בנות הן עם לחוץ.. לא יעזור לך לפרסם להן בקשה כזאת או אחרת..

זה הטבע שלהן, והן לא ישתנו, הן רק ישנו אותך

אלה שלחוצות פותחות על זה שרשורים, ואלה שלא - על מה יפתחו?

נראה לי שלכל אישה יש סף לחץ גבוה יותר משל גבר,

יש כאלה שממש לחוצות ויש כאלה שפחות, אבל כולן לחוצות בסופו של עניין.

ולנו רק נותר להתרגל..

לא ישתנו? ישנו?

מה אמרת?

רק הערה אחת: לעולם לא תבין את עולם האישה.

הסיבה ל"לחץ" שנראה כלפי חוץ הרבה יותר פנימית ממה שנראה לך.

הפגישה נגמרת והבחורה כבר מפנטזת (לרוב..),

ואז כל היום שלמחרת היא מחכה לשיחה ממך, שאתה מעוניין להמשיך.

(בבוקר היא מסתכלת על הפלא' רק כל 20 דק', בצהריים כל 15 דק' ובערב- כל 3 דק'. )

אני לא הייתי מכנה את המצב הזה כלחץ, אלא כחוסר בבטחון עצמי. היא מפחדת שלא מצאה חן בעיניך מספיק..

הבחורה מפחדת שלא תהיה מעוניין להמשיך ומדמיינת את כל הדמיונות ההכי פרועים שקיימים.

לכן היא רוצה לשמוע את "חריצת גורלה" כמה שיותר מהר.

חשבת פעם על זה?

ועדיין,

כמדומני שלרוב הבנות לא באמת חסר בטחון עצמי.

זה נשמע כמעט כאילו שהן אוהבות להילחץ.

שהן מרגישות שזה מה שמצופה מהן, שככה צריך להיות.

ובגלל זה הן גם ממציאות סיפורים בשביל להפחיד את עצמן: הרי אם הבחורצ'יק לא התקשר, סימן ש(בחרי את התשובה הרלוונטית ביותר, ניתן להקיף יותר מתשובה אחת):

הוא לא אוהב אותי. הוא לא רגיש.הוא בחר לחו"ל בגלל המאפייה. יש לו חברה אחרת. הוא הלך לאיבוד. הוא שכח ממני. הוא רוצח סדרתי. הוא נטרף ע"י דינוזאור. והיד עוד נטויה...

אולי הוא פשוט עסוק?

למה להגיע למצב שכל שלוש דקות צריך להסתכל בפלא'?

הוא היה מסביר לך בתור גבר בצורה מדוייקת למה בנות מרגישות מה שהן מרגישות..

ולמה יש עניין להתקשר ולא למרוח ולמה הבחורה יושבת ומחכה לשיחה ממך..

ולמה כנות וקצת לזרום עם האישה זה דבר הכרחי..

אני יכולה להגיד שהרגישות והדרך ארץ שהיה לבחור רק גרמה לי לחבב את מי שהוא ונתנה לו נק' זכות גדולות 

זה שזה נגמר בגלל סיבות מטופשות מבחינתי ומהותיות מבחינתו.. זה כבר סיפור אחר..

אבל מה לעשות שבקטעים האלו לרוב בנות לא תלכנה לפי השכל.

הכמיהה לקשר רוחני אמיתי ואוהב אצל נשים הוא הרבה יותר ממה שאתה מדמיין.

יש תמיד את החשש הזה שמא לא מצאתי חן בעיניו והוא לא עונה כי לא אכפת לו ממני.

תשאל זוגות שכבר נשואים, ותראה כי בנישואין יש את המצב הזה, שהאישה מרגישה לפעמים שלא אכפת לו ממנה-

כי הוא לא היה זמין באותו יום או כל מיני סיבות אחרות, שמבחינתך יחשבו כהזויות ולא רציונליות.

ותתפלא, אבל לרוב העולם יש "בעיות" של חוסר בבטחון עצמי (ארחיב אם זה מעניין אותך..),

ואני בהחלט חושבת שה"לחץ" שאתה מתאר אינו לחץ כי אם עניין של בטחון בעצמי, בכשרונות וביופי שלי.

אני יכולה להוכיח את זה מדוג' אישית*: 

עד לא מזמן הייתי מאוד "לחוצה" אחרי הפגישות, וכל הזמן הייתי עם הפלא' לידי ובדקתי אם במקרה הוא כבר התקשר.

עד שעבדתי על הבטחון העצמי (לא בא טבעי בכלל..), ומאז אני הרבה פחות בלחץ ופחות חוששת שהוא עומד לסגור את הקשר.

*למרות שרציונלית אי אפשר להוכיח מדוג'. אפשר אולי להפריך.. נוור מיינד, אנחנו לא עוסקים במתמטיקה..

מסכים גם איתך ב100%.

במיוחד לגבי הדוגמא האישית שהבאת.

אני מוכן לקבל את השוני אצל הנשים. ברור לי שיש הבדל מהותי בין נשים לגברים.

הנקודה שלי היא אחרת:

כמו שחלק מהנשים בפורום שואפות לשנות את האופי ה"גברי" השאנן והקלוקל, ולגרום לבחורים להבין שהם צריכים להתקשר כמה שיותר מהר - אחרת הבחורה תילחץ, 

ככה אני מצפה מהם להבין שהלחץ של האישה הוא תכונה שלילית ברובה, ולנסות לתקן גם אותה. 

זה לא "הוגן" (קצת מסתייג מהמילה, כי אני לא באמת מנסה להתוגנן) להפיל את כל התיק על הגברים שלא מתקשרים מיד.

ואני לא רוצה להביא דוגמאות להתבטאויות מצד נשים על גברברים שאיחרו עם השיחה המיוחלת...

התפיסה שבנות אוהבות להילחץ, וממציאות סיפורים להפחיד את עצמן-

זה לא ממש כך.

ישנם דברים שהם בטבע האשה.

אם בחורה נלחצת מזה שהוא לא התקשר- זה מראה שיש לה בו עניין.

במקרים בהם לוקח לבחור זמן להתקשר וזה לא מזיז לבחורה-

זה אומר שגם בחור לא מזיז לה...

ונראלי לא היית רוצה שאשתך תהיה אדישה כלפיך

מה כואב לך לעשות תזכורת למחר בבוקר ולהשקיע עוד דקה וחצי בהתכתבות סמסים?

אם אתה כבר יודע שבנות נלחצות, טבעי שתשקיע השקעה מינימלית כדי שלא להכניס את המדוייטת שלך לספק-ספיקא של סרטים, אתה מתעתד להיות בעלה, לא?

כבר 3 שאלות, תתמודד.

ברור וברור (לפחות לי) שהבחור צריך לעשות מאמץ מקסימלי בשביל שהבחורה לא תילחץ.

אבל למה הבחורה לא צריכה לעשות מאמץ מקסימלי כדי שהיא לא תילחץ?

ואנסה לענות בכל זאת:

1.אכן,ממש לא כואב! אבל אם לנסות לסנגר על מי שלא עושה את זה: הוא שכחן/מפוזר, נרגש, קרה משהו אחר שהדחיק את המחשבה להתקשר לבחורה ועוד.

הנקודה שלי: לנסות לסנגר. לא להיפגע. יש מספיק זמן לבטל את הקשר בהמשך, כך שאין שום סיבה להמציא דברים רעים על הבחור ללא ידיעה אמיתית על מה שגרם לו לא להתקשר.

2. אכן טבעי לנסות למנוע מהבחורה להילחץ. ועדיין, כמו בתשובה הקודמת, זה בדיוק הזמן לנסות לראות את הטוב שבבן אדם. לא לשפוט בלי שאת מכירה היטב את כל התמונה. 

אחרי הכל, היא לא מתעתדת להיות אשתו?

3. לא. (לעניות דעתי) אתה משתדל שלא לדמיין אותה בתור אשתך, לפחות בדייטים הראשונים, בשביל שלא לפגוע באותנטיות של ההכרות, ובשביל לא להיקלע למערבולת רגשית מיותר ומכאיבה במידה שהקשר לא יצלח.

הגיוני ביותר שאצל בנות זה שונה. הן יגידו.

ובכל זאת, הקמת משפחה זו לא חובה של הבעל. אם יש בעיה - שני בני בזוג מחוייבים לתרום את המקסימיום מעצמם כדי לתקן את המצב, ואם זה אומר שכל אחד יתקן את עצמו - זה מה שיהיה.

מקווה שהתמודדתי בהצלחה מספקת.

בין השיפוטיות שלהן ללחיצות שלהן.

הן יכולות להיות צדיקות טהורות שישפטו לכף זכות גם בעיכוב של שבועיים.

אבל ממה שהבנתי, גם אם זה מוצדק, הן נלחצות. וקשה לבני אדם לשלוט ברגשותיהם.

לדעתי, ההסתכלות הנכונה היא שנתון שהן נלחצות, אין מה לעשות למנוע את זה, וחייבים להתנהל בהתאם. קצת לא הוגן לגלגל את האחריות על הרגשות שלהן, שהשליטה עליהן מוגבלת, אליהן.

אתה שכלי

הן רגשיות

כל ההסבר שלך שהוא נפלא,מצויין והגיוני מאוד!!

אבל הוא שכלי

גם רגש נסמך על משהו שכלי.

גם שכל מושפע מרגשות.

הדברים הם לא נפרדים לחלוטין.

אין בן-אדם שמונע רק מרגש/ שכל.

אולי יש להן נטייה להיות רגשניות,

אבל זה לא אומר שזה מבוי סתום.

מה שהוא אמר.

היא לא חייבת להביע את זה כלפי חוץ.. יש שמתמודדות עם הלחצים בצורות כאלה או אחרות.

אך טבען תמיד יותר שוקק חיים

היא כזו, כי נפשה מורכבת יותר, רוחשת ברגשות וברגישות..

חושבת שזה נובע מחוסר בטחון עצמי..

בת שלטעמי לא תילחץ, או בהגדרה אחרת- שנפשה לא תהיה כזו ששוקקת חיים, היא לטעמי במידה מסוימת עם נפש כבויה..

מטבען נשים יותר חיות את החיים.. חשות אותם. ולכן זה מתבקש שהן יותר ילחצו

שוב: כמובן שהמינון הוא תלוי אמונה, וה"איך" הוא עניין של עבודת המידות

אבל הטלטלה הפנימית הזו, גם אם היא תהיה במינון קטן, תמיד תקרה..

בתור בת שלא נלחצה מבחור שלא התקשר, וממש לא אכלה סרטים.

והנפש שלי לא כבויה או פחות שוקקת חיים מכל אחת אחרת..

אני פשוט יותר שכלית. ולא בל"חית ולא היה לי אכפת אם אני אתחתן בת 23 או בת 26.. חייתי את הרגע ולא את הסרט.

ולמר אלנטריס- בא אני אגלה לך סוד,

כשאני מדברת עם בנות- אני אנסה לגרום להן פחות לאכול סרטים ופחות להלחץ ולא לקחת את הכללים כתורה למשה מסיני.

כשאני מדברת עם בנים- אני אנסה לגרום להם להבין את הלחץ ולעבוד לפי הכללים.

כל אחד צריך להתרכז במה הוא עושה בשביל השני ולא מה הוא מצפה מהשני

מה הוא יכול לתרום ולא מה הוא יכול לקבל.

וזה עובד הכי טוב- אחרי שנגמרים הדייטים והעולם האמיתי מתחיל.

תתחיל להתאמן עכשיו על ראיה כזו- ולא רק שתתחתן יותר בקלות, אלא שגם אחרי זה יהיה לך טוב יותר.

לא התכוונתי לומר שמי ש"אוכלת סרטים" רק אז היא בריאה בנפשה.

אלא התייחסתי לנקודה שהעלו כאן: שמי שקצת נלחצת, זה מעיד על חוסר בבטחון עצמי.

אז לטעמי זה לא נכון..

נפש האישה יותר שוקק חיים, ולכן זה בסדר להלחץ. כמובן שתיחמתי את עצמי והוספתי, שזה צריך להיות במינון נכון.

(הרחבתי את ההסבר ואמרתי שאישה מטבעה יותר חיה את החיים, ולכן הטלטלות הפנימיות הללו, יותר אופיניות לה. וזה בכל תחום..)

ומחפשתותו: לא כתבתי רק הבנות, או כולן. להפך, כתבתי לרוב, הבנות הן כך.

"כל אחד צריך להתרכז במה הוא עושה בשביל השני ולא מה הוא מצפה מהשני"

באמת?

שימי לב - אנחנו עוד לא נשואים. זה רק הדייט הראשון/ שני/שלישי שלנו.

אסור לי לצפות ולשאוף לקבל את האשה שמתאימה לי? למה?

שלא תביני לא נכון - אני מסכים לחלוטין עם מה שאמרת, אבל רק אחרי האירוסין. או לפחות מהשלב שברור לך שאתה רוצה להתחתן עם המיועדת.

אבל לפני זה - ודאי שיש מקום לשיקולי כדאיות: אני לא מתחתן עם מישהי בשבילה. אני מתחתן בשבילנו. בשביל לבנות בית. בשביל לתקן את העולם.

זו לפחות השאיפה, נראה לי.

כך שלעניות דעתי בהחלט יש מקום לצפות מהבן/בת זוג לצורת התנהגות מסויימת, לשליטה רגשית ושכלית מסויימת, שמתאימה לך.

ברור לי שאני אתרום את המקסימום לבניית הקשר, אבל עדיין אהיה עם היד על הדופק לוודא שגם הצד השני מרגיש כמוני ותורם המיטב שהוא יכול.

ולסיום: הסוד הזה שלך, זה שאת מנסה לגרום לכל צד לעשות את הטוב ביותר, זה בדיוק המטרה של השרשור הזה.

לגרום לבנות לקחת אחריות גם על עצמן.

הבן חייב לעשות את המקסימום כדי לא להלחיץ, אבל גם הבת חייבת לעשות את המקסימום כדי לא להילחץ.

לא קרה לי שום מקרה כזה. וזה ממש לא העניין.

התגובה שלך בכלל לא נוגעת בנקודה שרציתי להעלות.

שאלה: האם הבנים הם היחידים שאשמים בזה שהבחורה היקרה נלחצת למוות?

תשובה שלי: לא. גם הבחורה אשמה בזה שהיא נלחצת למוות.

את לא חייבת להסכים, אבל הנה כמה תגובות של בנות מהפורום שחושבות שרק הבנים אשמים בדברים כאלה (זהירות, זה קצת צורם לשמוע...):

--------

טוב, האמת שכתבתי כאן הרבה תגובות שראיתי בפורום, אבל אז החלטתי למחוק, בשביל לא לפגוע במי שכתב אותם...

בכל מקרה, אני לא מדבר על המצב שהבחור הוא בן אדם רע/מגעיל/אדיש/קר לב/סתם מעפן.

אני מדבר על מצב שהבחור נחמד ורגיש וסבבה לגמרי, וקרה מה שקרה ולא הסתייע בידו ליצור קשר מכל סוג שהוא:

עכשיו זה הרגע שבו יכולם לרות שני דברים -

א. הבחורה יכולה להילחץ

ב. הבחורה יכולה לא להילחץ.

הכדור בידיים שלכן: תבחרו מה אתן רוצות לעשות.

(וכן, יש אפשרות לבחור מה לעשות. זה לא קל, זה דורש עבודה וזה ממש לא קורה ברגע אחד. אבל אם לא רוצות להילחץ - אל תילחצו. תעבדו על זה.)

הלוואי היית שם לצידי.

אני יכול להילחץ או לא להילחץ, אז כדאי לי לא להילחץ. טמבל שכמוני, איך לא חשבתי על הפתרון הפשוט הזה?!

אתה צוחק... אבל צ'מע:

בישיבה התיכונית הייתה לי בעיה רצינית של חרדת מבחנים.

לאחר לא מעט פגישות עם היועץ של הישיבה ועם דודה שלי (יועצת / פסכולוגית) קיבלתי מספר שיטות להתמודד עם לחץ.

וברוך ה' - זה ממש עזר.

כך שבהחלט יש היום כלים להתמודד עם לחצים. 

וששיחת הטלפון תגיע שבועות אחרי, למי אכפת.

אז הוא אמר בסוף ש"זה לא זה" אז מה,

במילא אנחנו לא לחוצים להתחתן. מישהו פה לחוץ? בוא גם אתה לטיפול!

רק שיגידו!! ושיעזבו אותנו בשקט

ושרק אחד לא יעזוב אותנו ונגמור סיפור חחחח

לק"י

לפעמים רק מלקרוא את כללי הדייטים ואת כל הלחצים של החבר'ה כאן- זה מלחיץ..

וכשמכירים את הבנאדם יותר ויותר- נראה לי פחות נלחצים ויותר מבינים.

וכמו שכתבו פה לפניי- 

אלו דמיונות שנובעים מחוסר ידיעה, חוסר וודאות, אי יציבות, צד פאסיבי, עולם רגשי מפותח וכו'.. 

במהלך השנים האחרונות גיליתי שיש לא מעט בחורים שגם פועלים ככה ושעולמם הרגשי מפותח מאוד,

אי לכך ובהתאם לזאת: אני לא מסכימה עם ההכללה והתווית שהדבקת פה:

"כל הבנות"/ "רק הבנות".

אני אסביר:

ברור שבנות יהיו לחוצות ויחכו במתח שה"הוא" יתקשר, כי בעולם המוסכמות החברתי שלנו, מה לעשות, הבנות מתפקדות בצד הפאסיבי...

אתה לא מבין למה היא לחוצה - כי אתה, כגבר, תמיד בצד האקטיבי בתחילת קשר: אתה מתקשר כשנוח לך, בזמן שלך. אתה לא מחכה לטלפון שיקבע עבורך אם ממשיכים או מפסיקים - אתה בוחר מתי להתקשר... זה עולם אחר!

תנסה לחשוב על הצד השני ותגלה שהם לחוצות בדיעבד, לא מלכתחילה..

אם העולם היה עובד הפוך, והטלפון היה מגיע מהבחורה, והבחור הוא זה שהיה מחכה לטלפון... אז הכל היה הפוך

אבל תהיו מוכנות לקחת על עצמכן את התפקיד האקטיבי?

רק מלהסתכל על התגובה של הגבר כשהאישה רוצה לשלם בדייט הראשון...
(ולא, אני לא כזאת, אבל בשביל הדוגמה)...

אחרי החוויה הזאת הוא לא יתן לאף אחד לשלם אי פעם!

גם לא לחברים שלו

ובתכלס, אצלי בדייטים, במידה והיא מתעקשת לשלם

בכיף

אם זה גורם לה לטוב, למה שאמנע את זה ממנה?

פעם קרה שהצעתי לשלם

והיא התעקשה בתוקף שהיא לא מוכנה שאשלם עליה

והיא רוצה לשלם בעצמה

אם זה עושה לה טוב,

בשמחה!

למחרת היא החליטה שלא מתאים וכו'

והשדכנית אחרי כמה שבועות בטעות פלטה לי שהיא חשבה שאני קמצן כי לא התעקשתי לשלם

ב"ה שנכסכה לי עוד פגישה איתה

להגיד דבר אחד ולהתכוון לדבר אחר

אני לא מאמין שאצליח לחיות חיי נישואים נורמלים עם דבר כזה

זה ממש מדכא

לק"י

די כבר עם כל הכללים המרובעים האלה!

תזרמו קצת, אנשים..

(ואין שום קשר ללחץ עתידי, אגב.)

ומאחר שיש לי זמן עכשיו אני מגיבה..

אז ככה:

אנחנו ל- א נלחצות ( מדברת בשמי ובשם כמה חברותי ואולי עוד כמה בנות פה...)

אנחנו נעלבות ולפעמים גם מתעצבנות!!

נעלבות- כי מה נסגר איתך איש?? מה עובר??

נפגשת עם מישהי אתמול, חלק מהפגישה זה ~~~~ לזכור להתקשר למחרת ולפנות לזה 5 דק ביום העמוס לעייפה שלך~~~~

גם הבחורה עמוסה והיא אמורה להיות כל הזמן סביב הפלא ( סיוט חבלז)

וזה מעליב שהבחור חושב שאמנם נכון, אתמול הוא נפגש עם מישהי אבל כשהוא יתפנה הוא התקשר....

לא!! ממש לא!! לא כשתתפנה, אלא תפנה לך זמן!! תכין תצמך!!

ואני נעלבת שבחור שאני השקעתי להיפגש איתו לא זוכר ולא מפנה זמן למחרת לדבר איתי ולהגיד לי מה איתנו!!

ואם עבר מידי הרבה זמן אז אני גם מתעצבנת, כי זה מעצבן לדעת שנפגשת עם מישהו שלא מסוגל אפילו להרים אליך טלפון 5 דק!!

זה מעצבן ומעליב!!

מה מלחיץ פה?!? מה?? מה הקשר לחץ?!? למה שאלחץ?!??

ומזה קשור לזה שבנות הן ריגשיות ובנים הם שיכליים?!?

בנים חייבים מדאורייתא להתקשר למחרת כי אם הם לא עושים את זה הם עוברים על ״לא תונו״

ובשביל האיזון, בנות חייבות לענות ולהגיב לבחור לסגור ענינים כי אם לא זה גם ״לא תונו״

וכל אחד/ת שדיברו איתי פה שסיפרו לי על כל מין שעשה דברים כאלה, מבחינתי זה גועל נפש. נקודה!!

וכבר כתבתי את זה פה, אבל אני, כשהייתי צריכה לקבל טלפון מבחור ( יום אחרי הדייט) והובהלתי לבית רפואה כמה זמן לפני הניתוח דאגתי שיודיעו לו שלא אוכל לענות לו היום.... ואני התקשרתי למחרת.

אז מבחינתי, גם אם קרה משהו מלחיץ אפשר להודיע!!

אני עדיין חושב על תגובה מתאימה.

אשיב בע"ה בהקדם .

(ראית? יישמתי את מה שביקשת )

חחח לא נראה לי שאתה בעייתי בקטע הזה... אתה אמרת שאתה תמיד מתקשר למחרת בבוקר....

הבעיה שניסיתי להעלות כאן, היא שבגלל הציפייה (המוגזמת?) קורים דברים רעים.

דברים רעים = חוסר הבנה, לחצים מיותרים, מריבות, כעסים, יצירת דעות שליליות, ואפילו פרידות. למה? כי מישהי ציפתה למשהו (משהו לגיטמי!) וכשהוא לא התרחש בצורה המדוייקת - קורים כל הדברים הרעים האלה.

בשרשור הזה אני לא פונה לגברים בשביל שיהיו יותר רגישים, עשו את זה כבר במספיק שרשורים, ועוד יעשו את זה בעתיד.

בשרשור הזה אני פונה לנשים שביננו, ומבקש מכם לגלות סבלנות וסובלנות - אם מסיבה כלשהי הציפייה לא התגשמה, והבחור לא יצר קשר בזמן המיועד, בבקשה, אל תתפוצצו.

אם הוא אכן פושע (ואני מתכוון ברצינות, מי שבכוונה תחילה איכזב ככה את המדוייטת שלו - בעיניי הוא פושע) יהיה מספיק זמן אחרי זה לפוצץ הכל. 

ואם הוא בחור מדהים, ורגיש, ומפנק, ואיכפתי - שאיתרע מזלו וקרה מה שקרה שמנע ממנו ליצור קשר - זכיתם לתת לו עוד הזדמנות. ואולי עוד תזכו להקים בית ביחד. הכל בגלל שהסכמתן להמתין מעט עם התגובות הנזעמות.

זה הכל

נ.ב. זו אותה תגובה שאעניתי לאהבה אחישנה

הבעיה שניסיתי להעלות כאן, היא שבגלל הציפייה (המוגזמת?) קורים דברים רעים.

דברים רעים = חוסר הבנה, לחצים מיותרים, מריבות, כעסים, יצירת דעות שליליות, ואפילו פרידות. למה? כי מישהי ציפתה למשהו (משהו לגיטמי!) וכשהוא לא התרחש בצורה המדוייקת - קורים כל הדברים הרעים האלה.

בשרשור הזה אני לא פונה לגברים בשביל שיהיו יותר רגישים, עשו את זה כבר במספיק שרשורים, ועוד יעשו את זה בעתיד.

בשרשור הזה אני פונה לנשים שביננו, ומבקש מכם לגלות סבלנות וסובלנות - אם מסיבה כלשהי הציפייה לא התגשמה, והבחור לא יצר קשר בזמן המיועד, בבקשה, אל תתפוצצו.

אם הוא אכן פושע (ואני מתכוון ברצינות, מי שבכוונה תחילה איכזב ככה את המדוייטת שלו - בעיניי הוא פושע) יהיה מספיק זמן אחרי זה לפוצץ הכל.

ואם הוא בחור מדהים, ורגיש, ומפנק, ואיכפתי - שאיתרע מזלו וקרה מה שקרה שמנע ממנו ליצור קשר - זכיתם לתת לו עוד הזדמנות. ואולי עוד תיזכו להקים בית ביחד. הכל בגלל שהסכמתן להמתין מעט עם התגובות הנזעמות.

זה הכל

נ.ב. זו אותה תגובה שאעניתי לדניאל555

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רדוד.

כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.

את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.

אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)

אבל.

את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.

ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :

את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו, 
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )

אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.

ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.

בהצלחה.

בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,

אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.

תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.

יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.

להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -

לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.

ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:

קודם לקרוא פרטים על האדם,

ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.

אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

הכי קל לי, (במיוחד שאני קצת מקורר ולא מרגיש טוב)

להגיד לך "מסכים עם כל מילה שאמרת. אני פשוט עניתי תשובה כללית לכל הקוראים שנותנת -עוד- זוית."

אבל אני לא מוכן להסתפק בזה.

כי גם כשאני קורא את התשובה שלך

ואני מסכים איתך,

אני יודע שיש משהו שמפריע לי (מפריע לי, בשבילך. שאולי אתה מפספס)

ואני אתן דוגמא :

"ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה."

לזה אני לא מתחבר. ויתכן שאני לא מבין אותך או מפספס.

כשאתה מקבל הצעה,

אותך צריך לעניין :

א. האם אני מעוניין בה.

ב. האם אני חושב שאני יכול לספק לה את הציפיות שלה ואת השאיפות שלה בטווח הארוך.

הפרמטר "היא לא רוצה מאוד" "היא רוצה מאוד אבל בתנאים"

הוא מעצבן, הוא לא נעים, אבל...בחישוב קר, הוא לא נכון.

אני אגיד לך למה.

כי יש מיליון דוגמאות.

כלומר זה לא איזה סיפור נדיר,

זה חלק מהאופי של הבחורות (אל תאמין לי , תברר את זה לעומק)

שבחורה רגילה לגמרי עם היגיון בריא, יכולה לומר על בחור מסויים "מממ...לא יודעת.." "תבדוק לפני את זה..."

אבל אח"כ הכל משתנה אצלה ובני הזוג צוחקים שהיא לא רצתה בהתחלה. מלאאאאאא מקרים כאלה.

זו הסיבה שאני אומר לך (שוב, זה לא קל, אבל זה באמת ככה !)

יותר חשוב זה מה שיש לך להציע, מאשר הסרט שהיא חיה בו.

זה יכול להשתנות בדייט אחד !

מספיק שהיא תראה זוית חדשה שהיא אהבה אצלך,

אצל בחורות נורמליות, זה מקבל תפנית חזקה בעלילה. הרגש משחק כאן תפקיד גדול מאוד.

אז כאילו, אני אומר לעצמי "בואנה, שלא יתחיל עכשיו להתבאס מכל מי שתתחיל להציב תנאים"

תלך לפגישה הראשונה.

תנסה להבין מי הבחורה

ואם החלטת שאתה מעוניין בה *ו* אתה מתאים לה *ו* היא מתאימה לך

זה מה שחשוב <---------

מה שהיא אומרת, לא רלוונטי (בהקצנה).

לצערי,  אולי אני מסביר את עצמי לא טוב.

בוא נגיד ככה.

נניח שהעמדה שלך היא 3 והעמדה שלי שהיא מאוד קלה בתאוריה כי הכי קל לקשקש, היא 8.

אז אני אומר "אוקי, אל תשאר ב 3 . תדאג שאתה לפחות ב 5".

כלומר שחס וחלילה, לא תכנס לאוטומט "יש תנאים ? ביי". כאן הבעיה.

תהיה קר ומחושב עם עצמך. כן ! אבל תבדוק בצורה כנה, אם זו שחיה בסרט, שווה להלחם עבורה

כי שניכם תרויחו בסופו של דבר.

לזה שהיא לא רצתה כ"כ בהתחלה, ***אין משמעות*** להמשך הקשר. מבין?

צוחקים על זה אח"כ.  לא אני אומר. העובדות אומרות את זה על אלפים...ואולי עשרות אלפי זוגות.

מקווה שאני קצת ברור יותר אחרי הקידוח הזה.

רציתי לסיים "אוהב אותך" אבל, אין לי מושג מי אתה באמת, אנחנו לא מכירים מעבר להודעות בפורום.

אז אני אסיים, מחבב אותך מאוד ובהצלחה בהמשך, בציפייה להודעה משמחת שלך בפורום.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

שיעביר הלאה.

שיש הבדל בין שאלות לבירור לבין אמירה של הגברת שהיא נפגשת מתוך התלבטות.

גם הבחור מברר דברים שחשובים לו, אותו דסר הצד השני.. לכן אני חושבת שאם הדברים נעשים בצורה שיש מתווך-

אז גם שהמתווך יהיה חכם ולא יגיד לך "היא רוצה להיפגש אבל מתלבטת".

באופן עקרוני, תמיד פגישות הן עם ספק, לא?

זה לא שבדייט ראשון אני יודעת שזה האדם שאיתו אתחתן.

מטרת הדייטים היא לבדוק אם הפוטנציאל שקיים כאן הוא בר מימוש.

כלומר, הספק מונח על השולחן תמיד.

יכול להיות שזו צורת התבטאות מסוימת, איזושהי רתיעה ממחויבות, להדגיש שזה רק בדיקה ולא הצעת נישואין.

אדם שרוצה לברר דבר ספיצפי שיברר אותו ואז יחזיר תשובה. זאת היתה האמירה.

ספק כללי, זה שאתה לא מכיר את הבנאדם עדיין ואין לך מושג מה באמת היחס שלך כלפיו.

אבל מהצד הגברי כן יש מקום להחליק את זה. לפעמים התשובות המהוססות מגיעות מתוך מגננה אחרי פגיעה כלשהי, או מתוך חשש שהצד השני לא מספיק רוצה.

למה יש עניין מה הצד הגברי להחליק? יש לי גם רגשות

אין סיבה שאני אהיה חסר רגש בגלל שאני גבר

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

תעזרו לי בבקשה - לקראת נישואין וזוגיות

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)