ב. זה ממש לא מתאים ולא מועיל. תפנה את האהבה שלך לדברים אחרים שאתה יכול לעשות בגיל הזה. התנדבות זו דוגמה טובה. אהבה זה כוח אדיר, ואפשר להשקיע אותו בדברים יעילים יותר.

כל הטיעונים שהבאת הם למעשה עצת היצר ואינם נובעים מהצורך בקשר העמוק הקיים בנישואים.

לשאלתך:

א. אולי זה טבעי, אך אין זה אומר שזה טוב או בכלל מותר.

ב. צריך ללמוד הלכות צניעות, להתחזק ביראת שמיים ואפשר לעשות הרבה דברים יצירתיים שמעסיקים את המחשבה ומרחיקים מהעינינים, לדוגמה: לימודים, אומנות, התנדבות, ספורט ועוד.

בע"ה-חתונה.

להתחתן בגיל 16 זה לא כל כך ריאלי, גם אסור מבחינה חוקית. () וגם אני תוהה לעצמי עד כמה מישהו בן 16 מסוגל להתחתן.

ההבנה כי בשביל להגיע למצב של חתונה צריך לעבוד הרבה.

עבודה עצמית-עבודת מידות..יראת שמיים..אמונה וכו'.

משמע: להכין את עצמך בתקופה הזו שתזכה לממש את האהבה הזו בצורה הטובה ביותר.

שתוכל באמת להעניק ולאהוב כשזה יהיה במצב האידיאלי.

אה, וכן, זה טבעי.

המון ב"הצלחה!

(בלשון המעטה, לא מומלץ חברה בגיל כזה. זו לא אהאבה האמיתית, לא לזה אתה שואף כמדומני.)

בבקשה שתשלח עוד הפעם, כי זה נמחק לי !

זה לא רגיל וטבעי שיש חברה ואם חשבת שכולם בציבור הכיפות הסרוגות מסתובבים עם חברות כבר מהגן(טוב, בגן כן אבל זה נגמר שם..גג בכיתה ב'...) אז אני שמח לבשר לך שגם למי שיש לו כיפה סרוגה בד"כ אין חברה ומי שיש לו זה חריג ולא טוב.

ב. ברור שאתה צריך לדבר על זה ולא להדחיק. תמצא מישו שאתה מרגיש בנוח לפתוח איתו דברים ותדבר איתו.

אתה יכול להמשיך לשאול פה שאלות וגם בשיחה אישית עם אנשים(מוזמן)

ו אתה יכול לנסות את זה:     הקו הפתוח "חברים מקשיבים" - טל' - 1599-5000-54 (ימים א'-ה', משעה 21:00 עד 1:00 בלילה) , ת.ד 2164 שוהם 60850, דוא"ל makshivim@kipa.co.il .

בהצלחה אחי!!

בא לאישי... (לא לספר)

לא נראה לי שיש צורך את ה"חברים מקשיבים" הזה, הוא יכול גם להבין שזה בעייתי ולעשות חלק מהדברים שהציעו לו פה. 

אני צריכה בן שמחובר עכשיו שיסביר לי  - \

למה לא צריך חבר בגיל הזה<? (14)

או שתעשי חיפוש בפורום או בחברים מקשיבים...

לעסוק בדברים כאלה גם אם זה פחות חמור..

יפה לך שאתה מקבל את הרצון שלך, ולא מתעלם ממנו או מכחיש.

לדעתי עכשיו יש לך כמה שנים (לא הרבה, אל תדאג) נפלאות של הכנת כלי לחיי נישואין.

תנצל את הזמן, תעבוד על עצמך, תשתדל בבין אדם לחברו כמה שיותר להתחשב בזולת, לעזור, להיות אכפתי גם בדברים הקטנים. ובעזרת ה' בבוא הזמן תראה פירות בעמלך!

שלום,

זה לא עניין חברתי או מנהג כפי שהצגת.אסור להכנס לקשרי חברות אישית שלא למטרות נישואין וזה לא תלוי בחברה שאתה שייך אליה.זה לא הדרך הנכונה וזה אסור.הרבה מרגישים כמותך,אולם זה לא הזמן לזה וזה לא הדרך,המקום הנכון הוא הקמת בית ונישואין

לעניות דעתי,

קודם כל,זה ממש לא קשור למיגזר לו אתה משתייך.ודווקא אצל חרדים מתקטקים עיניינים בחתונה,לא?!

א.זה ממש ממש לגיטימי.אתה גם ממש לא צריך להרגיש יוצא דופן.מי שצריך להרגיש יוצא דופן זה מי שלא מרגיש אתזה!!

אני הרבה יותר קטנה ממך וגם מרגישה את זה כל הזמן!!(אני זוכרת שאמא שלי אמרה לי את זה בסופ כיתה ו' שהתחיל לנו קשרים בשכבה..

ב.מה אפשר לעשות?? ברור שלהתייחס לזה!!תבדוק את עצמך מאיפה ההרגשה הזאת נובעת.סתם מיצר הרע שמשגע לך ת'שכל/מי זה שאין לך חברים ואתה רוצה שיהיה לך חברה/מי זה שישי לך חברים אבל אתה לא באמת אוהב אותם אז אתה רוצה חברה בשביל לאהוב אותה באמת/יש לך חברים אתה אוהב אותם אבל אתה לא מרגיש מספיק פתוח איתם אז אתה רוצה חברה בשביל להרגיש איתה פתוח....

אם זה נובע באממת מיצר הרע סיתמי אז לדחוק את זה כמה שאפשר.זה חלק מעבודות המידות וזה אחד היצרים הכי קשיים שלנו.כל הזמן צריך לעבוד,לעבוד..אם אתה ממשיך להרגיש את זה כל הזמן הכ"ז תבדוק את עצמך שוב פעם..

אם זה נובע מאחד הדברים שכתובים למעלה אז זה אולי אפילו מצויין שיהיה לך חברה שתאהב אותה והיא תאהב אותך.

באמת בתכל'ס למה אתה צריך את הקשר הזה???לדעתי,יש לזה הרבה יתרונות והרבה חסרונות כמו לכל דבר.

אתה ממש צריך לעשות חשבון נפש אמיתי!אם אתה בכ"ז מרגיש שאתה צריך את הקשר תעשה בעד ונגד קשר ותראה מה ייצא..

אולי תתיעץ אם אחד הרבנים שלך/אבא/אמא/חבר טוב שאתה אוהב אותו ומרגיש פתוח/אח/אחות.

תחכה עוד שנתיים ואתה כבר יכול להתחתן!!אתה גם יכול להתחיל קשר אמיתי,יציב וטוב עכשיו ולשמור אותו עד סופ יב ולהתחתן.(לא מאמינה שייצא לפועל..למרות שהיו סיפרים.....תספר לנו מה קרה בסופ...)

מקווה שעזרתי,תמיד פה!!

בהצלחה רבה!!

שלום,חברות אישית שאינה למטרות נישואין אסורה,ולכן זה נכלל ביצר

בעוד שנתיים זה רעיון גרוע.

היצר לא מתרשם יותר מדי מהכוונות התמימות שלך להתחתן עוד שנתיים, והוא את העבודה שלו עושה, והקשר הזה, הוא כלי עבודה מצוין בשבילו...

אין בכך יתרונות, התחושה הזאת נובעת בלבד מן היצר ובטח שלא כדאי להתחתן בגיל 18.

אם נער בגילו יעמיק בשורש כוונותיו (על פי מסילת ישרים - "יפשפש במעשיו") לתחושה הזאת, הוא יבין שאין זה בא מצורך עמוק לקשר אמיתי שבין איש לאשה, אלא מעצת היצר.

אם הוא מוכן להתחתן או לא.ואפילו חז"ל אומרים:"בן 18 לחופה".זה משהו אישי של כל אחד לבד!!

ולהתחיל עכשיו קשר בשביל להתחתן זה ממש לא גרוע זה שוב פעם תלוי בהבשלה,בבגרות של הבנ"א.ויש לי כמה חברות

שהתחילו קשר בגיל הזה וב"ה היום נשואות באושר ואושר!!

אבל באמת עכשיו בגיל הזה לדעתי כל אחד צריך להיות לבד להתבגר,להעמיק בנושא ובאמת עוד שנתיים/חמש שנים תיהיו מוכנים ותתחתנו!

מאוד!!!מניסיון...

מהיכרות עם בנים,אני חושב שברוב המקרים אם לא כולם זה לא ישמר טוב,אפילו אם כלפי חוץ הם ישמרו נגיעה,יש גם עולם פנימי והוא לא פחות חשוב.

מעבר לכך, מלכתחילה זה אסור,זה לא רק שאלה של אם הקשר יגרום לחטא כזה או אחר,אלא עצם חברות שאינה למטרות נישואין אסורה.

א. זה דבר ממש טבעי, ונראה לי שכולכם כמעט, גלוי או שלא בגלוי רוצים חבר\ה.

ב. אני אומרת שיעשה מה שהוא צריך. תחפש! למה לא? מי אמר שתמצא עכשיו? אולי תמצא את הבת זוג שלך קרוב ואולי לא. אני לא אומרת להתחיל קשר, אבל מה רע בלחפש אותו?

ואם אתה _כן_ רוצה להתחיל קשר, אז תתחיל. אבל תשים לב, שלא להכשל במאות האיסורים שיש על זה. אני חושבת וגם ראיתי המון קשרים בגילאים האלה בין במגזר הדתי ובין בחילוני שדווקא הם כן קשרים טובים. לא צריך לקפוץ ישר לשלילה כשאומרים שאת\ה רוצה חבר\ה...

הסברתי את עצמי טוב?

ומצטערת אם הייתי תוקפנית, לא התכוונתי...

מוזמן תמיד לאישי לעזרה

שלום, א.בודאי שזה דבר טבעי,ובודאי שכולנו רוצים אבל לא "חברה" או "חבר" אלא להנשא,להקים בית.זה הצורה הלגיטמית,הבריאה והאמיתית של הצורך הגדול הזה.לאדם יש טבע,והתורה מדריכה אותו איך לממש אותו לטוב.

ב.עצם המציאות שאדם מנהל קשר אישי שלא למטרות נישואין היא אסורה,זה לא שאלה של האם זה יביא לאיסורים במהלך הקשר,אלא שזה אסור מלכתחילה.ולכן אם חוששים לאיסורים במהלך הקשר צריך לחשוש לכך שזה איסור בפני עצמו.

מעבר לכך,אני לא מאמין שקשר כזה שאינו נמצא במקום הבריא והנכון שלו לא יוריד אותם רוחנים,לגבי הבן זה ודאי לדעתי,אך גם לגבי הבת.מעבר לכך שכפי שכתבתי,עצם המציאות הזו היא איסור,ולכן לא צריך לחפש כביכול איפה ואם הם ירדו רוחנית,עצם כך שהם נמצאים במציאות של איסור זו ירידה רוחנית בלי לחפש ירידות רוחניות נוספות.

אין אפשרות שתהיה לאדם חברה ללא שיכשל במראות אסורים. מה לעשות,

המציאות מוכיחה את זה, ומי שלא למד לשלוט ביצרו לא יוכל.

[בטח לא כפי שפותח השרשור הציג את זה.]

יש דרכים אחרות למצוא קשר רגשי עם אדם, גם ללא חברה.

לגבי חתונה- חברות זה קשר רגשי חסר, נישואין לא.

אם אתה מוצא מישהי\את מוצא מישהו מאוד קשה להפסיק ולהגיד עוד שנתיים נפגש.. זה לא הולך כך. מעבר לזה שבכל מקרה עדיף לחכות עד מתי שמתאים להתחיל קשר... (אז גם תהיה סגור על עצמך.. בניגוד לזמן דעוד לא מתאים שאז אתה עלול ללעשות שטויות בחיפוש שלך..)

גם אם הוא חושב שכן (אולי יש כאלה יוצאי דופן אבל כך זה הרוב המוחלט..).

בניגוד למה שהיה פעם. 

בתקופתנו?

בתקופת התנאים בן 18 היה בקיא בכל התנ"ך, הש"ס והתלמוד בימינו רק "מתי מעט" (אחדים) הגיעו לרמה כזאת.

כמו כן, אין כמעט בני 18 כיום שיכולים להשיג עבודה עם שכר נורמאלי (לפחות 7000 בחודש בשביל שכר דירה והוצאות שוטפות) או בכלל בעלי השכלה אקדמית שמאפשרת עבודה כזאת.

בנוסף לכך, בן 18 עוד לא עשה צבא וזה שלב מאוד משמעותי בחיים של האדם שיכול לשנות אותו לגמרי כך שאישתו בגיל 25 תגיד לעצמה "לא התחתני עם הבחור הזה" וגם לא ניתן לנהל בית כשאתה חוזר פעם בשלושה שבועות אליו.

על מנת להקים בית נדרש: ידע הלכתי רב, בסיס כלכלי איתן, אופי מוצק שאינו הולך להשתנות בתקופה הבאה והכי חשוב לא לחיות באידיליה כאילו אדם יכול להגיד על עצמו שהוא ("בשל" בשפתך) בימינו לפני גיל 21 - 22~.

אגב, יש ישיבות קדושות שמכירות בחיסרון של נישואים בגיל מוקדם ולכן אוסרות להתחתן עד שיעור ד' - אשריהם שהשכילו לעשות.

ובנוגע לתחילת קשר שנתיים לפני נישואים - אין דבר כזה! "אל תאמין בעצמך עד יום מותך" ו"אין אפוטרופוס לעריות" חז"ל למדונו. לכן, די פשוט ש"החכם עיניו בראשו" וימנע עצמו מכל העניין הזה.

רק כשסבא שלי אומר שהיה בכל עיר [50,000 תושבים בקהילה שלהם! [יהודים]]

בית כנסת אחד.! [נכון, היו בו 100 ספרי תורה, אבל לא כל האנשים השתמשו בבי"כ.]

אז איפה הקשר לתקופת התלמוד?

בהצלחה!

אתה יכול לשכוח מהטיעון הזה ולהתייחס לכל הטיעונים האחרים.

דבר שני, כדאי שתקרא את הספר "שברי לוחות" של הרב סבתו ולהבין מעט על גדלותם של הדורות הקודמים.

עשר למשנה - עד אז סיים לעבור על כל המשנה.

וכן על זה הדרך.

רק שהוא מבקש לכך מקור שאכן "חמש למקרא" הכוונה לכך שיעבור למשנה ברגע שסיים את כל המקרא.

בס"ד

זה מאוד אינדיבידואלי.

יש אנשים שגם בגיל 30 לא מתאים להם לחיות חיי נישואין..

וכן, יש אנשים שמתחתנים בגילאי 17-19 והם מאושרים.

אז די להכליל.

הרי יש גם אנשים שמדברים על בנים מאחורי וגם מרגישים מאושרים: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t544819#6109156

הרבה מהם בסופו של דבר פשוט יתגרשו.

אתה רואה את עצמך מתחתן? אתה רואה את עצמך היום כראוי להקים בית?

אם לא, אז לא.

אל תיכנס לקשר רק בגלל הצורך והחשק להיות נאהב. זה לא מספיק ולא נכון.

זה לא מקובל מסיבה מאוד ברורה,

זה לא משחק.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות