האם העובדה שאת כותבת ככה מצביעה על כך שבאיזשהוא מקום פנימי את כן "חושדת"?

ואם כן- במה את חושדת? שהוא מעיף מבט על הנשים לפעמים? או שמשהו חמור יותר?

לדעתי, גבר שנמצא בסביבה כזו אי אפשר בכלל לצפות ממנו ל100% שמירת העיניים. זה טירוף. זה חזק ממנו, המשיכה הזו להסתכל, במיוחד אם זה כל הזמן מסביב.

אז אולי במקום לחשוד, תשתפי אותו בחשש שלך (לא בצורה שתוציא אותו גרוע, כמובן, אלא בצורה שמציגה את הבעיה כבעיה של שניכם), ותשמעי מה יש לו לומר לגבי האתגר הלא- פשוט והיומיומי הזה.

וחוצמזה, אולי תעברו למקום שבו הוא לא יצטרך לעמוד בעשרות נסיונות כל יום.

כדאי לפתוח את הדברים מהצד שלך (מאחר שאמרת שזה מציק לך)- לומר שמפריע *לך* לראות נשים לבושות לא צנוע, וזה לא נעים לך. ואז לשאול לדעתו.

לבדוק את האופציה לעבור דירה לעיר/יישוב/שכונה דתית.

ולדעת שאצל גבר, גם אם הוא מסתכל על אישה, זה יותר עניין פיזיולוגי- זה לא בא ביחד עם היקשרות אליה ואהבה כלפיה, כמו שהוא אוהב אותך (אצל אישה, המשיכה והאהבה באים ביחד. אצל הגבר, זה יותר נפרד, למיטב הבנתי).

ודבר אחרון- לתת בו אמון. לסמוך עליו.

(הייתי מוסיפה עוד משהו, אבל לא בפומבי ככה. אם תרצי, את מוזמנת לפנות באישי).

בהצלחה.

לדעתי את צריכה להחליק על זה לגמרי. אל תהיי משטרת המחשבות . בואי נצא מנקודת הנחה שהגרוע מכל קרה : הוא הסתכל על מישהי וחשב שהיא מדהימה . רגע ? זה הגרוע ביותר? לפי מה שאת מתארת , כנראה שכן . אז  אם כך את רק יכולה לשמוח  כי  א. בעלך הוא גבר נורמלי  ובריא  וב. תשמחי ותעלצי , שזה מסתיים בזה . הוא מן הסתם לא חושב להתגרש ממך . הוא לא חושב שאת מכוערת (הוא הרי התחתן אתך) וג. יש לך עבודה נעימה והיא להתייפות , לבחור בבושם עדין , כדי שבעלך ישמח בך .

תחפשי בו את הטוב , ואם את תופסת אותו מגניב מבט , תעמידי פנים שלא ראית כלום , או שתגידי בבדיחות הדעת " פרגית נאה , לא כן יקירי?" ותצחקי על הכל . חוש הומור ורגיעה גורם לאנשים לרצות להתקרב אליך , ולעומת זאת חשדות רק מרחיקות אנשים אחד מהשניה - כך נדמה לי. 

וסליחה אם הייתי בוטה מדי. 

אין לה מה "לשמוח על זה".. בוודאי לא לפי הערכים היהודיים הנורמליים והמושגים היהודיים על משפחה.

נכון שלצערנו יכול לקרות, אבל צריך להיות מודעים שזה לא טוב. לא להתרגל ע"י בדיחוּת לתרבות שמכשירה הפקר.

זה לא אומר כמובן שצריך "לחשוד". זה ענין אחר.

איך אפשר להיות רגועים?

ב"ה הזוגיות שלנו ממש טובה. אבל זה נושא שקצת מעיב.

ד.- חיכתי לשמוע את דעתך...

-אני האנונימית הפותחת-

שהשאלה לא היתה כ"כ ברורה.

האם התכוונת איך את אמורה לא "לחשוד" שהוא מגניב מבט?..

או איך את אמורה לא "לחשוד" כי את רואה שהוא מגניב מבטים כאלה.

הניסוח לא היה כ"כ ברור. ולכן קצת קשה להתייחס במדוייק.

תיאורטית, אפשר להבין. אשה רוצה את בעלה לגמרי..

אבל, אין לכך מקום. את צריכה להתרכז בקשר ביניכם, להרבות בחיוב,

לא להגיע בכלל למישור הזה.

כמה שתבני יותר את הקשר הפנימי ביניכם, באהבה ובשמחה ובנעימות, יפחת החשש שלך שמא חיצוניות של אחרות מסיחה את דעתו.

זה גם יתן לו כח, לבוז למשקל של החצוניות הזו, אם היא "תצוד את עינו" באיזו פינה.

כך ענ"ד.

עם זה - ובלי קשר ל"חשד" שאין לו מקום כאשר אין כל חריגה מיוחדת - כמובן שטוב לגור במקום שבו יש אוירה צנועה יותר, במידה שזה אפשרי וכאשר זה אפשרי.

שלא מסתכלים על נשים , אבל כן מסתכלים על גברים. 

חברה שלי (חרדית) ספרה לי שבעלה אמר לה , שמבחינתו כל שאר הנשים הן תרנגולות והיא האישה היחידה בעולם . זה נראה לי מצב אידאלי. 

כן , למה שלא להאמין? זה נשמע לי דבר יפה להגיד לאישה. 

הרמב"ן אומר שהטעם שלמצוות "ושימח את אשתו שנה אחת"

הוא שהוא יהיה רגיל בה ועל ידי זה

רק היא תהיה יפה בעיניו ושאר הנשים לא.

לא צריך בגלל קלקול אחד- להקצין לקלקול שני...

קודם כל רב הגברים מגניבים מבטים, לצערינו, אבל זה ככה, אם את חושבת שהמקום שאת נמצאת בו הוא מקולקל יותר ואת רואה קרבת יתר בין בעלך לנשים אחרות מלבד הגנבת מבט תעשי הכל כדי לעבור דירה כי אין אפוטרופוס לעריות וכולללללללללם יכולים ליפול, דבר שני שאני מציע בכללי בלי קשר להגנבת מבט תמשכי אותו אלייך, הרבה נשים עייפות בלילה ואין להן כח וכו' וכו' זה לא טוב כל אישה צריכה להכיר את בעלה ולדעת מה הוא צריך כולל הדברים הגופניים וצריך להשקיע בזה, אמנם אני נוגע בדבר כי אני גבר אבל זו הרגשתי האישית שלפעמים נראה לאשה בעלי יבין אותי אני עייפה, אבל האשה לא מבינה שלגבר זה צורך, אז קדימה

כל טוב, בהצלחה וזוגיות טובה

מישהו מוכן את התגובה שנקראת "תשובה מגבר" ?

זה פורום בערוץ 7 וזאת תגובה שלא מתאימה.

ברכה והצלחה.

גם אז כדאי לדעתך למחוק אותה?

אם כבר יש כאן תגובה חמורה בעיניי,

שמעניקה מעין לגיטימציה להסתכלויות אסורות-

אז זו התגובה הזו:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t560256#6298761

וד"ל.

והעובדה שנשים צנועות יותר או פחות אינה מפחיתה כלל את הראיה ואת ההסתכלות.

אם אתם חיים באהבה אני במקומך לא הייתי חוששת כלל.

אם אינכם חיים טוב ביניכם אז הייתי חושבת על זה גם אילו כל הנשים בסביבה היו אמהות טליבאן.

את טועה ובגדול, זה ברור לי שבמקום שיש יותר פיתויים יש סיכוי גדול יותר ליפול אני שמעתי על גברים שחיים יפים מאוד עם נשותיהם מכבדים אותם והכל טוב אבל הם גם חיים טוב מהצד (תסלחי לי על הביטוי) מי שחושב/ת שיש אפוטרופוס לעריות טוה ובגדול

קורה גם לבעלי לעיתים, לא המון, אבל כן

ואני לא מתרגשת. פעם התרגשתי, היום לא.

והוא גם מסתכל לפעמים על בנות מאוד צנועות. 

הזוגיות שלנו טובה , וטוב לנו יחד, 

אני יודעת שהוא נאמן ב100% ואנחנו ב"ה מאוד אוהבים.

קחי את זה בקלות, כל עוד את יודעת שזה אך ורק מבטים 

ולא דיבורים ברחוב , 

אז נכון, זה לא בסדר, אבל עדיף להבליג כדי לא ליצור סתם מתחים

שעלולים לפגוע בזוגיות, כי המבטים האלה לא יפגעו לכן בזוגיות כל עוד זה רק מבטים.

וד"א גם לי יש את הבעיה הזאת של לבהות מאנשים בלי כוונה ובלי לתת את הדעת על כך.

יכול להיות שהוא סתם בוהה ולא מתכוון לשום דבר.

1. את אשה יפה ובשביל בעלך את הכי יפה- ולבקש ממנו להזכיר לך את זה כמה שיותר פעמים ביום ולפחות פעמיים ביום. (וכמובן להגיד לו את זה גם..)

2. בעלך אדם צדיק וישר והוא יודע לשמור על עצמו.

3. זה לא תפקידך לחשוב וודאי שלא לחשוד מה הוא עושה עם העניים שלו. זה בינו לבין בוראו. כל עוד את יודעת שיש יראת שמיים בליבו והוא רוצה לעשות רצון ה'- הוא בחזקת צדיק שגם אם במקרה הסתכל- מיד עשה על זה תשובה ונמחק לו.

4. כמו שאמרו- תתני לו את הבית שלו. את מה שאף אשה אחרת לא תוכל לתת לו- את מה שמעבר לחיצוניות. תתני לו מקום של אמון, של קבלה ואהבה אמיתית, של שמחה, של חום, של בית. את זה הוא לא ימצא בחוץ אף פעם. 

אם אין סיבה לא לבטוח, אז למה להכנס לעיניינים האלה בכלל.

את אישתו, לא משטרת המחשבות שלו.

אנחנו גם גרים בסביבה עם הרבה חילונים, מתוך אידיאל. אני רואה שלבעלי קשה מאוד עם שמירת העיניים,

לא בגלל שקשה לו לשמור על העיניים אלא מהצד ההפוך, שהוא רוצה להיות נחמד לאנשים וזה מאוד לא

נעים לדבר עם מישהי ולא להסתכל עליה. אנשים חילונים ממש נעלבים מזה ולא מבינים את העניין. אז אני ממש מרחמת עליו

שהוא צריך להתמודד עם זה. וממש מעריכה אותו שהוא עושה זאת בגבורה. ואם יצא לו להסתכל באשה לא צנועה,

אז זה אומר שהוא פחות אוהב אותי פתאום? לא מאמינה בזה.

כולנו מתמודדים עם יצר הרע, גם נשים גם גברים, וזה עניין של כל אדם עם הקב"ה, עניין פרטי שאפילו לא שייך לבן הזוג.

אם הוא מבקש עזרה, אפשר לעזור. לדוג' כשאנחנו הולכים במרכז העיר בקיץ בעלי לפעמים מוריד את הראש או אפילו את המשקפיים ואומר לי תובילי- אני אחרייך ולא מסתכל אפילו לאן הוא הולך. זה סתם עניין טכני, אפשר לעזור גם בנפשי

אבל רק אם הוא מבקש. אם לא זה עניין שלו. זו דעתי.

מי אמר שעל נשים אפשר לסמוך בקטע הזה??מה רק לגברים יש את הבעיה הזאת??ברור שאצל גברים זה יותר קשה אבל לנשים יש גם התמודדיות דומות ואחרות.

צריך אמון פרגון והרבה אהבה!

בשורות טובות

מה לעשות.

כל מין וההתמודדויות שלו.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....