כיבוד סבו וסבתו והורי סבו וסבתו. כיבוד דודו ודודתו.
חייב[1] אדם לכבד[2] את סבו[3] וסבתו[4] בין מצד אביו ובין[5] מצד אמו. וצריך[6] לקום לכבודם כשם שקם לפני הוריו, וגם[7] לזונם כשאין להם ואין לבניהם, ושאר[8] עניני כבוד[9]. אבל אין חיוב מורא כלפיהם (אבל[10] על כל פנים לא יקראם בשמם, ורשאי לקוראו 'סבא' אבל). וכבוד[11] אביו ואמו קודם לכבוד סבו וסבתו. וכן[12] צריך לכבד להורי סבו וסבתו, וכבודם[13] קודם לכבוד סבו וסבתו. וחייב[14] אדם לכבד את האחים והאחיות של אביו ואמו[15] והיינו שידבר אליהם בדרך כבוד, וינהג[16] בהם קימה מועטת, ולא יקרא להם בשמם הפרטי.
הלכות קודמות: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t566715#6287536
מקורות והערות לעיון והרחבה, השתדלתי להדגיש את מה שחשוב:
[1] ס' חרדים פי"ב. רמ"א סעי' כד'. ב"ח סי' רמ'. מדרש תלפיות ערך 'אב ואם'. שו"ת שבו"י ח"ב סי' צד'. שו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' קעח'. שו"ת מנח"א ח"ג סי' לג'. ודלא כא"ר בא"ז בסוה"ס הלבוש תשובה א' שפוטר. וע' בשו"ת רעק"א סי' סח' ובשו"ת רבי ידידיה טיאה וייל יו"ד סי' נט' ובשו"ת טוטו"ד יו"ד סי' ריג' וביד אברהם סי' רמ' ובשד"ח מע' כ' כלל קכא' ובשו"ת באר משה ח"א סי' ס' אות ג' שלאחר מיתת אביו אינו חייב בכבוד הורי אביו. אבל דעת הפני יהושע (הו"ד בשד"ח שם) ושו"ת שיבת ציון סי' נח' ובס' הליכות בין אדם לחבירו עמ' קי' בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שעדיין חייב בכבודם וכן נראה מדברי הברכ"י סקכ"ג. ע"ש. אומנם נראה פשוט שלכל הדיעות חייב בכבוד סביו לאחר מיתתו כשאביו עודנו חי.
[2] וכן יחנך את בניו לכבד את אבי אביו, כמבואר בשו"ת מנח"א שצריך לכבד גם את הורי סבו וסבתו.
[3] ואם היה סביו רשע ובעל עבירות לכל הדיעות אין צריך לכבדו. שו"ת שאילת יעב"ץ סי' קכט'.
[4] חרדים פי"ב. שו"ת שבו"י ח"ב סי' צד'. ברכ"י סקכ"ג. בא"ח פר' שופטים אות ל'.
[5] ס' חרדים פ"ד. ס' מנורת המאור אלנקואה סופ"ט. שו"ת הרמ"א סי' קיח'. שו"ת שבו"י ח"ב סי' צד'. ברכ"י סקכ"ג. מדרש תלפיות ערך אב ואם. שו"ת טוטו"ד קמא יו"ד סי' ריג'. בא"ח פר' שופטים אות ל'. ערוה"ש סעי' מד'. הליכו"ע ח"ח עמ' קסז'. אומנם דעת הגר"א סקל"ד והכנסת יחזקאל סי' מד' פטור מכיבוד אבי אמו.
[6] חרדים פי"ח אות א' - ב'. א"ז בתשובה שבסו"ס הלבוש סי' א' בדעת הרמ"א. וע' בשו"ת תורה לשמה סי' רסה' שמותר להוציא לסביו או סבתו קוץ מבשרם או להקיז מהם דם וליתן להם זריקה ולנתחם כשעושה כן לרפואה, ואם מצוי שם אדם אחר, המחמיר לעשות כן ע"י אחר, תבוא עליו ברכה.
[7] ב"ח סי' רמ'. ש"ך סקכ"ג. כנה"ג. חיי"א כלל סז' סעי' כה'. ערוה"ש סעי' מד'. ודלא כבית לחם יהודה סי' רמ'.
[8] א"ז שם בדעת הרמ"א.
[9] וכן יבקרם מפעם לפעם כמו שמחוייב לבקר הוריו.
[10] הליכו"ע ח"ח עמ' קסז' וכן כשעולה לספר תורה יעמוד לכבודו.
[11] רמ"א שם. ובשד"ח אס"ד אות א' אבילות סי' קנח' שאם הסב נפטר ואין מי שיאמר עליו קדיש, מצוה על הנכד לומר קדיש. וע' בבית לחם יהודה סי' שעו' שאם אביו ואמו אסרו עליו לומר קדיש אחר הסבא כדי שלא יורע מזלו, ישמע להם.
[12] שו"ת מנח"א ח"ג סי' לג' בשם הגה"ק משינעווא זי"ע. וכן משמע משו"ת שבו"י ח"ב סי' צד'.
[13] שו"ת מנח"א שם.
[14] ברכ"י סי' רמ'. בא"ח שופטים סעי' ל'. גדולת אלישע סקנ"א. ס' זכרון זאת פר' ויצא עה"פ 'כי אחי אביה הוא'. ומקורו בס' היראה לרבינו יונה. ובס' חרדים פמ"ז אות לב'- לו' שאף לאחר מיתת אביו או ואמו צריך לכבד לאחיהם.
[15] וע' בחפץ חיים עה"ת שמות כ' יב' שראוי לכבד גם אנשים זרים שהוריו מכבדים אותם.
[16] ס' ויחי עזרא עמ' פ'.
