כיבוד הורים קפדנים וקשים בטבעם, וכיבוד הורים רשעים. והורים המבקשים מבנם להתבזות.
הורים[1] הקפדנים בטבעם וקשים בתביעותיהם, ואף מקללים את ילדיהם ואינם נוהגים בהם דרך ארץ[2], אף על פי כן חייבים הבנים לכבדם. ולגבי מי שהוריו רשעים, לדעת[3]השו"ע צריך לכבדם. ולדעת הרמ"א[4] אין צריך לכבדם עד שיחזרו בתשובה[5]. ובזמנינו[6] שרובם של ההורים שאינם שומרים תורה ומצות הוא משום היותם תינוקות שנשבו[7], לכל הדיעות צריך לכבדם. והורים[8] העויינים את בנם שחזר בתשובה ומצערים ומפרעים לו בדרכו, אין צריך לכבדם, ואף ראוי לבן להפרד לגמרי ממהורים אלה ולדור בעיר אחרת. והורים[9] המבקשים מבנם לעשות דבר שיש בו בזיון לבן כגון שמבקשו לעשות מעשה נערות או מעשה שטות ולבן יש בושה בדבר, אין צריך לשמוע בקולם.
הלכות קודמות: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t567436#6293786
מקורות והערות לעיון והרחבה, השתדלתי להדגיש את מה שחשוב:
[1] כן מבואר מהשו"ע סעי' ג' וסעי' ח'. וכ"כ בהגר"ח פלאג'י זצ"ל בס' תוכחת חיים פר' תולדות.
[2] ואם אביו מתנהג במדות רעות באופן קיצוני ושנוי לבריות, וכן אם היה שכור טוב לבן שירחיק עצמו ממנו. ערוה"ש סעי' לג'.
[3] שו"י סעי' יח'. וכן דעת הב"ח ובדרך פיקודיך מצוה לג' ובערוה"ש סעי' לט' שנכון להחמיר כדעה זו. ובברכ"י סק"ז דהיינו אפילו רשע גמור ודלא כאורח עה"ת פר' קדושים. ובברכ"י סי' רמא' סק"ד שלכל הדיעות הורה שהוא רשע להכעיס, אין צריך לכבדו.
[4] שם.
[5] אבל לכל הדיעת אין לצערם להכותם או לקללם. ט"ז סקי"ז. ש"ך סק"כ. הגחיד"א בס' פתח עיניים ע"ז מד.
[6] ילק"י כיבוד הורים עמ' שנד'. וע' במאה שערים שער מו' ובערוה"ש סעי' לט' ובס' החפץ חיים למהר"ח פלאג'י זצ"ל סי' צד' אות כה' ובשו"ת תשוה"נ ח"א סי' תקכח' שאם אביו או אמו המירו את דתם אין הבן חייב בכבודם.
[7] ע' חזו"א יו"ד סי' ב' אות כח'.
[8] ערוה"ש סעי' לט'. הליכו"ע ח"ח עמ' קכב'.
[9] שו"ת תורה לשמה סי' ער'. וכן אם הבן תלמיד חכם ואביו מבקשו לעשות דבר בפרהסיה שת"ח מתבייש לעשותו בפרהסיה, אין צריך לשמוע לו. (אבל צנעה יעשה בקשתו).
