מעניין אותי לדעת למה רווקים רוצים כל כך להתחתן..

והם חשים, אם כי לא תמיד מבינים בשכל, ששלמות ונחת אמיתית משיגים רק בשניים.

"ויקרא את שמם אדם"

אם זה משהו שהקב"ה טבע בנו..

וזה אמור להיות רצון טבעי..

(השאלות שיש לי זה לא כי אני לא יודעת מה לענות לעצמי.. זה כי אני רוצה לדעת מה אנשים אחרים חושבים)

תודה לכל העונים

בעזהי"ת.

א"א להתחרט אחרכך..

ז"א, יש אפשרות לפרק חבילה, אבל המחיר של זה כבד ולא נעים בכלל, אז כשאתה חושב על הצעד של להתחתן תשתדל לעשות אותו הכי טוב כדי לא להגיע למצב של גירושין.

ולפעמים מרוב שרוצים לעשות משהו הכי טוב, זה פשוט לא קורה...

[כמה פעמים נמרחתי עם עבודות רק בגלל שרציתי לשדרג עוד קצת ולשפר? ובסוף פספסתי את מועד ההגשה.. קורה לכולנו. ובדיוק אותו דבר גם בחתונה, צריך לדעת לקפוץ למים]

זה בגדול.

כנראה שזה חזק מאיתנו...

אני רוצה להתחתן כי מתוך אהבת האדם מגיעים לדעתי לאהבת ד' בשלמות.

נקודת ההתחלה של ואהבת לרעך כמוך היא בין איש לאישה.

אולי זה נשמע אגואיסטי אבל רק ככה אני חושבת שאוכל להיות אדם טוב יותר ולהשפיע טוב יותר על הסביבה..

כל זה מעבר למצוות פרו ורבו, שכדי לקיים אותה וליצור תנאים לגידול ילדים יש צורך בקשר של אהבה ושמחה בין בני זוג.

הבנתם, יופי..

עכשיו תורכם

לא נראה לי ששהנקודה היא עבודת ה', ואם כן - לדעתי זאת בעיה.

למה? כי אני צריך את זה, זה למה..

השבת הרהרתי בזה, האדם מתרחק מהחיבוקים של אמא שלו, ויחד עם זה הוא יותר ויותר נפתח ו"מתכתב" עם העולם החיצון..

ז"א.. אמא שלו היא המקור, היא לא העולם החיצון, והוא הולך ומתרחק ממנה ככל שהוא גדל..

אז הוא אמנם הולך ו"מתכתב" עם העולם החיצון וכביכול נהיה "גדול ובוגר ועצמאי, משופשף וקשוח", אבל בדיוק בגלל זה הוא צריך למצוא מישו מהעולם החיצון שיהיה שלו בלי פשרות, יחד איתו, איתו, מקום בו הוא יוכל להיות "קטן ותינוק ולא יכול לבד, רגיש ורכרוכי". סאמסינג לייק דיס

לא במובן שהבנת, אלא בזה ש"יעזוב איש את אביו ואמו"..

כן, אמורה להיות איזשהי התרחקות מבחינה מסויימת..

זה קורה לכל אחד, הוא כבר לא צריך שיניקו אותו או שיאכילו אותו..

הוא מתחיל להסתדר לבד. זה קורה, טכנית.

מה רע באגואיסטיות???

המון רע!

אנחנו חיים בשביל עצמנו או בשביל משהו גדול יותר?

אם בשביל עצמנו- למה שלא נגנוב, נשקר וכו'?

הרי אכפת לנו רק מעצמנו!

כי לפי זה הסיבה שאנחנו אוכלים והסיבה שאנחנו מתחתנים או כותבים בערוץ היא בשביל ה'.

ואם כך אפשר למחוק את השרשור, כי זאת התשובה של כולם פה..

אבל השאלה התכוונה למה הצורך כאן בעולם.

ואגב, למה נראה לך שאת עובדת את ה'? בשבילו?? 

בשבילך.. את אגואיסטית מושלמת, כמוני וכמו כל אחד

אני עובדת את ה' כי ככה הוא ציווה,

ואני מאמינה שבסופו של דבר זה מוביל למשהו גדול בהרבה,

שאם אין לי מושג מה הוא זה לא אומר שהוא לא קיים.

אם אתה רוצה פירוט - באישי.

לא צריך אותך לשום דבר גדול...

בין אם את יודעת להבין את המטרה טוב ובין אם לא - 

זה הכל בשבילך...

(הביטי לשקיעה.. לאן הברווזים? עפים כשהאגם קפוא!!!)

אני אשמח שתגלו לי את הסוד למה להתחתן?

תודה!

כשאתה אומר "אני רוצה להתחתן" - אתה אומר "אני רוצה אשה"..

והיא שאלה - למה?

למה להתחתן? או... למה לקחת אשה..? למה אתה רוצה אשה?

אני רוצה לקחת אשה כי אני רוצה אשה.

יותר ברור?

אבל יש..

ניתוח שכלי של הצורך בנישואין נדון לדעתי לכישלון. תמיד מנסים למצוא כל מיני דחפים חומריים (הצורך בתמיכה רגשית, ביציבות, בחיי אישות, וכו'), אבל כשמסתכלים אחר כך על רשימת התשובות, נראה שמשהו מאד מהותי חסר.

אז אני מסכים עם אהבת חינם - כך ה' רוצה. ומכוח רצונו, הוא נטע בנו צורך בלתי מוסבר לחיי נישואין, כדי לאותת לנו מה הוא מצפה מאיתנו. כך שלמעשה, הצורך שלנו הוא תוצר ישיר של רצון ה'.

אתה פסימי ריאלי - לכן אתה אומר את זה ככה.

לא חסר לי שום דבר בהסבר ובצורך.. נורא פשוט לי.

אז יש כאלה שיצליחו להגדיר לעצמם ויש כאלה שלא ממש, אבללכולם זה בסופו של דבר אותו צורך.

גם אם הם לא מרגישים תמיד את החסר צועק - הוא כן מושלם אח"כ.

המ"ה

חוץ מזה שזה רצון ה'.

תאמין לי שאם ה' לא היה מצווה לקיים את ברית הנישואין אני לא חושבת שהייתי בוחרת מלכתחילה

לקשור את חיי עם מישהו בקשר כ"כ מחייב.

הייתי מעדיפה פשוט לחיות איתו בצורה לא מחייבת, גם אם זה יהיה אותו בן אדם.

האדם מטבעו אוהב חופש ואין שום סיבה הגיונית שהוא ימכור אותו חוץ מאשר שזה רצון ה'.

אין זכויות בלי חובות, אם לא מתחייבים - הזכויות בהתאם.

כל זוג נשוי שעובד על עצמו ועל מידותיו יאמר בפשטות שאין ספק שההתחייבות הזאת היא זאת שנותנת תוקף ומשמעות ועוצמה לכל הקשר..

זה ה-יתרון של הנישואין של התורה על פני התרבות המערבית..

רק בסרטים הם נראים מאושרים יותר. (האמת שגם שם לא)

קודם כל - האדם לא בהכרח אוהב חופש, חוצמיזה - נישואין זה לא אבדן של החופש הזה.

אולי להיפך, זה חופש אמיתי, שניהם הכי חופשיים בעולם.

ברור שאדם גס יעדיף את ה"חופש" הזה, לעשות מה בא לו, אבל זה לא באמת אושר.

אבל זה טוב לנו, לא לו.

קל מאד להבין את ההגיון של המחוייבות הזאת.

דיברתי על המחוייבות.

אחרי שכבר ברור לנו שאנחנו רוצים להתחתן, (רוצים למעשה, גם אם לא הבנו למה) נראה לי שגם לך יהיה קל להבין שהמחוייבות ההדדית הזאת תשביח את הקשר.. 

באמת עדיף לך קשר בלי מחוייבות? יוולד ילד ובעלך ילך וישאיר אותך לבד..?

יודעת מה? נראה לי שאחרי החתונה בודאי תביני את זה.. (לא שאני התחתנתי.. ככה נראה לי)

המ"ה

אבל העניין הוא למה מלכתחילה בכלל אני אחליט להתחתן..

העניין עם הילד הוא רק דוגמא עקרונית.

על מה את מדברת? על קשר למילוי תאוות בלבד? אם כך את בבעיה..

אם זה לא הנושא, אלא קשר אמיתי של אהבה - הרי שכדי להשיג את הזכות - יש גם חובה.

בכל דבר זה ככה, זכויות - מרויחים בחובות.

רק קשר מחייב ייתן הן את הביטחון בכך שהאהבה היא אמיתית, וייתן גם את תחושת היציבות שהיא חלק חשוב מהעניין. ולא רק את תחושת הביטחון, עצם החיוב הופך ומעצים את הקשר.

אגב, אם לא טוב ביחד - תמיד אפשר להתגרש, את לא כבולה בכבלים של ממש. רק כשיש שמחה ואהבה את כבולה - ורוצה בכבלים.

המ"ה

אבל שלא כ"כ קשורים לשאלה המקורית.
הסיבה שלי ל'למה להתחתן' היא מה שכתבתי.

כל השאר אלה סתם התפלפלויות.

אני רוצה בקשר קדוש וטהור, אני רוצה את המחוייבות הזו כשיגיע הזמן שלה.

כי ככה ה' רצה, ואת הרצון והחיבור הנצרך הזה ה' תבע בנו.

אין כאן ויכוח מהותי כ"כ זה אותה גברת בשינוי אדרת

המ"ה

נקודה שאלה "למה להתחתן?"

אז אני עניתי http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t538448#6039644

כל שאר הוויכוח הוא סתם התפלפלות כי בסופו של דבר אנחנו אומרים אותו דבר..

הבנת?

ואני יכול לקחת אלי.

נקודה למחשבה העלתה נקודה למחשבה, היא רוצה לנסות להבין מה גורם לרצון שלנו.

את יכולה לומר שאין בזה שום הבנה, רק רצון כמוס שהוא בעצם שפריץ קסם ישיר של רבש"ע.. אחלה.

אבל אם את כבר כן מתחילה להסביר ולומר ש"רק ככה אנחנו שלמים" וכו' השאלה שלה חוזרת, כי היא רוצה להבין את משמעות החסר ואת משמעות מילויו, שהרי את כבר לא משתמשת ב"שפריץ הקסם"..

את מנסה להסביר או לא מנסה להסביר? (את הרצון הזה)

דווקא ההתחייבות, שכביכול כובלת וממסדת את הקשר, היא זו שמאפשרת לקשר להעמיק.

כשאני עם מישהי בלי התחייבות- אוטומטית ובאופן מובנה הקשר הרבה יותר רדוד, ולכן הרבה פחות מספק ומשיג את מטרותיו.

למה שאשקיע את כל כולי בקשר שעלול להסתיים מחר? למה שאפתח אליה עד הסוף? זה מסוכן מדי.

השורה הקודמת רצה בתת מודע של כל בני זוג לא נשואים (מאורסים זה שלב ביניים מעניין).

לכן אדם מוכן לוותר במידה מסויימת על ה"חופש" שברווקות. כדי להשיג שלמות ואושר גדולים יותר שטמונים בקשר זוגי אמיתי.

הרעיון לקוח מהספר "אהבה" של הרב גינזבורג, פרק 5. הספר ככלל מומלץ מאוד למי שרוצה להעמיק במהות האהבה והנישואין, והוא כתוב בצורה מאוד יפה ונעימה, לא לחפרנים בלבד

במחילה - 

הכתיבה הזו - בלי להתכווין - רק מראה עד כמה "התרבות המערבית" המקולקלת יכולה לעוות את הבריאות הבסיסית.

"לחיות איתו בצורה בלתי-מחייבת" זה דבר שבחורה עם חוש בריא פשוט תתבייש לכתוב, ק"ו לעשות; ובצדק.

נישואין - זה משנה את כל המציאות של האדם, וזה מוטבע בעומק הטבע הכי טבעי של עם ישראל, לדורותיו, ומתבטא בכל דרכי ההנהגה של ההתכוננות לקראת הנישואין ושלהם עצמם.

וה"חופש" הכי גדול של הנישואין - הוא שבחורה וגופה לא יהיו "משחק בלתי מחייב" של מישהו, ר"ל, אלא חלק ממערכת עמוקה, של קשר נשמתי ואישיותי-מחייב, מתוך חופה וקידושין ומקיף את כל החיים.

ומי שרוצה להרגיש את עומק עניינם של הנישואין כשיתחתן, מעבר להיותם מצות ה' ומתוך כך, - מוטב להסתגל למבט ולתחושה הטבעיים הללו, אם משום מה לא חש זאת מתוך עצמו והתגדלותו.

לק"י

אנחנו מספיק מסובכים עם עצמינו, ולכן אנחנו מחפשים להסתבך עם עוד מישו..

סוג של <צ>

וואלה.. נס שניתנה תורה.. הקב"ה התערב בדיוק בזמן...

זה תלוי בהסכמות..

אבל ת'כלס צודק.. הקב"ה ציווה כי הוא ידע שזה מה שטוב לנו.. אנחנו אומרים מה אנחנו מרגישים ובאמת הקב"ה כבר חשב על זה..

הקב"ה לא חשב על זה, הוא טבע בנו את זה

או כל משהו שמשתמע מגניבת דעת...

אני לא בייניש...למקרה ומישהו חשב שכן...

רק בחור פשוט שרוצה להתקרב לה'...

אלא יצר מציאות....אם הוא לא היה רוצה שנתחתן...הוא לא היה יוצר בנו את הדחף לזה...

ה' טבע בנו את הרצון לכך וכתב בספר היצרן שלא טוב היות האדם לבדו....

חשבתי על השאלה של השרשור והתשובה שלי כמשל:

אדם מזמין מקרר חדש הרי ברור שכדי שהמקרר יעבוד צריך לחבר אותו לחשמל...

ובכל זאת היצרן מציין זאת בדפי ההוראות...

אם ישאלו אותי למה אני מחבר את המקרר לחשמל...אענה ישירות כי כך היצרן כתב (להימנע מתשובות שגויות בדברים שאני לא הכי מבין בהם..חח)

**התשובה שרשמתי למעלה היא בגדר הלצה(למרות שזה גם נכון..) 

אלא - "כדי שזה יפעל, זה פועל על חשמל".

ושיאהבו אותי באמת.

זה תשוקה כזו שמגיעה עם הגיל

פשוט רוצים את זה כל כך!!!!

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳