[1] שו"ע סעי' טו'. ובברכ"י סי' רמ' סק"ח ובילק"י כבוד הורים עמ' תקצב' שאם אמר לו אביו שלא יאמר קדיש על אמו, לא ישמע לו. ובמצפה איתן קידושין לב. שאם אמר לו אביו להפסיד ממונו בדבר שאין לאביו הנאה ממנו, או סתם להתבטל ממלאכה, אין צריך לשמוע לו. ובשו"ת מהרשד"ם יו"ד סי' רג' שאם צווהו אביו לעשות דבר שיש בו סכנה, לא ישמע לו.

[2] ובשו"ת אמרי יושר ח"ב סי' קסה' שאפילו אם צווהו לעבור על ד"ת בשב ואל תעשה לא ישמע לו.

[3] והוא הדין לנהגי ישראל שהוזכרו בשו"ע. ס' הליכות בן אדם לחבירו עמ' צו' בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל.

[4] ובילקוט מעם לועז פר' יתרו עמ' תרמד' שהוא הדין לבן קטן שאין לו לשמוע בקול אביו אם אומר לו לעבור על דברי תורה.

[5] שו"ע סעי' טז'. ובשו"ת מהר"ם מינץ סי' טו' ושכנה"ג סקל"ד ובגדולת אלישע סקל"ז ובבא"ח פר' שופטים אות יט' שאם צווהו אביו שלא ילמד עם אדם מסויים תורה (והיינו במקום שאין נותן טעם מסתבר לדבריו), לא ישמע לו. ובשו"ת יד אליהו סי' מא' שאם צווהו אביו שלא לומר שיעור ברבים אינו מחוייב לשמוע לו.

[6] וע' בחסל"א סקי"ב שעכ"פ ינהג בחכמה שלא להכעיס את אביו. וע' בשו"ת מנח"א ח"ד סי' יג' שאדם שהרע לאביו בחייו מאוד וכתוצאה מכך גרם למיתתו, ואביו צוה שלא ידבר עמו, צריך הבן לשמוע בקולו.

[7] ואם הוריו מקפידים שלא ילך לבית חמיו או לא ידבר עמו, אין לו לשמוע להם. שו"ת מנח"א ח"ג סי' לג'. שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' קסה' שערים המצויינים בהלכה סי' קמג' סקי"ד

[8] ח"ח כלל א' אות ח'.

[9] שו"ת המבי"ט ח"א סי' קלט'. שו"ת מעיל צדקה סי' כו'. המקנה קידושין לא' ע"א. שו"ת בית יהודה ח"א יו"ד סי' נד'.  בא"ח פר' שופטים אות יט'.  שו"ת יין הטוב ח"ב יו"ד סי' ז'. שו"ת יחו"ד ח"ד סי' מט'. ודלא כפנים יפות פר' לך לך ובשער משפטי הארץ בינת אדם סי' יא' אות ג' שס"ל שישמע להוריו.

[10] וכל שכן אם כבר גר בא"י וצווהו הוריו לעבור לחו"ל ע"מ לדור עימהם, שאין לו לשמוע להם. שו"ת יחו"ד ח"ג סי' סט' וח"ד סי' מט'. ובס' הליכות בין אדם לחבירו בשם הגרב"צ אבא שאול ובשו"ת יחו"ד שם שאין לצאת לחו"ל גם בשביל להשתטח על קברי אבותיו, ויועיל להוריו יותר אם ילמד תורה לע"נ.

[11] אבל לצאת לחו"ל לצורך מצות כיבוד הורים כגון שצריכים שבנם יסעדם ויטפל בהם, ואין אדם אחר שיעשה כן, מותר. שו"ת התשב"ץ ח"ג סי' רפח' הו"ד בפת"ש אה"ע סי' עה' סק"ו. (והיינו דוקא ביוצא על מנת לחזור). וכן מותר לצאת לחו"ל על מנת לבקר הוריו ולשוב. ע' במג"א סי' תקלא' סק"ז וכש"כ לגבי הורים. 

[12] שו"ת באר משה ח"א סי' סב' אות יג'. שו"ת מים חיים ח"ב סי' קלח'. שו"ת משנת בנימין סי' נב'. שו"ת דברי יציב יו"ד ח"ב סי' קכה'. שערים המצוינים בהלכה סי' קמג' סק"י. ס' מעשה איש עמ' קסה' בשם החזו"א זצ"ל. וע' בשו"ת תשוה"נ ח"א סי' תקכט' שאם אביו מתנגד שבנו יגדל פיאות, ישמע לו. וע' בילק"י כבוד הורים עמ' תסב' שאב שצוה לבנו לגדל בלורית אין לבן לשמוע לו.

[13] שהוא דין גמור כמבואר במ"ב סי' ח' סקכ"ה. וכן אם צוו ההורים על בתם לילך בחצאית קצרה (אף שמכסה הברך) ורוצה ללכת בחצאית ארוכה, או שתובעים ממנה שתלך בפאה נכרית דוקא, אין צריכה לשמוע להם. 

[14] וכן אם נמצא באמצע ברכת המזון או ק"ש או תפילת שמו"ע וצווהו אביו שיביא לו דבר מה, לא יביא לו אלא לאחר שיסיים.

[15] שו"ת באר משה ח"א סי' סא' אות ב' - ג'. וע' בשו"ת תשו"ה ח"א סי' תקכו' שעכ"פ ישתדל שלא לעשות הנהגות החסידות לפני אביו אם יודע שאביו נפגע מכך. ובילק"י כבוד הורים עמ' תכו' שאם הבן רוצה לתרום כליה ואביו מתנגד, מותר, ויפציר באביו ע"י אחרים שיסכים לכך.

[16] אבל מידת חסידות שלא הוזכרה בש"ס ופוסקים והוריו מוחים בו ונותנים טעם לדבריהם צריך, לשמוע להם. שו"ת בא"מ שם. ואם רוצה לעשות הברית מילה לבנו מוקדם בבוקר משום זריזין מקדימין, והוריו מוחים, ישמע להם. ובקובץ מבקשי תורה ח"ב עמ' רא' שאם הבן רוצה לחגור גרטל לתפילה והוריו מתנגדים, ישמע להם. וע' בשו"ת באר משה ח"א סי' סג' שאם ברך ברכת המפיל ואינו יכול לרמוז לאביו, או שאביו חפץ לדבר עמו ויצטער בלא זה, רשאי להפסיק. ובשו"ת התעוררות תשובה ח"ב סוס"י כא' שאם הוריו מצטערים שבנם ישן בסוכה מחמת הצינה, פטור הבן מלישן בסוכה.

[17] פשוט, שהוא בכלל אומר לו לעבור ע"ד תורה (ואם החתן אחיו, יבוא לחופה בלבד). ובילק"י כבוד הורים עמ' תקג' שאם שולחו אביו לערוך קניות בשוק ויש שם מראות אסורים, והבן נכשל בהתסכלויות אסורות, ישער בנפשו אם לצרכי עצמו היה נצרך היה הולך, ואם היה נמנע גם לצרכי עצמו, פטור מלילך גם לצרכי אביו. ועוד שם בעמ' תקח' שאם הוריו שאינם שומרים תורה ומצות מבקשים מבנם לבוא עימהם למסעדה שאינה כשרה,  אסור לבן לילך לשם מפני חילול ה'.

[18] ובילק"י כבוד הורים עמ' תכד' שאם אביו צווהו לשנות הנוסח בו רגיל להתפלל, אין צריך לשמוע לו. ובבית לחם יהודה סי' רמ' ובבא"ח שופטים אות כה' ובשו"ת משיבת נפש סי' טז' ובשו"ת באר משה ח"א סי' סא' ובהליכו"ע ח"ח עמ' קנב' שלא יתענה הבן בתענית שאינה חובה כשיש להוריו צער בכך.  ובילק"י שם עמ' תכה' שאפילו תענית ביום יארצייט על אמו ואביו מוחה בו שלא יתענה, ישמע לו.

וע' בשו"ת ערוגת הבושם או"ח סי' יט' שאם אמר לו אביו שלא לטבול לטבילת עזרא, לא ישמע לו, אבל לשאר טבילות שלא לקריו, ישמע לו אע"פ שכבר היה רגיל בהם. ובילק"י שם עמ' תנג' שאם צווהו אביו שלא יהא ערב להלוואות עבור אדם אחר, ישמע לו.

[19] פ"ת סקכ"ב בשם החמודי דניאל. ערוה"ש סעי' מה'. אבל יזהר שלא יבוא לידי קטטה בשביל כך אלא ינהג בכבוד ובדרך ארץ. וע' בילק"י כבוד הורים עמ' תלג' שאם היה הבן קורא ק"ש ונכנס אביו לא יאמר לו שלום, שמן הסתם אביו מוחל, ואם הוא בעל תשובה ואביו חילוני, וסובר הבן שאביו יפגע יפסיק ויאמר לו שלום.

[20] כיון שיש בזה מצוה וכמ"ש הרמ"א או"ח סי' קסט' סעי' ב' גבי עניים. וכ"כ בס' הליכות בת ישראל פי"ד סעי' יא' בשם הגרש"ז אוייערבך זצ"ל. 

[21] אבל אם יש לחוש שיפגע בכבודם ע"י שיבקש מהם, או שיודע בבירור שלא יברכו, מוטב שלא יציע להם.

[22] ילק"י כבוד הורים עמ' שעט' בשם הגר"ע יוסף שליט"א. ס' בינה ודעת עמ' רל' בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל. ס' אין למו מכשול ח"י עמ' רנו'.  והיינו אפילו במקום שיכול האב להשיג העיתון בדרך אחרת. ובפרט כשהבן הוא ירא שמים או בן תורה שיש בזה חילול השם שיראוהו קונה עיתון חילוני.

[23] או להביא עבורו עתון חילוני המחולק בחינם.

[24] ילק"י כבוד הורים עמ' שפ' ואפילו במקום שיכול האב לקחת הדבר בלא סיוע הבן.