כיבוד הורים מאמצים, הורים משוגעים, הורים עורים.
בן[1] שנמסר לאימוץ[2] חייב מן הדין בכל דיני כבוד ומורא, בהוריו הביולוגים שיילדוהו, ולגבי[3] הוריו המאמצים אף שמן הדין אינו חייב לכבדם, מכל מקום צריך שינהג בהם קצת כבוד ומורא, משום הכרת הטוב. אם[4]היו הוריו מטורפים ישתדל לנהוג עמהם כפי דעתם[5], ואם אי אפשר לו לעמוד בכך מפני שנשתגעו ביותר, ילך לו ויניחם וישכור אחרים (כגון בית אבות או מוסד טיפולי וכדו') שיטפלו וינהגו[6] בהם כראוי[7]. ומי[8] שהוריו עוורים חייב לכבדם ולירא מהם בכל עניני כבוד והמורא.
הלכות קודמות: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t567779#6296529
מקורות והערות לעיון והרחבה, השתדלתי להדגיש את מה שחשוב:
[1] ס' הזכרון זכרון רפאל סי' יח'.
[2] אפילו אם נמסר לאימוץ בשעת לידתו ולא טרחו אביו ואמו כלל בגידולו.
[3] שו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סי' פא'. שד"ח מע' אבלות סי' קנו'. ילק"י כבוד הורים עמ' שכב'. ס' הליכות בן אדם לחבירו עמ' עט' בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל.וע' בהליכות שלמה עמ' רכז' בשם הגרש"ז אוייערבך זצ"ל שבן מאומץ צריך לומר קדיש אחר פטירת הוריו המאמצים.
[4] שו"ע סעי' י'.
[5] ובתנד"א פכ"ז "ואפילו אם רירו של אביו יורד על זקנו, ישמע לו מיד". וע' ביש"ש פ"ק דקידושין דאם אביו או אמו מצווים אותו לעשות דברים שאי אפשר לעשותם שלא מחמת טירוף אלא מחמת רוע ליבם, רשאי לעוזבם.
[6] וע' ברדב"ז על הרמב"ם פ"ו מהל' ממרים ה"י ובערוה"ש סעי' לב' שבמה שמוסרם לאחרים יוכלו אחרים להנהיגם כראוי ואף לאוסרם בזיקים אם יש צורך בכך גם ע"י גערה וכדו', מה שלא יוכל לעשות בנם.
[7] ואם מחמת שגעונם יש הכרח לאוסרם בזיקים ובחבלים, לא יעשה כן הבן במקום שאפשר לעשות ע"י אדם אחר. שו"ת צי"א חי"ב סי' נט' וכן משמע מהערוה"ש סעי' לב'. וע' בילק"י כבוד הורים עמ' שצ' שאם רוצה האם לפגוע בעצמה מותר למונעה בכל דרך.
[8] שער אפרים סי' עח'. הג' רעק"א על השו"ע סעי' ז'. שו"ת גנת ורדים יו"ד כלל ד' סי' ב' חזו"א סי' קנא' סק"א וכן צריך לקום לכבודם. וע' בשו"ת תשוה"נ ח"ב סי' תמח' שאב שאיבד את הכרתו ושוכב בתרדמת שנים רבות חייבים עדיין הבנים בכבודו. ובילק"י כבוד הורים עמ' שנב' שאף אם אביו לקה במחלת השכחה ואינו מכיר את בנו, חייב הבן לכבדו.
