בנות הן עם לחוץ.. לא יעזור לך לפרסם להן בקשה כזאת או אחרת..

זה הטבע שלהן, והן לא ישתנו, הן רק ישנו אותך

אלה שלחוצות פותחות על זה שרשורים, ואלה שלא - על מה יפתחו?

נראה לי שלכל אישה יש סף לחץ גבוה יותר משל גבר,

יש כאלה שממש לחוצות ויש כאלה שפחות, אבל כולן לחוצות בסופו של עניין.

ולנו רק נותר להתרגל..

לא ישתנו? ישנו?

מה אמרת?

רק הערה אחת: לעולם לא תבין את עולם האישה.

הסיבה ל"לחץ" שנראה כלפי חוץ הרבה יותר פנימית ממה שנראה לך.

הפגישה נגמרת והבחורה כבר מפנטזת (לרוב..),

ואז כל היום שלמחרת היא מחכה לשיחה ממך, שאתה מעוניין להמשיך.

(בבוקר היא מסתכלת על הפלא' רק כל 20 דק', בצהריים כל 15 דק' ובערב- כל 3 דק'. )

אני לא הייתי מכנה את המצב הזה כלחץ, אלא כחוסר בבטחון עצמי. היא מפחדת שלא מצאה חן בעיניך מספיק..

הבחורה מפחדת שלא תהיה מעוניין להמשיך ומדמיינת את כל הדמיונות ההכי פרועים שקיימים.

לכן היא רוצה לשמוע את "חריצת גורלה" כמה שיותר מהר.

חשבת פעם על זה?

ועדיין,

כמדומני שלרוב הבנות לא באמת חסר בטחון עצמי.

זה נשמע כמעט כאילו שהן אוהבות להילחץ.

שהן מרגישות שזה מה שמצופה מהן, שככה צריך להיות.

ובגלל זה הן גם ממציאות סיפורים בשביל להפחיד את עצמן: הרי אם הבחורצ'יק לא התקשר, סימן ש(בחרי את התשובה הרלוונטית ביותר, ניתן להקיף יותר מתשובה אחת):

הוא לא אוהב אותי. הוא לא רגיש.הוא בחר לחו"ל בגלל המאפייה. יש לו חברה אחרת. הוא הלך לאיבוד. הוא שכח ממני. הוא רוצח סדרתי. הוא נטרף ע"י דינוזאור. והיד עוד נטויה...

אולי הוא פשוט עסוק?

למה להגיע למצב שכל שלוש דקות צריך להסתכל בפלא'?

הוא היה מסביר לך בתור גבר בצורה מדוייקת למה בנות מרגישות מה שהן מרגישות..

ולמה יש עניין להתקשר ולא למרוח ולמה הבחורה יושבת ומחכה לשיחה ממך..

ולמה כנות וקצת לזרום עם האישה זה דבר הכרחי..

אני יכולה להגיד שהרגישות והדרך ארץ שהיה לבחור רק גרמה לי לחבב את מי שהוא ונתנה לו נק' זכות גדולות 

זה שזה נגמר בגלל סיבות מטופשות מבחינתי ומהותיות מבחינתו.. זה כבר סיפור אחר..

אבל מה לעשות שבקטעים האלו לרוב בנות לא תלכנה לפי השכל.

הכמיהה לקשר רוחני אמיתי ואוהב אצל נשים הוא הרבה יותר ממה שאתה מדמיין.

יש תמיד את החשש הזה שמא לא מצאתי חן בעיניו והוא לא עונה כי לא אכפת לו ממני.

תשאל זוגות שכבר נשואים, ותראה כי בנישואין יש את המצב הזה, שהאישה מרגישה לפעמים שלא אכפת לו ממנה-

כי הוא לא היה זמין באותו יום או כל מיני סיבות אחרות, שמבחינתך יחשבו כהזויות ולא רציונליות.

ותתפלא, אבל לרוב העולם יש "בעיות" של חוסר בבטחון עצמי (ארחיב אם זה מעניין אותך..),

ואני בהחלט חושבת שה"לחץ" שאתה מתאר אינו לחץ כי אם עניין של בטחון בעצמי, בכשרונות וביופי שלי.

אני יכולה להוכיח את זה מדוג' אישית*: 

עד לא מזמן הייתי מאוד "לחוצה" אחרי הפגישות, וכל הזמן הייתי עם הפלא' לידי ובדקתי אם במקרה הוא כבר התקשר.

עד שעבדתי על הבטחון העצמי (לא בא טבעי בכלל..), ומאז אני הרבה פחות בלחץ ופחות חוששת שהוא עומד לסגור את הקשר.

*למרות שרציונלית אי אפשר להוכיח מדוג'. אפשר אולי להפריך.. נוור מיינד, אנחנו לא עוסקים במתמטיקה..

מסכים גם איתך ב100%.

במיוחד לגבי הדוגמא האישית שהבאת.

אני מוכן לקבל את השוני אצל הנשים. ברור לי שיש הבדל מהותי בין נשים לגברים.

הנקודה שלי היא אחרת:

כמו שחלק מהנשים בפורום שואפות לשנות את האופי ה"גברי" השאנן והקלוקל, ולגרום לבחורים להבין שהם צריכים להתקשר כמה שיותר מהר - אחרת הבחורה תילחץ, 

ככה אני מצפה מהם להבין שהלחץ של האישה הוא תכונה שלילית ברובה, ולנסות לתקן גם אותה. 

זה לא "הוגן" (קצת מסתייג מהמילה, כי אני לא באמת מנסה להתוגנן) להפיל את כל התיק על הגברים שלא מתקשרים מיד.

ואני לא רוצה להביא דוגמאות להתבטאויות מצד נשים על גברברים שאיחרו עם השיחה המיוחלת...

התפיסה שבנות אוהבות להילחץ, וממציאות סיפורים להפחיד את עצמן-

זה לא ממש כך.

ישנם דברים שהם בטבע האשה.

אם בחורה נלחצת מזה שהוא לא התקשר- זה מראה שיש לה בו עניין.

במקרים בהם לוקח לבחור זמן להתקשר וזה לא מזיז לבחורה-

זה אומר שגם בחור לא מזיז לה...

ונראלי לא היית רוצה שאשתך תהיה אדישה כלפיך

מה כואב לך לעשות תזכורת למחר בבוקר ולהשקיע עוד דקה וחצי בהתכתבות סמסים?

אם אתה כבר יודע שבנות נלחצות, טבעי שתשקיע השקעה מינימלית כדי שלא להכניס את המדוייטת שלך לספק-ספיקא של סרטים, אתה מתעתד להיות בעלה, לא?

כבר 3 שאלות, תתמודד.

ברור וברור (לפחות לי) שהבחור צריך לעשות מאמץ מקסימלי בשביל שהבחורה לא תילחץ.

אבל למה הבחורה לא צריכה לעשות מאמץ מקסימלי כדי שהיא לא תילחץ?

ואנסה לענות בכל זאת:

1.אכן,ממש לא כואב! אבל אם לנסות לסנגר על מי שלא עושה את זה: הוא שכחן/מפוזר, נרגש, קרה משהו אחר שהדחיק את המחשבה להתקשר לבחורה ועוד.

הנקודה שלי: לנסות לסנגר. לא להיפגע. יש מספיק זמן לבטל את הקשר בהמשך, כך שאין שום סיבה להמציא דברים רעים על הבחור ללא ידיעה אמיתית על מה שגרם לו לא להתקשר.

2. אכן טבעי לנסות למנוע מהבחורה להילחץ. ועדיין, כמו בתשובה הקודמת, זה בדיוק הזמן לנסות לראות את הטוב שבבן אדם. לא לשפוט בלי שאת מכירה היטב את כל התמונה. 

אחרי הכל, היא לא מתעתדת להיות אשתו?

3. לא. (לעניות דעתי) אתה משתדל שלא לדמיין אותה בתור אשתך, לפחות בדייטים הראשונים, בשביל שלא לפגוע באותנטיות של ההכרות, ובשביל לא להיקלע למערבולת רגשית מיותר ומכאיבה במידה שהקשר לא יצלח.

הגיוני ביותר שאצל בנות זה שונה. הן יגידו.

ובכל זאת, הקמת משפחה זו לא חובה של הבעל. אם יש בעיה - שני בני בזוג מחוייבים לתרום את המקסימיום מעצמם כדי לתקן את המצב, ואם זה אומר שכל אחד יתקן את עצמו - זה מה שיהיה.

מקווה שהתמודדתי בהצלחה מספקת.

בין השיפוטיות שלהן ללחיצות שלהן.

הן יכולות להיות צדיקות טהורות שישפטו לכף זכות גם בעיכוב של שבועיים.

אבל ממה שהבנתי, גם אם זה מוצדק, הן נלחצות. וקשה לבני אדם לשלוט ברגשותיהם.

לדעתי, ההסתכלות הנכונה היא שנתון שהן נלחצות, אין מה לעשות למנוע את זה, וחייבים להתנהל בהתאם. קצת לא הוגן לגלגל את האחריות על הרגשות שלהן, שהשליטה עליהן מוגבלת, אליהן.

אתה שכלי

הן רגשיות

כל ההסבר שלך שהוא נפלא,מצויין והגיוני מאוד!!

אבל הוא שכלי

גם רגש נסמך על משהו שכלי.

גם שכל מושפע מרגשות.

הדברים הם לא נפרדים לחלוטין.

אין בן-אדם שמונע רק מרגש/ שכל.

אולי יש להן נטייה להיות רגשניות,

אבל זה לא אומר שזה מבוי סתום.

מה שהוא אמר.

היא לא חייבת להביע את זה כלפי חוץ.. יש שמתמודדות עם הלחצים בצורות כאלה או אחרות.

אך טבען תמיד יותר שוקק חיים

היא כזו, כי נפשה מורכבת יותר, רוחשת ברגשות וברגישות..

חושבת שזה נובע מחוסר בטחון עצמי..

בת שלטעמי לא תילחץ, או בהגדרה אחרת- שנפשה לא תהיה כזו ששוקקת חיים, היא לטעמי במידה מסוימת עם נפש כבויה..

מטבען נשים יותר חיות את החיים.. חשות אותם. ולכן זה מתבקש שהן יותר ילחצו

שוב: כמובן שהמינון הוא תלוי אמונה, וה"איך" הוא עניין של עבודת המידות

אבל הטלטלה הפנימית הזו, גם אם היא תהיה במינון קטן, תמיד תקרה..

בתור בת שלא נלחצה מבחור שלא התקשר, וממש לא אכלה סרטים.

והנפש שלי לא כבויה או פחות שוקקת חיים מכל אחת אחרת..

אני פשוט יותר שכלית. ולא בל"חית ולא היה לי אכפת אם אני אתחתן בת 23 או בת 26.. חייתי את הרגע ולא את הסרט.

ולמר אלנטריס- בא אני אגלה לך סוד,

כשאני מדברת עם בנות- אני אנסה לגרום להן פחות לאכול סרטים ופחות להלחץ ולא לקחת את הכללים כתורה למשה מסיני.

כשאני מדברת עם בנים- אני אנסה לגרום להם להבין את הלחץ ולעבוד לפי הכללים.

כל אחד צריך להתרכז במה הוא עושה בשביל השני ולא מה הוא מצפה מהשני

מה הוא יכול לתרום ולא מה הוא יכול לקבל.

וזה עובד הכי טוב- אחרי שנגמרים הדייטים והעולם האמיתי מתחיל.

תתחיל להתאמן עכשיו על ראיה כזו- ולא רק שתתחתן יותר בקלות, אלא שגם אחרי זה יהיה לך טוב יותר.

לא התכוונתי לומר שמי ש"אוכלת סרטים" רק אז היא בריאה בנפשה.

אלא התייחסתי לנקודה שהעלו כאן: שמי שקצת נלחצת, זה מעיד על חוסר בבטחון עצמי.

אז לטעמי זה לא נכון..

נפש האישה יותר שוקק חיים, ולכן זה בסדר להלחץ. כמובן שתיחמתי את עצמי והוספתי, שזה צריך להיות במינון נכון.

(הרחבתי את ההסבר ואמרתי שאישה מטבעה יותר חיה את החיים, ולכן הטלטלות הפנימיות הללו, יותר אופיניות לה. וזה בכל תחום..)

ומחפשתותו: לא כתבתי רק הבנות, או כולן. להפך, כתבתי לרוב, הבנות הן כך.

"כל אחד צריך להתרכז במה הוא עושה בשביל השני ולא מה הוא מצפה מהשני"

באמת?

שימי לב - אנחנו עוד לא נשואים. זה רק הדייט הראשון/ שני/שלישי שלנו.

אסור לי לצפות ולשאוף לקבל את האשה שמתאימה לי? למה?

שלא תביני לא נכון - אני מסכים לחלוטין עם מה שאמרת, אבל רק אחרי האירוסין. או לפחות מהשלב שברור לך שאתה רוצה להתחתן עם המיועדת.

אבל לפני זה - ודאי שיש מקום לשיקולי כדאיות: אני לא מתחתן עם מישהי בשבילה. אני מתחתן בשבילנו. בשביל לבנות בית. בשביל לתקן את העולם.

זו לפחות השאיפה, נראה לי.

כך שלעניות דעתי בהחלט יש מקום לצפות מהבן/בת זוג לצורת התנהגות מסויימת, לשליטה רגשית ושכלית מסויימת, שמתאימה לך.

ברור לי שאני אתרום את המקסימום לבניית הקשר, אבל עדיין אהיה עם היד על הדופק לוודא שגם הצד השני מרגיש כמוני ותורם המיטב שהוא יכול.

ולסיום: הסוד הזה שלך, זה שאת מנסה לגרום לכל צד לעשות את הטוב ביותר, זה בדיוק המטרה של השרשור הזה.

לגרום לבנות לקחת אחריות גם על עצמן.

הבן חייב לעשות את המקסימום כדי לא להלחיץ, אבל גם הבת חייבת לעשות את המקסימום כדי לא להילחץ.

לא קרה לי שום מקרה כזה. וזה ממש לא העניין.

התגובה שלך בכלל לא נוגעת בנקודה שרציתי להעלות.

שאלה: האם הבנים הם היחידים שאשמים בזה שהבחורה היקרה נלחצת למוות?

תשובה שלי: לא. גם הבחורה אשמה בזה שהיא נלחצת למוות.

את לא חייבת להסכים, אבל הנה כמה תגובות של בנות מהפורום שחושבות שרק הבנים אשמים בדברים כאלה (זהירות, זה קצת צורם לשמוע...):

--------

טוב, האמת שכתבתי כאן הרבה תגובות שראיתי בפורום, אבל אז החלטתי למחוק, בשביל לא לפגוע במי שכתב אותם...

בכל מקרה, אני לא מדבר על המצב שהבחור הוא בן אדם רע/מגעיל/אדיש/קר לב/סתם מעפן.

אני מדבר על מצב שהבחור נחמד ורגיש וסבבה לגמרי, וקרה מה שקרה ולא הסתייע בידו ליצור קשר מכל סוג שהוא:

עכשיו זה הרגע שבו יכולם לרות שני דברים -

א. הבחורה יכולה להילחץ

ב. הבחורה יכולה לא להילחץ.

הכדור בידיים שלכן: תבחרו מה אתן רוצות לעשות.

(וכן, יש אפשרות לבחור מה לעשות. זה לא קל, זה דורש עבודה וזה ממש לא קורה ברגע אחד. אבל אם לא רוצות להילחץ - אל תילחצו. תעבדו על זה.)

הלוואי היית שם לצידי.

אני יכול להילחץ או לא להילחץ, אז כדאי לי לא להילחץ. טמבל שכמוני, איך לא חשבתי על הפתרון הפשוט הזה?!

אתה צוחק... אבל צ'מע:

בישיבה התיכונית הייתה לי בעיה רצינית של חרדת מבחנים.

לאחר לא מעט פגישות עם היועץ של הישיבה ועם דודה שלי (יועצת / פסכולוגית) קיבלתי מספר שיטות להתמודד עם לחץ.

וברוך ה' - זה ממש עזר.

כך שבהחלט יש היום כלים להתמודד עם לחצים. 

וששיחת הטלפון תגיע שבועות אחרי, למי אכפת.

אז הוא אמר בסוף ש"זה לא זה" אז מה,

במילא אנחנו לא לחוצים להתחתן. מישהו פה לחוץ? בוא גם אתה לטיפול!

רק שיגידו!! ושיעזבו אותנו בשקט

ושרק אחד לא יעזוב אותנו ונגמור סיפור חחחח

לק"י

לפעמים רק מלקרוא את כללי הדייטים ואת כל הלחצים של החבר'ה כאן- זה מלחיץ..

וכשמכירים את הבנאדם יותר ויותר- נראה לי פחות נלחצים ויותר מבינים.

וכמו שכתבו פה לפניי- 

אלו דמיונות שנובעים מחוסר ידיעה, חוסר וודאות, אי יציבות, צד פאסיבי, עולם רגשי מפותח וכו'.. 

במהלך השנים האחרונות גיליתי שיש לא מעט בחורים שגם פועלים ככה ושעולמם הרגשי מפותח מאוד,

אי לכך ובהתאם לזאת: אני לא מסכימה עם ההכללה והתווית שהדבקת פה:

"כל הבנות"/ "רק הבנות".

אני אסביר:

ברור שבנות יהיו לחוצות ויחכו במתח שה"הוא" יתקשר, כי בעולם המוסכמות החברתי שלנו, מה לעשות, הבנות מתפקדות בצד הפאסיבי...

אתה לא מבין למה היא לחוצה - כי אתה, כגבר, תמיד בצד האקטיבי בתחילת קשר: אתה מתקשר כשנוח לך, בזמן שלך. אתה לא מחכה לטלפון שיקבע עבורך אם ממשיכים או מפסיקים - אתה בוחר מתי להתקשר... זה עולם אחר!

תנסה לחשוב על הצד השני ותגלה שהם לחוצות בדיעבד, לא מלכתחילה..

אם העולם היה עובד הפוך, והטלפון היה מגיע מהבחורה, והבחור הוא זה שהיה מחכה לטלפון... אז הכל היה הפוך

אבל תהיו מוכנות לקחת על עצמכן את התפקיד האקטיבי?

רק מלהסתכל על התגובה של הגבר כשהאישה רוצה לשלם בדייט הראשון...
(ולא, אני לא כזאת, אבל בשביל הדוגמה)...

אחרי החוויה הזאת הוא לא יתן לאף אחד לשלם אי פעם!

גם לא לחברים שלו

ובתכלס, אצלי בדייטים, במידה והיא מתעקשת לשלם

בכיף

אם זה גורם לה לטוב, למה שאמנע את זה ממנה?

פעם קרה שהצעתי לשלם

והיא התעקשה בתוקף שהיא לא מוכנה שאשלם עליה

והיא רוצה לשלם בעצמה

אם זה עושה לה טוב,

בשמחה!

למחרת היא החליטה שלא מתאים וכו'

והשדכנית אחרי כמה שבועות בטעות פלטה לי שהיא חשבה שאני קמצן כי לא התעקשתי לשלם

ב"ה שנכסכה לי עוד פגישה איתה

להגיד דבר אחד ולהתכוון לדבר אחר

אני לא מאמין שאצליח לחיות חיי נישואים נורמלים עם דבר כזה

זה ממש מדכא

לק"י

די כבר עם כל הכללים המרובעים האלה!

תזרמו קצת, אנשים..

(ואין שום קשר ללחץ עתידי, אגב.)

ומאחר שיש לי זמן עכשיו אני מגיבה..

אז ככה:

אנחנו ל- א נלחצות ( מדברת בשמי ובשם כמה חברותי ואולי עוד כמה בנות פה...)

אנחנו נעלבות ולפעמים גם מתעצבנות!!

נעלבות- כי מה נסגר איתך איש?? מה עובר??

נפגשת עם מישהי אתמול, חלק מהפגישה זה ~~~~ לזכור להתקשר למחרת ולפנות לזה 5 דק ביום העמוס לעייפה שלך~~~~

גם הבחורה עמוסה והיא אמורה להיות כל הזמן סביב הפלא ( סיוט חבלז)

וזה מעליב שהבחור חושב שאמנם נכון, אתמול הוא נפגש עם מישהי אבל כשהוא יתפנה הוא התקשר....

לא!! ממש לא!! לא כשתתפנה, אלא תפנה לך זמן!! תכין תצמך!!

ואני נעלבת שבחור שאני השקעתי להיפגש איתו לא זוכר ולא מפנה זמן למחרת לדבר איתי ולהגיד לי מה איתנו!!

ואם עבר מידי הרבה זמן אז אני גם מתעצבנת, כי זה מעצבן לדעת שנפגשת עם מישהו שלא מסוגל אפילו להרים אליך טלפון 5 דק!!

זה מעצבן ומעליב!!

מה מלחיץ פה?!? מה?? מה הקשר לחץ?!? למה שאלחץ?!??

ומזה קשור לזה שבנות הן ריגשיות ובנים הם שיכליים?!?

בנים חייבים מדאורייתא להתקשר למחרת כי אם הם לא עושים את זה הם עוברים על ״לא תונו״

ובשביל האיזון, בנות חייבות לענות ולהגיב לבחור לסגור ענינים כי אם לא זה גם ״לא תונו״

וכל אחד/ת שדיברו איתי פה שסיפרו לי על כל מין שעשה דברים כאלה, מבחינתי זה גועל נפש. נקודה!!

וכבר כתבתי את זה פה, אבל אני, כשהייתי צריכה לקבל טלפון מבחור ( יום אחרי הדייט) והובהלתי לבית רפואה כמה זמן לפני הניתוח דאגתי שיודיעו לו שלא אוכל לענות לו היום.... ואני התקשרתי למחרת.

אז מבחינתי, גם אם קרה משהו מלחיץ אפשר להודיע!!

אני עדיין חושב על תגובה מתאימה.

אשיב בע"ה בהקדם .

(ראית? יישמתי את מה שביקשת )

חחח לא נראה לי שאתה בעייתי בקטע הזה... אתה אמרת שאתה תמיד מתקשר למחרת בבוקר....

הבעיה שניסיתי להעלות כאן, היא שבגלל הציפייה (המוגזמת?) קורים דברים רעים.

דברים רעים = חוסר הבנה, לחצים מיותרים, מריבות, כעסים, יצירת דעות שליליות, ואפילו פרידות. למה? כי מישהי ציפתה למשהו (משהו לגיטמי!) וכשהוא לא התרחש בצורה המדוייקת - קורים כל הדברים הרעים האלה.

בשרשור הזה אני לא פונה לגברים בשביל שיהיו יותר רגישים, עשו את זה כבר במספיק שרשורים, ועוד יעשו את זה בעתיד.

בשרשור הזה אני פונה לנשים שביננו, ומבקש מכם לגלות סבלנות וסובלנות - אם מסיבה כלשהי הציפייה לא התגשמה, והבחור לא יצר קשר בזמן המיועד, בבקשה, אל תתפוצצו.

אם הוא אכן פושע (ואני מתכוון ברצינות, מי שבכוונה תחילה איכזב ככה את המדוייטת שלו - בעיניי הוא פושע) יהיה מספיק זמן אחרי זה לפוצץ הכל. 

ואם הוא בחור מדהים, ורגיש, ומפנק, ואיכפתי - שאיתרע מזלו וקרה מה שקרה שמנע ממנו ליצור קשר - זכיתם לתת לו עוד הזדמנות. ואולי עוד תזכו להקים בית ביחד. הכל בגלל שהסכמתן להמתין מעט עם התגובות הנזעמות.

זה הכל

נ.ב. זו אותה תגובה שאעניתי לאהבה אחישנה

הבעיה שניסיתי להעלות כאן, היא שבגלל הציפייה (המוגזמת?) קורים דברים רעים.

דברים רעים = חוסר הבנה, לחצים מיותרים, מריבות, כעסים, יצירת דעות שליליות, ואפילו פרידות. למה? כי מישהי ציפתה למשהו (משהו לגיטמי!) וכשהוא לא התרחש בצורה המדוייקת - קורים כל הדברים הרעים האלה.

בשרשור הזה אני לא פונה לגברים בשביל שיהיו יותר רגישים, עשו את זה כבר במספיק שרשורים, ועוד יעשו את זה בעתיד.

בשרשור הזה אני פונה לנשים שביננו, ומבקש מכם לגלות סבלנות וסובלנות - אם מסיבה כלשהי הציפייה לא התגשמה, והבחור לא יצר קשר בזמן המיועד, בבקשה, אל תתפוצצו.

אם הוא אכן פושע (ואני מתכוון ברצינות, מי שבכוונה תחילה איכזב ככה את המדוייטת שלו - בעיניי הוא פושע) יהיה מספיק זמן אחרי זה לפוצץ הכל.

ואם הוא בחור מדהים, ורגיש, ומפנק, ואיכפתי - שאיתרע מזלו וקרה מה שקרה שמנע ממנו ליצור קשר - זכיתם לתת לו עוד הזדמנות. ואולי עוד תיזכו להקים בית ביחד. הכל בגלל שהסכמתן להמתין מעט עם התגובות הנזעמות.

זה הכל

נ.ב. זו אותה תגובה שאעניתי לדניאל555

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?