שאלה לבנות שלובשות כיסוי ראש מלא.ותן טל

(וסליחה שאני פורץ לטריטוריה לא לי...זה פשוט נושא שמעניין אותי לשמוע ממי שכבר בתוכו...).

 

בהנחה שאת כזאת שלובשת כיסוי ראש מלא - האם את "מנצלת" את המקום שההלכה התירה לחשוף מהשיער (2X8 ס"מ רבוע) - או שאתן מכסות את כל השיער כולו ולא חושפות ממנו כלום?

 

ולגופה של השאלה - מעניין אותי אם אתן יכולות להסביר לי במקרה שאתן כבר מכסות את כל הראש רק מותירות את הסנטימטר/שניים הראשונים בלי כיסוי כמו שההלכה מתירה - האם זה באמת משמעותי כל כך בשבילכן? האם המעט שיער הזה שלא מכוסה מוסיף לכן משהו משמעותי בהרגשה החיצונית שלכן, שלא היה אם הכיסוי היה הרמטי?

 

תודה רבה מראש למי שתענה ושוב סליחה על הפלישה לפורום שאני (עדיין) לא שייך אליו.

עם כל ההבנהד.

ל"סקרנות" -

 

אני באמת חושב שבחור רווק-צעיר, טוב יותר שישאיר את השאלה לזמן שיתחתן בעז"ה.

 

אלא אם כן, זה ממש משמעותי לו כדי להחליט עם מי להתחתן.

אפשר להגיד.ותן טל

(לגבי השורה האחרונה שלך). מסובך משהו, אבל יש עניין לשאלה.

לי זה משמעותיעמית-טליה

משתדלת לקחת סניטימטר אחד ולא לעמוד ממש על הגבול של ההלכה שבמידה ויזוז עדיין זה יהיה בהלכה...

 

אולי מתישהו אוותר על זה לטובת רצון בעלי...

כרגע זה מאוד מאוד קשה לי...

אני..נוני שלי

משאירה מעט שיער, זה מראה שונה, וגם ככה קשה לי לכסות את השיער אז זה קצת קצת קצת מחזיק אותי...

אני משאירה טיפה מקדימהשובבית

אחרת אני נראית כמו חולת סרטן ל"ע, אז כן, זה מאוד משמעותי בשבילי.

זה מצחיק, אבל זה לא קשור ליראת שמים של הבחורהמבט קדימה

בס"ד

סליחה על הביטוי וייתכן שלא זו השאלה, אך חשוב לי לומר שמי שמכסה כבר מלא, לא משנה כמה משאירה, לא פה נמדדת יראת השמים. יתכן שזה י'הי'ה קשור, אך לרוב זה לא

דעתי בנושארחלקה

בהתחלה גם לי השירשור הזה הריח לא בריא, אבל מאחר וזה חשוב לך אענה

אני הולכת עם כיסוי מלא ב"ה, ומוציאה קצת קצת פוני מקדימה- הרבה פחות ממה שההלכה מתירה, כי אני לא רוצה לעמוד על הקצה ולמרות שלא זז לי בד"כ הכיסוי אני לא אקח סיכון כי חשוב לי לכסות מלא.

וכן, הקצת הזה משמעותי, זה נותן לי להרגיש שלא ריסקתי את השיער שלי לחלוטין אלא אני מרגישה אותו, מסדרת את הפוני לפעמים כשצריך ומרגישה קצת כמו לפני החתונה.

וזה גם מוסיף יופי לרוב.

וחוצמזה שיש בזה גם תיוג חברתי. יש לי חברה טובה שנשואה להר המורניק ומכסה הכל כולל הכל, ועכשיו היא רוצה להוריד טיפה- בגבולות ההלכה, אבל לא נעים לה כי זה מראה משו על הדוסיות שלך לכאורה, למרות שאין שום קשר מוחלט.

 

עוד שאלות?

אני מכסה מלא, בלי להשאיר.מתואמת
חושפת. אכן משמעותיהביצה שהתחפשה
זה מ א ד משנה את מראה הפנים.כתר הרימון
תודה רבה לכל מי שענתה.ותן טל

פשוט אני רואה הרבה פעמים בנות עם כיסוי ראש מלא (אני רואה גם כאלה עם חלקי, אבל ברור לי שלי זה לא יתאים) - שחושפות במידה שונה כפי שמותר על פי ההלכה, ורציתי להבין האם זה דבר שבאמת ממש ממש משמעותי בשביל האישה ונותן לה להרגיש יותר טוב עם עצמה ועל כן היא חושפת את המותר, או שהיא (אני לא אומר שבהכרח חשבתי ככה, רק בגדול, ואל תקפצו עלי... רק מחפשת כל הזמן "קולה" במסגרת ההלכה ה"דוסית", ולכן כשמותר לחשוף משהו, היא תחשוף...

 

אז חששתי שזה קשור למשהו כזה אבל מתגובות רבות כל כך שלכן אני מבין שזה לא קשור בכלל בכלל ושמח על כך - ואכן, ארצה שזאת שאצא איתה, תהיה כזאת שההלכה חשובה לה ותקפיד על כיסוי ראש מלא, ותחשוף לא בגלל שהיא מחפשת קולות, אלא רק בגלל שבאמת באמת הקטע הזה של מעט להוציא חשוב לה לנפש, לפחות להתחלה, ואזי כשכבר מותר, היא נעזרת בזה... (יצא לי קצת מבולבל, אבל מקווה שהבנתן...).

 

ועוד שאלה - במקרה שאני מקווה וארצה שאשתי תהיה עם כיסוי ראש מלא עד הסוף בלי הלחשוף את המעט שיער הזה כנ"ל- לא חובה כבר על ההתחלה אבל עם הזמן (אני מודע לכך שזה תהליך שקשה לנשים...) שתכסה הכל כולל הכל - זה נראה לכם הגיוני רצון כזה, הגם שעקרונית לפי ההלכה היבשה מותר לחשוף את ה16 סמ"ר, שאני רוצה שהכל יהיה מכוסה - נראה לכם הגיוני לרצות את זה מהאישה ואף לשדר לה את זה עם הזמן? (הייתה כאן אחת שכתבה שעם הזמן אולי תכסה לחלוטין בגלל רצון בעלה... על דבר כזה אני שואל, ושואל גם אותה בפרט - האם זה בסדר מבחינתך שהוא רוצה דבר כזה או שזה נתפס אצלך כשלילת חירות מוחלטת של האישה וכדומה...?)

תשאל את הפסימי...נקודה למחשבה
הוא בדק את זה ממש לעומק הלכתית..
כי ארוסתו רצתה להוציא פחות מאצבע שיער החוצה והיה לה מאוד קשה לראות את עצמה עם הכיסוי ראש בלי קמצוץ שיער בחוץ...
ומה הוא רוצה? (זה העיקר בשאלתי), ומה את מוכנהותן טל

לעשות בשבילו...זה עניין השאלה  - כלומר, האם הרצון "לגיטימי"? האם תבינו בחור שחפץ שאשתו תכסה בסוף הכל הכל?

 

(אבל באמת מעניין אותי גם מה הוא בדק הלכתית, מצד שני פאדיחה לשאול אותו על זה אז אם תוכלי לשמש מתווכת זה יהיה נייס )

באמת חשבת שתכתוב את זה כאן ואני לא אראה?פסימי ריאלי

אתה גזור לגמרי צוחק

 

בקצרה, יש בזה שלוש שיטות עיקריות:

 

1) הרב הבר ("את צנועים חכמה") סבור שמותר להוציא את מה שבולט בצדעיים רק בפני בעלה (והשאר נחשב לערווה גם עבורו לעניין קריאת שמע), ובפני אחרים גם זה אסור. מדובר בחידוש אישי שלו, וידוע שהוא מחמיר מאד בהלכות צניעות.

 

2) המשנה ברורה, חתם סופר, ועוד הרבה פוסקים סוברים שמותר להוציא בפני אחרים את מה שבולט בצדעיים והמעט שיוצא מהכיסוי מאחור. מקדימה אסור לגלות כלום.

 

3) הרב משה פיינשטיין, הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו ופוסקים נוספים מתירים להוציא שער מקדימה. הנימוקים שלהם שונים, ומשתמע קצת מלשון ילקוט יוסף שמדובר במנהג הספרדים שלא בהכרח מועיל גם לאשכנזים. לגבי שיעור ההוצאה, הרב עובדיה והרב פיינשטיין מתירים עד שטח של טפח, שזהו רוחב של שתי אצבעות, והרב אליהו מתיר עד טפח באורך, כלומר עד שבעה סנטימטרים.

 

לאשכנזי לגיטימי בהחלט להחמיר בזה, לספרדי פחות. צריך להביא בחשבון שאשכנזים מקילים בפאות, אולי בגלל שלצד שני הם מחמירים בהוצאת שער מקדימה.

 

וכמובן - המצווה היא בעיקר של האשה, וההחלטה הסופית היא לגמרי שלה...

 

בהצלחה!

 

אם תרצה לדעת עוד, אני גם באישי...

נשמע שאתה מבולבל עם עצמך, ועד שתחליט, כדאיאחתעם_בטן
שלא תיכנס לזה בכלל, יש לך הרבה מצוות שקשורות לגברים שאתה יכולת להתבחבש עם עצמך איפה כדאי להחמיר וכמה.
זוהי מצווה של האישה, וכל עוד זה על פי ההלכה אני לא רואה סיבה להתעמק בסנטימר בחוץ או בפנים. יתירה מזאת, חבל שתכניס לך את זה לראש וזה יפריע לך בבחירת בת זוג ויהווה חלק בשיקול.
יש כל הרבה דברים חשובים ומשמעותיים שכדאי לשים עליהם את הדגש כשמתחתנים וכמגיעים ילדים, גם ככה קשה למצוא את האיזון בין רצונות, דיעות שונות ורמות דת של שני אנשים...


אמרה זאת שבעלה חזר בשאלה אחרי החתונה ואוכל ביום כיפור... 
זאת אותה שאלה של צורגי על החצאית הארוכה.רחלקה

יש צורך לכתוב את דעתי שוב?

ולראיהמאמע צאדיקה

אתה תראה נשים שכן מקפידות על חולצה סגורה לגמרי- בלי לסמוך על קולה של פחות מטפח- אבל הולכות עם קצת שיער מחוץ למטפחת

כלומר- זה לא בא מחסר צניעות או מזילזול בהלכה ח"ו, 

אלא מקבלה של קולה לגיטימית- שמאוד משמעותית לאישה 

 

 

כל זאת ועוד- תשאל את אשתך בעז"ה 

 

צניעות ונשיםבלי מקוריות

נושא לא פשוט.... ואני חושבת שנושא שבנים צריכים לגלות רגישות כלפיו, כי רובם לא מרגישים את זה כמו בנות. לדוגמא, גברים לרוב מסתובבים עם פתחים הרבה יותר סגורים מבנות- וזה לא חונק או מפריע להם. רוב הבנות (מכירה מעט שלא אכפת להן- אבל הן המיעוט!) מאוד רגישות בתחום הזה וזה מורכב מאוד. צריך לגלות המון רגישות וכבוד בנושא.

 

לעניין המטפחת- רבים אמרו את זה לפני- כיסוי ראש מלא זה מכוער! תמיד. זה מבגר ומזקין. יש סיבה שערביות נראות מכוערות, גם אם הן לא. צריך להראות קצת שיער להוסיף צבע וחיות. כמובן, שזו דעתי הנחרצת בלבד, ועל טעם אין על מה להתווכח (אני גם חושבת שמחשוף זה מכוער והמוני אלפי נשים מסתובבות עם מחשוף...). האם לך יש זכות לבקש מאשתך לשאוף לכיסוי ראש מלא?

 

האמת, שאני לא יודעת. אני חושבת שזה עניין אישי בין אופי בני הזוג. מה שכן, לא נראה לי לפני האירוסין. אולי אחרי, אפשר להעלות את הנקודה בעדינות. אני יודעת שאישית זה היה מפריע לי מאוד אם בעלי היה מעיר כזאת הערה. ולזכותו יאמר שהוא אף פעם לא יעשה את זה. הוא בכלל מאוד רגיש ומודע לכך שמלכתחילה מאוד קשה לי עם כיסוי ראש.

תמיד היה ברור לי שאכסה הכל מלבד הטפח המותר מקדימה כי זה ההלכה. אבל כשהתחלתי למדוד כיסויי ראש התחלתי לבכות ושנאתי לראות את עצמי כ"כ שונה במראה. בעלי גילה המון רגישות, ותמך בי בעדינות (נכנס איתי לחנויות מטפחות, התעניין בכל סוגי המטפחות- למרות שהוא אף פעם לא זוכר ומבדיל או מבין בסוגים- ועודד אותי לקנות סוגים שונים של מטפחות שרמזתי שאולי יהיו בסדר.) באופן כללי, הוא אף פעם לא מעיר לי על צניעות- גם אם הכיסוי ראש זז אחורה הרבה יותר מהמותר. (רק אם אני חושדת שאולי זה עומד ליפול ושואלת אותו אז הוא יענה לי אם זה אכן כך, או מבטיח להעיר לי אם זה עומד ליפול לבקשתי.) וזה אותו דבר לגבי אורך חצאית, או פתח או כל דבר אחר- הוא רק יגיד את דעתו אם אשאל. (יש לי סיפור מצחיק מזה- פעם נרדמתי באוטובוס והמטפחת כמעט נפלה כשקמתי אז מהר קשרתי אותה כדי שלא תפול, בלי לחשוב יותר מדי איך זה נראה. כשהגעתי הבייתה הוא אמר לי בעדינות- "זו קשירה חדשה?" אמרתי- "מה? לא, רק קשרתי מהר כשנרדמתי באוטובוס כדי שלא יפול. אין לי מושג איך זה נראה. זה נראה בסדר?!" (הופתעתי- כי הנחתי שאני נראית קצת מבולגנת) הוא נאנח לרווחה ואמר: "לא, זה נראה ממש נורא..." )

 

ולסיכום- יש בני זוג שיותר פתוחים בדברים האלה. אבל העיקר, העיקר, זה לגלות רגישות ולהבין שענייני בגדים וצניעות זה נקודה רגישה לבנות ולכבד אותן!

בלי להיכנס לנושא.ד.

להגיד "כיסוי ראש מלא זה מכוער" - זה טעמך האישי.

 

בעיני, למשל, זה יפה מאד. ראיתי גם נשים שחשות כך.

גם בעיני זה לא מכוער תמיד.. לדעתי זה מהמם ת.
האמת שלדעתי זה ממש יפהלשם שבו ואחלמה
הבהרהבלי מקוריות
עבר עריכה על ידי בלי מקוריות בתאריך י"ט בתשרי תשע"ד 07:40

באתי רק להגיד ש"כתר הרימון" אמרה אחרי בבירור: 

 

כמו שאומרים לאישה שהיא לעולם לא תבין את היצר של הגבר - 

כך הגבר לעולם לא יבין מהי התמודדות של צניעות בשביל אישה!!

 

והייתי מודעת לנחרצות שלי בהודעה, ולכן, עם קצת הומור הוספתי שברור לי שזה גם עניין של טעם אישי. מצד שני, כן היה חשוב לי להגיד את הדברים בבירור, כדי שתבינו עד כמה חזק הרגש שלי כלפי העניין. ולהבהיר מאוד כמה זה קשה לבנות ולא ברור בכלל, וכמה חשוב לגלות רגישות בעניין!

 

ועם כל הכבוד לכל הגברים שחושבים שזה יפה- מעולם לא התלבשתי כדי למצוא חן בעיני גברים, ורק בעיני עצמי... ;)

כיסוי ראש מלא= בלי טפח מקדימהבלי מקוריות

בהקשר הזה. אם לא היה ברור

חבל שעל כל דבר שקשה למישהו/י להקפידכתר הרימון

רואים את זה בתור "רק מחפש חורים וקולות".

אני לא חושבת שזו גישה בריאה בכלל. ובכלל, קצת ללמד זכות לא יזיק...

חוץ מזה שאם זו ה'שיטה' של הבחורה, אז אני מניחה שיהיה אפשר לראות את זה בסך הכללי של הבן אדם.

 

כמו שאומרים לאישה שהיא לעולם לא תבין את היצר של הגבר - 

כך הגבר לעולם לא יבין מהי התמודדות של צניעות בשביל אישה!!

 

אני חושבת שמאד חשוב שהגבר יקבל את אשתו כמו שהיא.

אם הוא רוצה לעלות מעלה, אז חשוב שהוא ימצא מישהי שגם לה יש את הרצון הזה, וגם לעודד לכך,

אבל לדרוש התקדמות מהשני, כאשר זו ההתמודדות שלו בלבד - לדעתי זו בעיה.

(כמו שאני לא יכולה לדרוש מבעלי שיקום בזמן מסוים לתפילה - אני אמנם יכולה לעודד אותו לכך, אבל בתכל'ס זו עבודת ה' שלו!)

אכן רציתי רק להבין.ותן טל

דווקא כדי לא לשפוט חלילה לא נכון, ודווקא בגלל שאני יודע שאני שונה מאוד מאישה, ולכן רציתי לשמוע מנשים ולאשר שזה מסיבות טובות ומשכנעות, וככה גם אני כלפי עצמי אהיה רגוע יותר ושלם עם זה...

 

 

^ מצטרףמשה
הרצון לגיטימי, אבל הנסיון הוא של האישהאלמונית 0

ולכן אני חושבת שאין לבעל זכות לדרוש בפועל אם לאישה קשה עם זה (הרי מי שעומדת בנסיון זו האישה, ולא הבעל).

אפשר לרצות ואולי לדבר על זה (אחרי החתונה, ואחרי שהאישה התרגלה קצת), אבל ההכרעה הסופית צריכה להיות של האישה (כל עוד היא הולכת לפי ההלכה)

 

אני דווקא מכסה את כל השיער, אבל זה באמת היה לי נסיון קשה במיוחד בהתחלה.

 

תוסיף לכל מה שאמרו כאןדינה ל.

שכיסוי ראש מקסימלי- ללא הוצאת שיער מקדימה כלל- מאוד מבגר את מראה האשה!

וחשיפה כלשהי שלו מייפה בהחלט ומשאירה לה "צלם" נשי טבעי של השיער שלה (ומכאן והלאה הדיון הופך לפסיכולוגי)

 

אני משווה את בין חברותיי הנשואות:

יש את אלו שחושפות, כל אחת לשיטתה,

ואלו שלא... האמת שכל פעם מבהיל לראות אותן בשבע ברכות. פתאום מתבגרות במראן נורא. ואז אני נוכחת לראות כמה יופי המעט שיער מקדימה מוסיף. אילולא זה חסרה המסגרת הטבעית של הפנים.

 

 

בשמחות~

סליחה אבל למה אתה שואל?מה אני ומה חיי
אל תיתפס לקטנותyaldaima

עושה רושם שאתה מבולבל ועושה עניין גדול מדברים שאין להם שום חשיבות

לחיי הנישואין העתידיים שלך.

זה לא פרמטר ליראת שמיים, וזה לא מה שיהפוך את חיי הנישואין והמשפחה למאושרים, טובים, תורניים וערכיים יותר.

כיסוי של כל השיער יהיה אסתטי ואפילו יפה לאישה עם פנים צרות וארוכות ועצמות לחיים גבוהות, ורצוי שלא תהיה שמנה. 

אישה עגלגלה עם פנים עגולות ורחבות תיראה עם כיסוי ראש מלא לגמרי כמו פטמה עם חיג'אב.

לי יש פנים מאוד עגולות ומלאות, איך שאני הולכת עכשיו (טפחיים מקדימה) הפנים שלי נראות כמו לפני החתונה , עם כיסוי ראש מלא מקדימה, אני נראית נורא ואיום, כמו סבתא ממחנה פליטים ג'בליה ולא כמו אישה צעירה ודיי נאה. התחלתי ככה ללכת אחרי החתונה, והמון נשים העירו לי שאני נראית רע ואיפה הילדה היפה שהייתי ושאני אוציא שיער מקדימה. וגם אני הרגשתי ככה ממש רע. לבעלי לא אכפת ואני רציתי את הכיסוי ראש המלא לגמרי בהתחלה, כשהוצאתי קצת שיער לא הזיז לו, הוא לא עושה עניין מקטנות.

מסקנה,

מאוד משמעותי לאישה, כיסוי ראש מלא לגמרי מכער משמעותית נשים עם מבנה פנים עגול.

ואתה לא יכול לגרום לאישה שאחרי החתונה מוציאה טפח, להתחיל אחרי כמה זמן ללכת עם כיסוי ראש מלא,

כי זה סתם יצער אותה ואין לזה שום משמעות לגבי יראת שמיים, אלא זה משהו חברתי יותר, נניח בעלה מישיבה X ,

שזו ישיבה דוסית יותר אז היא הולכת ככה כי זה מה שמקובל בקבוצה החברתית שלהם. 

זה יהיה סתם פוגע וילדותי וחבל לגרום למתחים עתידיים  בנישואים בגלל שטויות.

אישה שהולכת בגבולות ההלכה זה אמור להיות מספיק מכובד, ואין צורך לתת משמעות לדברים שוליים 

כמו סנטימטר בחוץ או בפנים.

אני ממליצה לך בחום לא לפסול בנות שאתה יוצא איתם בגלל זה שהן מתכננות להוציא טפח, כי כמו שאמרתי, זה שטויות

וגם לא לשאול את זה בדייט ראשון-שני, כי זה מאוד מפחיד ומרתיע. 

שתזכה בע"ה לאישה טובה, צנועה ואוהבת את ה' ואת הבריות.

כל ההתבחבשות הזו מיותרת.

בהצלחה.

 

זאת בדיוק הייתה מטרת השאלה שלי. והנחתן את דעתי.ותן טל

את מוזמנת לקרוא את ההודעה שלי שמתחילה בכותרת "תודה רבה לכל מי שענתה".

 

המטרה שלי בשאלה הייתה להבין מעט יותר את הנשים בקטע הזה, וכעת הסברתן לי יפה, והונחה דעתי.

 

עקרוני זה היה בשבילי רק אם הבחורה הייתה עושה דבר כזה בסוג של "להכעיס", אבל הבנתי עכשיו טוב טוב טוב שאין לזה שום קשר לזה, וכעת ככל הנראה זה לא יפריע לי (אלא אם כן הבחורה תגיד במפורש שהיא עושה דווקא ודברים דומים ואז זה לא יתאים...).

 

כל עוד זה בגבולות ההלכה ובגלל דברים שבאמת באמת חשובים לאישה, זה בסדר גמור וראוי. זה הכל.

 

תודה רבה שוב לכל מי שענתה!!!

אני חושבת שכל זוג צריך לשאול את הרב שלו בעניין הזהמשיח עכשיו!

אני ממש לא חושבת שזו החלטה רק של האישה.  הרי שניהם זה אחד...

 

אם מישהו שיצאתי איתו היה שואלggg

אותי בפגישות איזה כיסוי ראש אני מתכוונת ללבוש, הייתי מן הסתם מנפנפת אותו.

מקווה בשבילך שתמצא דברים יותר מהותיים ועמוקים לברר במפגשים ותשאיר את עניין הכיסוי ראש לאחרי החתונה.

למה לחשוב על זה בכלל?

אם היא תתאים לך מבחינה רוחנית סביר ביותר שתחשבו אותו דבר גם מהבחינה הזאת.

שאלה:ותן טל

ואם מישהו היה שואל אותך בפגישות האם את מתכוונת לעשן אי פעם, האם היית מכורה לסיגריות או אולי עדיין והוא רק לא יודע מזה כי את לא מביאה את החבילות לפגישה - אם מישהו היה שואל אתך שאלה כזאת, גם היית מנפנפת אותו כי הוא שואל שאלות לא מהותיות?

 

ומהן שאלות מהותיות? נגיד - האם את רואה את השולחן שבת שלך עם דברי תורה ושירי שבת או מריבות ובלאגנים וילדים ישנים על הספה - זה שאלות מהותיות?

 

או שמא שאלה כללית ומאוד מעורפלת - האם את מרגישה ברמה רוחנית גבוהה? ואם התשובה היא כן - לך תדע עכשיו בשביל כל אחת מהי רמה רוחנית גבוהה. אולי רמה אחת המוכות בדירוג שלך, נחשבת לרמה אחת הגבוהות בדירוג שלה מהי רמה רוחנית?

 

לכן אני, במחילה, לא חושב כמוך. אין פסול בכך שבחור יחשוב מראש מה היה רוצה באשתו, יברור לעצמו את הדברים בקריטיים שהוא יודע שלא יסתדר אחרת, ואז, כן, שישאל את הבחורה בשלב מסויים, או אם ניתן אפילו בבירורים, ובכל מקרה בעדינות וברגישות - האם היא חושבת שאלו דברים שהיא שואפת ורוצה, או שהיא לא מכוונת אליהם. 

הרי ממה נפשך (וסליחה שאני בייניש) - אם הבחורה תנפנף אותו בגלל זה, מסקנה שהיא לא הזיווג שלו, והזיווג שלו באמת - אם הבחור כנה עם עצמו, אז הבחורה שנועדה לו, אפילו תהיה היחידה שכן תענה לו תשובה על השאלה ותגיד כן - לא צריך יותר מזה. איתה הוא יתחתן. ואת תתחתני עם אחד שלא שואל את השאלות האלו. לגיטימי. אבל לא לגיטימי לשלול מראש אפשרות של שאילת שאלות כאלו בטענה שהן לא רלוונטיות ולא מהותיות מספיק - זה שאלות ספציפיות שבהחלט חשובות לבחור מסויים לצורך ידיעה מה המצב הרוחני והמעשי בצניעות אליו שואפת האישה בבוא העת.

 

יש דברים שרואים מייד - כגון אחת שהולכת כל הזמן עם חצאיות ארוכות, אין עניין לשאול אותה האם בעתיד תלך עם ארוך - כי הסבירות והשכל הישר אומר שכן. וכנ"ל בחורה שכל הזמן הולכת ר-ק עם חצאיות קצרות שרק מגרדות את הברך - די הזוי לשאול אותה אם בעתיד תלך עם חצאיות מטאטא - אלא אם כן הבחור רואה שהבחורה כן בטיפוס וכן בשאיפה עקרונית לכך ואז יש מקום לשאלה.

 

השאלות נועדו בעיקר למצבים בהם יש חוסר בהירות והבחור שעומד מולך לא יכול בדיוק לדעת האם בעתיד תרצי או לא תרצי כיסוי ראש מלא. ולו זה קריטי, כן. הוא לא ילך עם אישתו בלי כיסוי ראש מלא (במקרה הזה ספציפי אני מדבר על כיסוי ראש מלא או חלקי, ולא כמו בשאלה הראשית שלי...) - ולכן חשוב לו לסגור את הפינה הזאת לפני ההחלטה הגורלית, ואין לו דרך לדעת את זה מלבד לשאול.

 

שכן תתפלאי, גם בחורות שלכאורה נחשבות במצב רוחני גבוה, גם אם הבחור חושב שהיא ברמה שלו וכמו שאמרת בשורה האחרנה "סביר ביותר שתחשבו אותו הדבר גם מהבחינה הזאת" - זהו, שלא. המציאות מוכיחה שלעיתים קרובות יש פער בין מה ש"סביר", לבין המציאות בפועל, גם אם חשבת ש"Cרור שהיא תלך עם כיסוי ראש מלא", פתאום אחרי האירוסים היא אומרת לך שאין סיכוי ושהיא תלך עם חצי וכו'... והיו מקרים מעולם.

 

קיצור - אני סבור שיש מקום לשאלה כזאת, כשהיא נאמרת נכון, כנ"ל. את סוברת שלא. סבבה. לכן יש סוגים שונים בעולם של אנשים, וכל אחד בסופושל דבר מוצא את האחת והיחידה שה' הועיד לו מששת ימי בראשית, והיא תהיה גם זאת ש"תענה" לשאלות ולבקשות אם יהיו לו...

 

ערב טוב!

וואי, הסברת את המורכבות הזאת בצורה כ"כ בהירה!רחלקה


ועוד משהו -כתר הרימון

יש נשים שממש קשה להם שיש להם "פס" שנוגע במצח.

פשוט לא נוח להם בכלל, מציק וכו'.

ויש כאלה שלהפךבת 30

אם המטפחת לא על המצח היא מחליקה תוך דקות ואז נחשף יותר מדי שער, וזה גם מציק לקשור מחדש כל הזמן.

המסקנה שלי מהשירשור:חליל הרועים
בנות אוהבות לדבר על עצמן
שאלה לי לפותח השרשורggg

א. לא התכוונתי חלילה להעליב או משהו כזה, פשוט נראה לי שלפני החתונה צריך להתמקד בדברים היותר מהותיים בעיני,

מזל שגם אישי חשב כמוני...

ב. השאלה- אם היית פוגש מישהי ומתלהב ממנה מאוד. ואחרי שכבר נקשרתם אומרת לך שהיא לא רוצה כיסוי ראש בדיוק בצורה שאתה רוצה,

האם היית נפרד ממנה לשלום? האם על זה יקום ויפול דבר?

לדעתי האישית זה פשוט חבל.

אגב, גם אישי מסתייג מחלק מהדברים שאני לובשת. גם אני לא מסכימה עם כל דבר שהוא עושה. אז מה? אלה חיי נישואין,

מקבלים ואוהבים את השני למרות השוני. מה גם שאנשים משתנים כל הזמן במהלך החיים.

אם הדבר ממש מהותי בשבילך לבניית הבית תבדוק את זה. השאלה כמה זה באמת משמעותי.

 

הוא הסביר את עצמו היטב בהמשך השרשור...אדם כל שהוא

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t578882#6390990

הנקודה שהעסיקה אותו זה היחס להלכה. ולכן, הוא רצה לבדוק האם כיסוי ראש כזה משקף יחס בעייתי להלכה.

(מהתשובות שהוא קיבל הוא הסיק שלא).

בלי לקרוא תגובות קודמותאקונהמטטה

א"א לומר על מישהי שמגלה שיער מקדימה = כיסוי ראש מלא.

זה לא מלא.

היא מכסה. אבל לא את הכל.

תגובה נכונה אולי טכנית, אבל לא קשורה עניינית.ניל"ס

אני מסכימה שטכנית אפשר להגיד שגילוי חתיכת שיער מקדימה הוא חלקי- גם אם החלק הזה הוא 1/1000 משטח הפנים של הראש- הוא עדיין חלק משלם.

אבל עניינית לדיון הזה מה הטעם בתגובה הזו? כל עוד זה מותר הלכתית, למה זה משנה פה? כשאומרים "כיסוי מלא" מדברים על הגבול ההלכתי, וכיום לצערנו זה בא ביחס ל"כיסוי חלקי" (שבכלל לא נידון פה...).

 

פותח הדיון שאל- האם חלקת הראש הזו באמת משנה לנו, הנשים?

תשובתי- כן. (יש נשים שמכסות הכל לפי פסיקה של הרב שלהן, ויש כאלה שזה יותר יפה/נוח להן ככה. לי אישית זה משמעותי ולא רואה את עצמי מוותרת על זה.)

ברור שמי שמכסה הכל יש לה יותר יראת שמייםסוף סוף!

אין  פה שאלה בכלל.

 

לי ברור גם שזה פחות יפה, ומי ששומרת את היופי שלה לבעלה יש לה יותר יראת שמיים.

שתי התגובות האחרונות נראות לי קצת הזויות!בלי מקוריות

הייתי מדייקת ש"ברור שמי שמכסה הכל חושבת שזה מראה שיש לה יותר יראת שמיים"

 

וממש לא מבינה את הקטע להראות מכוערת בעיני כולם. גם ממש לא מסכימה אם זה. זה שאני דתייה ורצינית מחייב, לענ"ד, דווקא להראות יותר מתוקתקת ויפה. כן, לדעתי זה קידוש ה'! (במיוחד כמישהי שגרה בגרעין תורני- אני לא רוצה לעשות רושם שזה שאני דתייה מחייב שאני מכוערת!)

זה ממש לא ברור.ככה.

התגובה שלך מעוררת כעס ממש

בעניין השארת "2 אצבעות" בקדמת הכיסוי..אלירז

זה אכן משמעותי לחלק גדול מן הנשים,
כאלה שיש להן שטח מצח גדול, או להיפך - שטח מצח קטן,
ליצירת סימטריה - שמתפרשת כ"יופי"במוח האנושי.

 

אני אישית - משתדלת לכסות את כל השיער ללא יוצא מן הכלל.

אני מרגישה על עצמיזהר הרקיע
שמאז החתונה השיער שלי באמת מיועד ושייך רק לבעלי
ואני ממש לא רוצה לשתף אותו עם העולם בחוץ.
זה מרגיש לי כמו לחשוף מקומות מוצנעים בגוף.

לטעמי זה פי מאה יותר יפה מלהשאיר בחוץ שיער.
גם כשאני רואה בנות שמשאירות וזה נראה שזה יפה להן-
בעיני זה לא.

אני יודעת שלהשאיר מעט מקדימה זה מותר הלכתית!

ואני גם מבינה שזה נסיון למי שמרגישה מכוערת בלי להוציא..

איני שופטת אף אחת!

אני פשוט באמת לא אוהבת שיער גלוי- לא חיצונית ולא רעיונית.

"סוף סוף", היה לי ממש קשה לראות את התגובה שלךדביבונת

היא פוגעת בהמון נשים שעושות מאמץ לשים כיסוי ראש. למרות שזה לא נוח, למרות שזה מבגר ונראה שונה. הזלזול הזה והאמירה שהוצאת מעט שיער מעידה על פחות יראת שמיים ממש לא במקום. ולדעתי היא ממש לא נכונה.

אדם צריך לפסוק לפי רבו, ולכן כשאשה מקבלת על עצמה פסיקה שלפיה מותר לה להשאיר כמות שיער מסויימת לא מכוסה, זה מה שהיא צריכה לעשות, לא יותר מזה!

להוסיף לא בהכרח הופך את הדבר למהודר ויראי יותר. לפי ההנחה הזו גם להסתובב עם רעלה צנוע יותר, וכן הלאה.

בנוסף, מטרת כיסוי הראש מבחינה הלכתית היא לא לשמור את היופי לבעל, זה עוד טעם שהוסיפו, אבל.

אם ככה זה היה, אז אולי היה עדיף לכסות את הפנים. אצל מרבית האנשים הפנים יפים בהרבה מהשיער.

סליחה אם הגבתי בחריפות, היה לי ממש קשה לראות את זה. בתור אחת ששונאת את כיסוי הראש שלה, ושמה אותו במאמץ ניכר.

אני אפרטסוף סוף!

חשבתי שאני ברורה, אבל כנראה שלא...

 

דבר ראשון סליחה ממנה שנפגעה.

 

אין ספק שמי שקשה לה, ואני ביניהן, ומתגברת על זה כי ככה ההלכה אומרת - יש לה יותר יראת שמיים, ממי שלא עושה בגלל שקשה לה.

 

אין מה להפגע.

 

לכל אחת ואחד יש מקומות שהוא לא מושלם. זאת לא סיבה להגיד שהלא-מושלם הוא כן מושלם.

 

אנחנו לא מוסיפות או מוסיפים על ההלכה, ולכ ן כל הדיבור על רעלה וכו' הוא לא רלוונטי. אנחנו הולכים בקו ישר עם ההלכה - לא מחמירים ולא מורידים.

 

זה שרב מתיר זה לא אומר שזה המצב האידאלי. כל אחד ואחת והניסיון שלו ואנחנו לא שופטים אף אחד וזה לא עניין שלי מה השכנה לובשת או עושה.

 

אבל כשמדברים על דיוך זה כן צריך לעניין.

 

אם זה מקל על שאר הבנות אני יכולה לפרט לכם רשימה ארוכה מאד של דברים שבהם אני לא מושלמת, כי נראה לי שקשה לכן לקבל את זה שיש דברים שבהן אתן לא מושלמות...

 

ואחרי כל זה אני חוזרת על דבריי - אין מה להשוות בין כיסוי ראש מלא, לכיסוי ראש שרואים שתי אצבעות, שאם רואים שתי אצבעות ברור שהוא לא מלא.

 

כל טוב ושנזכה ליראת שמיים אמיתית, בצניעות ובשאר התחומים.

 

 

 

 

אם כבר את הולכת לפי ההלכהבת 30

בלי החמרות ובלי כלום, אז מבחינה הלכתית מותר שיראו קצת מקדימה או מאחורה. ומי שהולכת ככה הולכת בתחום ההלכתי המותר לגמרי.

אני מסכימה שיש משהו במראה של אישה שמכסה את הכל שמשדר משהו אחר. אני אפילו לא יודעת איך להגדיר את זה, אבל עוד הרבה לפני שהתחתנתי ראיתי שנשים שמכסות הכל הכל יש להן מין אור בפנים. אולי אור של צניעות, אולי של משהו אחר.

אבל בטח שזה לא מכוער לכסות הכל.

שוב, אלו תחושות אישיות, וברור שזה גם ענין של טעם.

אבל ח"ו לומר שמי שמוציאה קצת חסרה ביראת שמיים. נראה לי שזה בכלל לא קשור ליראת שמיים, ולו בגלל שזה מותר לפי ההלכה.

 

גילוי נאות- אני מכסה הכל...אבל זה בעיקר בגלל התחושה שתיארתי קודם...

ממש לא מסכימה איתךככה.

זה ממש לא מעיד על יראת שמים.

ודאי שאף אחת לא מושלמת, אבל מי שמשאירה שתי אצבעות מגולות, בהחלט לא מתפשרת ואומרת לעצמה כל בוקר "אני עושה פחות ממה שאני באמת צריכה לעשות".

אם לא היינו מושלמות בזה, היינו שואפות לכסות כל שערה, אבל זה פשוט לא ככה. ההשוואה בין דברים אחרים היא לא נכונה. בשאר דברים, גם אם את לא מושלמת בהם, את לפחות שואפת להם.

אבל כאן,אין אפילו שאיפה כזו. מבחינתי לפחות, אני יודעת שאני מכסה הכל, עם כל הקושי שבזה. וכן, השארת שתי אצבעות, שהן לגמרי בגדר ההלכה, עושה את שלה.

אשמח הסבר למשפט שכתבת:ניל"ס

"זה שרב מתיר זה לא אומר שזה המצב האידאלי."

 

????

 

אם רב אומר שמותר, כנראה שזה מותר הלכתית. אלא אם יש לך מידע אחר מאותם רבנים גדולים שמתירים את הדבר הזה....

 

וכל השאר אני מסכימה עם מי שמעליי.

הרב מלמד מביא דעות של רבנים שעדיף לכסות מלאאלמונית 0אחרונה

והשארת טפח זה לא המצב האידיאלי, למרות שזה מותר. (אגב, זה שמשהו מותר לא מחייב שעדיף לעשות אותו)

אני מצרפת "פניני הלכה",ליקוטים ג',ו,י"ז:

שימי לב למה שמודגש

יז – מהו שיעור כיסוי הראש

ההלכה מפרק ו - הלכות צניעות.‏ קישור ישיר להלכה.

בהלכות הקודמות הזכרנו את דברי התלמוד במסכת כתובות (עב, א), שמדין תורה אסור לאשה לצאת וראשה פרוע, כלומר מספיק ששיערה יהיה אסוף בסל קטן או במפה מחוררת, כדי שיהיה מותר לה לצאת כך לרחוב. אולם קבעו חכמים הלכה, שכיסוי הראש חייב לכסות ממש את שערות ראשה, ואין די בכך ששיערה יהיה אסוף.

אלא שכידוע בדרך כלל, לא כל השיער נכנס ממש אל מתחת למטפחת או הכובע, ועל פי רוב קצת מהשיער נראה הן מצד הפנים והן מאחור, והשאלה האם הדבר מותר על פי הדין.

ואמנם יש לציין שמשמע מהזוהר שעל האשה להקפיד שלא יתגלו שערות משערות ראשה, וכתב על זה בעל ה'מגן-אברהם' (עה, ב) שכך ראוי לנהוג. אולם על פי דעת הפוסקים אין ההלכה כן, וברור שלא כל השערות צריכות להיות מכוסות. וכן כתב הרשב"א, שהיה אחד מגדולי הראשונים, בחידושיו למסכת ברכות (כד, א), שהשיער שבדרך כלל אינו נכנס אל מתחת למטפחת אין בו איסור. ויש שפרשו שאף כוונת הזוהר כך, שאותן השערות שצריכות להיות מכוסות, אסור שתראה מהן אפילו שערה אחת.

למעשה, ישנן שתי שיטות עיקריות בהלכה זו. לדעת ה'משנה-ברורה' (עה, יד) ועוד פוסקים, יש להקפיד לכסות את כל השערות, אולם אותן השערות שגם אם האשה תשתדל להכניסן מתחת לכיסוי, באופן טבעי הן נשמטות מכיסוי הראש, כמו למשל מעט שיער שבעורף ובצדעיים, שיער זה אין חובה לכסותו.

אבל לעומת זאת מהר"ם אלשקר בתשובותיו (ל"ה) סובר, שעוד מתקופת המשנה ישנו מנהג שהנשים מגלות מעט משערן, ואם כן אין איסור לגלות מעט מהשער שמעל המצח או שבצדעיים, משום שכך הוא מנהג הנשים הכשרות ברוב הגלויות שתחת הישמעאלים. ואין לאסור זאת משום שכבר מצינו שבכמה וכמה דברים הקילו חכמים כדי שהאשה לא תתגנה על בעלה.

וכן פסק גם הרב פיינשטיין, שמותר שקצת מהשערות שמעל המצח יראו, והגדר לזה הוא, שעד טפח מרובע משערות ראשה מותר לאשה לגלות, ויותר מטפח אסור. ומכיוון שרוחב הפנים הוא כשני טפחים, אם אשה רוצה לגלות קצת מן השיער שמעל מצחה, מותר יהיה לה לגלות עד שיעור של כחצי טפח, וניתן למדוד את חצי הטפח על ידי שיעור של רוחב שתי אצבעות, שרוחבן כארבעה סנטימטר. במילים אחרות, מאחר שעד טפח משערה מותר שיהיה גלוי, מותר לאשה שכיסוי ראשה יגיע עד פחות מארבעה סנטימטר מקצה השיער שעל המצח. שהרי חצי טפח כפול שני טפחים, שזהו בערך שיעור רוחב המצח, שווה טפח שלם. והוסיף הרב פיינשטיין, שאף שמלכתחילה ראוי להחמיר ולכסות את כל השערות, מכל מקום גם לתלמיד חכם וירא שמיים אין להימנע מלשאת אשה שהיא בעלת מידות טובות ומדקדקת במצוות, אף אם היא מעוניינת לגלות מעט שיער שמעל המצח, ובתנאי שלא תגלה יותר משיעור של רוחב שתי אצבעות (אג"מ אה"ע א, נח).

אם כבר מדברים על הלכה...הקולה טובה

אז מעיקר הדין צריך רק לכסות את רוב השיער (כלומר שיהיה יותר מכוסה מלא מכוסה), ודעה אחרת אומרת- לגלות עד טפח.

כיום, כשרוב הנשים מכסות יותר מרוב שיער זה כבר בעיה של מנהג המקום. (אם כי אין באמת הרבה מקומות שכולן מכסות הכל)

 

גם מי שהולכת עם טפח מאחורה- עדיין הולכת לפי ההלכה ולא עוברת על ההלכה! 

אני בדקתי את הנשוא לפני החתונה, ובספר "שיח נחום" של הרב נחום רבינוביץ' יש הסבר מאד טוב על השתלשלות ההלכה. (אם כי כאמירה לרבים- הוא אומר שעדיף לגלות עד 2 אצבעות, אבל גם מי שלא- לא עוברת על ההלכה.)

 

 

ואת לא יכולה לקבוע יראת שמיים לפי דברים כאלו.

לא אומר כלום כלום כלום.

 

אני יכולה להעיד על עצמי שקשה לי מאד מאד עם הכיסוי ראש.

ועצם זה שאני מכסה את רוב השיער שלי ומשאירה רק טפח בחוץ- זה כבר קשה לי מאד מאד.

ועצם זה שהייתי צריכה להסתפר בשביל זה- זה קשה לי מאד.

והסיבה היחידה שאני מכסה- זה בגלל שככה ההלכה.

יראת שמיים לא קשורה לכמה אנחנו מחמירים, אלא למה שהאדם מול עצמו ומול בוראו.

(לפעמים מחמירים בגלל לחץ חברתי או נוחות ולא בגלל יראת שמיים אמיתית..)

מסכימה איתך מאד. בכל מילהמשיח עכשיו!
וואו כמה תגובות...סוף סוף!

האמת היא שכתבתי כרגע תגובה ארוכה שעונה לכל אחת לעצם העניין.

 

אבל לא נראה לי שמעניין אתכן לשמוע.

 

אין לי שום עניין לכפות את דעתי ואין לי שום עניין לפגוע יותר ממה שבנות כאן נפגעו.

 

אז סליחה למי שנפגעה.

 

כל אחת שתעשה מה שהיא מבינה.  זה לא ענייני ובטח שלא מפריע לי שנשים הולכות בלי כיסוי או חלקי או מה שלא יהיה.

 

כל טוב ובשורות טובות!

אני דווקא אשמח לשמוע מה יש לך לומרככה.

ואיך קבעת שיש לנו פחות יר"ש.. בלי ציניות. באמת אשמח לשמוע

גם אני אשמח לשמוע...דביבונת

לא הצלחתי להבין איך פסיקה של רב היא לא הלכה. לפי מה שאת כותבת ההלכה היא לכסות את הכל, זה פשוט לא ככה, יש ריבוי דעות הלכתיות... והכל אידיאלי ובסדר.
זה לא שאני חושבת שיש לי מה להשתפר בנושא, מבחינתי כיסוי ראש שלא מכסה הכל [הווי אומר, שתי אצבעות בחוץ] הוא לגמרי בסדר, מושלם וטוב. אין לי בעיה לקבל את היותי אנושית ולא מושלמת, אבל בנושא הזה אני באמת לא מבינה איפה הבעיה.

אני באמת אשמח להבין יותר את דעתך, ועל מה היא נשענת.

 

בעיני מה שהקולה הטובה כתבהבת 30

זה בדיוק יראת שמיים, אפילו שרואים לה קצת שיער...

לעשות משהו אפילו שקשה, רק כי זו ההלכה, יש בזה מעלה גדולה במובן מסוים, יותר מלעשות משהו בכיף ובחיבור להלכה.

כמובן ששואפים להבין ולהתחבר להלכה, אבל אם לא- זה דבר גדול לעשות בכל זאת. זה ממש קבלת עול מצוות.

מלחמה!! איך אתם שורדים נכון את התקופה הזו?חיוך2019

אצלנו זה 3 ילדים: 7,5 ושנה וחצי.

קומה שלישית, מקלט בכניסה. אין ממד.


האמת שבהתחלה המקלט היה דוחה, אבל ב"ה טיפלנו בזה. הבאנו מנקה רצינית, קניתי דשה סינטטי לרצפה (כי הרצפה מבטון חשוף) ועם הזמן שדרגנו שם ועכשיו זה מקום סך הכל נחמד.


אני מרגישה כבר מותשת, מוצפת


אשמח לשמוע מה נותן לכם כח בתקופה הזו?

איך ליצור נפרדות וזמן גם לעבודה ופנאי אישי בצוך כל התובענות של המצב...


ואיך לעלות תמורל...

האמת שמאתגרנקדימון
והידיעה שזו מלחמה קיומית של אין ברירה עוזרת אבל גם לנימוק הזה יש מיצוי.

האם שקלת ליטול קלמנרבין או מרגיעים טבעיים אחרים? לפעמים צריך גם את זה עד שיסתדר

לא ניסתי..חיוך2019

מאמינה בחוסן מנטלי

אז מנסה לשאןב רעיונות🙂

אני לא חושב שזה סותרנקדימון

אפשר לשתות קמומיל להרגעה, ולשתות מיץ תפוזים טרי כדי לקבל ויטמין c נקי, אז למה אי אפשר לקחת רגיעון טבעי בכדור?
 

זה לא במקום עצות מנטליות, זה עצה נוספת. אל תבואי שלילית לזה, לא מדובר במשהו כימי או ממכר.

אני יותר חושבת שזה עוד סבב ומי יודע עוד כמה יהיוחיוך2019
וזו מחשבה מחלישה
לזה אין פיתרון מוצלח כל כךנקדימון

חוץ מההבנה שהעולם מורכב. לפחות אנחנו נמצאים בארץ ישראל, ריבונים על עצמנו, ויכולים להגן מבלי להיות תלויים בחסד המזויף של העמים.
 

ובעז"ה גם זה נראה שבכל מקרה נצא מהמלחמה (אולי סבב) הזה מחוזקים ייתר עם מעמד אחר, בריתות אחרות, ותודעה אחרת.


 

רק ראיה לטווח הארוך יכולה להועיל כאן.

יפה, מחזקחיוך2019
בעינייoo

זה יותר כמו מלחמה אחת מתמשכת עם הפסקות

זה כנראה ימשיך

אולי עוד הרבה זמן


זה לא מחליש אותי

מה שהיה לפני רצף המלחמות הללו

היתה אשליה

שמחיר הניפוץ שלה יכל להיות גבוה בהרבה

כל מה שיקרה

הרבה יותר טוב ממה שהיה פה קודם


הטיפים שלי


להתעלם מהחדשות

לצמצם התייחסות למלחמה למינימום

להתעסק בדברים שיש עליהם שליטה

כאלה שנותנים תחושות טובות


לחיים יש להציע הרבה יותר מאזעקות טילים וחדשות

זה כנראה ימשיך, איך אתה רואה את זה?חיוך2019
מלחמה שתמשך עוד כמה שנים?

זה מעבר ללהתעלם מחדשות, זה זה שאי אפשר לתכנן שום דבר, לבסס קרירה, הילדים קופצים וצריך להעסיק אותם והכל מיטלטל

אי אפשר לדעת כמה זמןoo

לילדים אולי למצוא פתרון ביניים שיכול להחזיק תקופה


קריירה כדאי שלא תהיה תלויה רק בזמני שגרה

ולעשות איזושהי חלוקה זוגית בקשר לילדים


אפשר לתכנן דברים

במגבלות מסוימות

רוב הדברים אפשריים

אם באמת רוצים אותם

האמת?עוד מעט פסח

לומדת תנ''ך.

התחלתי בלימוד הנ''ל היומי, וזה פשוט מרחיב את הדרך להסתכל על המציאות. זה נותן ראייה רחבה של מה שקורה כאן והמון המון תקווה. כשקשה לי אני עושה בינג' ומרגישה אח''כ שאני חוזרת לנשום.

זה נותן לי אמונה וחוסן מנטלי בכמויות.

ממליצה מאוד.


רעיון יפהחיוך2019
מה את לומדת?
הנ''ך היומיעוד מעט פסח

אלה פרקי תנ''ך מבוארים על ידי הרב פרנקו מישיבת הגולן.

אפשר למצוא בכל אפליקציה שאת שומעת בה פודקאסטים או מוזיקה.


דוגמא לפרק ששמעתי במוצ''ש האחרון (רק כדי להתבשם. ממליצה בעקרון לשמוע על הסדר)-

'תהילים מזמור פג


ואם שמעת, חשוב לזכור שאלו שיעורים בני חמש-שש שנים, שהוקלטו לפני ה-7.10.

הרלוונטיות שלהם רק מראה כמה אנחנו תחת השגחה אלוקית.

יש משהו כתוב או רק מוקלט?חיוך2019
אני חושבת שזה מוקלטמתיכון ועד מעון

גם אני שומעת, מאוד אוהבת.

אני נמצאת בקבוצה ששולחים בה מידי יום 2 פרקי נ"ך ע"מ לסיים לשבועות

לא מכירה כתובעוד מעט פסח
יש קבוצה מלווה עם חומרים שאנשים שלומדים מעלים, אבל אני לא שם ולא יודעת מה יש ומה אין שם.
יעזור לך לדעת שהילדים חוזרים למסגרות ביום ראשון?רוני 1234
זה לא וודאי. ותלוי בכל מיני דבריםיעל מהדרום

לק"י


אם זה מעודד אותה, היא יכולה לחשוב על זה...

אבל לדעת שזה לא סופי.

לא כולם חוזרים כנראה5+אחרונה
גם אם יחזירו, לא בכל המוסדות קיים מרחב מוגן ולא בכל מקום יחזירו. צריך להערך לזה. 
הילדים אצל חמי וחמותיאדם פרו+

כל החג מה עושים??

זה הזמן לתחביבים, לתחזוקת הבית, לקניות, לביקוריםזמירות
אם יש לך בית עם גינה - האביב הוא זמן מצויין לחידוש הפרחים העונתיים בגינה
זה בעיה בחול המועדרקאני
מטייליםרקאני

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

משחקים עם aiמשה
אחייניות שליתמיד בבטחה

מבקשות מג'מני דברים מופרכים לדפי צביעה, ואז מדפיסות וצובעות

כן!משה
חדי קרן אוכלים מצות בסוכה.
חתול עם תחפושת של נסיכה שרודף אחרי פיהתמיד בבטחה
חדי קרן אוכלים מצות בסוכה לצביעהאדם פרו+

משהאחרונה
היה לי דוחה אצל חמי וחמותי בחגחיוך2019

מאז ומתמיד היה לי קשה שם.. בשנים האחרונות ההגעות שלנו ללינה הצטמצמו לפסח וסוכות. בדכ היינו ישנים בקומה למעלה ושם יש שני חדרים.

מורכב לי שם מאד, אח אחד עם אספרגר נמצא בדכ אצל ההורים בחגים.

הבית מבולגן, מוזנח ולא הגייני. שירותים מלוכלכים, מטבח מזונח וכו...


בשנה וחצח האחרונות, אחות של בעלי באה לגור שם עם החבר שלה והבת שלהם בת שנתיים והם השתלטו על הקומה למעלה.


נשאר לנו רק חדר אחד בקומה למטה, שהוא גם הממד, חדר קטן ביותר שיש בן מקום למיטת יחיד ושני מזרונים על הרצפה. בזה עם תכננו שנהיה משפחה של שני הורים ו3 ילדים🤬 בעוד בקומה למעלה יש שני חדרי שינה ובאחד מהם  אף אחד לא ישן.


למיותר לציין שהיה זוועה, הילדים קפצו על המזרונים, קפצו מהמיטה למזרונים שברצפה, רבו כי היו צריכים לישון שניים על מזרן אחד. התינוק בכה רוב הלילה ולא מצא את עצמו.

באמצע הלילה אזעקה ונכנסו לממד הזה עוד 6 אנשים פלוס כלב.


סבל


חמותי התפלאה למה לא נשארנו גם שבת אחרי החג פחחחח


אני כועסת. אם כבר הזמנתם אי אפשר לאפשר להיות בחדר הפנוי למעלה? אשכרה הגיסה השתלטה שם אז אי אפשר..


הבית היה סירחון. לא יכלתי לעמוד בזה, רוב החג יצאתי להסתובב בחוץ.

ומרפי כשיצאתי למטלה עם התינוק אחרי דקה שתיים היתה התרעה ואזעקה, ולרוץ לממד 3 קומות למעלה עם תינוק בן שנה וחצי ביידיים.


למחרת החג כשהתעוררתי בבית גילתי דימום והריון שחשבתי שהתחיל נגמר.


רע לי.


איך אפשר להזמין אנשים ולא לאפשר להם תנאים מימנליים של שהות?


איך אפשר להשאיר חדר ריק ולדחוס את כולם לחדר אחד. אני עצבנית. אבל יותר מזה מוצפת ולא מצליחה לחזור לרוגע והשלווה שלי.


למה בכלל הלכתי לשם.. הלכתי כי חשןב לי שלילדים יהיה סבא וסבתא בליל הסדר, אבל החויה היתה זוועה  והגוך שלי עדיין מזועזע מזה.


אפשר לדבר עם חמותך על זה?חושבת בקופסא

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

אז תצמצמו גם את הפעם בשנההעני ממעש
דפא 2 תפתחו מולם הכול
באמת לא פשוטנהג ותיק

ומורכב


אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

כביכול זה נהיה הבית של האחות שהתנחלה אצל ההוריםחיוך2019
ולחלוטין לא ידעתםנהג ותיק

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

מסכימה שזה פחות מתאיםחיוך2019
אני חשבתי שנהיה גם בחדר שלמעלה ובו יש 3 מיטות. העניין שהכל רגיש בין האחות לחבר שלה, כשבאנו בסוכות הוא לא היה ואך אחד לא העז לשאול איפה הוא.   הוא כנראה שכר דירה לבד. אחות של בעלי והחבר לא נשואים כי כביכול היא דתלשית שלא מאמינה ברבנות וההורים שלי בעלי הולכים על קצות האצבעות ולא מעיזים לשאול שום דבר, העיקר שעכשיו הם שוב ביחד, כי יש להם ילדה בת שנתיים, אז לא נעים להם לשאול אם אפשר להשתמש בחדר.. וכביכול יש שם את החפצים שלהם. וגם לבעלי לא נעים לשאול אם אפשר להיות שם בחדר. משהו הזוי בעיני
באמת מצב מורכב מאודנהג ותיק

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

בעלי מבין אותי מאדחיוך2019
יש לי קשר עם הגיסה ודווקא קשר טוב, אבל יש סוג של הסכמה בשתיקה במשפחה הזו ויש דברים שלא מדברים אליהם. נגיד להורים שלו זה סופר מפריע שהיא והחבר לא נשואים אבל הם לא יגידו על זה מילה. אז כל הקטע עם החדר היה מסוג הדברים שלא מדברים עליהם..
ברוך הנהג ותיק

מאוד חשוב שהוא איתך


אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס


חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

זה כאילו גולש למקום האישיחיוך2019
כי הקומה הפכה להיות הבית שלהם וההורים הדוסים כביכול לא משלמים עם זה שהם ביחד בלי נישואים אז כביכול אם יש שני חדרים למעלה הם לא יודעים.. אבל אם נתפוס תחדר זה כביכול בעייתי. למרות שברור שהם ישנים באותו חדר
מורכבנהג ותיק

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

חמי אוהב את הבית כנסת שלו בחגיםחיוך2019
הם לא יעזבו את שאר הילדים שבבית, אז כרגע נראה לי פחות
ולהזמיןנהג ותיק
יחד עם שאר הילדים לא רלוונטי? 
לא..חיוך2019
האח עם האספרגר לא מתחבר לבית שלנו. ואין מקום לכולם יש לנו רק חדר אחד לארח
אני מביןנהג ותיק
באמת בכלל לא פשוט
אז מציע להיות רגישים ממשהסטורי
מכיר כמה משפחות כאלו. ההורים ממש הולכים על ביצים, כדי מצד אחד לא לתת לגיטימציה רשמית לאיסורים שנעשים אצלהם ומצד שני לא לקרוע את החבל עם הבן/הבת שהתרחקו מהדרך.

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.


למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

כבר כתבתי פעם בשרשור אחרפשוט אני..

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.


''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.


אין מיטות, לא מגיעים.

צודק, באופן אישי קשה לי עם ליל הסדר בלי סבאחיוך2019
אבא שלי בחו"ל כבר שנים ולא ידעתי איך בדיוק יהיה אצלם. חשבתי שיהיה מקום. אבל לפעם  הבאה לגמרי צודק
נשמעעוד מעט פסח

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.


ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

קלעת בולחיוך2019
אני לא הבנתי שאני נכנסת לסיטואציה הזו, אפילו ניסנו לברר מראש וכאן היתה האכזבה וגם ההתשה מהסיטואציה
מציע להתיידד עם הרעיון של ליל סדר בביתהסטורי
(בתגובה אחרת כתבתי לגבי הזהירות מול המשפחה)

ספציפית לגבי 'ליל סדר עם סבא', יש לזה משמעות וחשיבות של המשך העברת מסורת הדורות, אבל יש גם אפשרות אחרת.


רבים שנאלצו בקורונה או במלחמה או בנסיבות אחרות לעשות בעצמם - גילו גילוי חדש. ליל סדר שלכם, בקצב שמתאים לכם כשבעלך ואת ממוקדים בילדים שלכם - זה משהו מיוחד ומרומם מאוד. אפשר גם להזמין חברים לעשות יחד. אם יש לכם כח הכי חשוב (וגם הכי מחנך את ילדכם) להזמין את הזקוקים לכך בשכנותכם - אדם גלמוד, משפחה של עולים שאין להם קרובים בארץ וכד'. אבל קודם כל המיקוד בכם.


זה לא אומר שמעכשיו כך זה יהיה לנצח, יתכן שבעוד כמה שנים יסתדרו דברים ותוכלו לעשות בפורמט זה או אחר סדר עם סבא וסבתא, אבל כרגע זה כנראה יוצא מאוד עמוס - אז כדאי לחשוב על האפשרות.

בעניין ליל הסדר בביתחיוך2019

עשינו את זה לא מעט שנים,

כי גם בשנים שהיינו צריכים להיות בצד שלי לפעמים לא יכלנו בגלל מורכבויות משפחתיות.


אבא שלי עזב לחו"ל לפני 5 שנים וכן יש כאב כזה ותחושת חוסר, זה בעיקר פוגש אותי סביב ליל הסדר

כואבהסטורי

ועדיין מציע למצוא איך להפוך את הלימון ללימונדה.


אנחנו עשינו לבד סדר, זוג עם תינוק, בגלל אילוץ מאוד מורכב וזאת היתה חוויה מכוננת.

אח"כ חלק מהשנים כן נסענו, אבל כשהתאים שמחנו לעשות לבד.

וואי, כואב לקרוא את התיאורשלג דאשתקד

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה


בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.


מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

מעניין אם יש קרבת משפחה...חיוך2019

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

תראישלג דאשתקד

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

 

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

לצערינו הרב, יש הרבה משפחות כאלוהסטורי
כלומר - אני לא מכיר את כל הפרטים אחד לאחד, אבל מאז שאני מודע, כי במשפחה המורחבת שלי יש דתל"ש, שכל אירוע/אירוח וכו', הפך למלחיץ מה אומרים/מה לא אומרים/מתי מצפים לכבד ומתי שותקים וכו' - אני שם לב להרבה סיפורים כאלו.
אני חושבנקדימון

שהכיוון של השיח ביניכם פה הולך למקום רע.

אתה די בטוח שאתם משפחה ויש לך בטן מלאה עליה (או על הגיסה האמיתית), מה שמבטיח מתכון נוראי לפורום.

 

הכי טוב שתדלג על הסיפור הזה, או שתנסה להתאמץ להבין את הצד שלה. זו הזדמנות פז שלך לשמוע ולהיכנס לנעליים של מישהי שאתה חושב ש"רק היא עושה בעיות". אולי תגלה כמה דברים גם על עצמך במהלך הקריאה.
 

ואכמ"ל.

מה?!?שלג דאשתקד
לרגע לא כתבתי שהיא לא צודקת, כתבתי שלצערינו אין המון מה לעשות עם העובדה שהיא צודקת וכדאי לחשוב איך מתמודדים ולא איך נמנעים.

ואני אומר את זה דווקא בגלל שאני מבין את הסיטואציה, וגם אני כנשוי טרי, הייתי ממש שמח להיות קצת פחות דבוק למשפחה של אשתי, אבל בס"ד הבנתי מהר שאין טעם להיפרד ועדיף למסגר ולהתמודד.

היישבורת,לב

ממש מבינה את התסכול על הסיטואציה. זה באמת יכול להרגיש שלא מתחשבים בכם.

זה שלא היה מקום נורמלי לישון, וחוסר הגיינה זה נורא מגעיל ומבאס אין ספק וברור שצריך להסיק מסקנות כלשהן להבא.


יחד עם זה, מציעה גם לחשוב על מה שההורים עוברים עם האחות וכמה זה התגברות והתמודדות יום יומית ואולי עוגמת נפש עבורם, ויש בן עם אספרגר שאולי צריך יחס מיוחד, והם בטוח רצו שתבואו ואתם גם חשובים להם מאוד.

יש מצב שהם נמצאים בסיטואציה מאוד קשה של לנסות לרצות את כולם ובעצם לא יכולים לתת פתרון טוב לכולם בו זמנית. וכמו כל הורים מבוגרים הם פשוט רצו את הילדים שלהם איתם בחג. רצו נחת וזה רצון כל כך מובן.


אני לא אומרת שאת לא צודקת, ההרגשה שלך מובנית ומצודקת.

את לא צריכה לסבול ואולי לא תוכלו להתארח שם בתקופה הקרובה,

אבל אולי כדאי לנסות לראות גם את הצד של ההורים ולהבין את הקשיים שלהם בהתמודדות עם כולם.

אולי זה יתן פרופורציות וחמלה למצב שלהם, גם אם זה לא עושה את המצב שלך יותר קל.

אולי תמצאו דרך לשפר בעתיד את השינה שם ואולי לא. אולי תמצאו דרך אחרת לקשר.

זה לא חייב להיות פתרון מידי אבל כל צעד קטן לחמלה יכול לעזור.


שולחת חיבוק


תגובה יפהביישן נ
את ממש צודקתחיוך2019

זה בדיוק הסיפור.

וזה נורמלי.

זהההרבה צרכים שונים בו זמנית וזוג הורים שרוצה לתת לכולם.

אבל בגלל שזיהתי שזה יותר מידי צרכים, גילאים, סטטוסים וכו שמתנגשים, העדפתי ללכת אחרי החג ולא להשאר גם לשבת כי הרגשתי שזה כבר יהיה יותר מידי.


קצת מבאס שלאחות אין עצמאות ולא נראה שיש אופק להתנחלות שלהם שם.

להורים זה ממש קשה אבל לא ברור לי למה הם נתקעים שם.


בעבר גיסתי היתה עובדת ומאז הלידה שזה שנתיים היא רוצה לגדל את הילדה בבית אז עובדת רק שעה ביום וההכנסה בהתאם והבן זוג לא יודעת היה שם קצת און אנד אוף אז לא ברור..


הפתרון הקל שלהם זה להיוצ אצל ההורים, הסבתא עוזרת המון עם הילדה, חוסכים הוצאות, אבל בעיניי זה קטסטרופה.


גם כמובן דוחק אותנו הצידה לסבא ולסבתא לא נשאר גרם של כח וסבלנות לילדים שלנו. אבל מעבר לזה הסבתא אישה חולה וכולם בבית עליה זה עומס. 

וואוונהג ותיק

כמה מורכבות

כמה זה דורש לנווט בין חלקי המשפחה בעיקר שזה חשוב לכם וזה מביא גם מחירים לא פשוטים כמו שכתבת.

@שבורת,לב כתבה מאוד יפה כאן

כואב הלב לשמועשבורת,לב

את כנראה לא תוכלי לפתור את המצב עם הגיסה,

זה שלהם.

אל תקחי עליך דברים שמיותרים לך.

אבל את מקסימה שלמרות הכל היית שם בחג ומקסימה החשיבות של חג עם ההורים בעיניך.

זה לא מובן מאליו.


צריך לקוות שעם הזמן אולי יהיו שינויים.

יש עוד שנה עד ליל הסדר הבא ובינתיים יכול להיות שדברים יזוזו וישתנו לטובה.


צריך זמן וסבלנות.

❤️

תודהחיוך2019
את מקסימה ואני מאוד מזדהה עם המאמץ שלך לעשותאורין

ליל סדר עם הסבא והסבתא. מעריכה אותך ממש.   זו כן חוויה שזוכרים הילדים.    מבינה שהיה לך קשה ומעריכה גם את הסבתא שמתמודדת בכל כך הרבה חזיתות : הבת הלא נשואה עם הרגישות הדתלשית - קורה במשפחות דתיות ובאמת הולכים על ביצים כדי לא לנתק ולהתנתק, הבן עם האספרגר וגם הרצון לארח אתכם - משפחה שלמה כשאין להם תנאים מתאימים. חושבת שאולי כדאי מראש לחשוב איך לעזור לסבתא, אולי להביא מיטה מתקפלת, אולי משהו בניקיונות לפני, להביא מצעים שלכם (אני מביאה קבוע כדי לא להוסיף כביסות למארחים) וכד'. חושבת שכיוון חשיבה כזה, שהסבתא מתאמצת ולא ככ מצליח לה כי קשה לעמוד בצרכים של כולם ורצון לעזור לה וליצור חוויה משופרת לכולכם כחזית מאוחדת, יכול לעזור גם לתחושות שלך.

אפשר להשקיע ולמצוא דירה קרובה. אפשר בתשלום ויש הרבאיציק אברג'ל
רעיוןחיוך2019אחרונה
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י

שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

הי את! איזו משתמשת וותיקהמשה
לבדוק עם בודק שבביםנפשי תערוג
אין לנויהודיה מא"י
ביום חמישי צפוי להגיע פקח מטעם הוטרינר של המועצה, ויוכל לבדוק זאת, אם נמצא את הבעלים קודם, עדיף.
יש קבוצה של מתנדבים שיכולים לסרוקנפשי תערוג

הסורקים - מחזירים את הכלבים הביתה | Facebook


עד יום חמישי זה הרבה זמן

גם הבעלים יחפש את הכלב

וגם הכלב "יתגעגע" 

לא יודעת, אבל החסד שלך נוגע לליבידיאט ספרייט
הלוואי שתעדכני אותנו שהבעלים נמצאו ושלכולם שלום.
לשאול בחוות באיזור אולי5+אחרונה
לבעלי החוות יש קבוצות ווצאפ
קהילה דתית מגןבשת בצפוןיונית321
מישהן מכיר קהילה דתית מגובשת מאד ברדיןס חצי שעה-ארבעים דקות חיפה? שכל הדתיים באותו איזןר כזה ויש אווירה צעירה כזאת אנחנן זןג צעיר עם תינוק.. עדיף בעיר ולא בחיפה עצמה
האם חייבים להגיד את כל ההגדה? (מוזכרים ילדים)חרות

מה החובה להגיד?

תמיד אני מוצאת את עצמי מתזזת בין הילדים לאורחים ובין לבין מנסה להשלים את כל הטקסט של ההגדה.

אני תוהה מה חובה להגיד ומה רשות... אשמח למקור אם יש לכן.. 

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גבריםהסטורי

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

 

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

 

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')


 

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

חייבים להגיד "פסח מצה ומרור"אריק מהדרום
בתאבון
גם כשהשאר אומרים ואת שומעת זה תופסחוזרת
אומרים פסח ומצה ומרור
רבן גמליאל אומר פסח מצה ומרור חובהחתול זמני

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מניח שאת מדברת על מגיד והללנפשי תערוג

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות


לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.


או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣


פסח שמח 

פירוט של מה שחייבים:גבר יהודי

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:


נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

ומי שמוכרח לקצר יותרגבר יהודי
יכול למצוא הנחיות בפסקי ההלכה של הרבנות הצבאית
ממה שזכור לי מהמשנה ברורהשלג דאשתקד

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

זה מה שכתבתי:הסטורי

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.


העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

מסכים איתך בכל דבריךשלג דאשתקדאחרונה

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

פסח+עומס+אופיhodayab

אז ככה:

פסח: צריך להסביר למישהו למה פסח מלחיץ?? למה חשוב לשמור על סדר ונקיון לקראת פסח?? למה יש מליון דברים על הראש?? נראה לי שמובן.

עומס: אנחנו לא נשואים טריים, יש עוד כמה קטנים ב"ה וכולם בבית. אז עומס יש בלי עין הרע.

אופי: בעלי אדם מבולגן, ואני מתערבבת לחלוטין מבלאגן בעיניים. זה ממש מכבה אותי. והוא מנסה לסדר, רק שמבחינתי זה עוד יותר גרוע כי אני רק חושבת שמסודר ומסתבר שהוא משאיר לי כלים מלוכלכים בייבוש, או שם את הדברים במקום הלא נכון (ולא קשור!!!), או שהוא פשוט לא מסדר כי "גם ככה את לא מרוצה" ואז הכל נופל עליי. 

 

אז בימים כתיקונם אני מחליקה. אבל עכשיו גם קשה לי, וגם הגדולה שלנו (שדומה לו מאד) מסתבר גם ירשה ממנו את האופי ומתחילה לסדר בכאילו בדיוק אותו דבר! ופה אני בפאניקה מוחלטת. אני כועסת עליה שהיא לא מסדרת ושמה דברים לא במקום ומוציאה דרך זה עצבים בעצם על אבא שלה. וזה ממש מתסכל.

בנוסף, אני מרגישה שאני היחידה שרודפת אחרי סדר בבית ואני לא מהמבריקות, אני מדברת על מינימום. לראות מרצפת ריקה. כולם מבלגנים ואני מנסה לאסוף את עצמי ואת כל הבלאגן בבית ולסדר...

עצות מישהו? 

 

חיבוק יקרהנגמרו לי השמות

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

 

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

 

קוצר רוח ועבודה קשה

 

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

יש לך בית גדול והרבה מקום?שוקולד לבן

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

לפני פסח תמיד הכי מבולגןרוני 1234

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.


לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

נשמע גםמשה

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

 

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

 

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

קראתישבורת,לבאחרונה

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏


מעשים קטנים של אהבהצופה אנונימי

שלום לכם

קצת חדש פה (בעיקר קורא מהצד)

רציתי לשאול ולשאוב השראה

אילו מעשים קטנים (או גדולים) אתם עושים לאשתכם (או לאשכן) להראות אהבה?

פרחים, פתק קטן, איזה שוקולד…

בתודה מראש לכל העונים

מקווה שיעזור וייתן השראהזמירות

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

דעה לא פופולרית אולי(מנק' מבט נשית)*אשתו של בעלי*
מיותר שהבעל יקום בלילה יחד עם אשתו,אם הוא עובד למחרת והאישה בחופשת לידה (ובעיניי גם אם היא עובדת...)

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך


מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

זה תלוירקאני

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

 

לא קם יחד איתהנפשי תערוג

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

לא רלוונטי בהנקה מלאהרקאני
מש"א☝️☝️☝️*אשתו של בעלי*
גם בהנקה מלאה זה מאוווווד יכול לעזוררחללי

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

אבלרקאני

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

בעיניי מיותר*אשתו של בעלי*

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

תדעי שיש נשים שזה עוזר להן מאודרחללי

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

אני חושבת שיש תפיסה כללית, ופרטים טכניים.לאחדשה

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

תגובה נפלאהנגמרו לי השמות
זה לפירקאני

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

 

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

 

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

 

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

 

חושבניחתול זמניאחרונה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?

אולי יעניין אותך