בשורה התחתונה זה צריך וחייב להיות ענין אמוני.

כל הסבר שכלי יכול לגרוע.

למרות שמה הסיכוי שאם תזרק סיגריה בוערת לחיריה זה יהפך לעיר כמו ירושלים או כל גוש דן?זה ההסתברות הטבעת לבריאת העולם.

אני חושבת שההוכחה..בסופו של דבר.. זה כל הקטע של נצחיות העולם הזה.

אם לא היתה אמונה בבורא עולם, בכוח שמעל הטבע..

איך היינו יכולים לחשוב שהעולם היה מאז ומעולם? ומה היה לפני המפץ הגדול? ומה לפני כן?

אין לזה סוף..וזה לא נתפס בשכל האנושי.

למי שלא מאמין בקב"ה יש כל מיני חישובים מתמתיים שכביכול מסבירים את זה.

אבל אין לזה הסבר.

נשארת רק האמונה..שיש בורא עולם.

ויום אחד, כשתבוא הגאולה, נבין.

למה שכתבה מירי:

יש שתי אפשרויות לקיום העולם: או שהוא תמיד היה או שהוא נברא מתישהו. 

          אם הוא תמיד היה- זאת אומרת שהוא קיים אינסוף זמן. מכאן שכדי שנעמוד בנקודת הזמן הנוכחית ונכתוב בפורום

          היה צריך לחלוף אינסוף זמן- מה שלא ייתכן, כי אין לו סוף.

מכאן מוכרח שהוא נברא מתישהו.

אם הוא נברא מתישהו יש שתי אפשרויות: או שהוא נברא מעצמו או שמישהו ברא אותו.

          אם הוא נברא מעצמו- היה צריך חומר גלם, או לחילופין ישות בעלת כוחות (אנרגיה בלעז) שתברא אותו. מה שמעלה

          את השאלה איך הם נוצרו. 

מכאן מוכרח שישות מסוימת בראה את היקום, והיא עצמה אינה מוגבלת וכפופה לגבולות המרחב שלנו (זמן ומקום), כי אם גם היא היתה מוגבלת- היינו שואלים מי ברא אותה.

אותה ישות נקראת בעברית- אלוקים.

שים לב, כל האמור לעיל רק עונה לשאלתך הקונקרטית ומוכיח בצורה לוגית שיש איזהו כוח עליון שאיננו מבינים ו/או מסוגלים להבין, והוא ברא את העולם.

אין לזה שום נגיעה לכך שהעולם מונהג ע"י אותו כוח עליון, שהוא בחר בעמ"י, שהוא בכלל מודע לעולם שהוא יצר וכן הלאה, כמו שכתבה צאדיקה.

בשביל זה יש לנו אמונה ותורה. ושכל ורגש ישרים כדי לראות את השגחת ה' בעולם. מי שבאמת רוצה לראות ולא אוטם את עיניו ולבו- יראה אותה (כמו הדוגמא שהביא אריק).

ואם מישהו מעוניין להעלות הסתייגויות להוכחה הזו- תפאדל, אבל לא יודע אם יהיה לי זמן להתדיין איתו.

זה סתם משהו מעניין ששמעתי פעם והגיתי בו קצת. לא על זה אני מבסס את אמונתי, אבל זה מה שביקש השואל.

ברור לי שיש אלוקים..הספקות שלי בד"כ הן בתחומים אחרים, אבל בכל מקרה אני רוצה להבין את הלוגיקה שאתה משתמש בה.

"אם הוא תמיד היה- זאת אומרת שהוא קיים אינסוף זמן. מכאן שכדי שנעמוד בנקודת הזמן הנוכחית ונכתוב בפורום

          היה צריך לחלוף אינסוף זמן- מה שלא ייתכן, כי אין לו סוף"

תוכל להסביר?

לא הבנתי..אם העולם היה קיים מאז ומתמיד..למה זה לא אפשרי שאנחנו נהיה פה?

ספר / חיבור..? איך אני מוצאת..?

זה רס"ג, ופשוט שם הוא מסביר למה זה לא הגיוני אאל"ט)

"

הראיה הרביעית מן הזמן46. והוא: אנכי ידעתי כי הזמנים שלשה, עבר והוה ועתיד. ושההוה הוא הפחות מכל עת47, ולכן קבעתי את ההוה כנקודה. 
ואמרתי, כיון שהאדם, אם חשב בלבו לעלות בזמן מנקודה זו למעלה לא יוכל, מפני שאין לזמן תכלית, וכל אשר אין לו תכלית לא תוכל המחשבה לצעוד בו למעלה ולעברו48, והרי סיבה זו עצמה מונעת שתלך ההוויה בו למטה ותעברם עד שתגיע אלינו. ואם לא תגיע ההוויה אלינו, הרי אנו בלתי מצויים. והרי דבר זה מחייב כי אנו קהל ההווים בלתי הווים, והמצויים בלתי מצויים. והואיל ומצאתי עצמי מצוי49 ידעתי כי ההוויות עברה את הזמן עד שהגיעה אלי. ואלמלא שיש לזמן תכלית50 לא הייתה ההוויה עוברתו. 

והנני בדעה שגם הזמן העתיד כמו שדעתי בזמן העבר בלי פקפוק, ומצאתי הכתוב אומר בכגון זה על הזמן הרחוק:"

אבל..אני עדיין לא מבינה..ז"א, זה לא מסביר לי ..

למה אם העולם היה קיים תמיד ..והזמן הוא אינסופי..זה מונע ממני להיות פה בהווה, ולהיעלם אח"כ..?

למה האינסוף סותר את הדברים הסופיים שבתוכו?

ז"א, העולם הוא קיים לאינסוף זמן..מאז ומתמיד..עד עולם (ח"ו..;) ) , ואני סופית..נולדתי בזמן X ואמות בזמן Y..אבל איפה הסתירה?

דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת.

יש לי כמה דק', אז אני אנסה- 

אם העולם הוא אינסופי, אז אין משמעות לזמן, ולכן אין נקודת זמן מצויה.

כלומר, כדי לומר שאנחנו בשנת ה'תשעג לבריאת העולם, זאת אומרת שיש נקודת פתיחה לעולם.

אם אין נקודת פתיחה לעולם, לא יכול להיות שיש כרגע נקודת זמן.

אם אומרים שישנה בריאה לעולם- זה מחייב שהוא לא קדמון. כלומר, הבריאה היתה חייבת להיות היכן שהוא בציר הזמן, 

כדי שהבורא יברא אותה.

אם יש סיבה לזמן- הסיבה- הבורא, הזמן- העולם, אז העולם חייב להיות סופי.

אם את צכה עוד הסבר- בשמחה, אח"כ

ודאי שלפני שיש עולם ובריאה, אין כלום..כולל המושג של "זמן"..

השאלה היא איך אתה יודע שהעולם לא היה שם תמיד..? שהוא התחיל מתישהו?

כל הוכחות המדע הופרכו מיסודות אחרים במדע.

המקור היחיד שאומת בחלקו הגדול על פי ממצאים היא התורה.

ושם כתוב מה היה בתחילת בריאת העולם.

התורה.

דיברנו על הוכחות לוגיות..בלי זה שאני מאמינה בששת ימי בראשית וכו'....-לדוג' מה שאדם אמר על האפשרויות וכו'..

(ז"א..על זה היתה השאלה שלי..)

אם העולם נברא בשישה ימים, ואז הוא נברא, בנקודת הזמן ההיא,

איך יכוליות שהוא היה שם לפני?

אם יש למישהו טענה הגיונית, שלפיה היינו מוכרחים להסיק שהעולם אינו קדמון, אפילו אם לא היתה התגלות ומתן תורה.

אבל התשובה טמונה כבר בתוך השאלה שלה.

מי שמסיק שהעולם נברא.

והיא אומרת שזה כן ברור לה.

אז אם העולם נברא- היה חייב להיות שהוא נברא בנקודת זמן מסוימת.

ואז הוא לא קדמון

הרי העולם לא יכול להיות גם קדמון, וגם נברא- זה סותר מבחינה לוגית!!

וזה מה שרס"ג אומר בעצם

"העולם נברא ומכאן מסיקים שהוא לא קדמון" - זה לא היסק, זה פשוט להגיד את אותו הדבר בשתי דרכים שונות.

מה שהיא רצתה הוא: בלי הנחות מוקדמות שנובעות מקבלת התורה כאמת, האם אפשר להגיע להבנה שכלית שהעולם נברא? סתם איש שגדל מנותק מכל תרבות או מסורת, אבל יש לו שכל. יגיע למסקנה שהעולם נברא=אינו קדמון? זו השאלה שלה.

כי אם מסתכלים על העולם, בצורה ראלית מבינים שהוא היה צריך להיברא.

לאו דווקא ע"י אלוה, יכול להיות ע"י פיצוץ/ כל רעיון אחר שעולה בראש יצורים יצירתיים.

ברגע שבו אדם מבין שהעולם הזה היה חייב להיברא בצורה מסוימת, כלומר- יש סיבה לעולם,

אז בעצם הוא אומר- שהעולם אינו קדמון, וזה לא קשור לענייין היהודי דווקא.

אנחנו כמובן מאמינים שה' ברא את העולם ב6 ימים וכו',

אבל כל מי שמאמין שהעולם הזה נברא איכשהו, וזה מתוך הסתכלות אנושית בריאה על המציאות-

בעצם מבטל את האופציה שהעולם הינו קדמון.

בכל אופן, לומר שאין הוכחה זה טפשי, מגוחך לחלוטין.

כופר בקיומו שלו עצמו, אז.. נכון שיש כמה אתאיסטים כאלה, מדוכאים טוטאלית, אבל כל עוד מדובר באדם חי ובועט - מה המשמעות בדיוק לכך שאין אלוקים?

ממ, הרי זה מופשט לחלוטין.

במילים אחרות - מופשט מידי בשביל שעה כזאת.

(שירשרת כאילו אתה בצלםאלוקים?)

כתגובה להודעה שניסיתי להסביר בה שבצלםאלוקים התכוונה (למיטב הבנתי) לשאלה אחרת ממה שהלליש ענתה לה. וכותרת הודעתך: "ממ.. לא התכוונתי לזה."

ניסחתי מסורבל. אבל נראה לי שניתן להבנה. איכשהוא.

בלבול, סורי לגמרי....

מוטי פשוט הסתכל על התגובה האחרונה בשרשור,

ובגלל שמקודם הגבתי לו- הוא חשב שזה גם עבורו,

אבל אם הוא היה פותח תשרשור- הוא היה מגלה- 

שהתגובה הזו היא לדיון האחר בשרשור הזה

אבל אדם ישר הביא הוכחה לוגית ולא הבנתי אותה בהתחלה.

והלליש הסבירה, וגם הוא...אז הכל בסדר ..

"לאו דווקא ע"י אלוה, יכול להיות ע"י פיצוץ/ כל רעיון אחר שעולה בראש יצורים יצירתיים.

ברגע שבו אדם מבין שהעולם הזה היה חייב להיברא בצורה מסוימת, כלומר- יש סיבה לעולם,

אז בעצם הוא אומר- שהעולם אינו קדמון, וזה לא קשור לענייין היהודי דווקא."

שוב-לא מאמינה במפץ או משהו..אבל מסוקרנת - נכון שכשהולכים אחורה תמיד מגיעים לשאלה מאיפה הגיעו החלקיקים הראשוניים / אם נלך עם דארווין- המינים הראשונים..(לא כ"כ מבינה בזה..) , בכ"ז..א"א להניח שהם תמיד היו שם?

נראלי שמעולם לא למדתי עלזה,

בע"ה אני אבדוק את זה, בלנ"ד..

אני גם לא בקיאה בנושא הזה..ממש לא, אבל מה שידוע לי זה שתמיד מסבירים תהליכים-

איך התפתחה האנושות..ע"י אבולוציה, או איך נוצר היקום כפי שאנחנו מכירים- ע"י המפץ..

אבל בהכל משומה נראלי שלוקחים את החומרים הראשוניים כמובנים מאליהם..הם שם.

ולא עונים איך בכלל הגיעו לשם, מתי, למה, ע"י מי וכו'..

כך שהערעור על התיאוריות שלהם קיים..

השאלה סתם- למה באמת א"א להניח שהם אלו שהיו קדמונים?

העולם לא קדמון..עבר X זמן מאז שהוא נוצר..-אבל החומרים מהם הוא נוצר..היו תמיד..ועברו המון תהליכים..

נשמע לך הגיוני (שוב..לא מאמינה בזה כי יש לי תורה וכו'..אבל סתם, מבחינת שיחה עם אפיקורס..מה עונים לשאלה כזו אם מתבקשים לענות לא לפי התורה והוכחות מהנביאים ועמ"י וכו'..)

וכמו שכתבתי קודם, גם להרבה אנשים אחרים. זו היתה התפיסה הרווחת לפני תיאורית המפץ הגדול.

הבעיה היא שצפו בכל מיני דברים, שהעידו על כך שהעולם התחיל בנקודה אחת בזמן כלשהוא בעבר (התרחקות הכוכבים). פיתחו תאוריה שמסבירה את זה, וגילו לה אישוש נסיוני (קרינת רקע קוסמית. מה שאילץ את הקהיליה המדעית לקבל את התאוריה כנכונה. (עדיין היו מתנגדים בתחילת דרכה, כמו פרד הויל שהזכרתי. אבל כיום היא קונצנזוס מדעי). התיאריה לא מנסה להסביר מעבר למה שהיא מנסה להסביר... זהו תיאור החל מרגע המפץ והלאה, ואין התעסקות במה ש"לפני" (שאלה שלא מוגדרת היטב, ולכן יהיו פיזיקאים שיגידו שהיא לא רלוונטית, אבל זה עניין יותר פילוסופי. לפחות כרגע.)

מומלץ לקריאה: המפץ הגדול של סיימון סינג. קראתי לפני איזה שש שנים (ולא מספיק בעיון) אז אני כבר לא זוכרת היטב.

או שהבריאה המתוארת היא לא כפשוטה..?

או שליישב את האמונה בבריאה ע"י אלוקים לא מעניין אותך..?

בהגדרתה אומרת רק שאין ראשית לעולם. כלומר, אפשרי עדיין שיש אלוקים.

אמרתי שמבחינה פילוסופית לא נראה לי שזה דבר לא הגיוני.

(אם את שואלת בנימה אישית (מה מעניין אותי או לא מעניין) - אני רק הלכתי בעקבותייך לדיון פילוסופי, מנותק ממסורת.)

אם אין ראשית..העולם הוא סוג של אלוקים בעצמו..לא?

הוא תמיד היה שם..לפני הכל..-אין פה ייחוס כוח מסוים לעולם עצמו?

לפי אריסטו יש אלוקים אבל העולם קדמון,

לפי רס"ג מציאות כזו לא יכולה להיות קיימת,

שניהם- מוכיחים זאת לוגית..

בהודעתך?

שניהם מוכיחים זאת לוגית?

בכלל, אי אפשר לשמוע ממך על הנושא, כי יש לך עמדה בעניין.

<צ>

אבל בכללי זה ככה.

באמת אובייקטיבית- אני חושבת שאריסטו זה פחות הגיוני לוגית. אבל זה ככה

ו.. לא יפה להלחיץ את אריסטו, מסכן, בקבר..

להוכיח משהו שאינו נכון?

עכשיו, כתבת ששני דברים מנוגדים (דברים שאינם יכולים להיות נכונים בו זמנית) הוכחו.

רואה את הבעיה? זה הכל.

רבותי

לכו, תקראו את שניהם, ותבינו

יש המון אנשים שחולקים אחד על השני וכל אחד מוכיח את הרעיון שלו בדרך לוגית זו או אחרת..

אוקיי.. אנחנו פשוט חולקות במשמעות המושג "הוכחה".

במילה - על פי המשמעות המקובלת שלה.

כמו שאפשר לדעת משהו רק אם הוא נכון (אני יודעת משהו = א. אני סבורה שזה כך, ב. זה באמת כך. למשל, אי אפשר לומר "חווה ידעה שזה יום רביעי", כאשר מדובר על יום שלישי. נכתוב "חווה חשבה שזה יום רביעי".), כך אפשר להוכיח משהו רק אם הוא נכון. אם הוא לא נכון, אז חשבת שהוכחת, אבל לא הוכחת.

זו המשמעות המקובלת ל"הוכחה" במתמטיקה ובלוגיקה ונראה לי שגם בכל הקשר אחר.

(לא מצאתי מקור אובייקטיבי ברור שמסביר זאת. מה שכתבתי הוא יותר מהאינטואיציה שלי. שאני די סומכת עליה, אבל בכל זאת... אם אני מדברת על מה שמקובל זה אומר שיש למצוא משהו כתוב, נראה לי)

ההנחה הרווחת במשך תקופות מסויימות\בקרב אנשים מסוימים.

כיום האמונה הזו הרבה פחות נפוצה, בגלל תאורית המפץ הגדול, שקיבלה את שמה זה דווקא ממדען שהתנגד לה, וכינה אותה בזלזול:

big bang.

המדען הזה (פרד הויל) תמך בתאוריה של יקום קדמון.

עקרונית, אני לא רואה חוסר הגיון מהותי בהנחה של הקדמוניות. אבל יותר קל לכתוב עכשיו (ובעתם בכל שעה...) סתם מידע כללי להנאתכם (ראשית הודעתי) מאשר פילוסופיה.

את שואלת על תיאורית המפץ הגדול, מה היא עונה על מקור היקום. נכון?

[אני קראתי כאילו את שואלת: מדוע התיאוריה מניחה בכלל התחלה, האם אי אפשר להניח קדמוניות (הרי זה יותר פשוט).]

אם כך, זה נורא פשוט, אין לתיאוריה תשובה על "מה גרם למפץ". יהיו פיזיקאים שיגידו שזו שאלה לא רלוונטית, ויהיו כאלו שיגידו שזה אלוקים, ויהיו כאלו שיגיעו שהם לא יודעים.

אם לא נרצה להתעלם ולא לתלות את הפיצוץ באלוקים- האם א"א לתלות אותו בטבע החלקיקים?

וכן..כל השאלה שלי יצאה מזה שאדם הביא הוכחה סותרת להנחה שהעולם קדמון..אינסופי..

ולכן בזה אני עוסקת..האם באמת יש לנו תשובה לכל הנחה שהעולם היה מאז ומתמיד..

כי שוב, לזה שהעולם קדמון יש את הרס"ג..וזו הוכחה שוללת טובה..אבל מה אם יטענו שהעולם לא קדמון, אך החלקיקים שיצרו אותו היו שם תמיד../ המינים הראשוניים היו תמיד.

מה אז עונים- בלי תורה..

לגבי מקור המפץ. התשובה הפשוטה היא: "היא לא אומרת כלום, לא בזה היא עוסקת". עניתי תשובה אינפורמטיבית לשאלה אינפורמטיבית. לזה התכוונתי ב"פשטות".

מבחינה פילוסופית טהורה (בלי ניסוי והסתכלות בעולם) אני לא יודעת אם יש הצדקה להניח חידוש של העולם (נראה לי שלא). מדעית -יש הצדקה טובה. (אני לא מביאה את ההתגלות, כי את רצית דיון בלעדיה, למיטב הבנתי).

זה קצת מוזר אבל שלתיאוריות שמסבירות את היווצרות העולם אין מה לומר על השאלה מאיפה הגיעו החומרים..ומה גרם להם להתפוצץ..וכו'..

וגם לגבי האבולוציה, אין עיסוק במי או מה יצר אם המינים הראשונים? 

היא חייבת לטעון שחומר חי נוצר מחומר דומם. זה ברור שזו הטענה. איך זה קרה - לגבי זה יש כל מיני תיאוריות. אפשר לקרוא כאן:

http://en.wikipedia.org/wiki/Abiogenesis

אבל אני חושבת שצריך השכלה כימית כדי להבין.

לילה טוב!

תודה על כל ההסברים..

ליל"ט

"כלומר, כדי לומר שאנחנו בשנת ה'תשעג לבריאת העולם, זאת אומרת שיש נקודת פתיחה לעולם.

אם אין נקודת פתיחה לעולם, לא יכול להיות שיש כרגע נקודת זמן."

ברור לי שכדי לומר שאנחנו בשנת X לבריאה..צריכים בריאה שמתחילה בנקודה מסוימת, אבל למה א"א להיות נק' זמן שאינה תלויה בהתחלה מסוימת?

אנחנו עכשיו פה..כרגע, לא ב X רגעים אחרי...

זה משו שיותר מתיישב לי..:אם העולם הוא אינסופי, אז אין משמעות לזמן"

ועדיין ..אוקי אז אין משמעות לזמן..אבל..האם זה שולל את הקיום שלי .? איך?

תנסי רגע למקם את הקיום שלך על ציר זמן ביחס לעולם, כלומר אחרי כמה זמן שהעולם קיים את נולדת.

אם העולם היה קיים תמיד התשובה תהיה אינסוף.

זה לא ייתכן מבחינה לוגית, כי לא יכול להיות שעבר אינסוף זמן מאז שהעולם קיים ועד שאת נולדת שהרי אין לו סוף ואילו הלידה שלך מסמלת מבחינת הציר שלנו מעין סוף של הזמן (יותר נכון נקודה סופית בזמן).

היית מבין שייתכן הבדל בגודל ואפילו בסדרי גודל בין אינסוף אחד לחברו

כך שזה בהחלט אפשרי מבחינה לוגית

שבו בעצם האינסוף הוא יחסי, אבל כאן מדובר באינסוף מוחלט.

ההבדל המהותי בין אינסוף של שאיפה לאינסוף מוחלט, זה שהאינסוף המוחלט הוא מציאות, שלכאורה אפשר לספור אותה (כמו העבר, שהוא הנידון כאן, שאפשר לספור ימים ושנים בעבר, ולא ייתכן שהספירה תהיה אינסופית, כי א"א לספור עד אינסוף), והאינסוף של השאיפה, הוא לא מס' שהוא אינסוף, אלא גדילה עד אינסוף, ז"א שככל שאני אמשיך לספור-אוכל להגיע רחוק יותר, כמובן שאפשר גם לספור בקפיצות, אבל תמיד ההמשכיות של האינסוף-תלויה בהמשכיות של הספירה, ולכן אגב, אתה לעולם לא תצליח לצייר גרף אינסופי בשלמות, כי זה ידרוש ממך אינסוף זמן... (ואינסוף כזה היה רלונטי אם הדיון פה היה לגבי אינסוף כלפי העתיד)

אבל ה' קבע שיש מציאות לזמן.

והוא גם קבע שיש דברים שלמעלה מהזמן.

לכן כתוב למשל על משה רבינו שהוא יכל לראות את הדברים שיהיו, כי ה' העלה אותו למעלה ממימד הזמן.

ואיך שזה מוסבר בחסידות ה' ברא את העולם בשני ממדים כוח גבולי וכח לא גבולי.

הוא שילב בינהם בצורה מסוימת כך שהעולם שלנו הוא גבולי אבל יש בו מימדים לא גבוליים (כח ההודלה ,גודל החלל וכו')

ויש שאלה שמבטאת את זה.

האם ה' יכול לברוא אבן שהוא לא יכל להרים?

התשובה היא כן.

כי ה' לא מוגבל ואם אתה מגביל אותו באופן מסויים אתה מכחיש את מציאותו

בשכל זה בשתי שניות של קריאה. באמונה יש הסבר ארוך.

מה שיותר קשה להוכיח זה שיש השם= אלוקים שמתגלה לבריות וקשור אליהם

נא ללמוד בהתמדה את הספרים הבאים:

ספר דברים- עם מפרשים , במיוחד את פרשת ואתחנן

אמונות ודעות לרס"ג

כוזרי לריה"ל

מורה נבוכים לרמב"ם

אפשר גם ללמוד את ספר העיקרים

גם מגדולי האמונה של דורנו- יש כמה ספרים שכדאי ללמוד היטב (יקח לי כמה דק' חשוב איזה ספר)

קיצר נתתי פה עבודה לשנתיים של לימוד מעמיק לפחות.... אם אתה רציני

מדינת ישראל קיימת |ממלכתי אש|

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t536774#6022806

(באמת הוא צודק- חלקית

המהפכה המדעית- גם הפריכה את התאוריה על הוכחות קיום אלוהים.

לא שהוא ית' הפסיק להיות קיים ח"ו- רק צריך להוכיח את זה בכלים המדעיים המודרנים)

ה-הוכחה שיש אלוהים היא:

שיש עליו ערך בויקיפדיה

אילו לא היה קיים- איך יכלו לכתוב עליו?

וברצינות- "עשה לך רב"

א"א לענות בפורום לדבר כ"כ מהותי

הכוזרי כידוע מתחיל את ספרו בחלום. הוא לא מוכיח שיש אלוקים.

המהלך שלו מביא את מי שיודע שיש ישות עליונה להבנה שהיהדות היא הנכונה

הוא לא מתחיל מאפס.

גם הרמב"ם במורה נבוכים  (בחלקו לפחות) מתמודד עם עיקרי הפילוסופיה היוונית של אז ומוכיח בהיגיון את השגיאות שלה.

מאז ועד היום השתנו מעט עקרונות הפילוסופיה והמדע

(כנראה שאם הרמב"ם היה כותב את ספרו היום, הוא היה מתעסק בעיקר בפיזיקת קוונטים ותיאוריות פסיכולוגיות)

(אמונות ודעות - טרם הספקתי)

ובהם גם ת"ח.

עצם כך שהכוזרי מוכיח את התגלות הבורא,מכיל כיסוד הכרחי את עצם קיומו של הבורא,ולכן התשובה היא כן.

כמו שאמרו לפני אי אפשר לפתוח את הדברים כאן,זה רחב כמרחבי הים,אבל התשובה היא בהכרח כן.לפי הדברים שכתבת ובהם טענה שמי שחושב כך הוא נוכל או טיפש אתה חושב עלי לאור הדברים האלו דברים מאד לא נעימים וזה כ"כ לא נעים גם כן

יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון. והוא ממציא כל הנמצא; וכל הנמצאים מן שמיים וארץ ומה ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו. [ב] ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי, אין דבר אחר יכול להימצאות. [ג] ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאים מלבדו מצויים, הוא לבדו יהיה מצוי ולא ייבטל הוא לביטולם: שכל הנמצאים צריכין לו; והוא ברוך הוא אינו צריך להם, ולא לאחד מהם.

ב לפיכך אין אמיתתו כאמיתת אחד מהם. [ד] הוא שהנביא אומר "וה' אלוהים אמת" (ירמיהו י,י)--הוא לבדו האמת, ואין לאחר אמת כאמיתו. והוא שהתורה אומרת "אין עוד, מלבדו" (דברים ד,לה), כלומר אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו.

ג [ה] המצוי הזה--הוא אלוה העולם, אדון כל הארץ. והוא המנהיג הגלגל בכוח שאין לו קץ ותכלית, בכוח שאין לו הפסק, שהגלגל סובב תמיד, ואי אפשר שיסוב בלא מסבב; והוא ברוך הוא המסבב אותו, בלא יד ולא גוף.

ד [ו] וידיעת דבר זה מצות עשה, שנאמר "אנוכי ה' אלוהיך" (שמות כ,ב; דברים ה,ו). וכל המעלה על דעתו שיש שם אלוה אחר, חוץ מזה--עובר בלא תעשה, שנאמר "לא יהיה לך אלוהים אחרים, על פניי" (שמות כ,ב; דברים ה,ו); וכפר בעיקר, שזה הוא העיקר הגדול שהכול תלוי בו.

אולי התכוונת לרמב"ן שלא מונה זאת כמצווה. גם רבי חסדאי קרשקש... אבל הרמב"ם וודאי מנה זאת כמצווה.

אבל מכאן נמשכתי להצטרף קצת לדיון... לא הבנתי כלל כיצד זה תומך בטיעון שלך.

הסיבה שהרמב"ן לא מונה את האמונה כמצווה היא "כי הוא העיקר והן התולדות". רבי חסדאי קרשקש גם מסביר בדומה למה שכתבת. אבל טיעונים אלו (אם למנות כמצווה או לא) לא אומרים שאי אפשר להגיע לשכנוע שכלי באמיתות האמונה. לא ראיתי שום קשר.

העניין הוא רק שאי אפשר מבחינה הגיונית, לכלול את האמונה כמצווה, כמו שאי אפשר לכלול את קבלת עול מלכות שמים כמצווה, כי תוקף המצווה הוא רק אחרי שקיבלת על עצמך עול מלכות שמים. כל העניין הוא האם למנות את זה כציווי. אין חיוב מצוותי לאמונה, כמו שההכרח המוסרי בקיום המצווה לא יכול לקבל תוקף מהיותו מצווה, מפני שזה מעגלי.

זה לא קשור להאם יש הכרח הגיוני להגיע לאמונה בקיום הא-ל ונכונות הדת.

עד עכשיו רק רציתי לומר שהשיקול של הרמב"ן ורבי חסדאי קרשקש שלא למנות את האמונה המצווה, אינו קשור למיטב שיפוטי לענייננו.

ובנושא עצמו, הוכחה ניצחת מבחינתי אין לשום טענה על העולם. שכנוע זה מספיק טוב.

ורק אח"כ נגלה אליו האלוקים.

אגב, מעניין אותי לדעת מאיפה ההנחה שא"א להסיק בשכל, אלא חייבים להאמין בעוורון?

(בייחוד לאור העובדה שרבים מחכמי ישראל עסקו בהוכחות האלו, ואף הוכיחו!)

לא נפגעתי באופן אישי,אולם אני חושב שהניסוח הזה לא טוב,הפוטנציאל שהוא יפגע במישהו (לאו דווקא פגיעה אישית עמוקה,אלא עצם החיכוך הזה) הוא בטוח.

לדאבוני הרמב"ם כן מונה זאת כמצווה הראשונה של מצוות עשה,"הוא הצווי אשר צונו בהאמנת האלוקות..."

ספר הכוזרי מתחיל בנקודה פנימית באדם אכן,אך הוא מוכיח באופן אובייקטיבי את התגלות הבורא לעם ישראל,ללא קשר לאותה נקודה פנימית.ועצם כך מכיל באופן אינהרנטי גם את קיומו של הבורא.

אדרבא זו הוכחה מורכבת יותר,שיש בורא,שהוא התגלה,ושהוא התגלה לעם ישראל.

הבחירה החופשית אינה נשללת מן האדם,כי זהו בדיוק מסע של חיפוש ודרישת האמת.

כמה אנשים בוחרים לא לעשות זאת ? אני בא מחברה כזאת.האמן לי שהם בוחרים לברוח ולא לברר.

מדבר מה שבא לך, אפס חשבון, אגואיסטיות מושלמת.. 

למשל לא הייתי כותב תגובה כמו שלך.

אתה תדבר מה שבא לך, הרי כל אחד והצורה בה הוא תופס את הדברים - אבל לא, אתה תדאג ברוב אכפתיותך לאמת המזוקקת (אעלק).

כמו שכתבתי לעיל-

יש שאלה אחת- אם יש אלוקים

שאלה אחרת- אם הוא מתגלה לבני אדם- כלומר שיש בינינו לבינו זיקה כלשהיא מאז רגע הבריאה אי-אז

במידה מסויימת- לא אכפת לי אם יש אלוקים שהוא מנותק וקר, אל שברא עולם ועזב אותו

כן אכפת לי שיש אלוקים- השם- שהוא מתגלה, ומחיה בכל רגע, ויש לו אמירה אלי ורצון ממני- לעבוד אותו

הכוזרי רק מתחיל בחלום- הוא עבד עלייך!

לך תלמד אותו שוב- תמצא שהוא מדבר באמצע מאמר ראשון, ובמאמרים הבאים- מגישות שונות  (שאינן חלום כלומר)

אבל זה לא דבר שאפשר להסביר בפורום

הלליש-

שאלת אותי, האמת שני בורה לגמרי |מסמיקה| באמונות ודעות

אני מנסה לחשוב שוב איזה ספר יתאים להוכחת האל לפי המדע והלוגיקה המודרנית

״אלוהים משחק בקוביות״

והסברות הם בשביל לחזק את האמונה

נכון אולי לומר ש.. אלוקים לא משחק במגרש של הוכחות. לא שהוא שם - ואין הוכחות.

עצם זה שיש הוכחה למציאותו זה מרצונו.

למרות שרצונו שיאמינו בו בלי סברא שכלית

"וידעת את ה'"

וסתם...".וידעת.."ואז-" והשבות אל לבבך".

ידיעה ואמונה, יחד, היהדות דורשת את שני התחומים..משהו מוצק שכלי, ומשו אמוני-חיבור רגשי.

וזה אפשרי.

אין דבר כזה שגם ה-לדעת זה אמונה של השכל..0: 

מה זה אמונה בשכל?

ידיעה אינה אמונה..

יש מצווה גם לדעת, וגם להאמין..

אגב, לא הכל אפשר וצריך להבין, אבל מה שכן אפשר לתפוס בשכל, זה טוב..ויש דברים שכן אמורים להיות מיושבים שכלית ולא רק אמונית / רגשית. 

יש שיעורים של הרב ראובן פריימן באתר ישיבה. שכל נטו

סתם ככה אנחנו רואים מהתורה והנביאים את ההוכחות, התגשמות דברים שסטטיסטית הסיכויים שיתממשו הם אפסיים וכו'..כל המהלכים שסביב עמ"י הם פשוט חורגים מהמלך הטבעי של העולם..וכו'- ודברים אלו ועוד מביאים אותנו ללימוד בדיעבד שיש כוח שמכוון ומוביל, שנתן תורה אלוקית ושלח נביאים..וכו'..

כמובן שאפשר ללכת ולומר שאמנם סיכוי של X בחזקת 0.00000000000000000000000011111  לא יודעת מה..תוקעת מספר הזוי..הוא אפסי אבל אולי קרה..

אבל עם שכל ישר זה מופרך..ו..מכיר את התער של אוקאם? בטח יש כאלו שאומרים שאין אלוקים כי זה מדי מסובך להסביר..אבל נראה לי שלהפך,

לתלות כ"כ הרבה דברים וארועים ב"מקרה" וגורל מוזר- זה הרבה יותר עקום ולא הגיוני מלראות שיש כוח שמכוון ומנהיג.

יש הרבה ספרים שמביאים הוכחות לוגיות וכו'.

לא קראתי את הספר של הרב מיכי- אלוקים משחק בקוביות, אבל לפי השם ומה שקראתי עליו אני חושבת שהוא אחד מהם.

למעשה זה יותר גרוע,אלו לא סיכויים אפסיים אלא מבחינת מדעי הסטטיסטיקה (שזה אחד המכשולים הגדולים של כל טועני התוהו שהפך להרמוניה למינהם,לא שחסרים מכשולים אחרים) זה לא אפשרי מבחינה מעשית כלל.

מה ההבדל...?

המספרים שאנחנו מדברים עליהם עברו בהרבה מאד לאין שיעור את מה שהוגדר במדעי הסטיטיסטיקה כאפשרי מבחינה מעשית.(כדי לסבר את האוזן הסיכוי להיוצרות מולקולת ד.נ.א יחידה היא 0 שאחריה כמעט 1000 אפסים,זה עצמו עובר לאין שיעור את סף הבחינה המעשית שדברים יתרחשו,אנחנו אפילו לא מדברים על גוף האדם או על כל היקום)

את המילה "אפסי"... מבחינתי אפסי הוא כל-כך קרוב לאפס, עד שבאופן מעשי ניתן להתעלם ממנו.

(לא שזה כל-כך חשוב. ואולי אני טועה?)

אני מניח שלמדען יש "אפסי" מעשי ויש שאינו מעשי,זה שמעשי הוא אפסי יחסית קטן (נתתי דוגמא,כמו 0.02 זה קטן מאוד אך עוד אפשרי),מה שאנחנו מדברים עליו הוא כלל לא מעשי ולו נתתי שם משלי "לא מעשי" במקום לקרוא לו "אפסי",כדי שלא ישתמע כיאלו יש סיכוי אמיתי אך קטן,במקרה שלנו כאמור אין אפשרות מעשית כזאת.

בציבור יכול להיות שאת צודקת ושאנשים אומרים אפסי הם מתכוונים ללא אפשרי.

למען האמת אין באמת הוכחות שכליות לגמרי שמוכיחות ב100 אחוז את קיום הבורא, למרות שמי שמאמין ורוצה לראות את זה, רואה את זה גם בשכל...

אבל אם היה אפשר להוכיח רק בשכל את המציאות של הבורא, כבר לא היה צריך אמונה, כי אמונה בהגדרתה היא היכולת לקבל דבר גם בלי הוכחה שכלית חותכת לגמרי...אני מאמין פירושו אני לא יכול להבין הכל בשכלי ואני לא יכול לדעת ב100 אחוז דרך המוח והמדע שזה נכון, ובכל זאת אני בוחר להאמין בזה...

אם נצא מתוך נקודת הנחה כזאת כבסיס, יהיה קל יותר להתקדם הלאה...

אם אתה מכיר בכך שיש חיים ומציאות - איפה אין אלוקים? 

איך זה ברור לך ? (מבחינה לוגית)

שאלה על אלוקים.

"ומקובלנו מתורתנו תורת חיים שבראשית ברא אלוקים"

אבל לא זו השאלה של פותח האשכול.

הוא מבקש שתוכיח ותגיד למה ברור לך שיש אלוקים, למה אתה מקבל את התורה שלו..

אפשר לומר שמהתורה אתה רואה שהיא אלוקית..וברור לך שהיא אמת וניתנה בידי כוח עליון..ולכן אתה מאמין שיש אלוקים..

אבל אתה לא יכול לומר אני יודע שיש אלוקים כי כך כתוב בתורה..

אנחנו מאמינים, אבל מצווים גם לדעת.

וברור שיש שלב בו ההבנה שלנו נעצרת, מוגבלת, אבל יש הרבה דברים בסיסיים שכן אפשר וצריך להבין ולדעת.

ושוב..זו לא תשובה.

אתה יכול לומר אני מאמין, ואין לי הוכחה לוגית.

זה בסדר..רק לא התשובה לשאלת דובדבן.

וכל מי שעונה לך אחרת הוא או שקרן או מלאך.

משמע, כל עוד אנחנו בני אדם, התשובה היחידה האפשרית תהייה "אמונה".

נתקלתי בהוכחות רבות המתיישבות על שכל הקורא, ולא רק בתשובות שאומרות " תאמין כי ככה צריך..ואין תשובה הגיונית" 

תסביר לי למה לשיטתך אומר הרמב"ם "מצווה לידע ולהאמין"..

למה הוא כתב שצריך לידע ולהאמין, הרי מספיק רק לידע...

אז כנראה שהוא התכוון שצריך לידע עד היכן שהידיעה האנושית מאפשרת, ומשם והלאה להאמין...ולזה אני מכוון...

הרי אלוקים הוא אין סופי, ולכן בלתי אפשרי שסופי (אדם) יכיל את האינסופי(אלוקים). לוגיקה פשוטה.

אין באמת מישהו שחוזר בתשובה מכפירה מוחלטת בגלל הוכחות שכליות בלבד... חייבתלהיות מעורבת בזה אמונה בשלב כלשהו אחרת זה לא יחזיק מעמד יותר מידי...

גם כן, דיוקים...

על זה אין חילוק.

מה שעוד באתי להדגיש זה שבניגוד לכמה שכתבו כאן שאין עניין לשכל..אלא רק לאמונה- יש כאלו שחולקים עליהם..ואוחזים שידיעת ה' ולא רק אמונה בו, היא מצווה וחיוב ..

מראה עיניים זה לא הוכחה??

..

משל לעיור שאתה צריך להסביר לו מה זה צבע אדום. תוכל לעשות זאת ע"י 2 דרכים:
1. ע"י מאמרים, ידיעות והוכחות שכליות.

2. תפתח לו את העיניים ותראה לו מה זה צבע אדום.

כדי שעיוור ידע מה זה צבע אדום הוא צריך חוש ראיה.

נמשל: יש 2 דרכם לענות על שאלות באמונה:

1.ע"י תשובות לשאלות והוכחות שכליות.

2. להביא את השואל למקום שהשאלה אינה קיימת ז"א כמו שצריך חוש ראיה לדעת מה זה צב אדום, כך צריך חוש אמוני, כדי להבין את כל התשובות לשאלות באמונה.

אתם עניתם לו כאן ע"י הוכחות שכליות, ושהשכל מנסה להוכיח את זה.. וכו וכו...

והרי השכל לא יכול לקלוט דבר כזה?!

אתה רוצה הוכחה? 

באסה- אין! 

למה? ככה!

יש אמונה  

אתה יכול לשאול אנשים שנפטרו אולי הם יענו לך

יודע מה? אולי.. אולי תנסה להעלות באוב!

סתם.. אם אתה רוצה באמת לדעת את ד' תתחיל ללמוד עליו ואז תבין ותהיה בטוח שיש ד' בעולם

ולא רק שיש.. הוא כולל ת'עולם אותך את היתוש שנברא לפניך [ולפני אהמ..] ואת החיידקים שאנחנו לא רואים.

יש הוכחה!!

(כמה הגיגים שצפו בנושא, גישה שהיא עדיין בוסרית אבל אולי מישהו ימצא תועלת בנקודות שיעלו כאן)

כדי לגשת לדיון הזה בצורה מסודרת כדאי להרהר סביב מספר נקודות:

א. איזה מושג של "א-לוקים" אנחנו מבקשים להוכיח (השכל הפועל, בורא, מתערב בהויה, משגיח, א-לוקי ישראל ונותן התורה)

ב. מהי "ידיעה" עבורנו (אמת מדעית, הכרה אישית וכו')

(ומכאן לשאלה: מהי "אמונה"? האם היא רגש? האם היא זהה לידיעה?)

ג. למי אנו מנסים להוכיח (לעצמנו, לדתי, לחילוני, לאתאיסט, לאיש מדע וכו')

ד. (כמעט כמו ג') האם השאלה הזו צפה מאליה, או שמתחילה בעקבות קושיא של פילוסוף, איש מדע, חילוני, או מאמין שמושג הא-לוקים אצלו שונה

**

לפי מה שהבנתי, המובן של "ידיעת א-לוקים" הוא ההכרה. כלומר, אני מכיר במציאות הבורא, והמשמעות המעשית לא שונה מידיעה עובדתית. מבחינת המודעות שלך אתה פונה לקב"ה ומתפלל ועובד ועושה רצונו, וחי את חייך לאור האמונה.

יש כידוע את דברי הרמב"ם בתחילת הלכות יסודי התורה, שאומר שמשמעות הדיבר הראשון "אנכי ד' א-לקיך" הוא המצווה לדעת  שיש שם בורא והוא ממציא כל נמצא וכו', ובספר המצוות לרמב"ם תירגמו המתרגמים שהמצווה להאמין. כלומר שהאמונה והידיעה הן אחת.

קשה לדבר על אמונה, כמצווה הראשונה במעלה בה מצווה כל יהודי (ושהרמב"ם החליט לפתוח בה גם את משנה תורה וגם את ספר המצוות)  - כמצווה שיכולה להתקיים רק על ידי אדם שבקי לחלוטין בדרכי ההיסק ההגיוני, ההוכחה, ותורת ההכרה שעוסקת בשאלת הידיעה האנושית.

מה הכוונה ב"ידיעה"?

אם נשאל כאן את המומחית שלנו ללשון, אני מאמין שהיא תיתן לנו הרצאה על המילה "ידיעה" בעברית והטיותיה, ותראה לנו שהמושג של "ידיעה" הוא לאו דווקא הוכחה מדעית חותכת, אלא מושג יותר רחב.

האם ניתן לצוות על אדם להגיע לידיעה עובדתית? "דע את א-לוקי אביך ועבדהו". המושג של "ידיעה" הוא אחר - חיבור, קשר, הכרה. "והאדם ידע את חוה אשתו".

לא רק בעברית - אם נסתכל על המילה know באנגלית - נוכל לראות שיש לה כמה משמעויות: א. כמובן, ידיעה כעובדה ואמת; ב. הדבר מונח בראש (כמו: "אני יודע את הספר הזה בעל פה"); ג. להכיר במשהו, להיות מודע אליו; ד. להיות מסוגל לזהות, בעקבות הניסיון; וכן עוד.

**

מה אני בא לומר?

שלא ברור שרלוונטי בכלל ללמוד מדע כדי להגיע לידיעת ד'. צריכים להגיע למצב נפשי מסויים, מצב איתן ובלתי מעורער - אבל מצד שני לא מצב של בורות (כי מושג מעוות של הא-לוקות הוא בעצם אלילות), אלא ללמוד.

זה גם תלוי מה העלה לנו את השאלה - אם אנחנו מוטרדים מטיעונים של מדענים, אפשר לשאול ולעיין אצל מדענים תלמידי חכמים (למשל: הרב מיכאל אברהם בספרו "א-לוקים משחק בקוביות" שהוזכר כאן, ועוד) שמצויים בנושא. אם אנחנו מחפשים תשובה לעצמנו - אפשר לפנות לספריית האמונה הישראלית.

הרבה טענו וטוענים (למשל הרב מיכאל אברהם, ולענ"ד בצדק) שיש חיסרון בלימוד של הראשונים באמונה, משום שהם נכתבו מתוך הכלים והתפיסות המדעיות של דורם, וממילא אין כאן התייחסות לבעיות שמעלה המדע החדש, ויכולת לשחק במגרש שלו.

לענ"ד, הבעיה הזו לא רלוונטית למי שלא מתעסק ממילא בעיון בתחומים המדעיים האלה, ושגם אם לומדים אמונה (במובנה הרחב, שזה לא רק ידיעת ד' כמובן) מספר הכוזרי (שהגר"א אמר עליו "שעיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו", ובדורו של הגר"א כבר נעשתה כמובן כברת דרך עצומה בתחום המדעי ובתורת ההכרה והפילוסופיה של המדע מאז תקופת הראשונים) - הרי שיש לך בידיים קיום של מצוות ידיעת ד'.

**

אם את שואלת אותי? כמובן שכן.

לפי מה שאמרתי, לא שייכת כאן הוכחה (אני אפילו לא יודע באיזה מגרש את מצפה להוכחה), ובכל זאת מבחינתי זוהי ידיעה לכל דבר ועניין.

אמנם הדובדבן נעלם לו... אבל עוגי הפציע לענות תשובה משוקעת...

(עכשיו צריך להתיישב לקרוא את זה בניחותא)

|גמאני רוצה גמילה|

שאין שום עניין לשאול אם זה בגלל קושית פילוסוף או תמיהה של מדען על אמיתת התורה.

ולא כדי לענות לאיזה חילוני תשובה חכמה שתחזיר אותו בתשובה ותקרב אותו לעולם התורה לא לא לא ---

ולא כדי לומר שרק על פי ממצאים מדעיים האמונה שלנו היא לא אמונה טפלה ואלילות ופאגנית ופרימיטיבית ואם היא לא סומכת על מדע מדויק ומאושש היטב היא לא שווה כלום, - הכרה כזאת היא שקר מוחלט, יש יהודים עם אמונה פשוטה ותמימה בלב שלא בילבלו להם אף פעם את השכל עם מדעים מדויקים וחוכמות גבוהות גבוהות, אלה האמונה שלהם פשוטה פשוטה וזהו

אך לקיים ההכרה באלוקים אף פעם לא פסול להביא ראיות מהמציאות אך לא לעשות את זה עיקר בדת.

נקודה למחשבה.

אלוקים זה רק עניין אמוני!!אם אתה לא מרגיש את אלוקים לא תוכל להאמין כי בדיוק כמו שיש נגיד הוכחות לקיום אלוקים יש הוכחות לכך שהוא לא קיים. אז פשוט תשב עם עצמך ותחשוב עם אתה מאמין!!

אלוקים זה דבר שאפשר להוכיח לכל בן אדם שלא שקוע בדיכאון טוטאלי.

תפסיקו לקשקש, זה מחרפן אותי.

אתה יודע מה ההוכחה שזה לא קישקושים?

אם זה היה קשקושים ודיבורים חסרי משמעות,

גדולי ישראל לא היו רואים צורך לענות ולהתייחס לשאלות הללו בצורה עמוקה.

אם יש לכך התייחסות נרחבת-

כנראה שזה כן חשוב.

ומי שזה מעניין ומטריד אותו- חשוב שישאל ויקבל תשובות טובות

לא התלוננתי..

אבל שאנשים יפסיקו לכתוב שאין הוכחה, כי יש הרבה יותר מהוכחה.

הדובדבן שם למעלה לא אשם לא ברדידותם של חלק מהחבר'ה פה - ולא ב"חכמתם" של חלק אחר מהם.

ב"ה

מה הקטע אומר...?

• "....הטיעון הולך כך: 'אני מסרב להוכיח שאני קיים' אומר אלוהים 'שכן הוכחה נוגדת אמונה, ובלי אמונה אין אני ולא כלום'

'אבל,' אומר האדם, 'דג הבבל מסגיר אותך, לא? לא מתקבל על הדעת שהתפתח במקרה. זה מוכיח שאתה קיים, ולפיכך, על פי טיעוניך שלך, אינך קיים. מ.ש.ל'

'אוה, אלוהים' אומר אלוהים, 'על זה לא חשבתי.' ובו במקום מתפוגג בעננת היגיון.

'אה, זה היה קל,' אומר האדם, ובתור הדרן ממשיך ומוכיח ששחור הוא לבן ונהרג במעבר החצייה הקרוב...

[מדריך הטרמפיסט לגלקסיה מוכיח שאלוהים לא קיים]

(דג הבבל הוא דג דמוי עלוקה המתרגם שפות מכל הסוגים אם אתה מכניס אותו לאוזן)

זה צירוף קצת משונה

אבל זה בדיוק הפויינט!

מי שאמר שאין אלוקים נהרג רגע אחר כך במעבר החציה!!!

אצבע אלוקים!!

הדברים נכתבו בהומור אם כי לא ברור למה..

כלומר.. זה לגמרי רציני בעצם, וצר לי לגרום למה שמו שכתב את הספר הזה להתהפך בקברו על כך שהוא הביא בעקיפין לעולם מעט רצינות.

מנסים למצוא לוגיקה ביוצר הלוגיקה. |לא מאמין למקרא עיניו|

האקראיות של החלקיקים האלמנטריים שמהם מורכב הטבע והמקרים הבילתי צפויים למינהם בעולם בכלל ובחיים משחקים לידי חוקי הטבע המדוייקים הטבע גימטרייה 86 = א - ל - ה - י - ם, ואז אלוקים מעבד את כל המקרות בעולם על פי חוקים שחקק בהטבע וכך שולט בעולם עם מתן לזכאים לכך ולמוכשרים לכך כלומר בני אדם וקצת גם לחיות של חופש בחירה מסויים.

בנושאים כאלה..

לא כי זאת שרלטנות, אבל זה עלול להוות פתח לשרלטנים.

על כן - עדיף פשוט לדבר..

לנסוע בכרכה רתומה לשור וחמור

ביום הכיפורים שחל להיות בשבת

ולאכול צ'יזבורגר עם נערה המאורסה או לא??????

יש סיבה אחרת לא לעשות את זה מלבד אלוקים?

אם אין אלוקים מי ברא את הצי'זבורגר והמאורסה..?

ניסוח נכון של השאלה שלך- אם אין אלוהים מאיפה הציזבורגר והמאורסה הגיעו לעולם?

 (ברגע שהשאלה שלך מכילה את המילים "מי ברא,- סימן שיש בורא כלשהוא, רק צריך לברר מי הוא= יש אלוקים)

"בין חייו של האדם ובין חייהם של אחרים - צריכה להיות יופי של מנגינה ויופי של כרי דשא.."

זה לא קשור אלייך או אל מישהו ספציפי, אבל רצית חתימה..

"הלוא תדעו הלוא תשמעו, הלוא הגד מראש לכם, הלוא הבינותם מוסדות ארץ...שאו מרום עיניכם, וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם...הלוא ידעת אם לא שמעת אלקי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע, אין חקר לתבונתו"

(ישעיהו פרק מ', עוסק בראיות לאמונה, והרד"ק מאריך שם מאוד בביסוס האמונה בדרכים שונות ובפירוט האופנים השונים להגיע לידי הכרה בה'-אלקי עולם.)

כדי לענות על השאלה של פותח/ת השרשור, ועל טענות אופציונאליות של קוראים שונים של שאלתו, אשאל מראש שתי שאלות, שעליהם אענה בתגובה:

האחת- האם ניתן להוכיח קיומו של אלוקים/בורא לעולם, ואם כן-מה ההוכחות?

השניה-האם עדיף לחיות בלי הוכחות?

לגבי השאלה האחת-אפשר להוכיח,

דרך אחת היא בעזרת התורה-מסורת של עדות מהר סיני, מסורת שעברה ביציבות, כשבכל דור כמעט העדים עברו בחינות קשות מאוד, וגם המצוות שיש להם הם מצוות שקשה לקיימם, מה שהופך את העדות שלהם לאמינה.

דרך שניה היא מזה שהעולם מוכרח להיות עולם נברא, ואם העולם הוא נברא-יש בורא, והבורא חייב להיות עליון יותר (ניתן לעיין בתשובתו של "אדם ישר".)

דרך שלישית היא מזה שיש סדר בעולם, וכאן בעצם אפשרא לחלק את הראיות לשני סוגים, האחד- קיומו של חוק בעולם מעיד על קיומו של כוח יציב שדואג שהתופעות יחזרו על עצמם בכל פעם. אם מאז ומתמיד ועד עולם כל המסות נמשכות אחת לשניה- אז יש מישהו שדואג שזה יתמיד ושמה שקרה אתמול יקרה גם היום... הרי אם זה דבר שהוא במקרה-לא ייתכן שתהיה לו חוקיות יציבה כ"כ, כי מקרה הוא הפך החוק. השני- העובדה שיש בעולם מערכות טבעיות שפועלות בצורה שמעניקה חיים לטבע, ברמות שונות (מזרימת המים וחזרתם למקורותיהם וסיבובי הכוכבים, ועד חייו של האדם), מעידה על כוח תבוני שמנהל את העולם.

כך שמהתנהלות העולם ניתן להראות שיש:א'- מי שדואג לקיומו של הטבע, ב'-מי שדואג לנהל את הטבע בצורה של חיים.

כאן ראוי להבדיל בין מה שנותנת לנו כל הוכחה:

הדרך הראשונה- מביאה לנו את אלוקי היהודים. הדרך השניה-את אלוהי הפילוסופים. הדרך השלישית- את אלוהי העכו"ם.

לגבי הדרך הראשונה אין שום מחלוקת האם ראוי להוכיח שקיים אלוקים-מכיון שזה הבסיס ליהדות, ולא יתכן שהתבקשנו לחיות חיים של הפקרות, שבהם איננו יודעים להבדיל בין אמת לשקר, אלא פשוט לזרום עם החיים, לבחור באמונה כלשהי שנראית בעיננו מסיבה כלשהי וזהו. וגם לפי מי שמוכיח בדרכים האחרות, אין מחללוקת שראוי להשתמש גם בדרך זו- מכיון שדרך זו היא מה שמבדיל ביננו לבין העכו"ם ולבין הפילוסופים שניתקו בין אלוהים לעולם.

לגבי הדרך השניה- יש מי שחולק ואומר שלא טוב להתעסק בזה, כנראה מחשש שאנשים יטעו ויתבלבלו. מצד שני יש מי שמעודד את הדרך הזו כי היא עוזרת להבנת מהותו של האלוקים (אמנם לא הבנה מוחלטת כי הוא נשגב מאתנו, אבל הבנה חלקית) ועליונותו על שאר הבריאה (כפי שהראה אדם ישר בהוכחתו שהאלוקים מוכרח להיות מעל לגבולות הטבע השונים). וכן ר' יהודה הלוי אומר על "אלוהי הפילוסופים" שהוא הקרוב ביותר לאמונתנו. היתרון שיש להוכחה זו על פני התורה , זה שהוכחה זו מבססת את קיומו של בורא לעולם, שהוא נשגב ומרומם על כל הברואים ומעל הטבע, מצד עצם השכל האנושי ולא מצד המקרה (עדות שעוברת במסורת היא עניין של מקרה, מכיון שלפני קבלת התורה, וכן אחרי, עבור מי שלא נפגש עם היהדות-אין לו ידיעה במסורת, אבל לחקור לשורש העולם, הוא בהחלט יכול). הוכחה זו דוחה את אמונתם של עובדי העכו"ם ושל האתאיסטים, בלי צורך להשתמש במסורת, מה שנותן לה יתרון בזה שהיא כופה על האדם את האמונה במציאות האלוקים מעצם קיומו, דבר שגורם לאנשים להרגיש מחויבים יותר. אמנם מי שנפגש עם המסורת-ללא ספק המסורת היא הוכחה חזקה לא פחות, ומועילה יותר-מכיון שהיא נותנת לאדם עוד נתונים רבים.

לגבי הדרך השלישית-דרך זו היא כבר אינה דרך של חקירה, ואין כ"כ חשש לבלבול, במיוחד כשכבר מתבססים על הדרך הראשונה, וגם שבעזרת חקירה אפשר לצאת גם מדעת העכו"ם מזה, ולכן אין מי שחושש מראיית הדברים האלו. ועוד שכאן היתרון ברור יותר, שהאדם מתפעל מהעולם שברא האלוקים ומודה עליו, שזה ללא ספק יתרון גדול, שראוי שאדם יתבונן בו. אמנם, עדין יש צד של הסתייגות, והוא שיש אומרים שאמנם ודאי שראוי להסתכל בעולם כדי להגיע להכרת יופי הנהגת ה' בעולם (ואיך יברך אדם "יוצר המאורות", אם לא יכיר בזה?!), אבל לדעתם של אותם יש אומרים, אין להסתכל על דבר זה כמבסס האמונה, כי האדם צריך להרגיש שאמונתו מבוססת מספיק, כבר מקבלת התורה.

אגב, ודאי שהדבר הזה הוא דבר נכון, ואדם לא צריך עוד הוכחות מלבד זו של קבלת התורה, אבל גם לזה יש יתרון כהוכחה, מצד היותה מחייבת גם את מי שאינו מודע למסורת.

ישנה עוד שיטה די חדשנית וחסרת כל ביסוס, ממש כמו שהיא מבקשת להיות, המדברת אודות "אמונה"-ולא ידיעה, ההבדל בין אמונה לידיעה במושגים אלו, הוא שהאמונה היא דבר סובייקטיבי-אני מאמין, בעוד הידיעה היא דבר אובייקטיבי-זוהי אמת.

אנחנו היהודים יודעים כי אמונתנו אמת מוחלטת, וראוי שנדע גם מה שנשיב לאפיקורוס, שלא נסתמך רק על זה שהרב אמר שהיהדות היא אמת מוחלטת, אלא כל אחד מאיתנו יוכל להיווכח ולהוכיח זו בכוחות עצמו. (כדי לצאת ידי חובה לעניין זה, אפשר להסתפק בדרך הראשונה, אבל כמו שציינתי יש יתרונות (בעיקר של העמקת ההבנה) גם בלימוד הדרכים האחרות.)

להשערתי, השיטה החדשה באה מתוך הפלורליזם המודרני שנולד מתישהו עם הכפירה של המאתיים שנים האחרונות, כאשר ביסודו של הפלורליזם עומד הרעיון שאדם אינו יודע דברים, אלא מאמין בהם, שהרי ברור שאם אני יודע אמת כלשהי (ולא רק מאמין בה), אינני יכול לקבל דעות אחרות. וכנראה הצורה שבה הגיעה גישה זו אל היהדות היא ע"י כך שלאט לאט הכופרים (שאכן אינם יודעים דברים, כי אינם מחזיקים באמת, אלא ממציאים אותה) החדירו לעולם את הגישה שכל דבר שאדם יודע-זו בעצם האמונה הסבובייקטיבית שלו, ועל כגון דא נאמר-"כל הפוסל במומו פוסל". ויהודים תמימים שראו את אותה ההסתכלות של אותם כופרים, והם עצמם היו בלי בסיס אמוני חזק מספיק שיברר להם שדעתם היא אמת מוחלטת ולא סתם רעיון שווה ערך לשל אותם כופרים, טעו ולימדו את עצמם ואת אחרים שכנראה גם הם, אמונתם היא רק אמונה בלא ידיעה מוחלטת.

ישנו ספר שמסביר מעולה, ישנם שם כמה מאמרים בנושא זה ודומיו,

"והשבות אל לבבך"- הרב נויגרשל.(ניתן להשיג את הספר דרך האתר שלו- "יהדות מזוית שונה".)

בהצלחה!

יהיה יותר מתקבל על הדעת, אם גם תסביר *למה* הוא לא מסביר כלום, או יותר נכון- *במה* מצאת חוסר הסברה.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם