חשבתי- אולי באמת נעשה תכנית כזאת "מתעללים בנו"
ככה נקרא לה! שם יפה לא?!
תראי- תסריט מעולה:
ירדנו לעולם לסבול, לסבול, לסבול ולסבול.. החל מקטנות וכלול בגיל ההתפגרות עד לימי הזקנה
של התרוצצות סביב מיטות החולים לא עלינו ואז- למות?!
אויש התסריט נשמע נורא.. חיים של סבל ואז פשוט למות
איזה סוף עצוב!
חייב להיות קצת משו שונה.. אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?
למה אנחנו מתכתבים בנוג"ה למה מדברים?
למה חיים? למה לי חיים? זה מיותר!!! למה אני פה בכלל? משחקים בי? מה? אני בבית ברביות?
או אולי ברט נע בשחור לבן? אולי מנסרים את טקסס? סרטי אימה?
מה ההבדל בין מציאות לדימיון? מי עבד עלי שהביא אותי לעולם כזה מטונף?! מי יענה לי על כל זה?
בייני'ש אני לא! אבל אני יענה מה שלמדתי בחיי או לפחות חלקיק מיזה.
נוכחתי לדעת לאחר בירור פנימי עמוק.. ולאחר שאלות והתחבטויות מהי דרכה של אמת.. מה זה בעצם עולם?
ומה אני עושה בבית הבובות הזה?
בטוח לא שרה סיגפו, אני עומלת פה, לא לחינם אף אחד בתכל'ס לא צריך אותי
הנני עפר ואפר.. שלוחה של מישו שדאג להביא אותי פה גם כדי לענות לך ת'תשובה הזאת.
"ילדה איך את כל כך בטוחה בעצמך? מאיפה לך כל כך הרבה על בורא עולם?"
זה התחיל כשהתחלתי לברר, כשהתחלתי לשאול.. כשהכל צף.
כשמישהו זרק את כל התשובות לפני שהספקתי להעלות או רק לחשוב על כל השאלות האפשריות
ואז יצאתי לחקור.
יצאתי- לחקור!
דניאלה חקירות בע"מ.. הלכתי לברר וואלה אנ'לא טיפשה שיעבדו עלי.. יש לי מח.. בואי נחשוב
חשבתי וחשבתי ו.. הכל העיד שהוא לידי הכל העיד שכל מה שלא אומר וכל מה שלא אחשוב
הקב"ה הוא האמת והוא עשה מה שעשה בשבילנו לא כי את החלטת לא כי אני החלטתי.
כי המלך החליט!
את בכלל מסוגלת להבין מזה אינסוף? 8 <---- אני לא, המושג הזה גדול עלי.
כי אני סופית, גם השכל שלי כ"כ סופי.
לכן אין לי מושג בכלל היכן ד' מתחיל 'לחשוב' (במושגים שלנו) והיכן זה 'מפסיק' לחשוב אם בכלל
כי חשיבה זה תהליך של בני אדם
לא של ד'.
למה? כי הוא ד'.. כי הוא אינסוף... אז אם הוא אינסוף איך אפשר לשאול שאלות על אינסוף = משהו שאני לא יכולה
להכיל, להבין עד הסוף.
ובעצם מזה הדבר הזה שבילבלו לי ת'שכל שנים עליו- אמונה!
מזה? זה פשוט שטויות במיץ אה?!
אבל אמונה מתחילה איפה שאני מסיימת להבין דברים.. שאלתי וביררתי מה שיכלתי, קיבלתי תשובות שסיפקו
את השאלות עד שהיה קטע שלא קיבלתי עליו תשובות.
למה? כי שם מתחילה הבחירה אם להאמין או לא. ואם הייתי יודעת הכל בבירור אז זה לא היה אמונה, זה היה ידיעה, הייתי אנסוף כמו ד' אם הייתי מבינה.
אז אני יודעת שאני לא אינסוף ואפילו לא בדרך לזה.. ולכן היום אני יודעת לקבל את ד' גם אם לא הכל אני מבינה
שואלת? עדיין! מבררת? עדיין! מהמקום של באמת להאמין, לראות אמונה ולסמוך על הקב"ה
שאני לא בשיר סיגפו של בית הבובות.
אני בחיים של התמודדות ואם אני מחפשת באמת לדעת אני אשאל כדי לברר באמת
ולא כדי לברוח מהמציאות!!!