השמאל שמוחלפים כמריונטה לפני כל בחירות, או דווקא על התשוקה הטהורה שבליבך לראות איחוד גדול בימין וניצחון על חלומות העיוועים של השמאל הסהרורי.

איך אומרת הבדיחה? שני יהודים, שלוש השקפות.

זו שאלה הלכתית נטו, והחצוף עופר וינטר לא צריך להכנס לזה.

שיתעסק בארגון מפלגתו המיותרת והתיאטרלית, ויתפלל לרחמי שמים מרובים לעבור את אחוז החסימה.

המלצות ממנו על פוליטיקאים לא הייתי לוקח.

והזוי שיורד מהארץ, מתיימר להטיף על 'הדרך של הרב קוק'.

לא עזבו את הארץ שבה נולדו - וממקום שבתם עסקו בהכפשת הארץ ומיישביה.

… מאשר הייתי בישראל וזה לבד מצדיק את היותי כאן. גם אם היתי בארץ לא הייתי חוסך בקורת על מה שקורה בארץ וזה לא להשמיץ . אתה צריך ללמוד להכיל בקורת של אנשים שלא חושבים כמוך אבל אהבתם לעם ישראל וארץ ישראל לא פחותה משלך. אני כרגע בדרך לארץ הקודש כפי שאנשי חב"ד נזהרים לכנות את מדינת ישראל בשם הזה ואפילו לא אנשים כמוך יוכלו לכבות את תשוקתי לארץ ישראל ולעם ישראל היושב בארץ וזה כולל אותך. אולי נפגש בסליחות בכותל שנה טובה וחתימה טובה.

באוסטרליה, אתה יותר יהודי רפורמי

…. בארץ ישראל חשוד כאיש שמופעל על ידי אירן. זה רק מראה איזה אידיאולוגיה אהובה על אוייבנו.

ספר לי עוד מעלילות הדם שלך. אני אוהב להתעדכן בדפי המסרים של המשטנה היומית.