לעלות לקבר אביו או אימו ולהתענות ולהדליק נר בכל שנה ביום פטירתם. יום השנה שחל בשבת.
יש הנוהגים לעלות לקבר אביו או אמו בכל שנה ביום פטירתם[1]. ומצוה[2] להתענות[3] ביום פטירת אביו ואמו[4]. וכן[5] ידליק נר[6] לעילוי[7] נשמתם. וירבה[8] בצדקה ומעשים טובים ולימוד[9] תורה[10] ביום זה לע"נ אביו או אמו.ואם{C}[11] חל יום השנה לפטירת אביו או אמו נוהגים להקדים האזכרה ליום חמישי בערב, והוא יותר טוב מלדחותו ליום ראשון.
הלכות קודמות: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t574056#6346634
מקורות והערות לעיון והרחבה, השתדלתי להדגיש את מה שחשוב:
[1] ופשוט שאם הדבר כרוך בביטול תורה יותר טוב שישב וילמד. וכ"כ בילק"י כבוד הורים עמ' תרלד' בשם הגר"ע יוסף שליט"א
[2] שו"ע או"ח סי' תקסח' סעי' ז'- ח'. רמ"א יו"ד סי' שעו' סעי' ד'. וצריך לקבל עליו התענית בתפילת המנחה שביום שלפניו ויאמר עננו במחנה בשומע תפלה. ובשו"ע שם סעי' ט' שאם ארע יום מיתת אביו בשבת או בר"ח ידחה התענית למחר, אולם הרמ"א שם כתב שמקרה כזה אין מתענין כלל, וכן בשאר ימים שאין בהם תחנון, אין מתענים כלל. וע' בערוה"ש יו"ד שם סעי' יג' שאם קשה עליו התענית יפדה בממון ויחלקו לעניים.
[3] ובס' קב הישר פל"ה ובס' נשמת חיים מאמר ב' פכ"ח שהתענית מועילה לע"נ הוריו.
[4] ובילק"י אבלות עמ' תריד' אם תענית זו תגרום לו לביטול תורה או שלא לילך לשיעור תורה, לא יתענה אלא ירבה בלימוד תורה ביום זה יותר מהרגיל. ובאגרות רעק"א זי"ע סי' קלג' אות ח' לבניו שלא יתענו ביום פטירתו אלא ילמדו תורה כל הלילה וכל היום בלא הפסק. אומנם בס' יקרא דחיי עמ' קסד' בשם הגר"ש דבליצקי שליט"א שיתענה תענית זו אף שיגרם לו ע"י כך ביטול תורה. ובכל אופן מלמדי תינוקות לא יתענו תענית זו אם יגרום להם שלא לעשות מלאכתם כראוי. בא"ח פר' כי תצא אות כג'. וע' בשו"ת יבי"א ח"א סי' לד' שחתן בתוך שבעת ימי משתה לא יתענה ביום פטירת הוריו. וע' במ"ב סי' תקסח' סקמ"ו שאם הוא בעל ברית אין צריך להתענות ביום פטירת הוריו, ואם ירצה יתענה עד זמן מנחה גדולה.
[5] כן מבואר משו"ת מהרש"ל סוס"י מו' ושכן המנהג. וברמ"א או"ח סי' תרי' סעי' ד' שיש הנוהגים להדליק נר לעילוי נשמת הוריו גם בערב יוה"כ. וע' בגשר החיים פל"ב אות ז' שלכתחילה ידליק בשמן זית. ועוד שם שנוהגים שלא לכבות הנר אף שכבר עבר היארצייט.
[6] ובשו"ת הר צבי יו"ד סי' קצח' ובהליכו"ע ח"ח עמ' קיט' שאם נפטרו אביו ואמו באותו היום, די בנר אחד לשניהם.
[7] ויאמר אני מדליק נר זה לעילוי נשמת פלוני בן פלוני.
[8] חיי"א כלל סז' אות ו' ס' דרך פקודיך מצוה לג'.
[9] ובס' ארחות רבנו ח"ג עמ' קט' שהחזו"א זצ"ל אמר שיעור ברבים בכל יארצייאט של אביו ושל אמו. ובילק"י אבלות עמ' תקח' שאם הבן הוא בן תורה טוב שיעשה סיום מסכת ביום פטירת אביו ואמו.
[10] ובערוה"ש יו"ד סי' שעו' סעי' יג' שנוהגים ללמוד משניות. וע' באלף למטה סוף דיני קדיש שנהגו ללמוד פרק ז' ממסכת מקוואות ופרק כד' ממסכת כלים. ובשו"ת שואל ומשיב קמא ח"ב סוס"י קפב' בשם אביו זי"ע שטוב ללמוד מסכת חגיגה.
[11] ילק"י כבוד הורים עמ' תריט' בשם פוסקים.
