עבר עריכה על ידי דניאלה .יע. בתאריך כ"ו באלול תשע"ג 20:02
עם כאוב לב שעבר 2000 שנות גלות, עבר מלחמות פרעות אינתיפאדות
מחתרות.. דמים נשפכו דמעות נשטפו על פנים של רבים והקורבנות אינספור..
עם שאינו שלם, עקור אך בתהליך גאולה.
הגענו לארץ הקרודש לאט לאט גם כן בדמים ובדמעות, עליות עליות, עליות ירידות ירידות עליות
עד שא"י התישבה כמעט כולה, אחרי מלחמות רבות שעברנו, לא הספיק לנו, עוד לחלוק עם עם שונאי ישראל את אותה
המדינה.
עוד לא הגענו למנוחה, הבעיות החלו לצוץ שוב, כאילו התפוצץ החלום שחלמנו אלפי שנים, שיבה לארץ הקודש. השלמה!
פיגועים דקירות שריפות חבלות ידויי אבנים.. 'שלום' קוראים לזה אנשים..
גדלנו בו זמנית, התפתחנו, תפסנו פה ומח, נהיינו משכילים שחבל"ז והכל הטכנולוגיה התפתחה מטיים לטיים
הרבה דברים התפתחו, הפלאםון החשמל ניקוזי המים והביוב הכבישים המכוניות הדרכים..
המוחות.. כן, גם המוחות התפתחו, שכחנו את מבואותינו, מאין באנו מה שאיפתנו, נפלנו שבי לטלנובלות במוצגות בטלויזיה
לתרבות האמריקאית וסביבותיה הנאורות..
וואו נהיינו כמוהם, התקדמנו
את הפרימיטיבה של התורה השארנו מאחורה, ממתי ההלכה מדברת על היום?
ח-לש!
טחחח.. כל פעם שעולה לי מחשבה כזאת לראש אני עפה לפתוח ספרים אני עפה לשאול אנשים, לבדוק מאנשי החומר..
מאנשים מהעולם, ואז אני שוב ושוב מגלה כמה זכיתי להיות כאן, מי שאני מה שאני.
זכיתי להיות יהודיה שזכתה ל10 הדיברות בהר סיני עם כולכם. לצאת איתכם ממצרים, לנקום את נקמות השואה ושאר המלחמות.
זכיתי להיות אישה אמיתית, שהכח שלה מתבטא רצון טוב, במעשים טובים בתפילות על עמ"י, בקירוב יהודים בקדושה ובטהרה
להקב"ה היקר.
אני כותבת הודעה כ"כ כללית כי צפות פה מלא שאלות שחשוב לדעת מה להשיב עליהן קודם כל לעצמינו.
עדי, אישה, בחורה, נערה, איך שלא תקראי לעצמך
יש בך כח עצום.
כח של אישה הוא בתבונה שלה, בהבנה של דבר מתוך דבר, של אמונה פנימית חזקה, של בניין בית שלא החומר זה עמוד הבניין שלו, אלא החומר והרוח יחד.
אני תמיד אומרת לי ולקרובי כשכאשר אנחנו מגיעים לצומת דרכים אנחנו עוצמים ת'עיניים מקשיבים לפנימיות שבלב, מחפשים את הנקודה שלנו, את הנקודה שמוליכה אותנו אל התפקיד האמיתי היעודי שלנו...
ואותו ניתן לגלות רק אם מקשיבים לבפנים, רק אם מחוברים למקור, לריבון העולמים אדוני כל האדונים.
אם נותנים לנשמה להאיר לאוזניים, לעיניים, לומר לנו לאן ללכת ומה הלאה.
אם אתה מרגישה שהיעוד שלך הוא להלחם, לתת יד בצבא אחרי כל התהליך הזה, תלכי בהדרכת רב לפלוגה שמתאימה לנשים, תוך כדי שמירה על הכח שלך גם לבית בע"ה.
אני לא רב, לא לקחת את דברי כפסיקה ח"ו.. להתיעץ עם רב. כמובן על כל מחשבה והרגשה של נטיית לב צריך הכוונה איך לנווט עפ"י התורה הקדושה שלא יהיו עיוותים נוגדים שכוונתנו רצויה אך מעשינו אינם רצויים
ב"הצלחה רבה בת מלך! באהבה 