לא בושה לרבנות הראשית.לא בושה לכל מה שהמוסד הזה מייצג.לא טוב שכך נחשפו הפנים האמיתיות שלו.

ולא שלא קשורים לזה הרבנים.

בושה שהעומדים בראשה\מי שקשור לזה,מתנהגים כך. ולא הרבנות הראשית אשמה בכך!

במקום להאשים את האשמים,אתה מאשים את מוסד הרבנות הראשית..מי שעשו, 'לא קשור אליהם' מי אשם?? 'המוסד הזה'.. עיוות.

זו חולשה של אנשים, זה הכל. זה אותו עניין כמו ההכללות המטורפות שרצות כאן.

בושה לעסקני הרבנות הראשית...

כמו שסיימת שזה קשור רק לעסקנים שמסביב

תודה

ברבנות הראשית.

כי הרב דוד לאו הוא לא פראייר, והייתי מכנה אותו ביושר ''רב ציוני''....

או כי הוא "בובה" של הגדוילים החרדים שאליהם הוא רץ להתברך לפני ואחרי הבחירות? (אין בזה דבר רע, אבל אי אפשר לומר שהרב שטיינמן והרב קנייבסקי אינם חרדים)? ולהם הוא יקשיב בצמתים שיהיו לרבנות?

רב נחמד זה נחמד, רב שאומר הלל זה אחלה. אני לא אקבע לאנשים מי ציוני ומי לא. שורה תחתונה-יעשה מה שרבותיו החרדים יורו לו.

נחייה ונראה

אם הוא ניפגש עם החרדים העסקנים החרדים והרבנים החרדים,וגם תמכו במועמדותו,וגם הוא נחשב 'חרדי' אולי מודרני,ואולי גם ישראלי וציוני (ואני ממליץ לקרוא טורו של מנחם רהט ב'מצב הרוח' של פרשת ראה התשע"ג,על 'זהות הרב הראשי הרב דוד לאו) אבל אינו נחשב לדעתי ציוני-דתי,ואפשר להעריך שהוא כן יהיה בובתם של העסקנים והרבנים החרדים.

הוא נחמד הוא סבבה. אבל אותי לא מעניין כמה סרוגים משתתפים בשיעורים של אחיו. אותי מעניין האם הרב הראשי בסוגיות הרות גורל יפנה לרב דרוקמן, לרב אריאל, לרב צוקרמן  או לרב קנייבסקי ולרב שטיינמן. או גם וגם. הרב לאו יבחר באפשרות השנייה. (שזה לגיטמי לגמרי. אבל לא הופך אותו לאחד ש"שם ליבו אל דיברת הקץ המגולה".)

ומיותר שאני אדבר בשבחו של הרב קנייבסקי. הוא לא צריך אישור ממני.

אבל בצמתים מרכזיים של הרבנות-אני רוצה רב ששם ליבו אל דיברת הקץ המגולה. רב ללא השקפה חרדית. או לפחות רב ראשי שישמע גם את הרבנים החרדים וגם את הציונים? רב שהוא בובה של ההשקפה החרדית-לא. אם אני חושב שהדרך החרדית היא מוטעית, אני לא רוצה שהיא תשלוט ברבנות. יחד עם זאת אני גם לא חושב שזה סוף העולם, ושזה אומר שאנחנו בדרך לאבדון (כמו שדיברו כמה אנשים על אפשרות בחירתו של רב מסויים). ושבעז"ה הרב הראשי יצליח בתפקידו.

לרב אריאל והרב דרוקמן.
אני בספק אם הוא היה פונה למישהו.
 
 

לי מפריע שצריך לנהוג לפי השו"ע

ומה לעשות בשו"ע לא כתובה מדינת ישראל ואין אף סעיף שדן בה.

אם כל עניינה של הרבנות יהיה רק שהוא אוהב המדינה- ושומדבר מעבר- או קצת מעבר

אבל המדינה היא הקו המנחה- אז אבדנו

המצווה והמצוות לרשת ליישב ולכבוש את הארץ אלו מצוות מהתורה עצמה!

מה דעתך לפתוח תנ"ך ככה קצת לראות מה היה פה לפני 2,000 שנה, לפני שהתורה הצטמצמה להדלקת נרות והלכות בורר? 

אין מה לדבר איתם על מעבר לד' אמות של הלכה

ודי לעבור על כמה שירשורים בנושא כדי להיווכח בזה-

אז טובה אתחלתא דגאולא מלאה במכשולים ומניעות,

מאשר גלות קדושה ו"טהורה" שתקועה כבר 20 שנה.

טוב להודות לה' על התחלת הגאולה ואע"פ שהייתה צרופה במלחמות,כי כידוע-אולי לא לכם- בגמ' כשנזכרות המילים 'אתחלתא דגאולה' הן נזכרות בדיוק בעניין הזה,"מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא" (מגילה יז: ), מאשר לכפור בטובתו של מקום .

ומשום מה בתורה כתוב המקום ה' יבחר ה' - לא כתוב איפה הוא בחר..

אנחנו עומדים בחומש דברים, כזכור לך.

נסה למצוא עמודה אחת בספר התורה, בה לא מוזכרת ארץ ישראל.

מאיפה הבאת את השטות הזו??

אבל בתורה ומצוות הם מעליה, מי שיכול לקיים אותם יותר בהידור בחו"ל מאשר בארץ והוא נמצא בחו"ל ואם הוא יעלה לארץ תהיה לו ירידה קשה למצוא היתר ע"פ תורה לעליה לארץ..

זה המקור (עם עריכה)אדם עלול לגור בארץ אבל להביא את חו"ל עם כל חסרנותיה לארץ ישראל

בפרשת השבוע קובעת התורה את המקום שבו יקריבו בני-ישראל את קרבנותיהם לפני ה': "והיה המקום אשר יבחר ה' אלוקיכם בו לשכן שמו שם, שמה תביאו". מהו ה"מקום" הזה? מפרש רש"י: "בנו לכם בית-הבחירה בירושלים".

ב'ספר החיים' (לאחיו של המהר"ל) נשאלת שאלה: מדוע אין התורה אומרת במפורש שהכוונה היא לירושלים, אלא נאמר סתם "המקום אשר יבחר ה' אלוקיכם בו"? התשובה המובאת שם היא, שאמנם מקום הקרבת הקרבנות כפשוטם של דברים הוא בירושלים, אך כל מקום שיהודי מתפלל בו לקב"ה נהפך ל"מקום אשר יבחר ה'". והקשר לירושלים הוא, שבכל מקום בעולם מתפללים לעבר ירושלים.

לא דירת-קבע

ברוח זו מפרש הספר הזה גם את מאמר חז"ל "כל הדר בחוץ-לארץ כאילו אין לו (א-לוה)". הדגש הוא על "דר", במשמעות של דירת-קבע. כל מי שחי בחוץ-לארץ והוא מרגיש שחייו שם הם מגורי-קבע, עד שאינו חושב על הגאולה, אכן זה מצב לא-חיובי.

אבל אם יהודי חי בחוץ-לארץ משום שהוא צריך להיות שם כדי לתקן את ה"מפני חטאינו" שגרם ל"גלינו מארצנו", וגם בהיותו שם הוא מייחל לביאות המשיח ולגאולה האמיתית והשלמה, ומוכן לוותר מיד על כל ה'חלב' ו'דבש' שבחוץ-לארץ (למי שמדמה שיש לו זאת שם), וגם עכשיו הוא פונה בשעת התפילה לעבר ארץ-ישראל – הרי בכל מקום שבו הוא נמצא ומתפלל שם לקב"ה נחשב ל"מקום אשר יבחר ה'".

עלייה בקדושה

באותה מידה יכול להיות מצב הפוך, שיהודי עולה לארץ-ישראל ומביא איתו אליה את אוויר חוץ-לארץ. מבחינה גשמית היא עלה מחוץ-לארץ לארץ-ישראל, אבל מבחינה רוחנית ונפשית – הוא הביא עמו לארץ-ישראל את אווירת חוץ-לארץ, עד שגם בהיותו בארץ-ישראל הוא שרוי למעשה באוויר חוץ-לארץ.

ארץ-ישראל היא "פלטין של מלך". האוויר בארץ-ישראל טהור הוא. כשיהודי עולה לארץ-ישראל עליו לטהר את עצמו ולהימצא במצב הרוחני המתאים ל"פלטין של מלך". לא די בקניית כרטיס-טיסה, אלא יש צורך לתקן את ה"מפני חטאינו" ולוודא שהעלייה לארץ תהיה גם עלייה רוחנית, עלייה בקדושה.

גאולה בתוך דקות

הציפייה לביאת המשיח אינה בבחינת 'הלכתא למשיחא' [=הלכה לימות המשיח, עניין לא-עכשווי], אלא גם על-פי ההלכה היא דבר ממשי ומציאותי ביותר. יש דעה הסוברת שכוהן אסור בשתיית יין, משום שבמהרה ייבנה בית-המקדש, ואם יהיה שיכור לא יוכל לעבוד בבית-המקדש.

הפגת שכרות יכולה להיעשות בשתי דרכים: א) שינה; ב) שהייה "כדי הליכת מיל". כמה הוא השיעור של "הליכת מיל"? מקובל לחשב זאת לשמונה-עשרה דקות. הדעה המירבית קובעת שהשיעור הוא עשרים וארבע דקות. נמצא אפוא שיהודי צריך להאמין כי ביאת המשיח ובניין בית-המקדש יכולים להתרחש בתוך פחות מעשרים וארבע דקות!

 (מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 617)

לא דברתי על מי שנולד בחו"ל, נעבעך, ומעולם לא זכה להגיע לארץ הקדש.

וגם כלפיו מופנית אצבע מאשימה מגדולי הפוסקים לאורך הדורות.

אבל שים לב למה שפוסק הרמב"ם (ע"פ הגמרא):

"לעולם ידור אדם בארץ ישראל, אפילו בעיר שרובה גויים, ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל. שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד עבודה זרה"

איפה אותו יהודי יתחזק ויתעלה יותר? בחו"ל בעיר שרובה ישראל ויש בה בתי מדרשות ומוסדות תורניים. או בעיר בא"י שגרים בה חילונים וגויים והיא שטופה פריצות וכיו"ב? ובכ"ז הרמב"ם קבע שטוב לו ליהודי לדור כאן מאשר בחו"ל, ולא עוד אלא שכל הדר שם כאילו עובד ע"ז! על כל המשתמע מכך.

וצריך לעשות בכל מקום ארץ ישראל

ואם יהודי חי בחו"ל כנראה שההשגחה העליונה הביאה אותו בשביל עבודה מוסיימת שהוא צריך לעשות שם והוא צריך לחפש מהי

ואם הוא צריך להגיע ע"פ ההשכחה העליונה לארץ ישראל הוא יגיע ברצונו או שלא מרצונו.

העבודה היא לעזור לחפש מהי העבודה שלשמה הוא הגיע לא לבלבל אותו 

ולא רפיון.

ואין צל צילו של ספק שבדור שלנו דור הגאולה (בין ע"ם הדת"לים ובין ע"פ חב"ד) עיקר הגאולה תלויה בתומ"צ בארץ הקדש, בתחיית האומה על ארצה, כפי שמבואר בפירוש באלפי מקומות בתנ"ך ובחז"ל, והדברים פשוטים.

החמור בדבריך בעיניי, שמהם משמע כאילו אין שום משמעות להתאמצות ומסירות נפש של היהודי,

ואם ה"מציאות" אליה הוא "כפוף" וכלפיה הוא נכנע גלגלה אותו למשל למקום בו אין תפילין מצויות, לא רק שהוא לא צריך להשתדל כדי להחלץ מהצרה אלא הוא יכול להרווח בנחת ולקבל את זה כלכתחילא.

וכל דבר בענינו 

אין היתר לחלל שבת בשביל להשיג תפילין..

אבל יש חובה מיד במוצאי שבת להתעשת ולהתרוצץ ולחפש תפילין בנרות.

ואנחנו לא רואים שזה קורה.

[ואגב הדוגמא שהבאת- דווקא מותר. תפילין אינן מוקצה לחלק מהדעות]

שלמדו את כל המקורות ויודעים לומר בדיוק מה צריך לעשות.

לפעמים הפיתרון הוא להשאיל לתפילין..

יושבים בחוצה לארץ בתוך הטומאה

מתרצים את ישיבתם שם במיני תירוצים והסברים מצטדקים,

ועוד מלהגים על משיח וגאולה!

אנא קרא את השאלה והתשובה מפי רבי יהודה הלוי, ותחכים.

כג אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אַתָּה מִתְרַשֵּׁל בְּחוֹבַת תּוֹרָתְךָ, שֶׁאֵין אַתָּה שָׂם פְּעָמֶיךָ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, וְתַעֲשֵׂהוּ בֵּית חַיֶּיךָ וּמוֹתְךָ, וְאַתָּה אוֹמֵר: "רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ", וְתַאֲמִין כִּי הַשְּׁכִינָה חוֹזֶרֶת אֵלֶיהָ. וְאִלּוּ לֹא הָיְתָה לָהּ מַעֲלָה אֶלָּא הַתְמָדַת הַשְּׁכִינָה בָּהּ בְּמֶשֶׁך תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה, הָיְתָה לַנְּפָשׁוֹת מְנוּחָה וְהִזְדַּכְּכוּת בָּהּ, כַּאֲשֶׁר יֶאֱרַע לָנוּ בִּמְקוֹמוֹת הַחֲסִידִים וְהַנְּבִיאִים, קַל וָחֹמֶר בָּהּ, שֶׁהִיא שַׁעַר הַשָּׁמַיִם. וּכְבָר הִסְכִּימוּ הָאֻמּוֹת עַל זֶה, הַנּוֹצְרִים אוֹמְרִים שֶׁהַנְּפָשׁוֹת נִקְבָּצוֹת אֵלֶיהָ וּמִמֶּנָּה מַעֲלִים אוֹתָן אֶל הַשָּׁמַיִם, וְהַמֻּסְלְמִים אוֹמְרִים כִּי הִיא מְקוֹם הָעֲלִיָּה, וּמִשָּׁם הָעֳלוּ הַנְּבִיאִים אֶל הַשָּׁמַיִם, וְשֶׁהִיא מְקוֹם תְּחִיַּת הַמֵּתִים, וְהִיא לַכֹּל מָקוֹם שֶׁפּוֹנִים אֵלָיו בִּתְפִלָּה וְחוֹגְגִים אֵלָיו. וְהִנֵּה הִשְׁתַּחֲוָיָתְךָ וּכְרִיעָתְךָ נֶגְדָּהּ אוֹ צְבִיעוּת אוֹ עֲבוֹדָה בְּלִי כַּוָּנָה. וּכְבָר הָיוּ אֲבוֹתֵיכֶם הָרִאשׁוֹנִים בּוֹחֲרִים לָדוּר בָּהּ יוֹתֵר מִמְּקוֹמוֹת מוֹלַדְתָּם, וּבוֹחֲרִים הַגֵּרוּת בָּהּ יוֹתֵר מֵהָאֶזְרָחוּת בִּמְקוֹמוֹתָם. זֶה אַף שֶׁלֹּא שָׁכְנָה בָּהּ אָז שְׁכִינָה גְּלוּיָה, אֶלָּא הָיְתָה מְלֵאָה זוּהֲמָה וַעֲבוֹדַת אֱלִילִים, וְהֵם לֹא יִחֲלוּ אֶלָּא לִדְבֹּק בָּהּ, וְלֹא יָצְאוּ מִמֶּנָּה בְּעִתּוֹת הַיֹּקֶר וְהָרָעָב אֶלָּא בְּצִוּוּי מֵאֵת ה', וְאַחַר כָּך הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים שֶׁיִּשְּׂאוּ עַצְמוֹתֵיהֶם אֵלֶיהָ.
כד אָמַר הֶחָבֵר: הוֹכַחְתַּנִי מֶלֶך כּוּזָר, וְהַחֵטְא הַזֶּה הוּא אֲשֶׁר מְנָעָנוּ מֵהַשְׁלָמַת יִעוּד ה' בְּבַיִת שֵׁנִי, בְּאָמְרוֹ "רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן" וְגוֹ', שֶׁהֲרֵי כְּבָר הָיָה הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי מְזֻמָּן לָשׁוּב אֵלֶיהָ כְּבָרִאשׁוֹנָה אִלּוּ נַעֲנוּ כֻּלָּם לַעֲלוֹת בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, אֲבָל נַעֲנוּ מִקְצָתָם וְנִשְׁאֲרוּ רֻבָּם וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּבָבֶל, מְרֻצִּים בֶּחָסוּת וּבָעַבְדוּת וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִפָּרְדוּ מִמִּשְׁכְּנוֹתֵיהֶם וּמִמַּעֲמָדָם. וְאוּלַי עֲלֵיהֶם אָמַר שְׁלֹמֹה בְּדֶרֶך חִידָה: "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר", כִּנָּה אֵת הַגָּלוּת בְּשֵׁנָה וְאֵת הִשָּׁאֵר הַנְּבוּאָה בֵּינֵיהֶם בְּעֵרוּת הַלֵּב. "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק", קְרִיאַת ה' לָהֶם לָשׁוּב. "שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל", כִּנּוּי לַשְּׁכִינָה הַיּוֹצֵאת מִצֵּל הַמִּקְדָּשׁ, וְאָמַר: "פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי", כִּנּוּי לְעַצְלוּתָם מֵהֵעָנוֹת לָשׁוּב. וְאָמַר: "דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר", עַל הַפְצָרַת עֶזְרָא וּנְחֶמְיָה וְהַנְּבִיאִים עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם בָּהֶם, עַד שֶׁנַּעֲנוּ קְצָתָם הֵעָנוּת שֶׁאֵינָה מַסְפֶּקֶת, וְנִתַּן לָהֶם כְּפִי כַּוָּנַת לִבָּם, וּבָאוּ הָעִנְיָנִים מְקֻצָּרִים מִפְּנֵי קִצּוּרָם, כִּי הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי אֵינֶנּוּ עוֹלֶה בְּיַד אִישׁ אֶלָּא כְּפִי הִזְדַּמְּנוּתוֹ לוֹ, אִם מְעַט מְעַט וְאִם הַרְבֵּה הַרְבֵּה. וְאִלּוּ הָיִינוּ מִזְדַּמְּנִים לִקְרַאת אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בְּלֵב שָׁלֵם, הָיִינוּ נֶעֱזָרִים מִמֶּנּוּ כְּמַה שֶּׁנֶּעֶזְרוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם. וְאֵין דִּבּוּרֵנוּ "הִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ", וְ"הִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדוֹם רַגְלָיו", וְ"הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן", וְזוּלַת זֶה, אֶלָּא כְּצִפְצוּף הַזַּרְזִיר וְהַתֻּכִּי, אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים מַה שֶּׁאָנוּ אוֹמְרִים בָּזֶה וּבְזוּלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ נְגִיד כּוּזָר.

מבטיחהלך שכל אלו ש"יושבים בכל מיני מקומות בחול" מתים לגור בארץ

אבל יודעים מה ישיבתם שם עושה- הם מצילי נפשות,

והעובדה שגם בנ"ע וגם ברסלב אימצו את השיטה(גם הם יוצאים לשליחות בחול)- זה הדרך היום לקרב את ישראל הנמאים בגולה לאביהם שבשמים, לא אם ישבו בארץ ויתנהגו כרגיל.- וכל אלו שבחול יחשבו כגויים אפיקורסים שאין להם חלק באלוקי ישראל

בנוגע לא"י- יש הבדל עצום בין ארץ ישראל למדינת ישראל,

ואנחנו יודעים בדיוק על איזה בסיס עקום מדינת ישראל נבנתה- אותו בסיס עקום הוביל לכמה מאורעות מעניינים:

חטית יןלדי תימן,

פרשת ילדי טהרן

הסכם השלום עם מצרים,

החזרת סיני

אינטיפאדה- והסכם אוסלו

פיגועים על בסיס קבוע

קורבנות שלום

השמדת מאות עולי צפון אפריקה- וכבר אמר בן גוריון- שהעלו מיליון יהודים מאפריקה ורובם ככולם חילוניים ע"י החינוך שניתן להם-(וזה היתה עיקר גאוותו.

ןזו רק רשימה חלקית

ובנינו אתה יודע שיש מחלוקת על עניינה של המדינה לעומ"ז על השו"ע לבנתיים לא שמעתי שיש מחלוקת- אז נראלי רב ששומר ומקפיד על שו"ע כמו שצצריך עדיף מרב שמקשיב למדינה ולחוקיה מעלהתורה והשו"ע

כן כן ויכוח חסר תוחלת- אבל אל תאשים אנשים מצילים נפשות בכל מיני חורים נידחי (שאגב מגיעים לשם גם חובשי כיפות סרוגות- שח"ו לא יורדים מהארץ), הם עושים עבודת קודש,

וזה החידוש של חסידות חב"ד-שיהודי בכל מקום נמצא בגלל שה' רוצה שהוא יהיה שם- והוא צריך להביא ולהפיץ שם את האור האלוקי

כדאי לצאת קצת מהריבוע- ולהאמין שיש אנשים שמקיימים רצון ה' גם אם אתה מקיים וחושב אחרת

כאשר את יודעת היטב שלא להם התכוונתי. כך בורחים מוויכוח ענייני.

אני יכול למנות לך עוולות גדולות הרבה יותר שנעשו ע"י מלכי ישראל או החשמונאים למשל,

ובכ"ז כולם מהללים ומשבחים את עצם קיום המדינה

[כן כן, אפילו הרמב"ם]

כך שלהביא רשימה של דברים שליליים (מישהו אמר קודם http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t569732#6325094 ?) היא חוכמה ממש ממש קטנה, וודאי כאשר משווים אותה לכל הטוב שהמדינה גרמה לנו וליהדות כולה, שאותה את, הפלא ופלא, לא טורחת להזכיר.

ולגבי השו"ע- הייתי קצת מתבייש במקומך להשמיע טענה זו, לאור כל אלו שדווקא כן חולקים עליו, בייחוד כאשר אחד מהם שכלפיו אתם משתחווים בהכנעה חלק עליו עד כדי כך שכתב לעצמו ולחסידיו שו"ע משלו. להזכיר לך במי המדובר?

עדיף להיות כאלו?

שמעתי את זה מאנשים תורניים ביותר.

ויכוח עקר על תפיסות עולם מנוגדות.

אמן.

בס"ד

איך יכול להיות שנוצר וויכוח שמשתמע ממנו כאילו  בחב"ד אין חשיבות לארץ ישראל, בה בשעה שהרבי מזכיר בלי סוף את קדושתה, וכל כך הרבה שיחות של הרבי (אם לא כולן) מסתיימות בתפילה לעלות לבית המקדש, בארץ ישראל, ולירושליים, מעבר לאינספור מקומות בהם הרבי מזכיר את קדושת הארץ.

נכון שהרבי לא פסק שכל היהודים חייבים מייד לעלות לארץ ישראל, כי בפרטיות לכל אחד יש את השליחות שלו במקום שבו הוא חי. (לא רק השלליחים שמקימים בית חב"ד רשמי, אלא כמו כל בית חב"די ממוצע שהינו מיני בית חב"ד, שמארח בשבתות, וכ')

לכל יהודי יש את מסלול חייו,  חלקינו זכינו שהשליחות שלנו בארץ בין אם נולדנו כאן בין אם עלינו לכאן, ויש גם יהודים שלפחות כרגע יש להם שליחות במקום אחר בעולם.

זה לא סותר את קדושת הארץ, את החשיבות העליונה של שמירה על שלימות הארץ, ואת זה שסעיפי שולחן ערוך שכולנו מחוייבים אליו לא מבטלים זה את זה...

יש את  קדושת הארץ, ואין דבר שיכול לבטל את זה, ויש עוד הרבה מצוות.

ואם זה נראה כמו "תחרות", מה עדיף שו"ע או שלימות הארץ

 אז כאמור שלימות השו"ע תלויה בשלימות הארץ , כי לשמור על הארץ זו הלכה מפורשת בשו"ע, ועוד יותר להפך. הקפדה על השו"ע שומרת על הארץ ויושביה.

טוב. פרקתי. יהי רצון שנזכה להתגלות משיח, לבניין בית המקדש בארץ ירשראל, בירושליים, יחד עם כל עם ישראל.

בסך הכל כולנו רוצים את אותו הדבר, שתהייה שנה של גאולה. אמיתית ושלמה

בס"ד

ודווקא חבדניקים אמורים לדעת אותם בע"פ, שאסור למסור שעל לגוי, ועל כך שאפילו אם גויים באים על עסקי קש ותבן צריך לצאת למלחמה וכ'...

אז אני לא רואה עניין להיכנס למדינה או לא מדינה, כן הייתי רוצה לראות רב שאכפת לו מארץ ישראל, משלמותה, ומשלומם של כל היהודים בכלל ואלו שגרים בהתנחלויות בפרט. (מספיק אכפת כדי לעשות מה שביכולתם כדי למנוע את גירושם מבתיהם וכ')

בס"ד

כתבתי כתגובה למי שכתב שמדינה ישראל לא כתובה בתורה...

זה אומר שזה יכול לקרות לכל אחד

זה מצחיק ממש לקרוא את זה

מה הבעיה ב'מגזריות'?  והנה מאמר בעניין.

(חברה כתבה, תגובה בדיוק לאותם הדברים)

זהות יהודית

ישנו הבדל גדול מאוד בין זהות יהודית לבין זהות מגזרית.

יהודי שאמר "קצת הרב קוק וקצת רבי נחמן, קצת חב"ד, וקצת קרליבך", או לחילופין "אני לא מגזרי"-

לא מקביל, לא שווה, לא חופף במאומה, ליהודי שאמר "אין לי זהות, ואני אזרח העולם".

אמר ד"ר זאב מגן:

"איזה הגיון עומד מאחורי תמיכתם של אינטלקטואלים ישראלים יהודים ב"פסיפס התרבות הלאומי", כאשר בה בעת הם מתעלמים מן הצורך לקיים את חלקם, כלומר- לשבץ ולצבוע את האבנים המיוחדות והייחודיות שלהם במסגרת הפסיפס.?"

ואני מקבילה לדברים אלה את דברי הרב: "..זה בדיוק כמו שפסיפס מרהיב נוצר בזכות העובדה שכל צבע מבליט את יחודו. ביטול גוונו הייעודי של כל צבע כביכול למען "אחדות הצבעים" תותיר אותנו עם כתם אחיד חסר אמירה ונטול משמעות."

הדברים אכן נשמעים דומים ואף זהים. שניהם שוללים את הפסיפס התרבותי כאשר פעילי הפסיפס אינם נשמעים לתרבותם הם.

ההבדל הוא שד"ר מגן דיבר על היהדות. והרב מדבר על המגזריות.

הזהות היהודית האמיתית והאותנטית ביותר, היא פשוט המילה יהודי.

ההגדרות דתי, או חרדי, או דתי לאומי, או אפילו חילוני--- הם הם ביטול הזהות היהודית.

בהמשך כותב ד"ר זאב מגן: "תולדות האנושות מציגות לנו אין ספור המחשות והוכחות לעיקרון הפשוט והבהיר כשמש, הכמעט מדעי אפילו, שלפיו אומה, אשר מאבדת את הדפוסים והביטויים הייחודים של תרבותה- הקטנים עם הגדולים- רוצה לאמר: אומה שמאבדת את סיבת קיומה כיחידה לאומית נפרדת ומלוכדת – אכן תאבד את קיומה.

ומאידך גיסא, עם שחי, נושם, לומד אוהב ומתאבק בעפר תרבותו- יחיה לעד."

וכאן מקבילים לכאורה דברי הרב: "יש ערך גדול בפתיחות לדעות אחרות, אך לשם כך אתה נדרש גם לדעות משלך".

אכן, מקביל וזהה להפליא. אך שוב- ההבדל המהותי העמוק מיני ים- הוא אצל הזהות היהודית, האם הזהות שלך היא יהודית, שאתה מזדהה עם העם שלך, עם העבר, ההווה והעתיד, או שאתה נכנס לבועה מגזרית נטולת זהות יהודית בסיסית.

"יחד שבטי ישראל" כמובן שלא מתאים לכאן, כי המגזריות המחולקת המפרדת והמפזרת- כיום, אינה שווה לשנים עשר השבטים, אשר חלקו כבוד זה לזה, ותפקיד שבטם היה ברור ומעורך.

הזהות היהודית היא לא בחלוקה לקבוצות קטנונית ותחרותית, הזהות היהודית מצויה

בייחודינו. שלל בניו של הקב"ה, עם ישראל, אשר שרד את כל גלות 2000 השנה כשתורתו בידו,

ויבנה כולו את ביתו של השם במהרה בימינו.

(מתוך מאמרו של ד"ר זאב מגן, "על ג'ון לנון ואהבה"

ודבריו של הרב יונה גודמן משבוע שעבר)

זו

…. ותחבר את זה להשקפותיו הפוליטיות אולי תבין. התממות וגלגול עיניים באמת גורמים לחוסר הבנה.

ראה אברנבנאל ור"ע ספורנו ור' אליעזר מבלגנצי והמצודת דוד על הפסוק.

המאה ה13, המאה ה14, המאה ה12 והמאה ה15 בהתאמה.

אי לכך לא הבנתי את ההוכחה שלך. מה ההוכחה?

פסוק ניתן לשנות משמעןת מקורית.

כמו חדש אסור מן התורה

את העם והארץ.

....יש להבחין בין הפשט המקראי והפרשנות הקלאסית (לפיה מדובר באויבי ישראל מבחוץ, כמו הבבלים, שילכו ויעזבו את הארץ בעת הגאולה) לבין הדרש המוכר בימינו בשיח הציבורי. בלשון הדיבור המודרנית, לעיתים קרובות משתמשים בפסוק זה שלא כפשט המקורי, אלא כתיאור לכך שהרס וחורבן פנימיים או שונאים צומחים מתוך העם עצמו ("ממך יצאו"). אולם, אצל רש"י וברוב מפרשי הפשט הראשונים (כמו אבן עזרא ורד"ק), הכוונה היא שהמחריבים החיצוניים יתפנו מן הארץ ויעזבו אותה לטובת שבי ציון.

מי שיש בו אהבת ישראל יאמץ את הפשט כי זה נבואת נחמה וזה רוב המפרשים.

מי שיש בו שנאת ישראל כמובן שיאמץ את הדרש .

....רק מי שמאמץ את הדרש שונא בפרוש אנשים מעם ישראל, מכנה אותם בשמות כמו:

"היהודי החילוני השמאלני הכופר - החולם על התבוללות? שמבחינתו היהדות היא לא שונה מדת אחרת", בוגדים, קפלניסקים ועוד

טעיתי,

הם יהודים כמוני,

אבל הם טועים לגמרי...

ויש גם בין הדתיים שטועים לגמרי.

ואין מונופול על היהדות לאף אחד.

אבל - אל תהיה בטוח שכולם יחזרו בתשובה.

עַל כֵּן נְקַוֶּה-לָּךְ ה' אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל-בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי-לְךָ תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: (וְנֶאֱמַר: וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל-כָּל-הָאָרֶץ. בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד

במקורות קדומים רבים, וכן בסידורים של יהודי תימן מופיע הניסוח "לתכן עולם במלכות שדי", במקום "לתקן עולם במלכות שדי". קו זה משתלב יותר טוב מול נוסחו של החלק השני של התפילה "ועל כן נקוה", המוקדש רובו ככולו לבקשה להשראת מלכות ה' בעולם, ואינו עוסק בסוגיות תיקון העולם[4].

הטלויזיה הייתה דולקת בשעות הצהריים לפני כניסת השבת,

והייתה תכנית על 2 אטאיסטים, אחד חרדי לאומי לשעבר,

והוא אמר שחבר שלו הסביר שצריך לעקור את אלוהים מתוכו.

אני הזדעזתי וכיביתי מיד את הטלויזיה.

ואני לא אומר שחרדי שפוסל יהודי "חילוני" טוב יותר. כולנו יהודים לא גויים.

כלומר הם שונאי ישראל בעיניך

גם חת"ס עוות את חדש אסור מן התורה?

וריהל עוות את ושם ינוחו יגיעי כוח.

והמשורר בראש השנה את טהור עיניים. וכדוצה. אז מה?

מה תאמר על "מהרו את המנה לעשות את דבר אסתר וחשבו עם הקונה"?

הערבים יצאו מהארץ ויחזרו לערב כמו הפשט.

אלו שאתה מאוד דואג להם...

מה הסיפור הזה על סיורים בתוך כפרים ערבים???? - אקטואליה וחדשות

מה השרשור הזה, אם לא עלילות על יהודים והאשמת הקורבן קלאסית?!

יש סיורים בארץ ישראל, בכפרים שהמהרסים והמחריבים שפלשו לארץ עדיין נמצאים בהם. בקרוב הערבים יהיו בערב והיהודים, חוץ מאלו שבחרו להוציא את עצמם מהכלל, יהיו בכל ארץ ישראל.

...מכוון שפיקוח נפש דוחה שבת אז ארץ ישראל דוחה שבת.

למיישבי ארץ ישראל בשרשור אחד, ופושט טלפיך ואומר ראו טהור אני - כשאתה פותח שרשור שני נגד שנאה?!

נ.ב.

בכל זאת לגופה של שאלה, נצטוונו להלחם על כיבוש ארץ ישראל והחזקתה - המלחמה מצדיקה כניסה יזומה לסכנת נפשות (בשונה משלוש עבירות, שוודאי אם אפשר לברוח - זה מה שצריך לעשות). לעומת זאת, כשמדובר על ישוב ארץ ישראל כפרט, ההלכה מתירה רק חילול שבת ע"י גוי.

הסיורים האלה מתקיימים מאז הרצח של דוד רובין הי"ד ואחיקם עמיחי הי"ד שנרצחו כשטיילו בנחל תלם. עשרות רבות של שנים, ואפילו לא שמעת עליהם עד עכשיו. טיולים בטבע הארץ ישראלי, בנחלים ובוואדיות, בהרים ובגבעות.

אבל גם אם היה, אז מה הטענה פה בדיוק? ערבי שנכנס ליישוב יהודי לא רוצחים אותו, ויהודי שנכנס לכפר ערבי אמור לצאת בדיוק באותו אופן - בחיים.

• הערבי - החולם על נפילת מדינת ישראל ומצביע הרשימה המשותפת בבחירות?

• היהודי החילוני השמאלני הכופר - החולם על התבוללות? שמבחינתו היהדות היא לא שונה מדת אחרת?

• או אולי אתה חושב שהיהודי הדתי המאמין בה' -

  הוא הבעיה מבחינתך?

דבר אחד בטוח - גם הרשע הגדול,

ברצונו שלו או נגד רצונו שלו - עושה רצונו של מקום ונכנע תחתיו והכל בהסתרה מדוייקת.

והבחירה בידינו.

הערבי "ממך יצאו".

היהודי ישוב בתשובה.

והיהודי הדתי המסוים יבין שאין לו מונופול על אהבת עם ישראל וארץ ישראל.

בעוד לציונות הדתית יש רק 24,000 מתפקדים,

אכן, המפלגה צריכה לפתוח את שעריה.

לציבור הדתי לאומי בסה"כ יש כחצי מיליון מצביעים שהם 14 מנדטים ואפילו פחות. זה לא מספיק.

על מנת להגיע ל30 מנדטים ויותר המפלגה צריכה לקרוא לתוכה גם מסורתיים, רוב העם הם מסורתיים ונוטים ימינה, ולהתפשר על ענייני הדת.

הרבה חילונים בוחרים ברמטכ"לים לשעבר כמו אייזנקוט,

רק בגלל שהוא היה רמטכ"ל (כאילו ימני) ומסורתי (לא דתי).

כמובן שזה רק אפשרות אם רוצים לנסות להשפיע ולהביא לשינוי.

אפשר גם להישאר יותר דתיים עם פחות השפעה.

ברוב מוחץ - אפילו אנשי השמאל והאופוזיציה לא מסכימים להקמת מדינה פלסטינית.

נסיגה מיהודה ושומרון זוהי סופה של מדינת ישראל!!!

התאבדות!!! סוף החזון הציוני והשמדת היהודים בארצם!!!

יאיר גולן וכל החולי נפש האלה הם מיעוט נידח.

ואם הם יעלו לשילטון - עדיף מלחמת אזרחים!!!

אלא שאסור לזלזל ביכולות וברצונות של האויב.

להגיד ''לא ניתן לעצור'' זה פשוט לא נכון,

פשוט זנחו לחלוטין את השמירה על הגדרות מתוך מחשבה שהצד השני רוצה שקט ושהגדרות לא יאפשרו חדירה.

הרי אם ''לא ניתן לעצור'' אז אין שום כשל, לא מודיעיני ולא מבצעי, כי פשוט אי אפשר. אבל בוודאי שהיו כשלים, ובוודאי שאם לא היו כשלים אז לא הייתה חדירה.

השכול לא רלוונטי. אם אייזנקוט היה מסתגר בביתו וכאבו - היה מקום לומר שעל ההחלטות המופקרות שלו ובראשן הקטנת הצבא - הוא כבר שילם את המחיר.

מי שרוצה להיות במדמנה הפוליטית, לא יכול לצפות שהשכול יתן לו פריוילגיות כל שהן.

הרוב הגדול של החרדים באירופה התנגדו מאוד לעלייה לארץ ישראל.

כי עדיין לא הגיע משיח, דחיקת הקץ, אסור להקים מדינה, התגרות בגויים, כוחי ועוצם ידי, התערבבות עם היהודים הציוניים החילוניים. ועוד רבות...

השמאל היהודי האירופאי (קומוניסטי סוציאליסטי) גם הוא חשב ככה בדיוק כמו השמאל החי בארץ ישראל כיום.

לעומתם מן החסידים תלמידי הבעל שם טוב שעלו לארץ, ביחד עם ספרדים רבים (פרנקים), בדומה ליהודים הציוניים החילונים מקימי הקיבוצים שנחשבו לימנים קיצונים.

לאחר השואה כולם הבינו את הכיוון הנכון --> רק ארץ ישראל!

• הרצל פעל רבות מול השלטונות באירופה והעותמאניים לאפשר עלייה לארץ ישראל והכרה ביישוב יהודי עצמאי. רבים מאוד תמכו בו הוא היה אדם גדול והוביל את המהלכים המדיניים להצהרת בלפור והכרה במדינת ישראל 30 שנה לפני הקמתה.

חז"ל, הנביאים, הצדיקים הגדולים יחידי הדורות,

רבי נחמן מברסלב שראה וניבא,

והמשיח.

ואף שיש לי ערך גדול מאוד לכל היהודים שפעלו רבות למען עם ישראל,

אני מאמין שהצדיקים האמיתיים פעלו אף יותר,

(האמיתיים בלבד כי יש גם מתחזים).

לא ברור מאיפה הצץ הדבר הזה, והייתי מניח שיש כאן משהו קצת מסריח מסוג שחיתות כלשהי. לחילופין, פיגור עמוק וניסיונותעלובים למצוא חן בעיני מישהו שעוד נגלה מי הוא (ושמא פוליטית בלבד).

הרצל הוא המנוע של התנועה הציונית, מכאן מעלתו. בדורות רבים היו שקראו לעלות וגם עשו מעשים, אבל רק החזון של הרצל והדחיפה שלו הצליחו להסתיים בשיבת ציון.

דוקא סביב מקום קבורתו. כשהמצבה נמצאת ממש במרכז הטקס.

גם פיזית היא לא המרכז, כמדומני.

אבל הר הרצל הוא המקום בו קבורים כל חללי צהל ומערכות ישראל. הוא גם המקום שבו יש את חלקת מנהיגי ישראל (יש אומרים שזה נקרא גדולי האומה).

זה המוקד והעניין בקיום חגיגות שיבת ציון, הידועות יותר בשם יום עצמאות ישראל, דווקא במקום הזה.

הרצל הניע את החזון שקרם עור וגידים בעזרת מסירות הנפש של העם שקבור על ההר הקדוש הזה. אלפי צדיקים שמעשיהם הם זכרונם. הסיבה לקיום החגיגות שם היא עמוקה מאוד. זה לא האדם הרצל אלא החזון שלו, זה לא המוות אלא דווקא החיים.

זה נשמע בערך ככה: "הרעיון הקודם שלי להטביל את כל היהודים לנצרות לא הצליח, אז קחו רעיון חדש: מדינה משלנו בסגנון אירופאי. תחילה נשלח לשם יהודים עניים ממזרח אירופה כדי שיבנו תשתיות עבור המהגרים העשירים. כמובן, את הרבנים נגביל לבתי כנסת בלבד, וגם לא יהיה לנו צבא, אלא משטרה בלבד, לצרכים פנימיים".

כדי לקדם את שיבת ציון.

מה עוד שלמיטב ידיעתי יש הטוענים שהדברים שלו סולפו בכוונת מכוון לצרכי תעמולה שונים. ציטוטים חלקיים שעושים עוול למקור.

ההמלצה היא לקרוא בפנים. לא עשיתי את זה כי לא מספיק חשוב לי. אני כן יודע שיש הסוברים שטפלו על הרצל דברים שאינם אמת צחה.

אגב, הסגנון האירופאי היה מאוד מצליח באותה עת. למה לא לרצות סגנון כזה? וכי היום אנחנו מעדיפים להיראות כמו אריתראה או כמו ארה"ב?

הוא חיפש פיתרון לעם היהודי,

ומכאן הוא הפך סמל לציונות ולעלייה לציון.

• באותם ימים הטורקים שלטו בארץ ישראל,

לא עלה בדעתם להילחם נגד העותמניים.

• אז רוב היהודים חיו בגולה והדבר היה נראה מובן מאליו.

• שפת היהודים הייתה אידיש וערבית ורק דתיים בתורה תפילה דיברו בלשון הקודש.

• רבים מן היהודים נרצחו כי לא הסכימו להתנצר או להתאסלם.

אז הרצל כיהודי חילוני אטיאיסט ממערב אירופה מעמד גבוהה יחסית אפילו לאזרח גרמני, נורמלי לאחד כזה לחשוב ככה.

היהודים הדתיים ראו בו ובכל תנועת ההשכלה כאבודים, ככה שברור שאין לאדם כמו הרצל שום כבוד או חשיבות אצל הדתיים.

אבל אנחנו רואים שגם החרדים והדתיים היראים טעו שלא עלו לארץ ישראל קודם ולא הקימו מדינה עוד קודם ואבדו בשואה של היטלר ימח שמו וזיכרו.

לכן בזה שהרצל פעל למען עליית היהודים לארץ ישראל הוא זכה להתעלות על החרדים.

והציל אלפי יהודים.

להרצל היה חזון. לא חזון במובן הנבואי, אלא במובן של רעיון מנחה ומשאת נפש.

חזון שהוא התחיל לממש בקונגרס הציוני הראשון, ושהצליח להתנחל בלבבות ולכונן תנועה שהלכה למעשה הביאה לשיבת ציון.

ההמצאה החרדית כאילו כל היהדות האורתודוקסית היתה אנטי-ציונית היא ניצול של מצב המוות של היהודים בשואה. המתים לא יכולים להכחיש. רק מי שיתאמץ לחפש ולחקור ימצא חילופי מכתבים, כתבים מוצלים מאש, ואזכורים במכתבים של אישים שונים, כמו גם אגרות, של רבים משלומי אמוני ישראל שראו במהלך דבר נאה.

וכשאני אומר דבר נאה אין הכוונה להסכמה בכל דבר.

הרצל לא מקבל כבוד מיוחד, אך גם אין לזלזל באדם. מגלגלין זכות על ידי זכאי.

לכן נורא מוזר לי שהטקס נראה ככה

רואים איך שמקום קבורתו של הרצל נמצא בשיא האירוע. לא באופן צדדי בכלל.

לי זה מרגיש מוגזם מידי.

בסוף מדובר על חזון של עם, ולא יוזמה פרטית. הוא פעל דברים משמעותיים מאוד, אבל היו הרבה לפניו ויהיו הרבה אחריו.

הבלעדיות הזאת נראית לי לא הוגנת, ומשרתת נרטיב מסוים.

זה בתפאורה, ודווקא לא בולט.

את הרציונל כבר הסברתי. בסיפור של מדינת ישראל הנוכחית, קרי השלישית, הרצל הוא האיש שמכוחו קמה המדינה. הקונגרס הראשון לא קרה מעצמו אלא הרצל פעל כדי שזה יקרה. התנועה שקמה שם היא זו שבפועל הביאה להקמת המדינה.

הוא מייצג שם חזון. זה לא האיש, זה הרעיון.

באופן כללי זה ברור שהטקס הממלכתי יהיה במקול בעל חשיבות ממלכתית. איזה מקום היית מציע? הכותל? לא נראה לי. הכנסת? מסוכן קצת בטחונית וגם לא ממש סמל האחדות הרעיונית. עיר דוד? יש שם קצת ערבים וקשה לאבטח. תל אביב? סמל הניתוק.

הר הרצל, המקום שבו קבורים כל אלה שנפלו אל השמיים למעננו, נשמע לי די הולם.