אם ראה לאביו שעובר על דברי תורה, או שמספר לשון הרע.
אם[1] ראה לאביו (או[2] לאמו) שעבר על דברי תורה[3] לא יאמר לו עברת על דברי תורה[4], אלא יאמר לו 'אבא כתוב בתורה כך וכך' כאילו הוא שואל ממנו ולא כמזהירו[5], והאב יבין מעצמו[6] ולא יתבייש. ואם[7] אביו עם הארץ וראהו עובר על דברי תורה, יאמר לפניו מעשה שהיה באדם אחד שכך וכך עשה ואמר לו החכם שדבר זה אסור. אולם[8] גם על ידי כך לא הבינו או לא קיבלו הוריו את הדברים, רשאי לומר להם בלשון ברורה שאסור לעשות דבר זה. ואם[9] שמע לאביו או לאמו שמדברים לשון הרע, אסור לו לקבל הלשון הרע, וגם צריך למונעם[10] מכך, אבל יזהר לעשות כן בדרך כבוד ובלשון רכה[11]. וכל[12] האמור לעיל הוא בעבירה בשוגג, או בעבירה במזיד ומשער שיוכל לגרום לאביו לחדול ממנה, אבל אם ראוהו לאביו שעובר על איסור במזיד ויודע שאין סיכוי שיוכל למונעו מכך בשום דרך, ימנע מלהוכיחו.
הלכות קודמות: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t575006#6354261
מקורות והערות לעיון והרחבה, השתדלתי להדגיש את מה שחשוב:
[1] שו"ע סעי' יא'.
[2] שו"ת בצל החכמה ח"ג סי' כה'.
[3] ומבואר מהרמ"א יו"ד סי' רמב' סעי' כב' שבין מצוה מדאורייתא בין מדרבנן.
[4] ואם אמר אביו הלכה או שמועה באגדה בטעות או ציטט פסוק באופן מוטעה, לא יאמר לו 'טעות בידך'. שו"ע שם.
[5] ובשו"ת בצל החכמה ח"ג סי' כא' שכן יכול לעשות מעשה בפני אביו לפי תומו כדי לרמוז לאביו שלא נהג כשורה, ודוקא כשאינו ניכר ע"י זה שחולק עליו.
[6] ואב שחזר בתשובה ורוצה הבן ללמדו כיצד לנהוג, מותר לומר לו בצורה ישירה, כדי שהדברים יובנו היטב. ילק"י כבוד הורים עמ' תקכח'.
[7] בא"ח פר' שופטים אות טז'.
[8] ס' הליכות בין אדם לחבירו עמ' קח' בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל.
[9] ח"ח כלל ח' אות יד' ובבאר מים חיים שם. וכן מבואר מהתנד"א פכ"א ובישוע"י שם.
[10] אבל אם סבור שע"י שיקשיב לדבריהם ישקוט כעסם ובכך ימנע בכך את סיפור הדברים לאנשים רבים אחרים, יקשיב, ובכל אופן ישתדל שלא לקבל את הדברים ואף ינסה ללמד זכות על אותו אדם. ע' בח"ח כלל ו' סעי' ד'.
[11] וכן יאמר לימודי זכות על אותו אדם כדי שימנעו מלדבר עליו.
[12] כן מבואר מהערוה"ש סעי' לג'. וכ"כ הילק"י כבוד הורים עמ' תקלא'.
