פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 4)

וואי נשמע ממש מתסכל... הרגשה לא נעימה.

אז קודם כל חיזוקים🙏

נשמע שהגעת עם הרבה ציפיות ורצון טוב שלא התכתבו עם המציאות...

אפשר לעזוב

ואפשר לנסות לעשות הפרדה, לשחרר את הצפייה והנסיון לשנות את המקום,

ולהינות מהמקום וממה שיש, מהדירה, להפתח לדברים שסתם בא לך לעשות ואולי פתאום תגלי גם חן במקום.

בהצלחה!

אם כן, מה?

ואם לא, אז מגורים לכשעצמם הם לא סיבה לסבול. סביר להניח שבעבודה אחרת תקבלי שכר שיספיק לך למציאת דירה טובה, וכמו 99.99% מהאנשים העובדים שמצליחים לשלם על מגורים בלי שהמעסיק מביא להם.

תחשבי על זה שמגורים זה עוד אלפיים-שלושת אלפים בחודש לערך, סביר שעם הזמן אפשר למצוא אופציה אחרת.

האפליקציה החדשה היא וריאציה של hop-on, כלומר היא תהיה אחלה כי היא אחלה.

(אגב, הופ-און בלי פרסומות למי שמשלם דרכה כמוני)

למפות - גוגל אחלה.

לחישוב מתי האוטובוס באמת מגיע, איפה-בוס. זה לא אפליקציה לחיפוש נסיעות אלא אפליקציה למעקב אחרי אוטובוס ספציפי. האם הוא יצא, מה המספר שלו, וכו'. ככה למשל אפשר לגלות אם יש קומותיים בקו ת"א-ראשון ולקחת לשם לטיול את הילדים לבילוי.

מוביט פשוט לא טובה. היא לא מחשבת נכון את זמני ההגעה של האוטובוסים וכל הדברים האלה. הזמן אמת שלה (לפחות נכון לפעם האחרונה שבה השתמשתי בה) פשוט לא היה מספיק טוב.

לא מספיק שתכניס לתוכה אמצעי תשלום ותשלם פעם באף פעם

שייכת להופ-הון, אפליקציה מאוד מאוד ותיקה.

כמו מוביט רק בלי פרסומות שמשגעות את השכל

לא מכירה את hop-on, למען האמת🤭

Egg תהיה בלי פרסומות גם למי שלא משתמש ב-hop-on?

אבל בתוך האפליקציה של הופ-און יש אפשרות לבדוק אוטובוסים ולתכנן מסלול (כמו מוביט). עובד מהמם

כלומר ברור שגם הים עצמו, אבל לפחות בים חלק מהגוף מוסתר...

לא יודעת אם זה פיתרון שיתאים לכולם, אבל הוא קיבל אישור והצמידו לו סטודנט מצטיין שאיתו בלימודים והוא היה לומד איתו למבחנים, משלים לו את החומר בתקופה מאד קצרה ואיכשהו למרות שכל הסמסטר אח שלי לא היה הוא סיים בהצטיינות

אבל זה באמת נורא משתתפת בתסכולכם

ואם כבר, שיקח קורס/שניים כל סמסטר ולפחות יוכל לעשות את התואר בנחת.

זה מבאס מאוד, אבל אילו הייתי שם לא הייתי מתלבט יותר מדי לדעתי.

מה שכן, שווה לפנות למוסד ולנסות להשיג מהם עזרה.

אפשר לפנות אלי בפרטי ואנסה לברר לאיזה גוף ניתן לפנות במוסד שיוכל לעזור

בלימודי התואר ולגרום לגרירת הלימודים בעוד שנה או אפילו שנתיים.

יכול להעיד ולשתף שקרה לאבא שלי, לפני שנים רבות.

סיפור שמוכר אצלנו במשפחה.

השתחרר מהצבא בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה ב 1982. התחיל ללמוד הנדסה בטכניון. ואז גוייס למילואים באותה שנת לימודים ראשונה למשך מספר שבועות. לא היו אז ההטבות וההקלות למילואימניקים. לא הצליח להדביק את הפערים והיה צריך להתחיל מחדש. 

או משו בסגנון,

יש מלא מקומות מגניבים ושווים ממש

בהצלחה!!

מגניב זה תלוי הסתכלות אישית.

יודעת כרגע על תקנים פנויים באולפנה מקומית (ללא פנימיה) *עריכה- התקן באולפנה נתפס* ובבית ספר יסודי (נכון, לשבוע שעבר, מניחה שעדיין פנוי).

ממליצה לפנות לרכזות שירות לאומי.

אם את יודעת יותר מדוייק באיזה תחום את מחפשת, אז לשאול מי שקשור לתחום וגם למקד את השאלה שלך פה.

@פשוט אני.. 

אולי פשוט אתחבר מאחד הניקים האחרים שלי במקרה הצורך.

לא וויתר והציע יותר מהעזרה שביקשתי. 

מפרגן ל @פ.א. 

אפשר לנעול 🙂

אני לא חושב שמישהו אחר היה מתעמק ועוזר לי ככה. כלומר היו עוזרים אבל עד גבול מסוים. הוא ממש השקיע.

אמר שאני לא חופר ושהוא פה עד שנפתור את זה. 

אם אתה עומד בהם אז אתה זכאי, אם לא אז לא.

https://www.gov.il/he/pages/criteria_for?chapterIndex=2

אין אף נושא שבו אנשים מ''הסביבה'' מעירים לי עליו.

אתה מתכוון גם לילדים שלא אוהבים כשאני מעיר אותם בבוקר לבית הספר?

לריבים שהיו לי לפני 15 שנה עם ההורים שלי?

לוויכוחים בזוגיות?

זה לא קשור לשאלה שלך, לפחות לא כמו שאני הבנתי אותה.

למה שמישהו מהסביבה ייתן לי ביקורת על משהו, ועוד על משהו כ''כ אישי כמו מה שאתה כתבת? אם הייתי עושה קריוקי בלילה אז כנראה השכנים היו מעירים לי, אבל למה שמישהו ייתן לי ביקורת על ההתנהלות הפיננסית שלי או על משהו אישי אחר?

אני לא בגיל ולא בשלב בחיים שבהם יש לאנשים מהסביבה יכולת לתת לי ביקורת על דברים אישיים, ואני לא פוגע באף אדם כך שגם ביקורת על דברים לא אישיים כגון קריוקי בלילה וכיוצ''ב אני לא מקבל.

ויש לאנשים מה לומר על:

התנהלות פיננסית.

קולינריה.

איפה אני גר.

במה אני עובד.

במה אני רוצה לעבוד בעתיד.

שבתות.

לא יודע מי מעיר לך ובאיזה הקשר,

אבל זה לא אמור להיות ככה..

בכל מקרה,

על ההתנהלות הפיננסית אף אחד לא יודע (אפילו אשתי בקושי מבינה מה אני עושה עם הכסף שלנו🤭 למרות שאני ממש מנסה להסביר לה...)

קולינריה - אני מבשל מעולה ואוכל טוב,

אני גר במקום טוב,

יש לי עבודה טובה... למה שאנשים יתנו לי ביקורת?

ושוב, גם אם הייתי עובד בתור מחליף שמן בפלאפליה, למה שאנשים יעירו לי על זה?

יש לי את החיים שלי, לאנשים אחרים יש את החיים שלהם... כל עוד אני לא פוגע בהם והם לא פוגעים בי, אין לי שום שיח איתם במובנים של ביקורת.

נשמע כאילו עדיין מתייחסים אליך כאל ילד שצריך עזרה...

ואין ספק שלימודי תעודה זה אפילו פחות נפוץ.

מה שאומר שהעבודות הכי פשוטות הם הכי נפוצות.

לכן הורים חייבים לקחת בחשבון שזה בדיוק מה שיקרה לבן שלהם, רק אומר. 

אבל ההורים ירצו את הטוב ביותר לבן שלהם, כמו שהם מבינים אותו. 

זה יכול לגרום להם לעשות דברים איומים, ויכול לגרום להם לעשות דברים נפלאים.

ולא כי אני עושה הכל נכון.

אם הייתי בסביבה כזאת, כנראה הייתי מתרחקת או שמה גבול.

ביקורת ברוב המוחלט של המקרים היא לא דבר יעיל.

או שמייעצים לך ואתה מפרש את זה כביקורת.

שאמור להיות

המשפחה שלך ביקורתית באופן כללי או רק כלפיך?

הרוב לא מגיע מהמשפחה.

לגבי המשפחה, בתור הבן הקטן ביותר, יש לי הכי הרבה אחים גדולים שרוצים להרגיש מבוגרים אחראים, וגם הורים ששוכחים שסיימתי בית לפני יותר מ12 שנה.

הם גם נוטים לחשוב שהגעתי לעולם בשביל להגשים את החלומות של כולם.

תלוי ברמת הקרבה ורמת הביקורת,  אבל אולי להתרחק , או לומר משהו, " אני יודע שאתם דואגים לי, אבל הדרך הזאת לא עוזרת, להפך", או לפתח חוסן פנימי ופשוט לחייך ולהנהן כמו לסבתא שנותנת עצות לא רלוונטיות.

כשאני מתאמצת אני משחזרת כמה משפטים בודדים של: "תפסיקי כבר עם הדיאטות שלך את מספיק רזה"

או "למה את עובדת כל כך הרבה שעות" או כל מיני משפטים אחרים אבל אני לא ממש סופרת את זה ומבחינתי זה נאמר בקטע חברי ותו לא...

זה לא מתחלק לדברים שאני עושה או לא

אלא

בעיקר לדברים שאני עושה אחרת מהסביבה

הביקורות שנמשכו הכי הרבה זמן והגיעו מהרבה אנשים היו לגבי

קצב הילודה שלי והלבוש שלי

(בגלל שהם שונים מהסביבה שלי)

ועל ירידה במשקל

(שהגיעה בעיקר מנשים

כנראה בגלל קנאה

שעשיתי תהליך שהן לא מצליחות לעשות)

זה לא נעים לקבל ביקורת

במיוחד לא על בסיס קבוע

כי גם אם אני לא מייחסת לתוכן חשיבות

זה לא נעים לשמוע הערות כל הזמן

אז השתדלתי להבין את המקור לביקורת

להבין שאני מציקה בעין לאנשים

ולהמשיך הלאה לעשות את מה שאני חושבת

(מתברר שלרוב אני צודקת לגמרי)

בעזרת קלינאית תקשורת או רופא אף אוזן גרון או דיאטנית או שילוב ביניהם (תלוי במקור הבעיה)

זה שלב אחד

שלב שני - אפשר לשתף ולשים פס ולעשות מה שאתה רוצה למרות

ביקורת של אחרים נובעת מאי נוחות שלהם מול הסיטואציה בה אתה נמצא. אבל בסוף, אם טוב לך ככה, ואתה מאמין במה שאתה עושה - זה שלך

יכול להיות אגב הביקורת גם מפריעה לנו כי יש בה מן האמת ואין לנו כוחות כרגע לשנות וזה גם בסדר. חשוב גם להבין מאיזה מקום זה מפריע לנו, אם בכלל. לפעמים זה יכול להביא אותנו לחשיבה מחודשת, לפעמים זה כמו איזה אבן שנכנסה לנו לסנדל ומציקה

אם אני ממליץ למישהו להשקיע סך מסוים זה לא בהכרח דבר שנאמר מתוך מחשבה מרובה מה מתאים להם, אלא משהו שאני עושה ותוהה אם יועיל לו ולכן משתף.

ואם אכפת לך מעצמך כדאי להתייחס אליהם

את שמה לב שלא ענית על השאלה?

מזכיר לי שפעם פתחתי דיון על ליברמן, ואנשים ענו לי באופן מאוד מפורט מה הם חושבים על נתניהו.

או שהעלתי סרטון יוטיוב של הצעת נישואין, שאלתי האם הוא מבוים, ואנשים ענו לי מה הם חושבים על ההצעה, האם היא נעשתה בצורה טובה או לא.

אני רואה שאתה מדבר כאן הרבה על ביקורות שמעבירים עליך, אז היה נראלי מתאים להגיב את זה.

היית צריכה לספר מה הביקורת שמעבירים עלייך.

אני לא פגוע מן הסתם מזה שאנשים ממליצים לי להשקיע בבורסה או במניה כלשהי.

אנחנו פורום, לא אולם בית המשפט... מותר גם לענות מאותו עניין ולאו דווקא בישירות על השאלה שנשאלה.

אחרת אפשר פשוט לפרסם סקר באינטרנט

דברים שמטעינים

חופשה

הערכה

תשומת לב

הצלחה

ספורט עם מוזיקה

דברים שמרוקנים

זלזול

מריבות של ילדים

מטען מהיר

שנת לילה ארוכה

נוף יפה קפה טוב ..שיעור תורה ללב

מטעין

גומר- 7 באוקטובר , צעקות ברבים

מה מטעין?

- ספר טוב

- שיחות עם בעלי

- חיבוק מהילדים

- טיול עם הכלב

- הצלחה של תלמיד במשימה שהוא לא האמין שיצליח

מה מרוקן?

- שיחות עם א/נשים שעוברים קשיים ובאים לשפוך ולהתייעץ.

- תלמידים שחושבים שהשמש זורחת מהם.

- דיונים וכל מיני עניינים משפטיים שלא נגמרים.

והמטען הכי מהיר- שינה עמוקה. 

אני אוהבת את האוירה שאין דיסטנס עם זרים כי אני מרגישה: 'נו אז מה, המוזר הזה יכל להיות דוד שלי'...

יש לי במשפחה מוזרים, משפחה לא בוחרים. ועדיין מכבדים ומחבבים...

עבר עריכה על ידי שבבצער בתאריך ה' בחשוון תשפ"ו 2:37

תיארת יפה את ההשלכה המודעת או הבלתי מודעת מאיך שגדלנו על הגישה ב"סוגיה".

אין הכי נמי, אני באמת מסכים עם השורה התחתונה, מכבדים ומחבבים, אלא שבמוח שלי, זה לא בא לידי ביטוי להגיד בוקר טוב לאדם זר, זה כן במחווה של הנהון קטן, אם נוצר קשר עין, מעין משהו לא רישמי.

אליבא דידי, הדיסטנס עם זרים, הוא הכבוד כלפיהם, ושלהם כלפיי, ולכן כל כך חשוב.

בדיוק כמו שאני לא מצפה מהקופאית במכולת לברך אותי "בתיאבון" אחרי שאני קונה מה שאני קונה. ומהרוקח לאחל לי "רפואה שלימה" אחרי שאני מושך תרופות. זה לא מקומם, וחשוב שידעו את מקומם, כי שבירת הדיסטנס כוללת באופן פוטנציאלי, ומהיר מאוד יכולה להידרדר, לא רק תחושה נעימה של איש חביב שמברך לשלום, כי תכלס כולנו אחים ובאותה סירה, אלא תחושה פוגעת, ואף מטרידה, לא מכוונה רעה חלילה, אבל את יודעת לאיזה מקום הדרך רצופה כוונות טובות.

הדיסטנס המדוד בדיוק הנכון לכל אחד על פי רמת הקירבה, שומר עליי, מכבד אותי, כמו שהוא שומר על הזר שנתקלתי בו, ומכבד אותו.

כשאין היררכיה ברורה, וכולנו מעורבבים כמו בבלנדר, ומושפעים משטויות של המדיה קוצרת הצפיות והלייקים, קרי יוטיוב טיקטוק, שבסרטונים קצרים וערוכים, קוראים תיגר על כל דיסטנס, בין מתכוון בין שלא מתכוון, ומעלים על נס את שבירתו, קל מאוד להתבלבל מה מכבד ומה לא מכבד.

לא צריך ללכת עד תרבות המזרח כדי לראות את ההבדל הכל כך יעיל כשכל אחד יודע ומכיר את מקומו, בעניין הזה אני חושב שלדת"ל יש לא מעט מה ללמוד מהציבור החרדי, ודי למבין.

אצלנו זה נורמלי שקופאית תגיד בתאבון ורוקח יאחל רפואה שלמה... למה זה לא מקומם? זה אנושי... זה לראות את האדם קודם כל לפני התפקיד שלו.

פעם קנינו פלאפל והתגלגלה שיחה עם המוכר הוא פשוט לקח לו מנה והתיישב איתנו לשולחן😅 כמובן הוא הרגיש בהתאם לסיטואציה, זה לא שהוא נדחף...

בטח לא בכל מקום זה יהיה רלוונטי, אבל יש אנשים קרים כאלה שמכירים אותך ועדיין בקושי מנדבים לך חיוך...  אני בעד יותר חמימות.

לא הצלחתי להבין איזה ערך אתה רואה בדיסטנס. (חוץ מאדם שנראה מסוכן כמובן)

אמא שלי אומרת לי לחייך פחות

תמיד היא מוצאת אותי עם אנשים מסביב

אני חושבת בהכל צריך איזון

לפעמים אני מרגישה בזכות זה בבית כמעט בכל חור

ובכיף

שלב ראשון בהכרה בערך עצמך.

שאתה עובר שלב ובהצלחה רבה!! 

תציג את היכולות שלך בלי קשר לאחרים, אין צורך להצביע על חסרונות. (דרך אגב בטחון עצמי לא קשור לכמה מושלם אתה... הרבה פעמים אני מגלה בנות בטוחות בעצמן ביכולת מסוימת יותר ממני, ובפועל מסתבר שאני עושה את זה יותר טוב מהן אבל הן פחות נרתעות מחוסר מושלמות...)

אתה אומר את מעלותיך לצורך אז אל תחשוש, זה ענייני ולא נוגד צניעות.

אם שואלים אותך על יכולות מסוימות שאין לך נסיון בהן, זה בסדר כמובן להגיד את זה  אבל כדאי להוסיף שאתה פתוח ללמידה ושתשמח להתקדם (אם זה רלוונטי)

תבוא בגישה של: לא רק האם אני מתאים להם אלא האם הם מתאימים לי, תכין לך שאלות שאתה רוצה לברר. תתייחס לזה כפגישה עסקית שבה שני הצדדים באים לראות האם לסגור חוזה אחד עם השני, ולא כאילו זה ראיון חד צדדי.... אם הם הזמינו אותך סימן שיש להם צורך שאתה יכול למלא. 

תציג את עצמך כמו שאתה ואם יתאים להם הם יקחו אותך. יש בדברים כאלה גם הרבה עניין של מציאת חן וכמובן ס"ד.

שה' יכוון אותך למקום המושלם עבורך!
 

יש לי מה להוסיף, מגיב גם בקצרה

בהצלחה רבה רבה!!!!

בין הדברים החשובים שצריך ללמוד בעולם זה גם להכיר את הטוב שיש בנו ולשים עליו את הדגש, להתעסק הרבה פחות במה אין לנו והרבה יותר במה שיש לנו.

דבר חשוב נוסף זה היכולת למכור, להצליח להרגיש בנח עם להציג את עצמנו טוב ובמה אנחנו טובים ובמה שמגיע לנו. להיות פחות טוב בזה כנראה לא יהיה אסון, אבל יש לזה מחירים, לדוגמא, אם אני לא מרגיש בנח להציג שמגיעה לי העלאה כי אני לא הייתי מאה אחוז ממה שרציתי, זה לא יהיה במודעות של המנהל והוא אפילו לא יחשוב לתת לי העלאה. לעומת זאת, אם הייתי מעלה את הבקשה הוא היה חושב על זה ומחליט אם מגיע או לא. אותו דבר ביחס להצגת עצמך בראיונות, קורות חיים או כל דבר, אתה רק מציע זווית שנראית לך מתאימה, הם ישקלו לבד אם הם מסכימים. מקסימום הם ינסו ויגלו שלא מתאים וגם אז העולם לא קורס.

המון הצלחה!!!

להתפלל על זה. לפני שהולכים לראיון. 

ואין שום מצווה לספר על חסרונות.

גם למראיין יש חסרונות, למי לא?

להיות אתה, להיות כן , לא להנמיך את עצמך וגם לא "להשוויץ" -

אם זו משרה שמתאימה לך ואתה תאהב לעסוק בה, הוא ירגיש

את זה. כך אני חושבת. וכל הזמן להיות בקשר עם השם. לבקש

על כל מה שמציק,מבלבל,מפחיד...

לבטח יש עצות נוספות אבל אינני יודעת אותן. 

בהצלחה!

אבל אני מזכיר שבנוסף למי שנחטף בשמחת תורה,

יש גם 2 אזרחים חיים (אברה מנגיסטו והישאם אסייד) ושני חללי צה''ל (אורון שאול והדר גולדין הי''ד) שנחטפו עוד לפני המלחמה האחרונה,  אז זה כבר מסביר פער של 4 מתוך 5.

ציינתי את חטופי 7 באקטובר ואת משוחררי 7 באקטובר.

בעסקה השנייה קיבלנו 30 חטופים חיים ו3 גופות (בני משפחת ביבס הי"ד) וציינתי 28 תוך שאני מציין בסוגריים שהיו בנוסף עוד 2 בני ערובה שנחטפו טרם 7 באקטובר, הלא הם אברה מנגיסטו והישאם א סייד.

גם 85 ההרוגים הם מבין חטופי 7 באקטובר.

אבל אם מחקת זאת מהחישוב אז אני לא יודע איזה עוד פער יש...

אולי חישבת את ביבס פעמיים וחישבת גםאת אברה מנגיסטו ואישהם א סייד?

ואז אתה מגיע ל251

אני ספרתי את כלל החללים (85) ובנוסף את מי ששוחרו בחיים (171) ואני לא רואה איך ספרתי בטעות חלל כמי ששוחרר חי.

בעסקה הראשונה לא היו חללים, ובשנייה היו 28 חטופי 7 באקטובר שרק אותם ספרתי, בלי לספור את 3 בני משפחת ביבס הי"ד וגם לא את החטופים טרם 7 באוקטובר, אברה מנגיסטו והישאם אסייד.

בעסקה האחרונה שוחררו 20 חטופים חיים ואת זה כולם זוכרים, וכמובן שלא טעיתי במי ששוחרר בגלל דיפלומטיה או חולץ בחיים, כמו אורי מיגידיש או נועה ארגמני.

איפה ראית את המספרים של העסקה השניה?

בתחושה שלי אני זוכר את כל הפרטים של המלחמה.

דבר שני, הנה ערך על זה בויקיפדה

הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) – ויקיפדיה

תסתכל על הפסקה הזאת הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) – ויקיפדיה

ומכירה חלק מהדברים למרות שאני לא נלחמתי בעזה

שולחת חיזוק

תזכירי לי מחר. נחפור לעומק על מחשב 

יש לי אותו.  נרכש לפני כמה חודשים.  

עלה ב KSP סביב 1800 ₪

עשיתי את זה על מחשב נייד וקיבלתי את המחיר הטוב. אם אני זוכר נכון זה היה בksp.

סתם פרט מידע שמעניין לדעת.

עבר באמצע החלפת רום בגלל שהישן לא מתעדכן יותר, עדיין משרת אותי נאמנה והאמת שממש ממש לא בא לי להחליף אותו.

קחי מכשיר טוב מחברה מוכרת (גם סיני בסדר)

והמצלמה שלו מצויינת.

רוצה את המצלמה הכי טובה שיש בשוק.

זה לא עולה 2000 אלא כמעט פי 3-4

למרות שאין צורך באמת במצלמה הכי הכי

גם מצלמה רגילה של מכשירים טובים מוציאה תמונות טובות

חשבתי 6 דקות,

פותח ורואה שזה מעל שעה😂

בדור הטיקטוק סרט של מעל שעה הוא לא קצת ארוך, הוא יובלות.

אם זה מתאים גם לשמיעה בלי צפייה, אשמע כשתהיה לי נהיגה ארוכה

בעיקרון היהודי הזה הגיש תביעות נגד כל מי שסיפר חלקים אמיתיים מסיפור חייו, וטען שזה יכול להזיק לו (יש בידי מסמכים אוטנטיים, כחול אשר על שפה"י). פתאום הוא מספר את סיפור חייו. אפשר להבין לבד מה רמת האמינות של זה.

כמובן לא עניתי לך אלא כתיאור לחברי הפורום.

אני לא חושבת שאנחנו צריכים לראות לא סרטונים אמיתיים מה7.10 ולא מבוימים. אנחנו לא צריכים להיות מסויטים מזה. הסבל הזה חקוק בנו גם בלי לראות ולפגוע בנפש שלנו.

ב"ה אני לא ראיתי אף תיעוד (מלבד כמה בתים שרופים עם כתמי דם וכאלה) ואני לא חושבת שאני צריכה לראות.

מי שצריך לראות את הזוועות האלה זה מי שלא מבין, ולא מאמין. מי שצריך להזדעזע. אנחנו מזועזעים דיי והותר.

אם את רוצה לחוות את הדבר אפשר (ובעיניי צריך) לנסוע לנובה ולכל מיני אנדרטאות לקרוא מה כתבו על האנשים מי הם היו. לדבר עם אנשים שמספרים על מי הם היו בחיים. לא צריך לראות את הזוועות.

זו דעתי.

כל פעם שזה עלה במקרה כשצפיתי באיזה סרטון ביוטיוב מהר הסטתי את המבט. מה שאני יודע זה רק מחבלים שמסתובבים בין בתים. כל השאר לא ראיתי.. 

מי שראה יפנה את הכעס בכדי ללחוץ על הממשלה להשמיד את החמאס. מצד אחד אני כן חושב שכל אחד צריך שיהיה לו איזה רושם מהאירוע הקשה הזה.....

מצד שני עדיף לא לפגוע בנפש שלך.. תוותרי על זה. הרוב ראו, הרוב יודעים.. אני מקווה שזה יביא תועלת וייצור את ההתנגדות המתאימה לכל מהלך שהוא לא השמדת חמאס.

רק המחשבה ששחקן צריך לגלם תחושות ורגשות מלאכותיים על מציאות זוועתית אמיתית והצופה אמור לצפות בזה ולהאמין למה שהשחקן מגלם, זה מזעזע בעיניי. זה ממש זילות.

לא רואה בזה שום תועלת...

בכללי כל הרעיון הזה של לזכור לזכור, לא לשכוח...

כל כך גויי בעיניי ושקרי.

אנחנו זוכרים טוב מאוד תודה רבה על התזכורת ומספיק בבקשה לפמפם בתקשורת את אותם מסרים שלא מובילים לשום מקום. מתעסקים בתפל...

אם נתקרר.. נניח לחמאס להישאר.. וההמשך צפוי. אמרו שיעשו איזה יום זיכרון רשמי לא? זה נעשה בכלל?...

בכל אופן, צריך להקים מוזיאון מיוחד לזה כמו יד ושם. ולפני המוזיאון יש לעשות דין עם הנוחבות.. אי אפשר לטעון שביצעו בנו רצח עם ופשעים יחודיים ולהותיר אותם בחיים.

לפולחן, זה גויי

כי הנפטרים הם בעולם שכולו טוב, אולי כבר חלק ירדו כבר לעוד גלגול

ואנחנו ממשיכים, כמו בטקסי הזיכרון לבכות ולהראות מי הם ומהם היו ועשו ככה במשך שנים

ואין בזה שום עניין לכשעצמו

הזיכרון הוא עניין וערך כשהוא מגיע עם מטרה

כמו שקוראים את מגילת איכה בתשעה באב

זוכרים כדי לחזור בתשובה,זוכרים כדי לזכור מי אדון לעולם ומה התורה שלו...

אבל לא זוכרים רק כדי לזכור או כדי להצטער ולבכות 

יש אנשים שחייבים, ממש, בוודאות, אי אפשר אחרת, הכי חשוב,  ברור, לראות ממש סצנות גרפיות. אין דרך להסביר את זה חוץ מאשר ההגדרה שהגדרתי. לדמיין? לקרוא? לזכור את הזוועות? לא, הם חייבים לראות דווקא.

מה באמת מפריע לך בסדרה?

האלימות? או הבעיה אצל אחדים, וההצדקה אצל אחרים, שמדובר באירוע אמיתי ולא עוד סדרה בדיונית?

כי כן, אתה צודק - יש אנשים שחייבים ממש לראות סצנות גרפיות כדי שזה יניע אצלם משהו בנפש. אבל תחשוב לך: לא מדובר בכמה בודדים עם סטייה חולנית, מדובר בחתך רחב הרבה יותר בציבור הכללי. אנשים ש"ביום" יכולים להיות רופאים ועורכי דין, ו"בערב" יכולים לשבת ולצפות ב"אור ראשון", "פ!רנ! מלחמה" כהגדרתך.

זו לא הצדקה או טיעון בעד הצפייה, זה שיקוף של המציאות אצל אנשים רבים, שנמצאים באמצע - לא מ"הסוג שגולש בפורום הזה" ושותפים לערכים השמרניים שאפשר למצוא פה, ולא מ"הסוג שראה כבר הכל" ושותף להתנצחויות מהצד הפרוגרסיבי שאפשר למצוא בפורומים אחרים. 

3 פרקים ומתכוננת לראות גם את הרביעי והאחרון

הסדרה מספרת בצורה כמעט מדויקת את הסיפור המלא (בניגוד לעדויות בהם שומעים חלקים מהסיפור) של כמה ניצולים

מקצת לפני ה7

התכנים מצמררים ומרגשים

בעיניי שווה צפייה

אבל

מיועד למי שיכול להתמודד עם הזכרונות החיים הללו

לא מצליחה להבין איך בכלל הוציאו סדרה כזאת.

אם זה לא טיעון מוסרי או אידאולוגי שמטריד אותך אלא ריגשי,
רק את מכירה את הנפש שלך ותוכלי להגיע למסקנה מה נכון לך.
יש אחד אצלו לראות את הסדרה ייצור יותר תועלת מנזק ויש אחד שלהפך.
 

בלוח העברי אין משמעות אסטרונומית לשנה, יש משמעות רק לחודשים (מחזור ירח). אם תיקח 12 או 13 חודשים, תקבל שנה.

בלוח הלועזי זה בדיוק להפך: שם יש משמעות לשנה (כדור הארץ באותו המקום ביחס לשמש, ולכן עונות השנה וזמני הזריחה והשקיעה וכו' יהיו אותו דבר*) אך אין משמעות לחודשים. פשוט חילקו את השנה ל-12 חודשים באופן רנדומלי, כלומר זה לא שיש סיבה אסטרונומית לכך שפברואר קצר וכיוצ''ב.

*כמעט אותו דבר, פעם ב-4 שנים זה מתאפס, כי שנת שמש היא 365.25 ימים ולא 365.

מתאזנת בערך אחרי 3 שנים.

אז ההתלבטות היא שגם בעברי, שנה בממוצע היא 365 ימים, כי יש שנים מעוברות.

למשל הגמרא אומרת ש364 יום בשנה יש רשות לשטן לקטרג ויום כיפור היוא היום היחיד שלא.

אז אדם שגר 3 שנים עבריות במקום מסוים , באמת כמעט גר 365*3

אחרי כל 19 שנים המחזורים מתאחדים,

אבל שנה בודדת בפני עצמה היא פשוט 12 או 13 מחזורי ירח, ולא משהו עם משמעות בפני עצמו.

כמעט במדויק 365 יום כפול 3.

שנה מעוברת שכמעט תמיד יוצאת כל 3 שנים היא 385 יום.

355+354+385 חלקי 3 זה בערך בממוצע 365.

טרמינולוגית, גם חזל קאו שנה לשניהם. יש שנת חמה ושנת לבנה.

ועדיין לא הסברת איך זה אומר שיש משמעות לשנה עברית...

הסברת שבאיקס שנים, כדור הארץ עשה איקס סיבובים.

זה לא אומר שלשנה הבודדת יש משמעות.

אני יכול להראות לך שחודש לועזי ועוד חודש לועזי ועוד חודש לועזי וכו' בסוף מגיע לשנה מלאה. אז מה? אז זה אומר שלחודש הבודד יש משמעות כלשהי?

כמו שהלוח הלועזי כולל 12 חודשים, אבל באותה מידה הם היו יכולים לקבוע רק 10 חודשים בני 36.5 ימים שהרי אין משמעות לחודש לועזי,

כך תיאורית את השנה העברית היה אפשר לחלק בעוד אלף דרכים אחרות שבהן פעם ב19 שנה המחזור יתאפס, כי לשנה עצמה אין משמעות.

לא הבנתי מה אתה רוצה לומר?

אם רוצים לומר "ואוו זה התאריך שבדיוק הם נחטפו" אז הולכים לפי העברי ואז זה דנתיים.

אם רוצים לומר שהם היו 365 יום*2 בשבי ועוד שבוע, אז נכון לומר שנתיים ועוד שבוע.

בכל מקרב יש משמעות לשנה עברית, גם אם לא באופן מדוייק אסטרונומי (אבל בקירוב, בסוף תמיד סוכות יוצא בסתיו), כי ישראל מקדשים את הזמנים, וה' נתן לישראל יכולת לקבוע את פרקי הזמן, ולכן מה שבית דין קבע נחשב שנה. ובאופן כללי "שנה" זה מקובלות חברתית בנפש האדם. הבהמות לא זוכרות שעברה שנה, רק מגיבות לאורך היום וחילופי עונות. בסוף אנחנו לא אסטרונומים. למרות שלשנת שמש יש גם משמעות בהלכה ובחיים באופן כללי. אבל זה לא שהיום יום אכפת לנו שחל יום המשווה

בסוף המושג שנה הוא מושג אנושי בנפש האדם ובחברה.

המומצע של חודש לועזי סוטה ממוצע היקף הירח , שהוא 29 וחצי יום בערך.

בעוד שממוצע שנה עברית ב19 שנה הוא בדיוק 365.25 כמעט השנה האסטרונומית המדויקת. וממוצע 3 שנים אקראיות עבריות הוא בין 364 ל365 יום.

הלוח העברי משלב שנת שמש וירח, הלועזי הולך רק לפי שנת שמש.

אם השנה הייתה לפי השמש, לא היה צורך בעיבור.

בפועל שנה לא מעוברת קצרה יותר משנת שמש, ושנה מעוברת ארוכה הרבה יותר משנת שמש.

כלומר אף שנה עברית, ללא יוצא מן הכלל, היא לא שנת שמש.

מה שכן, 19 שנים עבריות הן גם 19 שנות שמש.

בסוף גם 3 שנים לועזיות הן גם בסטיה של 3/4 יום משנת שמש, בגלל הרבע יום שנופל כל שנה (לכן מוביפים לפברואר עוד יום כל 4 שנים)

למשל שנת ה'תשפ''ג, הייתה מוקפת בשני צדדיה בשנים מעוברות.

אל תהיה לי אבנר עכשיו

התשעו עד התשעט - שנתיים מעוברות, שנתיים רגילות.

התשעז עד התשפ - שנה מעוברת, 3 שנים רגילות.

כנ''ל התשפב-התשפה (שנתיים מעוברות) לעומת התשפג-התשפו (שנה מעוברת אחת)

רק 19 שנים יתנו 19 מחזורי שמש

השנה הלועזית סוטה ב3/4 יום אחרי 3 שנים לפני שמתקונת. אז אצלינו זה 3-4 ימים. נחיה עם זה...

ואגב גם הנוצרים יצטרכו לתקן את הלוח שלהם עוד אלף שנה, כי הוא צובר סטיות, אפילו שגיאורגיוס שינה אותו, צריך לעדכן כל אלף שנה בערך

לא על רבע יום.

הרי אם בשלוש שנים יש שנתיים מעוברות, אז הפער עצום.

מזכיר את הסוגיא בגמרא על ההוא שהשכיר מרחץ לשנה והיתה שנה מעוברת

השנים מוגדרות כשנות שמש, החודשים כירחיים. וכן, זה הולך לפי מחזור שנים. 

אין שום משמעות ל12 חודשים בתורה, יש משמעות לשנה. 

שהיא 365 יום, שזה ימי שנת השמש.

זה נכון שהשנה העברית בשאיפה להסתנכרן עם שנת השמש (חיוב תורה משמור את חודש האביב וחג הסוכות באספך) . אבל זה קורה רק כל 3 שנים . בפועל כל שנה עברית היא או 12 מחזורי ירח או 13. בעוד ששנת שמש 365 יום היא 12.5 מחזורי ירח בערך (כל מחזור ירח הוא בערך 29.5 יום)

כמובן הדיון הלשוני הוא רציני, אבל לשם האמת והשעשוע

אם זה היה משהו שעומד בפני עצמו ומחושב בפני עצמו, לא ייתכן שהיו הפרשים כ''כ גדולים בין השנים.

החיוב ההלכתי שגורם לחפיפה מקורבת לשנת שמש, היא הפסוקים "שמור את חודש האביב" ש15 בחודש הראשון יצא בתקופת האביב השמשית, ו"חג הסוכות תעשה באספך" ש15 לחודש השביעי יצא בתקופת הסתיו-אסיף השמשית.   ומםני פסוקים אלו יש חיוב לעבר שנה כדי שיתאים, ובמילא יש התאמה לשנות השמש ואין את הסטיה של האסלאם שם הרמדאן יוצא כל פעם בעונה שמשית אחרת

(וסתם מסקרן אותי לפי ההגיון הזה למה לפני 50 שנה גם בציבור החילוני קראו למלמה מלחמת יום כיפור ולא לפי התאריך הלועזי.)

אלא שיש משמעות למסםר 365 כמספר שמסמל את ימות השנה. כי גם בשנה עברית השנה הממוצעת היא 365.

אגב בהלכה יש נפקא מינא לתאריך הלועזי פלוס מינוס יום, כלומר לתאריך השמשי לאו דווקא מה שהנוצרים קבעו, אלא למצב השמש שיש סטיה של יום לעיתים. נפקא מינא למנהג לא לשתות מים בתחילת התקופות, ומתי אומרים ותן טל ומטר בחו"ל

(60 יום אחרי  7 באוקטובר , שבמאה שנים האחרונות 7 באוקטובר זה תחילת תקופת תשרי ההלכתית).

הדיון היה לשוני, לא פוליטי. הדיון האם נכון לומר על 365 יום שנה

בערוץ 7. ואז התרעמתי ישר שזה לפי הלועזי. ואז אמרתי, רגע הם באמת היו 365×2 ועוד 7