שאלהבלי מקוריות

בעלי בצבא, ולרוב יוצא יומיות (פעם בשבוע, שבועיים יש לו תורנות/ ניסויים שדורשים ממנו לא להיות בבית). אנחנו נשואים רק חודשיים, ועוד מעט אני טובלת בפעם השנייה ויוצא שהוא יהיה בניסוי בליל טבילה ולא יהיה בבית.

איכשהו עלה הנושא והוא אמר שאם זה היה נופל על ערב של שמחה משפחתית (בר מצווה של קרוב משפחה נגיד/ חתונה של חבר) הוא היה מבקש שמישהו אחר יחליף אותו והיו נותנים לו. 

קשה לי שאני פחות חשובה לו מאיזה בר מצווה (ברור שלא באמת, אבל זה ההרגשה שלי) ואני מתלבטת ביני לבין עצמי אם זה סביר לבקש ממנו שיבקש שיחליפו אותו באותו הלילה (שימציא בר מצווה, לא אכפת לי איך). השאלה שלי אם אני סתם מטומטמת ונשואה טרייה שקשה לי כ"כ אחרי שבועיים וחצי שאנחנו אסורים שבאותו הלילה הוא לא יהיה, או שבאמת יש מקום לדרישה כזאתי?

סביר ומִצוה (אם מסתפק - שישאל רב..)ד.
מבינה אותך מאוד! !רחלקה
שיבקש שיחליפו אותו, זאת באסת עולם לטבול כשהבעל לא נמצא.. ולישון לבד. תסבירי לו את זה, ותנסו לחשטב איך הוא כן ייוצא הביתה באותו לילה.
אם אפחד לא מוכן להחליף אותו אז שידבר עם המפקד ויסבביר לו. לחיילים נשטאים יש פריבילגיות
ראוי שיבקש החלפהאלעד

ואת ממש לא מטומטמת.

ליל מצווה הוא ערב קדוש וכ"כ מחזק ומהותי מבחינה הזוגית- שאסור אסור אסור לוותר עליו.

 

תכניסו את זה טוב טוב לראש

ובהצלחה!

אני יודעת שיש אפשרות כזאת לצאת לליל טבילה..פרפר לבן

וגם-

 

תנסי לסלוח לו ולדבר איתו בצורה הכי עדינה שיש שזה חשוב לך ושאת מבקשת ממנו להתחלף עם מישהו.. זה לא תמיד מובן לןו  מאליו...

אין שום חוקהביצה שהתחפשה
בסד

המאפשר לחייל לצאת לליל טבילה של אישתו
מה שכן הוא יכול להגיד שיש לו אירוע- בלי לפרט. יכול להיות שלא נעים לו לבקש לצאת לדבר כזה.

ממש לא מטומטמת, יש גם בעיה מבחינת הקבלה לישון לבד בלילות טבילה.
אולי אין חוק אבל הוא יכול לבקשהערה

הרבה מהמפקדים מכירים את המושג ואפשר גם לערב את רב הבסיס מאוד משתדלים כן לשחרר אם אפשר.

אני הוצאתי את בעלי משבת סגורה של כל הבסיס כי טבלתי בשבת... הרב התערב לטובתו ואמר ששבת שגם כך אין שום אימון או צורך מבצעי ברור שהוא יוצא,

בפעם אחרת הוא היה באמצע תרגיל מטורף ולא הסכימו להוציא. היה לי ממש קשה נפשית לעבור כך את כל הערב, ההכנות לבד ולחזור לבית כשהוא לא מחכה לי.

(וסתם קטע טכני שהייתי צריכה מישהו שישמור על הבן שלי ולא ידעתי מה לעשות, בסוף הבלנית הסכימה שאני יביא אותו ישן והיא תשמור עליו...)

אם צריך להגיד בפרוש את הסיבה אז אומרים.זכיתי

מפקדים משחררים עלזה.

שמעתי מחברה שלי שהם השתמשו בזה..פרפר לבן

אני מעולם לא השתמשתי.. ויצא לי הרבה פעמים ( עד עכשיו חוץ מפעמיים- הכל..) .

 

אני עדיין חושבת שכדאי לדבר איתו פתוח ושינסה להתחלף או להודיע על ארוע..

מנסיון בצה"ל...שלום ורעות

יש מושג מקובל שנקרא ל"ט שמחוייבים לשחרר את הבעל בליל טבילה...

אם המפקדים לא מכירים את המושג פשוט צריך לשלוח אותם לרב הבסיס...

ברור שהבעל אמור לחזור הביתה!!!! ובטח שאחרי כל כך מעט זמן מהחתונה...

מצטרפת לשלום ורעותמשרת אם

יש מושג שנקרא ל"ט והמפקדים מכירים.

לנו פעם אישרו כשבעלי אמר....

אין חוק (!!) שמחייב לשחררהביצה שהתחפשה
סד

אין שום חוק ואתן יכולות לבדוק בחוקים המטכליים
גם אני נשואה לאיש קבע ולא מעט לילות טבילה חזרתי לבית ריק...

אם הוא רוצה להגיד שהוא יוצא לליל טבילה אדרבה, אולם את בטוחה שאת רוצה שאנשים ידעו שהוא חוזר בערב הישר למיטה שלכם?

אני לא.
אני דיברתי על חייל סדירמשרת אם

ונראה שזה גם המקרה של הנשואה הטרייה, אבל במחשבה שנייה עדיף לשאול ולא להניח שזה המקרה.

לגבי איש קבע - מן הסתם לא יתנו לצאת אם צריכים אותו דחוף....

בכל זאת, מדובר בעבודה בשכר.

 

יש לי הרבה מה להגיד...הביצה שהתחפשה
בסד

אבל לא נעים לנצלש...

עכפ, גם אם יש חוק (ואין, בררתי את זה בזמנו) כדאי לעשות חושבים אם רוצים לשתף מפקדים ואת רב היחידה בעניין פרטי ואינטימי ככ
גם אני דיברתי על סדיר וככה אני יודעת...שלום ורעות
וואלה שווה להיות בצה"לארוון

לא נראה לי שהאחראי על תורניות ורופאים ידע מה זה אם יבקשו ממנו להחליף.

מה גם שהרבה מהם לא יהודים ואין שם רב שמתעסק בזה.

 

או כל מקצוע אחר במשמרות...וכאן הבעיה היא גם של בנות...ואפילו כפולה[לדג' משמרת ערב- שנגמרת אין מקווה].

כנראה פשוט דוחים.

 

אני שרתתי בחיל הרבנותחלום חלומותיי

ויש באמת חוק כזה בצבא, אך שימושו בעייתי מכיוון שמטעמי צניות אסור להגיד מתי ליל הטבילה.

יש עניין שלא לפרסם אבל אם יש צורך מותרהערה

ובמקרה הנידון זה בהחלט נצרך לספר למפקד ו/או הרב כדי שישוחרר.

כפי שבלנית במקווה יודעת שהאישה טובלת, והיא עוזרת בכך לקיים את המצווה ככה במידת הצורך אפשר לערב עוד אנשים כדי לקיים את המצווה הזו. כמובן שמשתדלים כמה שפחות.

אין חוק כזהרוממות

פעם רצו להוציא פקודת מטכ"ל כזאת. אבל עשו ניסיוןן וראו שאנשים נצלים את זה אז החליטו לא לעשות חוק. אבל בעיקרון הרבה מפקדים מתחשבים.

סתם סיפור בטירונות של בעלי היה חייל שיצא לל"ט וחזר רק אחרי שלושה ימים. התברר לחברה שהוא תכנן ליסוע עם אשתו לצימר ולא ידע איך אז אמר שיש לו ל"ט וככה יצא והלך לביקור רופא והצליח להוציא גימלים (ברופא צבאי זה מאוד קשה) וככה יכל ליסוע עם אישתו לחופש...

וואו, איזה חוצפה...ארוון

 

את מה זה צודקת!!!!! בהצלחה!!!מה אני ומה חיי
רק נקודה נוספתנשואים פלוס

מאוד יכול להיות שחוסר ה"רצון" שלו לבקש להחליף לא נובעת מחוסר אכפתיות או מכך שאת פחות חשובה.

יכול להיות שדווקא בגלל שאת חשובה לו לא נעים לו לציין את הסיבה למפקדים.

 

אני חושבת שאם תבואי אליו בגישה שאת רוצה ולך זה מאוד חשוב ואת מבקשת

הוא יעשה את זה בכיף ובשמחה.

 

פחות מומלץ לדעתי לדבר איתו בגישה של נפגעתי ואני פחות חשובה וכו.

מכיוון שהוא בטח לא התכוון לכך וזה יכול להגיע למקומות לא טובים (לדעתי)

 

בהצלחה!!!!!!!

יש מקום!שביב
בעלי היה שנתיים בצבא אחרי שהתחתנו (גבעתי) ושחררו אותו תמיד בימי טבילה.

לדעתי פי מיליון יותר חשוב מבר מצווה..תסבירי לבעלך.. הוא צעיר ולא מבין עדיין כמה זה קריטי. חוץ מזה שזאת אחת המצוות שדווקא הוא מחויב להן. ולפני חודשיים הוא חתם לך על זה
המשפט האחרון שלך לא מדויק...כתר הרימון

מי שהתחתנה עם בעל שהיא יודעת שהוא לא נמצא כל הזמן בבית, הוא לא מחויב לה כמו מי שנמצא תמיד בבית...

הוא חתם על אותה כתובהרחלקה
והוא חייב ב"עונתה", השאלה היא מה התדירות שהוא חייבכתר הרימון

בה.

דיברו על ליל טבילה. שהוא חובה לכולם.רחלקה
לא על כמה פעמים בחודש וכד
אבל עדיין היה ידוע שהוא לא כל לילה נמצא בבית...כתר הרימון
צאו בבקשה מהראש של "חייב או לא חייב"אלעד
עבר עריכה על ידי rivka501 בתאריך כ"ט בטבת תשע"ד 00:13

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף צוחקצוחק

 

תודה

אני לקחתי את זה למקום ההלכתי היבש.רחלקה
ונראה לי גם כתר ככה.
ויש מקום לדון גם על דברים כאלה..
כתר - אין הבדל בחיוב המצווה.אלירז

הוא חייב בה, ולא זכור לי שרושמים בכתובה אם החתן חייל או רב חובל או רבי עקיבא..

זה ממש לא נוגע לעיקר המצווה.
הוא מחוייב ב"שארה כסותה ועונתה"..
היא תמיד יכולה למחול - זה נכון.

אבל זה לא כזה פשוט - בטח בערב מקווה..

אם כבר המשכתן עם זה-אלעד

אז הגמרא לא קובעת חיוב אחיד לכל הבעלים,

אלא כל אחד לפי מקצועו, מתוך הבנה שלא כל אדם יכול ל"לקבוע עיתים" לעניין זה,

[וישנה התייחסות הלכתית כבר בגמרא לאשה שבדעתה להתגרש בגלל זה, וזה תלוי במה היה מצב הבעל בזמן החתונה]

 

מתוך ויקיפדיה:

"הטיילים, בכל יום; הפועלים, שתיים בשבת; החמרים, אחת בשבת; הגמלים, אחת לשלושים יום; הספנים, אחת לשישה חודשים".

הטיילים הם אלה הבטלים ממלאכה, או שמלאכתם קלה מאוד. בגמרא מופיעה מחלוקת בין אביי לרבא בשאלה האם בני הישיבה הם בגדר "טיילים". לדעת רבא, התשובה לכך חיובית, ואילו לדעת אביי, לימוד התורה אף הוא עבודה הדורשת את כוחותיו של העוסק בו. החמרים הם אלה המובילים משאות באמצעות חמור, ולפיכך נעדרים מביתם במהלך שבוע עבודתם, ולכן עונתם פעם בשבוע. הגמלים מובילים משאות במדבר, ולכן היעדרותם ממושכת יותר, ועונתם אחת לשלושים יום. הגמרא עוסקת גם בשאלה מה הדין כאשר הגבר רוצה בקידום מקצועי, המביא להרחקת העונה: "אמר ליה רבה בר רב חנן לאביי: חמר ונעשה גמל מאי? אמר ליה: רוצה אשה בקב ותיפלות[1] מעשרה קבין ופרישות" (כתובות סב ע"ב).

אולי אני טועהאבא שמואל

היה לי ברור תמיד שליל טבילה לא קשור לציטוט.

 

ציטוט מדרכי טהרה (הירוק) עמ' קפג

"... מלבד זמנים אלה, חייב האדם לפקוד את אשתו גם במקרים הבאים, ובכלל מצות עונה הם:

א. בליל טבילתה*.

ב. פני שהוא יוצא לדרך ויש אומרים גם הבא מן הדרך.

ג. המכיר באשתו שהיא רוצה שיתן דעתו עליה."

בהערות:

* ע' רש"י ברכות כד. שו"ע או"ח ס' ר"מ סע' ע', בא"ח וירא כ"ג.

תודה שמואל, לזה התכוונתי.רחלקה
זו אוקימתא מעט דחוקהיזהר
עבר עריכה על ידי יזהר בתאריך כ"ה באלול תשע"ג 22:04

הספנים יוצאים למסעות למדינת הים רק כשהאישה בהריון?

 

וגם מסברא: בסופו של דבר גם ליל טבילה זו עונה שאפשר למחול עליה, ומסתבר שנשות הספנים מוחלות.

אבל ליל טבילה לא קשור להיריון...משיח עכשיו!

כמובן שבדרך כלל יוצא שליל הטבילה הו ביום הביוץ... אבל המצווה היא של "בין אדם לחבירו" ולא בשביל להוליד ילדים דווקא.

התכוונתי לומריזהר
עבר עריכה על ידי יזהר בתאריך כ"ו באלול תשע"ג 21:14

שרק בהריון יוצא שאין ליל טבילה במשך חודשים. בשאר הזמן, הספנים לא יכולים בכלל לצאת למדינת הים, כי הם מחוייבים לליל טבילה, לפי ההבנה בגמרא שהעונות המדוברות לא כוללות ליל טבילה.

איזה חינוך של מדריכות כלה...ארוון

לא,אם מוסכם על הזוג אפשר לדחות.

 

[ולפני שתבואו אליי בצעקות, הייתי צריכה את הבירור הזה למשהו, לא מקובל? לכו לפי הרב שלכם]

תתחתני ותחזרי לכאן שובאלעד

סבבה?

איכשהוא קרה לי שהמון ויכוחיםלא פרייאר
עם זוגות בנושאים כאלו (צבא וחתונה וכאלה)
הסתיימו במשפט דומה מאד
יכול להיות שההיגיון נגמר ובמקומו מדבר ההכרח?
לא. ההגיון משתנה ומתבגר עם הנסיוןאלעדאחרונה


הוא מחוייב לה בדיוק באותה צורה אבל,פרפר לבן

היא גם ידעה שהיא תצטרך לעשות הקרבות קשות..

 

 

אני רואה שהרוב פה חושבים שברור שצריך לצאת...יום בחצריך

בס"ד

אני חושב שאם אפשר זה בטח טוב, אבל אני לא הייתי עומד באי נעימות הזאת ... נ"ל, ו"גדול כבוד הבריות..." ובהקשר הזה לא נעים זה לא סתם גחמה.. 

ובנוסף לזה, שירות בצבא הוא מצוה, באמת מצוה, והעוסק במצוה פטור מן המצוה (גם אגב ממצוות אחרות וזה ממש לא וורט או דבר אגדה זה גדר הלכתי לכל דבר גם לעניין חיוב בתפילה) 

אני חושב שאל תלחצי את בעלך אם נראה לך שהוא יכול להתבזות בגלל זה, מן הסתם העניין חשוב מאוד גם לו, ואם אתם לא מצליחים לסדר את העניין (תצליחו בע"ה!! תתפללו על זה!) אז תתעודדו בשותפות שלכם עם כלל ישראל!

 

נכון,ד.

גם לי לא נראה המחיר של להגיד למפקד. כלל לא שייך ,לענ"ד. וזה בכלל לא דומה לבלנית, כמו שאיש לא דומה לאשה..

 

אבל בהיות שהיא ציינה שאם היה אירוע היה יוצא בלי בעיות - אז הוא יכול להגיד שיש לו אירוע משפחתי.

ממתי דוחים טבילה בגלל בושה?זהר הרקיע
ואם ביום שמשהי צריכה לטבול יש במקוה בלנית שהיא מתביישת ממנה אז היא תדחה טבילה?

אם מישהו מוכן לדחות רק כדי לא להתפדח לרגע אחד זה בהחלט מראה על החשיבות שרואה בעניין.

לא שאשתו לא חשובה לו חו'ש.
אלא שהערך של טבילה בזמנה לא מספיק ברור לו.

אני במקומך היתי מדברת איתו על זה בכנות וברוגע.
אני בטוחה שזה חשוב לו באמת.
אולי את האומץ לעשות זאת הוא צריך לקבל ממך.
לא קשור, לדעתיד.

א. האשה עצמה אמרה שמצידה יגיד "בר מצוה" או כד', והוא יודע שהיו משחררים לכך. אז בוודאי שאסור לומר סיבה אמיתית. לא "מפדח" - אסור.

 

ב. גם אם לא היה אופן אחר - אם הברירה היא לומר בפירוש למפקד בצבא, זה יכול להיות בגדר מצוה-הבאה-בעבירה, ואז אין לכך מקום. דבר כזה שואלים רב. וכבר כתבתי לעיל, זה כלל לא דומה לאי נעימות מפני בלנית. שהאיש יספר ל"מפקד", זה נושא אחר.

זה בטוח לא בגדר מצווה הבאה בעבירה אבל אין חיוב להגהערה
עבר עריכה על ידי אלעד בתאריך ט"ו באלול תשע"ג 11:50

עריכה: טבלה מיותרת שחזרה על עצמה עשרות פעמים

 

 

מצורפת תשובה מרב ממכון פועה.

 

תוכן השאלה

האם נכון וראוי להגיד למפקד בצבא שהלילה ליל טבילה של אישתי בשביל שישחרר אותי, או שזו מצווה הבאה בעבירה מכיוון שאני אומר לו בפירוש שהיא טובלת?
 
תודה

 

תוכן התשובה

שלום וברכה,
הדבר תלוי בענין באופן אישי, בעיקרון הצבא אמור להיות עם מודעות לנושא זה ואפשר להעזר גם ברב הגדוד או הבסיס שלכם, אבל הדבר תלוי גם בהקשר הכללי של המציאות שלך בצבא ושל המציאות האישית שלכם.
 ודאי שאין זה בגדר מצווה הבאה בעבירה.
בהצלחה רבה
אודי רט
רב משיב מכון פועה

לא בטוח..ד.

תלוי עם מי מדברים.

 

 

הרי גם רבנים מצוי ששואלים אותם שאלות בסיגנון של "הערב יש ליל טבילה ו.." - ואין בכך כמובן שום בעיה.

 

אבל לא כל מפקד בצבא זה רב. תלוי מאיזה הווי הוא (זה, אגב, כנראה גם רמוז בתשובה הנ"ל). ואם השאלה הזו תגרום לכך שזה מה שהראש שלו יתעסק בו, ולא מצד "העומק הרעיוני של קדושת הענין והצורך להתאמץ לשחרר בשבילו".. אז זה בהחלט יכול להיות בגדר הנ"ל.  צריך פשוט שיקול דעת בשכל ישר, ולסמוך על כך שהאיש מבין יותר טוב ראש של מפקד, מאשר אשה.

 

וברור שבכל מקרה, כמה שאפשר "לשַנות" את הסיבה עדיף. ואין לכך כל קשר למה שכתוב בכותרת הבאה ש"לא צריך להתבייש בליל טבילה". זה נכון לגבי האנשים עצמם, אבל כלפי ידיעת מי שאינו צריך - בוודאי שצריך תחושת בושה וצניעות לדבר, כמו כל נושא אישי וצנוע.  דבר צנוע - זה לא דבר "רע" ו"מבייש". זה פשוט דבר צנוע. והנגיעה החיצונית, עלולה לחלל גם שמן טהור.

...הערה

אם יש אפשרות לשנות את הסיבה ברור שעדיף, זו לא שאלה.

 

אני חושבת שגם אם שאלה כזאת תגרום למפקד לחשוב על דברים אחרת מרב אין סיבה שבגלל זה לא יבקש לצאת ויבטל מצווה חשובה, צניעות צריך אבל לא צריך להקצין.

 

ולפי הבנתי את תשובת הרב זה תלוי במציאות שלך בצבא ולא איזה בנאדם המפקד, אם לאיש זה יצור אי נעימות שהמפקד יחשוב כך או אחרת הזוג יכול להחליט לוותר, אבל לא רק אם אתה יודע שזה מה שהמפקד יחשוב.

 

פשוט כשיוצאים בהגדרה שזה מצווה הבאה בעבירה זה גורם לאחרים לחשוב שבכל מקרה שאתה מספר למישהו לצורך זה בעייתי וזה לא נכון.

אני לא מסכיםד.

גם מבחינה הלכתית, וגם מבחינה רעיונית.

 

ומי שרוצה  -שישאל על זה עצמו רב.

 

 

ומה שכתבת בשורה האחרונה - כלל אינו נכון. ההלכה אינה בנויה כך ש"זה יגרום לאחרים לחשוב" שגם במקרים אחרים שמספרים זה אסור. כאן - לפעמים זה אסור ולפעמים זו מצוה.

בשביל זה צריך או להיות בקי בהלכה/ סתם סברה ישרה, או לשאול רב.

 

אין להקיש מדבר לדבר. וכבר הערתי לעיל, בענ"ד, שיש הבדל גדול בין לספר ישירות לאיזה סתם-מפקד, לבין בלנית/שאלת חכם וכד'.

 

 

ואני חושבת שמה שאתה אומר זו עבירה בתרוץ של מצוהזהר הרקיע
אם יש אפשרות לומר תרוץ אחר- מה טוב!

ואם אין- אז בודאי שלא דוחים טבילה.
זו הנהגה חשובה לא לספר.
אבל טבילה בזמנה זה לא רק 'הנהגה טובה'.
ואם יש פה אפילו ניד של צער לאישה אם ידחה זה כבר חשש לעבור על 'ועונתה לא יגרע'

לחלוטין לא מסכימה איתך.
לא...ד.

מי אמר לך שאם לא "בוודאי שלא דוחים"?.. צריך זהירות בפסיקת-הלכה..

 

הרי כבר כתבתי כמה פעמים שאינני מדבר על הענין של "לא לספר" באופן כללי (אגב, זו לא "הנהגה". זו הלכה מפורשת "לא לפרסם". וכאשר נצרך לספר לצורך גדול - אז יש לכך את הגדרים של זה. כמו כל הלכה). כאן המדובר לדבר עם גבר זר, לא ת"ח, כדי ש"ישחרר" אותו. מי אמר לך שזו מצוה; ואם יש "אפילו ניד של צער" וכו'..

 

בוודאי שחלילה לדחות סתם, וחלילה לצער וכו' - אבל אם זה היה אסור, אז כמו כל מצוה, אין מקיימים אותה ע"י עבירה. לכן אמרתי, דבר כזה צריך ספציפית שאלת חכם.

 

ובהיות שאת בטוחה שלא יתכן דבר כזה שבגלל ה"הנהגה" לא לספר - ידחו,

אני מעתיק לך מספרו של הרב אליהו זצ"ל (פרק י"ח):

 

"אשה שמתארחת אצל אחרים וחוששת שירגישו בטובילתה, לא תטבול באותו ערב אלא תמתין ליום אחר"

ועם זה - באותה הלכה - על הצורך ליידע לעיתים מישהי אחרת, לצורך עזרה הכרחית.

 

אני מניח שעל הרב אליהו זצ"ל לא תאמרי שדבריו הם "עבירה בתירוץ של מצוה"; 

 

על כן, כפי שכתבתי לעיל - בוודאי שהשאיפה נכונה, ובוודאי שראוי להשתחרר בתירוץ כלשהו.

אם זה לא אפשרי, זו בעיה רצינית (ליידע מפקד). יכול לשאול ספציפית רב. לענ"ד, זו ממש בעיה.

 

 

 

 

 

עיין בתגובתי הקודמת לאלעדאבא שמואל
עבר עריכה על ידי אבא שמואל בתאריך ט"ז באלול תשע"ג 01:20

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t571205#6330896

 

נראה בפשטות שיש לקרא ציטוט שהבאת יחד עם סעיף אורחים בפרק כג.

"אורחים אסורים לשמש משום צניעות.."

 

 

תגובתך הקודמת ראיתי..ד.

אבל זה לא קשור לכאן.

 

כאן מדובר על ליל טבילה.

 

ובפשטות, זה לא הנושא שאתה מזכיר מפרק כ"ג שם. כאן מדובר ממש בגלל שמא "ירגישו בטבילתה", לא אח"כ. וכן כל ההמשך שם דן בנושא זה בלבד.

 

 

א.‏ ‏לא‏ ‏צריך‏ ‏להתבייש‏ ‏בטבילההדרכה
ב.‏ ‏לא‏ ‏צריך‏ ‏לעשות‏ ‏מליל‏ ‏טבילה‏ ‏עניין‏ ‏גדול‏ ‏מדי.‏ בשעת‏ ‏הדחק‏ ‏‏מה‏ ‏יקרה‏ ‏אם‏ ‏נתאפק‏ ‏עוד‏ ‏יום‏ ‏יומיים‏?‏‏ ‏(בעיקר‏ ‏מתייחס‏ ‏לא‏ ‏לשואלת‏ ‏אלא‏ ‏לנשואים‏ ‏זמן‏ ‏רב‏ ‏יותר)
שאלה כואבת של מי שנשוי זמן רב!!אלירז

מה יקרה אם נתאפק עוד יום יומיים?

אם את/ה זוכר/ת -
בקושי את ימי ההרחקה המחוייבים שורדים - אין שום סיבה להאריך את זה!!

לא לדחות טבילה. אם כבר-את המצווהמה אני ומה חיי
פשוט וברור - להיות בבית בליל טבילתה!אבא שמואל

כנראה גם חיוב..

 

אפשר לדון באיזו צורה להשיג את ה"חופשה".

 

גם ברור כי זו דרישה בריאה ונכונה.

הערהמשיח עכשיו!

גם אם ח"ו בעלך לא אמור להיות בבית בל"ט, אני מציעה לך כן לטבול.

גם אני פעם אחת  בעלי לא היה אמור להיות בבית בל"ט, ומאד התלבטתי אם לטבול או לא, ומאד לא רציתי לעשות את זה . אז שאלתי רב והוא אמר לי שאני חייבת.. וטבלתי קצת עצובה.

 

וכשהגעתי הבייתה בעלי התקשר אלי אומר שעוד שעתיים משחררים אותו והוא בא...

 

אז תמיד לטבול, בלי קשר למצווה או לא!

סוף טוב בלי מקוריות

תודה רבה לכל העצות!

ברור לי שבעלי לא רוצה להחליף כי הוא אחראי ומרגיש מחוייב לתפקיד ולא רוצה "לנצל" מישהו אחר על חשבונו במיוחד כשהתחייב למשהו (ואלו תכונות שאני אוהבת בו), אבל...

לא הייתי מרגישה בנוח שיבקש מהמפקד שלו (שהוא בן אדם מדהים ומתחשב ולא דתי ואנחנו נורא אוהבים אותו, אבל לא נראה לי מתאים).

 

פרפר לבן ונשואים פלוס- האמת שאני כן קצת כעסתי עליו (ונראה לי שגם זה שאנחנו אסורים ומרוחקים מוסיף על זה. הדיני הרחקות הן סיוט! במיוחד ההעברה מיד ליד- זה משגע אותי!) שהוא מעצמו לא חשב על זה, וכנראה לא קשה לו עם זה.

 

משיח עכשיו- מסכימה שעם הצבא לא כדאי לדחות ליל טבילה- שבוע שעבר הם הקדימו וחזרו ב3 לפנות בוקר במקום למחרת. אבל הוא לא יכל לבוא, כי אחותי ישנה אצלי וגם לא היה לו איך לחזור חוץ ממונית... מה שעוד יותר ביאס אותי זה המחשבה שאני אשאר לבד באותו הלילה (כי אני לא יכולה להזמין חברה ולהיעלם לכמה שעות...).

 

יש סוף טוב ובגלל שזה הצבא (לא מאמינה שאני אומרת שנובע משהו טוב מהצבא) דחו לפתע את הניסוי ביום. אז לשמחתי הוא יהיה בליל טבילה! אבל בקצב הזה של הסגירות (יש עוד אחד שבוע אחרי) אני חוששת שזה עוד עלול לקרות שוב בשנה הקרובה וטוב לדעת שכולם מסכימים שזה ראוי ונכון שיהיה בבית. נדמה לי שאחרי הלילה טבילה אני אדבר איתו על זה להבא.

יופי באמת הכי חשוב לדבר לדבר ולדבררחלקה
סליחה שאני נתפסת לזוטות אבל למה התכוונתמה אני ומה חיי

בסוגריים "לא מאמינה שאני אומרת שנובע משהו טוב מהצבא"? זה פשוט צורם לי...

נו, תגובה טבעיתד.

 של תסכול של כלה צעירה שבעלה בצבא..

 

אני דווקא התפעלתי מההיפך: איך למרות ה"קיטורים" האלה, מבינים את החשיבות ולוקחים את המשימה..

 

זה מאד-מאד יפה. למרות "תחושה טבעית" פרטית - גומרים לקטר וממשיכים בגלל הערך והחשיבות..

כי הצבא מעצם הייותו הצבאבלי מקוריות

זה לא באמת מקום מתחשב (אולי היה באמת יותר נכון להגיד שאני לא מאמינה שמשהו טוב נובע מזה שהצבא מתנהל כצבא...). מניסיון רע של להיות מאורסת עם מישהו בצבא (דוגמא אחת קטנה שלא הסכימו לשחרר אותו בערב חמישי אחד כשהם יצאו שו"שים למרות שהיו לנו 2 חתונות (!!) להיות בהם, ורצינו להזמין חדר שינה כי אנחנו הרי מתחתנים עוד חודש. מיותר לציין שהם לא עשו כלום מחמישי בצהריים עד שישי ב10 כשישחררו אותם. בסוף ישנו על מזרונים שהוא הביא 3 ימים לפני החתונה...).

ועוד דוגמא טרייה- הצבא נותן מענק חתונה אחרי שמתחתנים (איזה 350 ש"ח), רק שמתברר שהם הורידו אותו מההשתתפות בשכ"ד (שלא באמת נדיבה, כי הרי בגלל הצבא אנחנו צריכים לגור באיזור המרכז ואולי מחסן אפשר למצוא ב785 ש"ח). האמת היא שאני חושבת שזה מאוד נחמד שהצבא נותן מתנה, והוא ממש לא חייב- אבל אם כבר נתתם, אל תורידו אותו!.. כבר עדיף שלא תתנו.... (אותי זה דווקא נורא הצחיק.)

שמחה לשמועמשיח עכשיו!
אהם... לא כולם מסכימים... עייני לעייליום בחצריך

בס"ד 

ליתר דיוק לא בכל מחיר.. 

קשה לי בתקופה הזאתפשוט אני..

הצביעות הזאת,

שאני אמור לבקש סליחה ומחילה מרבש''ע,

כשאני יודע שיש דברים שלעולם לא אוכל להצטער עליהם...

כואבהסטורי

בעיקרון אתה לא אמוראריק מהדרום

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

אבל אין חרטה 😬פשוט אני..

אז אין טעם לבקש סליחה ומחילה מרבש"עאריק מהדרום

זה מה שאמרתי.

וואומשה

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

מהות התשובה היא עזיבת החטאנעמי28

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

לכאורהoo

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

האם מה שאינך מתחרט עליו היה לתיאבון או להכעיס?מי האיש? הח"ח!

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

אז תחזור בתשובה באמת.אדם פרו+

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

לפני מספר שבועותפשוט אני..

ניק חביב שאל האם לצאת עם בחורה דתייה שהוריה מסורתיים, ואתה ענית לו שעל מקרה כזה נאמר ארור שוכב עם כל בהמה.

היהדות שלך היא לא היהדות שלי, ולכן מבחינתי התשובות התקיפות שלך לאורך השרשור הזה לא רלוונטיות יותר מאשר שכומר קתולי מפולין יגיד לי את דעתו.

ולא, לא ביקשתי רחמים. בטח לא מאדם חסר רחמים.

אולי אתה לא מצטער על העברה בעצמהמתוך סקרנות

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין דבר כזה בלי להצטער על העבירהאדם פרו+

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

אתה קשוח ונוקט במידת הדין, ברור שגם רצון להצטערמתוך סקרנות

עדיף על כלום

מה יש לך מסקרנות. הבן אדם אומר לך.אדם פרו+

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

כאןאדם פרו+

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

אני פירשתי את דבריו שהוא נהנה מעברות מסוימותמתוך סקרנות

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

חסססס וחלילה חלילה וחס וחלילהאדם פרו+

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

אפשרות שלישית, היא להגיד כמה נחמד שמישהו מצטערמתוך סקרנות

על כך שאינו מצטער כאמור.

הריני שמח בכל עימקי נפשי ומאודי שמישהואדם פרו+

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

הרגשתי שאתה לא צודק, ושגם במקורות מקובלים יש לפעמימתוך סקרנות

ביטויים כאלו, אבל לא זכרתי בדיוק.

ביקשתי את עזרתו של ידידנו gpt:

Worked for 49s

כן. ובעצם הדוגמאות המדויקות יותר מחלישות מאוד את הביקורת שבתמונה. יש בשירה התורנית המקובלת מקום לא רק לווידוי שכבר מסודר בתוך מסגרת של חטא–חרטה–תשובה, אלא גם לשהייה בתוך נפש קרועה, עוד לפני שההכרעה נאמרת — ולעיתים אפילו בלי הכרעה שלמה בסוף השיר.

הדוגמה החזקה ביותר היא דווקא “שקעה חמה” של הרב אברהם אליהו קפלן:

> “שקעה חמה, שקעה נפשי

בתהום רעיונות רב כים;

כי נלאיתי מלחום את מלחמתי

עם הבשר, עם הדם.”

ובהמשך:

> “האם לשכוח ולשמוח,

או לזכור הכול ולבכות?”

זה ממש מבנה של שני קטבים נפשיים. המשורר אינו מתחיל בהצהרת האמת, אינו מספר שכבר ניצח ואפילו אינו מכריע בין האפשרויות. הוא מביא לפני הקב"ה את הבלבול עצמו: “חוסה אלי כי לא אדע”. בנוסח המקורי המובא ב“בעקבות היראה”, השיר מסתיים ב“אולי אפתור את החלום” ובשקיעת החמה — לא בפתרון חגיגי. גרסאות שבהן נוספת אחר כך “זרחה חמה, זרחה נפשי” אינן בהכרח הנוסח המקורי. זה שיר שנחשב נכס מובהק של עולם הישיבות הליטאי. הטקסט והנוסחים באתר זמרשת, הפיוט בספרייה הלאומית.

גם אצל ריה"ל, “לבי במזרח ואנכי בסוף מערב” מתחיל בפיצול חד בין המקום שבו נמצא לבו לבין המקום שבו נמצאים גופו וחייו. אמנם כבר במילה “לבי” ברור היכן נאמנותו העמוקה, ובסיום הוא אומר שיקל בעיניו לעזוב את טוב ספרד; אבל רוב השיר חי בתוך הקרע ולא מדלג מיד להכרעה. נוסח השיר.

והדוגמה המקראית המדויקת ביותר היא תהילים ע"ג. אסף אינו רק מודה שנכשל; הוא נותן ביטוי ממושך ומשכנע לקוטב האחר:

> “וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי… כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה.”

הוא ממשיך לתאר באריכות מדוע הרשעים נראים מצליחים, ואף אומר: “אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי” — אולי כל עבודתי הייתה לשווא. רק הרבה אחר כך, “עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל”, התמונה מתהפכת. כלומר, מזמור קנוני נותן תחילה במה מלאה למשיכה ולספק, ורק אחר כך מגלה את נקודת האמת.

מכאן ההבחנה החשובה: סימטריה ספרותית אינה בהכרח סימטריה ערכית. כשמשורר אומר “מחד אני רודף אחר חוקיך ומאידך…”, הוא עשוי להעמיד שני כוחות נפשיים זה מול זה בעוצמתם החווייתית — בלי לומר ששניהם טובים, נכונים או רצויים לו באותה מידה.

אפשר עדיין לומר שהניסוח בשיר המסוים עמום מדי, ושבשונה מ“שקעה חמה” לא נאמר בו במפורש שמדובר ב“מלחמה עם הבשר והדם”. זו ביקורת ספרותית לגיטימית. אבל עצם הדרישה שמשורר דתי חייב לסמן כבר באותה שורה מהו הצד הנכון, ולא רשאי להשהות את ההכרעה ולתת קול לקרע — אינה עומדת במבחן השירה התורנית עצמה. לפעמים עצם הבאת שני הקטבים לפני הקב"ה היא התפילה.

אז לאנקדימוןאחרונה

אני לא רואה שום פסול ב"צידוק הדין". יש דברים שהקב"ה קבע שאסור, ואני מקבל עלי כי אני מקבל אותו עלי.

זה לא אומר שאני משוכנע, זה לא אומר שאני אוהב את זה, זה לא אומר ש"הייתי מחליט ככה בעצמי".

במילים של הרב מיכי אברהם, להקב"ה יש "סמכות מהותית" וזהו.

האם מישהו אמור להצטער על זה שהוא לא מצטער שהוא לא מצטער? מה שאלה כזו מוסיפה בכלל?

אגב, על מה בכלל מוסב אותו צער? בפשטות, הצער הוא פשוט על כך שלא התגברתי כמצוות האל.

זה אפילו לא קשור בדווקא לתוכן המצווה/עבירה. זה קשור ליחס עם ריבונו של עולם.

אולי יש לכם המלצה למומחה ברפואת שיניים לילדים?שירה_11

איזור דרום

באיזה תת מקצוע?משהאחרונה

לא יודעת מה לעשות - אוכלתמיד בבטחה

ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.

אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.

בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.

ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...

בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.

וצריך חלבון...

אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול

בשר טחון לדעתי לא יקר במיוחדיראת גאולה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

קטניות זה מקור חלבון מעולה, ויש את האריזותמהות

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

רעיונותנפשי תערוג

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

ממליצה לך לקנות נינג'ה גרילרינת 24

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

כמה זמן זה די מהר?פצל"פ

לנינג'ה לוקח זמן להתחמם, תלוי איזה תוכנית אתה שםקופצת רגע

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודהפצל"פ

10-15 דקותרינת 24

👍🏻פצל"פ

תודה

אפשר גם מנגל גז אם יש מפרסתהמקורית

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

הרבה דברים אפשר לקנות טרי,שימושית

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

ראיתי מישהי שמכינה נקניקיות בייתיות מעוף טחוןלאחדשה

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

אשמח למתכון לנקנקיותסטודנטית אלופה

דגים, קטניות (יש בהן הרבה חלבון), חזה עוף, פרגיתמרגולאחרונה

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

ארגון או הסתדרות המורים?לאחדשה

לא ממש קשור לפורום..

בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.

מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?

תודה תודה

ברכת השם על ראשיכם

הלקוחות שלו. כלומר ההוריםמשה

פשוט.

כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.

מחפש סיר למכסה שאני?אדם פרו+

יש למישהו?

התמודדות עם הבעל בשבתות אצל ההוריםסיגליות

הי שלום לכולם!

נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..

העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,

ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.

הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.

אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.

בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...

הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).

אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).

לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)

מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...

והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.

חייבת לומר, שגם נשים רעבות עלולות להיות עצבניותיעל מהדרום

חכמת ההמונים חיפוש ברגים מיוחדיםהעני ממעש

לא קשור לפורום **

מחפש אומים לג'אנטים

משהו נדיר

מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות

אם מישהו מכיר אשמח לשמוע

בדקת בעלי אקספרס? אול אתרים של חלפים לרכב?דוד100

חיפוש מדוייק בגוגל לפי דגם הרכב, ניסית?פ.א.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

איזה רכב?משה

זה לא מקורי. הוחלף למגנזיוםהעני ממעש

אז מה?משה

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

יש ברחבי הארץ כמה חנויות ברגים גדולות___

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

חנות אום ובורג בתלפיות עוסקים בזה ממש...אולי יהיהרקלתשוהנ

מכסה של ברגי גלגלים או ברגי גלגלים עצמם?נפשי תערוג

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

תודה לכולם, הסתדרתי..העני ממעשאחרונה

מכשיר ניקוי בקיטור אדיםמפלצתקטנה

האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה

מדהים. קנינו לצורך ספציפי, אבל גילינו שעוזר מאודהסטורי

גם לנקיון באופן כללי.

קנית דגם ביתי או אחד גדול יותר? אשמח ממשמפלצתקטנה

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

די קטן, של חברת KARCHERהסטורי

מה עוד מנקים איתו?שמשית123

הכל - עוברים איתו על כתמים קשים, מנקים שירותיםהסטורי

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

לי יש, מאושר עד.המקורית

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

קניתי אתמול של קרצר עלה לי 800 שקלמפלצתקטנה

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

תעדכנינהג ותיק

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

בע"המפלצתקטנהאחרונה

אולי יעניין אותך